נוסח א"י בירושלמי וכניסות קהיר

David155

משתמש רשום
חג שמח לכולם,
ברצוני לדעת מה דעתכם על נוסח א"י, שכן נפוצו הרבה סידורים וכן אתרים של נוסח א"י. 

​​​​​אני מתפלל בנוסח זה מסידור א"י, אוהב אותו מאוד. משתמע מכך שאני חותם" צור ישראל וגואלו", וכן" שאותך ביראה נעבוד"

אני לא רואה בכך בעיה של" משנה ממטבע תפילה", מכיוון שזהו מטבע תפילה שתקנו חכמים. ויהודים התפללו בנוסח זה יותר מאלף שנה. 

בנוסף, כשהירושלמי מורה לחתום בכל יום" פורס סוכת שלום", אני חושב שלשנות מטבע תפילה זה לחתום" שומר את עמו ישראל". לא רק שהכל מתועד בגניזה, אלא אף בתלמוד הירושלמי. 

אשמח לדעתכם, האם אכן מותר להתפלל בנוסח זה. תודה. 
 

פפפפ

משתמש ותיק
David155 אמר:
חג שמח לכולם,
ברצוני לדעת מה דעתכם על נוסח א"י, שכן נפוצו הרבה סידורים וכן אתרים של נוסח א"י. 

​​​​​אני מתפלל בנוסח זה מסידור א"י, אוהב אותו מאוד. משתמע מכך שאני חותם" צור ישראל וגואלו", וכן" שאותך ביראה נעבוד"

אני לא רואה בכך בעיה של" משנה ממטבע תפילה", מכיוון שזהו מטבע תפילה שתקנו חכמים. ויהודים התפללו בנוסח זה יותר מאלף שנה. 

בנוסף, כשהירושלמי מורה לחתום בכל יום" פורס סוכת שלום", אני חושב שלשנות מטבע תפילה זה לחתום" שומר את עמו ישראל". לא רק שהכל מתועד בגניזה, אלא אף בתלמוד הירושלמי. 

אשמח לדעתכם, האם אכן מותר להתפלל בנוסח זה. תודה. 
כמדומה שהרבנים הקונבנציונליים לא מרוצים מלחזור אלף שנה אחורנית אפי' שהיו כאלו תקנות קדומות 
הגע עצמך שתעשה כן גם בשאר הלכות ותחזור לתקופת הגאונים כל השו"ע ימחק 
לא זו הדרך ולא זו העיר 
נמתין למלך המשיח שיעשה את השינוים אם יעשה
 
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
David155 אמר:
חג שמח לכולם,
ברצוני לדעת מה דעתכם על נוסח א"י, שכן נפוצו הרבה סידורים וכן אתרים של נוסח א"י. 

​​​​​אני מתפלל בנוסח זה מסידור א"י, אוהב אותו מאוד. משתמע מכך שאני חותם" צור ישראל וגואלו", וכן" שאותך ביראה נעבוד"

אני לא רואה בכך בעיה של" משנה ממטבע תפילה", מכיוון שזהו מטבע תפילה שתקנו חכמים. ויהודים התפללו בנוסח זה יותר מאלף שנה. 

בנוסף, כשהירושלמי מורה לחתום בכל יום" פורס סוכת שלום", אני חושב שלשנות מטבע תפילה זה לחתום" שומר את עמו ישראל". לא רק שהכל מתועד בגניזה, אלא אף בתלמוד הירושלמי. 

אשמח לדעתכם, האם אכן מותר להתפלל בנוסח זה. תודה. 
ההלכה נפסקה לפי הבבלי ולא לפי הירושלמי, וגם בנוסחאות נמשכים על פי נוסח בבל. פסיקת ההלכה (וגם נוסח הברכות) היא כמו שנפסק ולא כבקשתך.
 
 
הרבה מכתבי היד שנמצאים מכילים סתירות ושינויים, הם לא עברו את ביקורת השנים וקשה לדעת מי מהם מתאים להלכה.
למשל, הברכה 'בורא מיני מעדנים' שנמצאת באיזה כתב יד של הגניזה ומצא את מקומו בסידור א"י הנ"ל, הוא שלא כהלכה.
החתימה 'מלך צור ישראל וגואלו' היא אכן הנוסח הארץ ישראלי הישן, והיה נהוג בחגים באשכנז בגלל הנטיה להתפלל בימים אלו לפי הנוסח הישן בגלל פיטוי הקליר המתאימים לנוסח א"י.
מעניין, הנטייה שלך להתפלל בנוסח ארץ ישראל, כי זה נוסח נאה יותר? או כי זה משונה יותר?
 

David155

משתמש רשום
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
הרבה מכתבי היד שנמצאים מכילים סתירות ושינויים, הם לא עברו את ביקורת השנים וקשה לדעת מי מהם מתאים להלכה.
למשל, הברכה 'בורא מיני מעדנים' שנמצאת באיזה כתב יד של הגניזה ומצא את מקומו בסידור א"י הנ"ל, הוא שלא כהלכה.
החתימה 'מלך צור ישראל וגואלו' היא אכן הנוסח הארץ ישראלי הישן, והיה נהוג בחגים באשכנז בגלל הנטיה להתפלל בימים אלו לפי הנוסח הישן בגלל פיטוי הקליר המתאימים לנוסח א"י.
מעניין, הנטייה שלך להתפלל בנוסח ארץ ישראל, כי זה נוסח נאה יותר? או כי זה משונה יותר?

אני יותר מתחבר אליו. לדוגמה: אני נהנה להגיד את "אמת ויציב" גם לאחר קריאת שמע של ערבית (תוך שינוי של 'יציב' ל'אמונה'', כפי שעשו בגניזה, כדי לצאת ידי חובה גם מבחינה הבבלית. זה מרגיש לי כמו הודאה על כך שאני מקבל את הדברים שנאמרו בקריאת שמע על עצמי, וממליך את הקב"ה בכל לילה מחדש. לאחר מכן אני קורא את "אתה הכיתה" שהוא פיוט קצר-תמציתי-ונכון. 

גם בתפילת שמונה עשרה, אני יותר מתחבר אל הברכות. התפילה מרגישה לי הרבה יותר אמיתית ובאה מהלב.
זה לא שח"ו אני מזלזל באחיו הבבלי, כלל לא. אבל יותר נוח לי להתפלל את הברכות בנוסח א"י. לדוגמה בגרסה הבבלית של ברכת מודים אני תמיד הולך לאיבוד. בגרסה הא"י זה הרבה יותר ממוקד ותמציתי, ולכן קל לכוון.

אגב, אני מתפלל בנוסח א"י רק את ברכות ק"ש + עמידה. וכן את ברכת "אשר יצר" שכתובה בירושלמי ולכן אין חשש וברכת המזון (אשר היא בכל מקרה זהה לבבלי).
את שאר הברכות אני מברך כבבלי, מכיוון שכפי שאמרת, אין עדות. אבל אני חושב שלברכות התפילה המקורית (משמע קריאת שמע עד קדיש תתקבל), אין חשש של נוסח לא נכון, כי הגניזה מראה שרובן ככולן זהות (צור ישראל וגואלו+שאותך ביראה נעבוד. כל השאר נראות כחתימות המקוריות, לדוגמה "מכניע זדים" "מבטח לצדיקים" "המרבה לסלוח" "הטוב לך להודות". נראה כי חתימות אלו הם המקוריות ו"שובר אויבים ו" "משען ו" "חנון" "שמך ו..נאה" הם תוספות (?)
 

פפפפ

משתמש ותיק
David155 אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
הרבה מכתבי היד שנמצאים מכילים סתירות ושינויים, הם לא עברו את ביקורת השנים וקשה לדעת מי מהם מתאים להלכה.
למשל, הברכה 'בורא מיני מעדנים' שנמצאת באיזה כתב יד של הגניזה ומצא את מקומו בסידור א"י הנ"ל, הוא שלא כהלכה.
החתימה 'מלך צור ישראל וגואלו' היא אכן הנוסח הארץ ישראלי הישן, והיה נהוג בחגים באשכנז בגלל הנטיה להתפלל בימים אלו לפי הנוסח הישן בגלל פיטוי הקליר המתאימים לנוסח א"י.
מעניין, הנטייה שלך להתפלל בנוסח ארץ ישראל, כי זה נוסח נאה יותר? או כי זה משונה יותר?

אני יותר מתחבר אליו. לדוגמה: אני נהנה להגיד את "אמת ויציב" גם לאחר קריאת שמע של ערבית (תוך שינוי של 'יציב' ל'אמונה'', כפי שעשו בגניזה, כדי לצאת ידי חובה גם מבחינה הבבלית. זה מרגיש לי כמו הודאה על כך שאני מקבל את הדברים שנאמרו בקריאת שמע על עצמי, וממליך את הקב"ה בכל לילה מחדש. לאחר מכן אני קורא את "אתה הכיתה" שהוא פיוט קצר-תמציתי-ונכון. 

גם בתפילת שמונה עשרה, אני יותר מתחבר אל הברכות. התפילה מרגישה לי הרבה יותר אמיתית ובאה מהלב.
זה לא שח"ו אני מזלזל באחיו הבבלי, כלל לא. אבל יותר נוח לי להתפלל את הברכות בנוסח א"י. לדוגמה בגרסה הבבלית של ברכת מודים אני תמיד הולך לאיבוד. בגרסה הא"י זה הרבה יותר ממוקד ותמציתי, ולכן קל לכוון.

אגב, אני מתפלל בנוסח א"י רק את ברכות ק"ש + עמידה. וכן את ברכת "אשר יצר" שכתובה בירושלמי ולכן אין חשש וברכת המזון (אשר היא בכל מקרה זהה לבבלי).
את שאר הברכות אני מברך כבבלי, מכיוון שכפי שאמרת, אין עדות. אבל אני חושב שלברכות התפילה המקורית (משמע קריאת שמע עד קדיש תתקבל), אין חשש של נוסח לא נכון, כי הגניזה מראה שרובן ככולן זהות (צור ישראל וגואלו+שאותך ביראה נעבוד. כל השאר נראות כחתימות המקוריות, לדוגמה "מכניע זדים" "מבטח לצדיקים" "המרבה לסלוח" "הטוב לך להודות". נראה כי חתימות אלו הם המקוריות ו"שובר אויבים ו" "משען ו" "חנון" "שמך ו..נאה" הם תוספות (?)
העלה  נא את הסידור
 
 
David155 אמר:
אין חשש של נוסח לא נכון
מה עם אלוקי דוד ובונה ירושלים וכן מעון הברכות ועושה השלום, שלהבבלי אין חותמים בתרתי והכי קיי"ל.
ומה עם יח ברכות במקום יט?


אני כרגע לא מספיק בסוגיות אבל יש עוד כמה חלקים בנוסח שהם נגד הבבלי שקיי"ל בוותיה כנגד הירושלמי.
 

פפפפ

משתמש ותיק
ברור לחלוטין שאם הוא ישאל רב התשובה תהיה שאסור להתנהג כך
 

שחל

משתמש ותיק
David155 אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
הרבה מכתבי היד שנמצאים מכילים סתירות ושינויים, הם לא עברו את ביקורת השנים וקשה לדעת מי מהם מתאים להלכה.
למשל, הברכה 'בורא מיני מעדנים' שנמצאת באיזה כתב יד של הגניזה ומצא את מקומו בסידור א"י הנ"ל, הוא שלא כהלכה.
החתימה 'מלך צור ישראל וגואלו' היא אכן הנוסח הארץ ישראלי הישן, והיה נהוג בחגים באשכנז בגלל הנטיה להתפלל בימים אלו לפי הנוסח הישן בגלל פיטוי הקליר המתאימים לנוסח א"י.
מעניין, הנטייה שלך להתפלל בנוסח ארץ ישראל, כי זה נוסח נאה יותר? או כי זה משונה יותר?

אני יותר מתחבר אליו. לדוגמה: אני נהנה להגיד את "אמת ויציב" גם לאחר קריאת שמע של ערבית (תוך שינוי של 'יציב' ל'אמונה'', כפי שעשו בגניזה, כדי לצאת ידי חובה גם מבחינה הבבלית. זה מרגיש לי כמו הודאה על כך שאני מקבל את הדברים שנאמרו בקריאת שמע על עצמי, וממליך את הקב"ה בכל לילה מחדש. לאחר מכן אני קורא את "אתה הכיתה" שהוא פיוט קצר-תמציתי-ונכון. 

גם בתפילת שמונה עשרה, אני יותר מתחבר אל הברכות. התפילה מרגישה לי הרבה יותר אמיתית ובאה מהלב.
זה לא שח"ו אני מזלזל באחיו הבבלי, כלל לא. אבל יותר נוח לי להתפלל את הברכות בנוסח א"י. לדוגמה בגרסה הבבלית של ברכת מודים אני תמיד הולך לאיבוד. בגרסה הא"י זה הרבה יותר ממוקד ותמציתי, ולכן קל לכוון.

אגב, אני מתפלל בנוסח א"י רק את ברכות ק"ש + עמידה. וכן את ברכת "אשר יצר" שכתובה בירושלמי ולכן אין חשש וברכת המזון (אשר היא בכל מקרה זהה לבבלי).
את שאר הברכות אני מברך כבבלי, מכיוון שכפי שאמרת, אין עדות. אבל אני חושב שלברכות התפילה המקורית (משמע קריאת שמע עד קדיש תתקבל), אין חשש של נוסח לא נכון, כי הגניזה מראה שרובן ככולן זהות (צור ישראל וגואלו+שאותך ביראה נעבוד. כל השאר נראות כחתימות המקוריות, לדוגמה "מכניע זדים" "מבטח לצדיקים" "המרבה לסלוח" "הטוב לך להודות". נראה כי חתימות אלו הם המקוריות ו"שובר אויבים ו" "משען ו" "חנון" "שמך ו..נאה" הם תוספות (?)
ידידי,
שתי הערות:

א. פעמים רבות, מי שמתפלל 'איך שהוא מרגיש' ו'איך שהוא מתחבר', לבסוף ילדיו לא מתפללים כלל כי 'הם לא מרגישים' ו'לא מתחברים'. אני לא מאחל לך זאת ח"ו (באמת שלא!), אבל ככה זה עובד, מה לעשות.

ב. לגופו של ענין - כמו שכתב הרב פנחס רוזנצוויג - בכל נוסח שהוא עלולים להתעורר בעיות הלכתיות, סתירות, קושיות וכדו'.
כשאתה משתמש במסורת רציפה שעברה פיקוח עד לדורנו - אתה בטוח שלא טעית, כי יש פיקוח וניטור על כל פרט.
אבל לקחת הנהגה חלקית מהנהגה קדומה, אתה עלול ליפול במכשולים רבים, כי בזמנם היה זה מכלול של הנהגות התואמות זו לזו, ואילו אתה נוטל פרט אחד מתוך המכלול שסביר בהחלט שהוא סותר לפרטים אחרים הנהוגים בזמננו. (משול הדבר למי ש'יותר מתחבר' לכיוון הנהיגה ההפוך הנוהג באנגליה ובנותיה, ומחליט להשתמש בו גם בארץ).
 
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק

קבצים מצורפים

  • סידור נוסח ארץ ישראל_קריית שמע וברכותיה (ערבית שבת) – ויקיטקסט.pdf
    202.1 KB · צפיות: 8
  • סידור נוסח ארץ ישראל_תפילת שמונה עשרה – ויקיטקסט.pdf
    65.4 KB · צפיות: 9
  • סידור נוסח ארץ ישראל_קריית שמע וברכותיה (שחרית חול) – ויקיטקסט.pdf
    133.6 KB · צפיות: 7
  • סידור נוסח ארץ ישראל_זמירות לחול – ויקיטקסט.pdf
    230.3 KB · צפיות: 8

אייזיק 0

משתמש ותיק
יש בכלל מקורות שהנוסח הזה הוא אכן מקורי, או שהוא כולו מתבסס אך ורק על הגניזה הקהירית?
 

David155

משתמש רשום
פותח הנושא
אייזיק 0 אמר:
יש בכלל מקורות שהנוסח הזה הוא אכן מקורי, או שהוא כולו מתבסס אך ורק על הגניזה הקהירית?

מחקרים, תלמוד ירושלמי, אזכורים בסידורי גאונים, פיוטים של פייטנים א"י (לדוגמה הקליר) וכ'ו
 

אייזיק 0

משתמש ותיק
David155 אמר:
אייזיק 0 אמר:
יש בכלל מקורות שהנוסח הזה הוא אכן מקורי, או שהוא כולו מתבסס אך ורק על הגניזה הקהירית?

מחקרים, תלמוד ירושלמי, אזכורים בסידורי גאונים, פיוטים של פייטנים א"י (לדוגמה הקליר) וכ'ו
וזה 'מכסה' את כל הנוסח? 
תוכל אולי להפנות אותי למחקרים הללו? הם קיימים ברשת?
 
 

מנוחה ושמחה

משתמש ותיק
David155 אמר:
חג שמח לכולם,
ברצוני לדעת מה דעתכם על נוסח א"י, שכן נפוצו הרבה סידורים וכן אתרים של נוסח א"י. 

​​​​​אני מתפלל בנוסח זה מסידור א"י, אוהב אותו מאוד. משתמע מכך שאני חותם" צור ישראל וגואלו", וכן" שאותך ביראה נעבוד"

אני לא רואה בכך בעיה של" משנה ממטבע תפילה", מכיוון שזהו מטבע תפילה שתקנו חכמים. ויהודים התפללו בנוסח זה יותר מאלף שנה. 

בנוסף, כשהירושלמי מורה לחתום בכל יום" פורס סוכת שלום", אני חושב שלשנות מטבע תפילה זה לחתום" שומר את עמו ישראל". לא רק שהכל מתועד בגניזה, אלא אף בתלמוד הירושלמי. 

אשמח לדעתכם, האם אכן מותר להתפלל בנוסח זה. תודה. 
המגן אברהם פוסק שמשנה ממטבע שטבעו חכמים הוא רק אם משנה את ענין הברכה אך אם עדיין אומרים מעין ונושא הברכה אין בזה איסור
 
 

David155

משתמש רשום
פותח הנושא
מנוחה ושמחה אמר:
David155 אמר:
חג שמח לכולם,
ברצוני לדעת מה דעתכם על נוסח א"י, שכן נפוצו הרבה סידורים וכן אתרים של נוסח א"י. 

​​​​​אני מתפלל בנוסח זה מסידור א"י, אוהב אותו מאוד. משתמע מכך שאני חותם" צור ישראל וגואלו", וכן" שאותך ביראה נעבוד"

אני לא רואה בכך בעיה של" משנה ממטבע תפילה", מכיוון שזהו מטבע תפילה שתקנו חכמים. ויהודים התפללו בנוסח זה יותר מאלף שנה. 

בנוסף, כשהירושלמי מורה לחתום בכל יום" פורס סוכת שלום", אני חושב שלשנות מטבע תפילה זה לחתום" שומר את עמו ישראל". לא רק שהכל מתועד בגניזה, אלא אף בתלמוד הירושלמי. 

אשמח לדעתכם, האם אכן מותר להתפלל בנוסח זה. תודה. 
המגן אברהם פוסק שמשנה ממטבע שטבעו חכמים הוא רק אם משנה את ענין הברכה אך אם עדיין אומרים מעין ונושא הברכה אין בזה איסור
אז מותר להתפלל בנוסח זה? 
 
 
David155 אמר:
מנוחה ושמחה אמר:
David155 אמר:
חג שמח לכולם,
ברצוני לדעת מה דעתכם על נוסח א"י, שכן נפוצו הרבה סידורים וכן אתרים של נוסח א"י. 

​​​​​אני מתפלל בנוסח זה מסידור א"י, אוהב אותו מאוד. משתמע מכך שאני חותם" צור ישראל וגואלו", וכן" שאותך ביראה נעבוד"

אני לא רואה בכך בעיה של" משנה ממטבע תפילה", מכיוון שזהו מטבע תפילה שתקנו חכמים. ויהודים התפללו בנוסח זה יותר מאלף שנה. 

בנוסף, כשהירושלמי מורה לחתום בכל יום" פורס סוכת שלום", אני חושב שלשנות מטבע תפילה זה לחתום" שומר את עמו ישראל". לא רק שהכל מתועד בגניזה, אלא אף בתלמוד הירושלמי. 

אשמח לדעתכם, האם אכן מותר להתפלל בנוסח זה. תודה. 
המגן אברהם פוסק שמשנה ממטבע שטבעו חכמים הוא רק אם משנה את ענין הברכה אך אם עדיין אומרים מעין ונושא הברכה אין בזה איסור
אז מותר להתפלל בנוסח זה? 
תמיד תתעורר בעיה, שמא חלק שונה זה הוא שינוי מהמטבע, כי יש חלקים התפילה יותר עיקריים, וקשה ממרחק הדעת, לדעת מה הוא שינוי מהמטבע ומה אינו שינוי.
כמו שהמליצו לפני, אם מתפללים את הנוסח הרגיל, מכסים את רוב הסיכויים שהנוסח מתוקן ותואם את ההלכה. אם רוצים להתפלל בנוסח הארץ ישראלי, ההמלצה שלי ללמוד היטב את כל מסכת ברכות בעיון גדול בבלי וירושלמי, ואת כל הפוסקים בענין הדק היטב, ואז לגלות מה מהנוסח הוא בסדר, ומה צריך להשאר בנוסח הותיק והמוסמך.
ברור שאין אדם מתפלל אלא במקום שלבו חפץ והעושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים.
 

מנוחה ושמחה

משתמש ותיק
David155 אמר:
מנוחה ושמחה אמר:
David155 אמר:
חג שמח לכולם,
המגן אברהם פוסק שמשנה ממטבע שטבעו חכמים הוא רק אם משנה את ענין הברכה אך אם עדיין אומרים מעין ונושא הברכה אין בזה איסור
אז מותר להתפלל בנוסח זה? 
 
כן 
כמדומני שאפשר להסתמך על גדולי א"י שידעו ג"כ להתפלל ואי"צ להגיע למגן אברהם 
 

אליהוא

משתמש רגיל
הסידור הזה אכן מענין. אבל לשנות את כל מנהגנו בבת אחת לא נראה לי, [כן, חכה למשיח.]
גם כי יש מקצת תיקוני לשון שהיה נכון לשנות כאן בא"י. [ונדמה לי שיש די סידורים אחרים המתאימים לך.]
אני מכיר קצת כמה מהעורכים או יועצים של הסידור, ואני בטוח שכוונתם לש"ש.
דוד, נראה לי יור נכון לבדוק כל שינוי אם הוא נחוץ [כן, אני מדגיש: נחוץ] לכוונתך בתפלה.
כי אין אלא מקומות בודדים שהמילים מתנגשות ממש במציאות חיינו. ודי בשינוי מזערי אם בכלל.
ואז תתיעץ על שינוי כזה עם רב בעל שיעור קומה!
גם ככה, כמובן, אם תשנה משהו, אין להבליט את מה ששינית בקול רם, קו"ח כשליח ציבור.
 

דרומאי

משתמש ותיק
אליהוא אמר:
אני מכיר קצת כמה מהעורכים או יועצים של הסידור, ואני בטוח שכוונתם לש"ש.
גם אם כדבריך, זה לא מצדיק כלל את מעשיהם הפסולים. הוי אומר, הכוונה נשארת טובה, והמעשה נשאר פסול.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כבר כעת ראיתי בתפילת שבת שחותם מקדש ישראל ויום השבת, והוא נגד דין הגמרא בביצה, ואסור לומר כן.
עוד ראיתי בתפילת חול י"ח ברכות ולא י"ט כנפסק להלכה, ואסור לומר כן, ולא עוד אלא שהאומר כן לא יצא ידי חובתו וכל י"ח ברכותיו לבטלה.
עוד ראיתי במעריב ליל שבת שמוסיף ענין שבת בב' ברכות שלפניה ובברכת גאולה, וצ"ע אם מותר לומר כן.
עוד ראיתי בפסוקי דזמרה שליתא שם תהלה לדוד עד סוף תהלים שמובא בכל הפוסקים, ואסור לומר כן.
מלבד מה שאין ראוי לשנות הנוסח המקובל.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
עוד ראיתי במעריב ליל שבת שמוסיף ענין שבת בב' ברכות שלפניה ובברכת גאולה, וצ"ע אם מותר לומר כן.
רס"ג התיר. (ולענ"ד הזכרת שבת בברכות אלו אינה ממנהג ארץ ישראל כלל.)
 

דרומאי

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
דרומאי אמר:
עוד ראיתי במעריב ליל שבת שמוסיף ענין שבת בב' ברכות שלפניה ובברכת גאולה, וצ"ע אם מותר לומר כן.
רס"ג התיר. (ולענ"ד הזכרת שבת בברכות אלו אינה ממנהג ארץ ישראל כלל.)
התוכל לציין מקור? יישר כח.
 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
דבש לפי אמר:
דרומאי אמר:
עוד ראיתי במעריב ליל שבת שמוסיף ענין שבת בב' ברכות שלפניה ובברכת גאולה, וצ"ע אם מותר לומר כן.
רס"ג התיר. (ולענ"ד הזכרת שבת בברכות אלו אינה ממנהג ארץ ישראל כלל.)
התוכל לציין מקור? יישר כח.
ראה כאן, תחילת העניין בעמ' 168, וסופו בעמ' 170 שאליו הקישור.
 

דרומאי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
ברור שאין אדם מתפלל אלא במקום שלבו חפץ והעושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים.


אין שייך לזה, כי ודאי נוסח התפילה קבוע ואין לשנותו, גם אם אינו בכלל משנה ממטבע שלא יצא ידי חובתו.
והמקור להא שאין אדם מתפלל אלא במקום שלבו חפץ כמדומה שהוא תשובת הרדב"ז, וקאי על בית הכנסת ולא על הנוסח.
 
 
חלק עליון תַחתִית