הקפדה לשמוע ברכת שני כהנים לכל הפחות ?

יהודיפשוט1

משתמש ותיק
מי יכול להפנות למקור לעניין של שמיעת ברכת כהנים לפחות עם שני כהנים?
בנערותי שמעתי על אחד מגדולי ירושלים, שהיכן ששהה באותו יום לא שמע ברכת כהנים כדין הנ"ל, וטרח ונסע עד למערכת המכפלה שבחברון, שידע שהיה שם בזמנו מנין עם כמה כהנים, 
מישהו יכול להרחיב מיהו היה אותו גדול, והנסיבות?
 

מיכאל שלום

משתמש חדש
אשמח גם מי לשמוע כמה לטרוח למי שהיה במניין שלא היו כוהנים, וכן בצפון בענייני האשכנזים שלא נוהגים בברכת כוהנים בימי חול, האם יש עניין לטרוח אחר מניין אחר,?
 

אהרן. ו.

משתמש רגיל
ידוע דדעת ספר החרדים (הובא בביאור הלכה) דיש מצות עשה על כל אדם מישראל להתברך מהכהנים, והגדיל בספר ההפלאה (כתובות כד, ב (ברש"י ד"ה דאיסור עשה). וכן כתב בספרו פנים יפות (במדבר כג ו).לפרש דבריו דלא רק שמקיים מצוה כשהוא מתברך אלא אם אינו מתברך הרי הוא מבטל עשה, וכיון שנחלקו הראשונים אם יש מצות ברכת כהנים בכהן אחד או שצריך לכל הפחות ב' כהנים, פשוט שיש מקום להדר לשמוע ברכת כהנים מב' כהנים.
 

כלא חשיב

משתמש חדש
אהרן. ו. אמר:
ידוע דדעת ספר החרדים (הובא בביאור הלכה) דיש מצות עשה על כל אדם מישראל להתברך מהכהנים, והגדיל בספר ההפלאה (כתובות כד, ב (ברש"י ד"ה דאיסור עשה). וכן כתב בספרו פנים יפות (במדבר כג ו).לפרש דבריו דלא רק שמקיים מצוה כשהוא מתברך אלא אם אינו מתברך הרי הוא מבטל עשה, וכיון שנחלקו הראשונים אם יש מצות ברכת כהנים בכהן אחד או שצריך לכל הפחות ב' כהנים, פשוט שיש מקום להדר לשמוע ברכת כהנים מב' כהנים.
יישר כחך. האם אתה יודע גם את המקור לענין של "מנין כהנים". שמעתי שהגר"י גוסטמאן חיזר אחר מנין כהנים, האם מאן דהו יודע סיבה לזה?
 
 

הפונוביזע'ר

משתמש רגיל
מיכאל שלום אמר:
האם יש עניין לטרוח אחר מניין אחר
לכאורה כן.
רבינו מרן הגרי"ז זיע"א הקפיד ללכת לשמוע אפי' כמה ברכות כהנים כל יום.
והוא אמר שאנשים רצים להתברך מכל מיני גדולים וכדו' ומפספסים את הברכה שהתורה כותבת עליו וכדו' מהכהנים .
 

אהרן. ו.

משתמש רגיל
זה מחלוקת ראשונים אם יש בכלל מצות ברכת כהנים בכהן אחד, או לא דכתיב 'אמור להם' לשון רבים, עיין ביאור הלכה קכח סעיף כה, ומה יש עוד לדון בזה, ואין הספר דבר אברהם תח"י.
 

אריק

משתמש ותיק
אני מכיר רב שבכל פעם שיש רק כהן אחד במניין, הוא מבקש מאחד המתפללים שישיג [ממנין אחר וכדומה] כהן נוסף לברכת כהנים ואחר כך הוא משלם לכהן 50 ש"ח.
 

בן ישיבה

משתמש ותיק
אהרן. ו. אמר:
זה מחלוקת ראשונים אם יש בכלל מצות ברכת כהנים בכהן אחד, או לא דכתיב 'אמור להם' לשון רבים, עיין ביאור הלכה קכח סעיף כה, ומה יש עוד לדון בזה, ואין הספר דבר אברהם תח"י.
מחלוקת הראשונים הוא אם יש חיוב על הכהנים כשהוא כהן יחיד מאחר שנאמר אמור להם לשון רבים, אבל לכו"ע גם כהן יחיד אם רוצה יכול לעלות
 
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
אהרן. ו. אמר:
ברור שהוא יכול לעלות אך לא מקיים בזה מצות עשה מן התורה.
וממילא אין לו את כח הברכה של שני כהנים, כן מסתבר לכאורה, ואודה למי שיביא מקור ברור. (וכן מי שיכול להביא מקור ברור לענין שני כהנים אחד גדול ואחד קטן). תודה מראש
 

אהרן. ו.

משתמש רגיל
אם אין בזה מצות עשה מן התורה פשוט שאינו כמו שתי כהנים, ולמה צריך מקור?
ולגבי כהן קטן, שמצטרף לגדול, אין בזה מצות עשה מן התורה, ואינו נושא את כפיו אלא להתחנך, עיין משנ"ב קכח סקל"ח.
 

שלמה1

משתמש ותיק
אהרן. ו. אמר:
אם אין בזה מצות עשה מן התורה פשוט שאינו כמו שתי כהנים, ולמה צריך מקור?
ולגבי כהן קטן, שמצטרף לגדול, אין בזה מצות עשה מן התורה, ואינו נושא את כפיו אלא להתחנך, עיין משנ"ב קכח סקל"ח.
גם אם אין מחויב לברך מן התורה, אין זה אומר שברכתו איננה ברכה דאורייתא לכל דבר וענין.
אלא להפך, צריך מקור לומר לא כך.
 

תלמיד רבותיו

משתמש חדש
שלמה1 אמר:
אהרן. ו. אמר:
אם אין בזה מצות עשה מן התורה פשוט שאינו כמו שתי כהנים, ולמה צריך מקור?
ולגבי כהן קטן, שמצטרף לגדול, אין בזה מצות עשה מן התורה, ואינו נושא את כפיו אלא להתחנך, עיין משנ"ב קכח סקל"ח.
גם אם אין מחויב לברך מן התורה, אין זה אומר שברכתו איננה ברכה דאורייתא לכל דבר וענין.
אלא להפך, צריך מקור לומר לא כך.

דברים אלו אומר המנחת חינוך במצוות ברכת כהנים, שעל אף ואין חיוב הוי מצווה לברך
 

עלה מבבל

משתמש ותיק
אהרן. ו. אמר:
ברור שהוא יכול לעלות אך לא מקיים בזה מצות עשה מן התורה.
כמדומה שי"א [ראשונים] שהוא מקיים מצוה דאורייתא, ורק אינו חיוב כל שאין שני כהנים
 
 

חיפאי

משתמש רגיל
יל"ע אם כהנ"ל שיש חילוק בין כהן אחד לשנים
מה הדין בכהן ש"ץ ויש שם כהן אחד שנושא כפיו
והבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו
אם רשאי לישא כפיו הש"ץ
לפי מה שכתבו חלק מהמפרשים בפרק ד דברכות והפוסקים
דרק באין שם כהן אחר התירו לו לישא כפיו
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
חיפאי אמר:
מה הדין בכהן ש"ץ ויש שם כהן אחד שנושא כפיו
והבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו
אם רשאי לישא כפיו הש"ץ
לפי מה שכתבו חלק מהמפרשים בפרק ד דברכות והפוסקים
דרק באין שם כהן אחר התירו לו לישא כפיו
פסק לי הגרשז"א זלה"ה, שאם יש כהן אחד חוץ ממני אני יכול לעלות, ואם יש שנים עדיף שלא.
 

צבי הירש

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
כמדומני שהגרי"ז הקפיד בזה.
בספר על הגרי"ז מובא שהידר מאד אחר כהן שיבא למנין שלו ויברך ברכת כהנים
פעם השיגו כהן אחד שיכנס לברך, אח"כ שאלוהו מאי כוליה האי, והרי כהן אחד מברך רק מדרבנן, וענה, מיר זענען ניט קיין קראים [אנחנו לא קראים]
 
 

חדא

משתמש ותיק
גם מרן הגראיל הקפיד בזה
אמנם באמת אינו מובן דבפשטות ההבדל מצד החיוב של המברך אבל מצד הברכה עצמה אין חילוק וצ"ע
 

ע לוי

משתמש רשום
פשוט ע"פ ההלכה רק שני כוהנים מקיימים את הצווה אמור להם
 

תפארת התורה

משתמש ותיק
יל"ע אם כהנ"ל שיש חילוק בין כהן אחד לשנים
מה הדין בכהן ש"ץ ויש שם כהן אחד שנושא כפיו
והבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפילתו
אם רשאי לישא כפיו הש"ץ
לפי מה שכתבו חלק מהמפרשים בפרק ד דברכות והפוסקים
דרק באין שם כהן אחר התירו לו לישא כפיו
 

asmm

משתמש ותיק
בתוס' מנחות (מד, א ד"ה כל כהן) כתבו שלדעת רבנו תם ברכת כוהנים מן התורה בשני כוהנים, ובכהן אחד מדרבנן. וכן כתב המג"א (סי' קכח סקט"ז) שכהן אחד עולה מדרבנן וע"ע במחצה"ש שם. והזכיר הבה"ל (שם סעי' כה ד"ה יותר מעשרה) דעה זו.
ובקצות השלחן (ח"א סי כב בדי השלחן סקמ"ז) כתב דנפק"מ לכהן שנשא כפיו יחידי שיעלה שוב אם הזדמן כהן נוסף, משום שבפעם הראשונה שבירך היה זה מדרבנן ועתה הזדמן לפניו חיוב נשיאת כפים מדאורייתא.
 

האריה

משתמש ותיק
אומרים מהרב אלישיב שכהן יחיד לא צריך "להקפיד" לעלות לדוכן
זה יכול להיות בבית הכנסת עם מניין קבוע ומתפללים קבועים.
והכל מסודר.
אבל בבית כנסת של מלא מניינים. ויש מי שבא באמצע התפילה. ולא מספיק.
או שהכהן מאריך בתפילה.
והחזן לא מחכה.
או שיכול פתאום לבוא כהן שאוהב לברך. והוא רץ מחדר אחר. ועד שהוא מגיע. זה כמעט ברכת כהנים.
 
חלק עליון תַחתִית