פיוט האוחז - וכל מאמינים

ליתא בנוסח תימן, בלדי ושאמי. ככלל; אמירת פיוטים מועטה מאוד אצל בני עדות המזרח, ותחתיה אומרים סליחות בכל תפילה ותפילה.
 
באותו עניין.
למה המנגינה לא מסודרת לפי הנושאים.
זה א"ב כפול, [למעט אות א' שזה האוחז, ואלי זה התירוץ וצ"ע.] ולפי נושא, ובמנגינה מדביקים את אות ב' עם ג' וכן על זה הדרך.
כדאי לפתוח את המחזור לפני שמגיבים.
 

ובכן

משתמש ותיק
פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי אמר:
לא. ככלל. אמירת פיוטים מועטה מאוד אצל בני עדות המזרח, ותחתיה אומרים סליחות בכל תפילה ותפילה.
עדותך היא על בני תימן - שאין בהם האומרו?
 
 

עוגן

משתמש ותיק
שמעתי, כי נשתרבב הדבר - גם בעוד פיוטים - שהיה המנהג שהחזן אומר שורה ראשונה והקהל שורה שניה וחוזר חלילה. ושוב נתאוו הקהל לומר גם את שורתו של החזן, והיו אומרים שורה שלהם (שהיא שניה) וגם שורה של החזן (שהיא ראשונה של האות הבאה), ושוב נעשו גם הנגונים על זה הסדר, ובמחזורים החדשים כבר מדפיסים כפי שהמנהג לומר, ומי יודע מה יהיה בהמשך.
 

בשובה ונחת

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
באותו עניין.
למה המנגינה לא מסודרת לפי הנושאים.
זה א"ב כפול, [למעט אות א' שזה האוחז, ואלי זה התירוץ וצ"ע.] ולפי נושא, ובמנגינה מדביקים את אות ב' עם ג' וכן על זה הדרך.
כדאי לפתוח את המחזור לפני שמגיבים.

הבעיה קיימת גם בעוד פיוטים דוג' לאל עורך דין, שבנוי מא' ב', והמנהג כיום לכרוך את ב' וג' כאחד, וא' ות' נשארים מיותמים, וזה לא כסדר המקורי.
וב'וכל מאמינים' הדבר צורם יותר, כי למתבונן יש הקשר בין המשפטים שבכל אות וזה לא סתם א' ב' כפול.
 

יצחק

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
באותו עניין.
למה המנגינה לא מסודרת לפי הנושאים.
זה א"ב כפול, [למעט אות א' שזה האוחז, ואלי זה התירוץ וצ"ע.] ולפי נושא, ובמנגינה מדביקים את אות ב' עם ג' וכן על זה הדרך.
כדאי לפתוח את המחזור לפני שמגיבים.


זה באמת חבל מאד שבגלל סדר המנגינה מפסידים את עיקר היופי של הפיוט. לא מבין איך אפשר להתפלל רק עם מנגינה בלי לשים לב למילים ולמבנה.
כנראה זה התחיל במנהג שהש"ץ היה אומר האוחז ביד מידת משפט והציבור היה עונה וכל מאמינים שהוא קל אמונה, וכך היו אומרים את כל הפיוט, ובהמשך הציבור השתוקק להוסיף ולומר גם את החלק של הש"ץ ואז השתבש הענין. 
הרבה יותר מרגיז זה לראות את המחזורים החדשים שעיקר ענינם הוא להשמיט מהמחזור (ע"י כתב קטן) את כל מה שלא אומרים ברוב המקומות ובאופן שלא יהיה צורך לדלג כלום, ועוד הוסיפו בענין הפיוטים לעצב את העימוד בצורה כזו שהמחזור מודפס בהתאם לשיבושי הציבור. זה הופך את הילדים (והמבוגרים!) לשטחיים ומפונקים. במקום שילד ילדה יפנו זמן לפני הימים הנוראים ללמוד את המבנה הסדר והתכנית של התפילה, מסדרים להם מחזור שידאג לפַגרן אותם. 
 
 

הצבי

משתמש ותיק
שמעתי שהר' צבי אייזינשטיין הש''ץ בישיבת פוניבז' [לשעבר], רצה לשנות ולומר את הפיוט כפי הסדר הראוי והי' בזה דו''ד עם הגר''ד פוברסקי, Tלא שבסוף כנ' הוחלט לא לשנות ואינני יודע בדיוק את הפרטים
 

משולש

משתמש ותיק
אתה הוא אלוקינו גם מאוד תואם שורה מול שורה, כמעט כולו.
שימו לב:
אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ.
(אין קשר בין "בשמים ובארץ - גבור ונערץ", וכן הלאה).
גבור ונערץ-דגול מרבבה.
הוא שח ויהי-וצוה ונבראו
זכרו לנצח-חי עולמים.
טהור עינים-יושב סתר (סוג של רואה ואינו נראה).
כתרו ישועה לבושו צדקה
מעטהו קנאה נאפד נקמה
סתרו יושר עצתו אמונה
פעולתו אמת צדיק וישר
קרוב לקוראיו באמת רם ומתנשא (על שם הפסוק "מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח וכו'")
שוכן שחקים תולה ארץ על בלימה (שמים וארץ, זה צריך עוד פירוש בקטע הזה).
 
ובכן אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
לא. ככלל. אמירת פיוטים מועטה מאוד אצל בני עדות המזרח, ותחתיה אומרים סליחות בכל תפילה ותפילה.
עדותך היא על בני תימן - שאין בהם האומרו?
 

@ובכן אכן כן (ולמה שיהיה? כלום מופיע ’מא כבר‘ בסידורי אשכנז?...), אך ככל הנראה כן הוא אצל בני ספרד.
 

ובכן

משתמש ותיק
פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי אמר:
(ולמה שיהיה? כלום מופיע ’מא כבר‘ בסידורי אשכנז?...)
שאלתי, מאחר והועד שהתימנים אומרים אותו.
כנראה עדות של טעות היא.
למה זה תשאל לשמי אמר:
אך ככל הנראה כן הוא אצל בני ספרד.
גם זה ראוי לבדוק, מאחר שהובאו כוונות השמות שבפיוט הנ"ל בשער הכוונות, ומשם הועתקו גם למשנת חסידים.
 
ובכן אמר:
למה זה תשאל לשמי אמר:
(ולמה שיהיה? כלום מופיע ’מא כבר‘ בסידורי אשכנז?...)
שאלתי, מאחר והועד שהתימנים אומרים אותו.
כנראה עדות של טעות היא.
למה זה תשאל לשמי אמר:
אך ככל הנראה כן הוא אצל בני ספרד.
גם זה ראוי לבדוק, מאחר שהובאו כוונות השמות שבפיוט הנ"ל בשער הכוונות, ומשם הועתקו גם למשנת חסידים.

נו נו. ער האָט עס אויסגעטראַכט אין זיין גרויסן קאָפ.... מ''מ הופיע בסידור עוד יוסף חי, ושם איתא שאמרו האר”י, אך כמדומה שאין אומרים אותו כלל.

עכ''פ, יעיין היטב בדוגמה שהבאתי באותיות המוקטנות בהודעתי הקודמת, ויבין מה הסיכוי שיופיע בסידורי ספרד...
 

בשלמא

משתמש ותיק
ובכן אמר:
האם נהוג בקרב אחינו בני תימן לאמרו?
ואם כן, בנוסח השאמי, או גם הבלדי?

מי יודע?
@דבש לפי
@הכהן 

בעקבות דברים אלו:
עס איז פון די איינציגסטע פיוטים וואס די תימנ'ער זאגן אויך.
הרבה מאחב"י האשכנזים יוצאי אונגרן תושבי ניו יורק והגלילות לא יודעים להבדיל בין ספרדים לתימנים כל שחום עור יהודי יכול להיקרא בפיהם "תימנער", ודבר זה ידוע ומפורסם. 
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
למה זה תשאל לשמי אמר:
משמעות דער שרייבער ינווענטאַד טינגז פֿון דעוועלאָפּעד קאָפּ...
באידיש אין שום תרגום תקין לאוסף המילים הללו, (כנראה השתמשת בתוכנת תרגום כלשהו)
 

אופטימי

משתמש ותיק
בנוגע לשיבוש הסדר בפיוטי הימים הנוראים מעניין לציין למשך חכמה בפרשת שמות (ג י"ד)
שעמל לפרש הסמיכות בין הדן אמת לההגוי באהיה אשר אהיה:
וז"ל: בגמ' בעו"ג ד' ע"ב לא ליצלי אינש מוספין וכו' ביחיד בג' שעי ואב"א משום כו' דעוסק בתורה דכתיב ביה אמת דין דלא כתיב בי' אמת עביד לפנים משוה"ד כן מפורש בנחמיה ט' משפטים ישרים ותורות אמת. לכן אמר וכל מאמינים שהוא דין אמת בתורה דכתיב בה אמת ואז אינו עושה לפנים משורת הדין, ההגוי באהי' אשר אהי' זה שם מ"ב השם הנורא שיודעו אימתו מוטלות על הבריות ואין מוסרין אותו אלא למי שמעביר על מדותיו פן ינקם מאויביו הלא נפחד מעומק הדין.
 

בשלמא

משתמש ותיק
עוגן אמר:
שמעתי, כי נשתרבב הדבר
והנראה לי שעיקר השרבוב יסודו ממה שהמהרי"ל היה מסמיך את המלך המשפט להאוחז ביד משפט, וממילא וכל מאמינים נשאר תלוי לקטע הבא.
(דבר זה אינו מתרץ את שאר הפיוטים ששובשו, וכנראה שבכוונה תחילה נעשה הדבר, ואין מקום לתיקונים)
 

עוגן

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
לבי במערב אמר:
בשלמא אמר:
(כנראה השתמשת בתוכנת תרגום כלשהו)
יעוי' כאן, ודו"ק.
ועל כגון דא איכא למימר
דער "מתרגם" ינווענטאַד טינגז פֿון דעוועלאָפּעד קאָפּ.

המתרגם של גוגל מתרגם את אוסף המלים הזה:
הסופר המציא דברים מראש מפותח.
 

צפתי

משתמש רגיל
בשלמא אמר:
עוגן אמר:
שמעתי, כי נשתרבב הדבר
והנראה לי שעיקר השרבוב יסודו ממה שהמהרי"ל היה מסמיך את המלך המשפט להאוחז ביד משפט, וממילא וכל מאמינים נשאר תלוי לקטע הבא.
(דבר זה אינו מתרץ את שאר הפיוטים ששובשו, וכנראה שבכוונה תחילה נעשה הדבר, ואין מקום לתיקונים)

לא קשור.
בנוסח אשכנז (המובהק) החזן (בלבד) אומר את החרוז הראשון בבית, והקהל עונה את החרוז השני (וכל מאמינים וכו').
 
 
יצחק אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
באותו עניין.
למה המנגינה לא מסודרת לפי הנושאים.
זה א"ב כפול, [למעט אות א' שזה האוחז, ואלי זה התירוץ וצ"ע.] ולפי נושא, ובמנגינה מדביקים את אות ב' עם ג' וכן על זה הדרך.
כדאי לפתוח את המחזור לפני שמגיבים.


זה באמת חבל מאד שבגלל סדר המנגינה מפסידים את עיקר היופי של הפיוט. לא מבין איך אפשר להתפלל רק עם מנגינה בלי לשים לב למילים ולמבנה.
כנראה זה התחיל במנהג שהש"ץ היה אומר האוחז ביד מידת משפט והציבור היה עונה וכל מאמינים שהוא קל אמונה, וכך היו אומרים את כל הפיוט, ובהמשך הציבור השתוקק להוסיף ולומר גם את החלק של הש"ץ ואז השתבש הענין. 
הרבה יותר מרגיז זה לראות את המחזורים החדשים שעיקר ענינם הוא להשמיט מהמחזור (ע"י כתב קטן) את כל מה שלא אומרים ברוב המקומות ובאופן שלא יהיה צורך לדלג כלום, ועוד הוסיפו בענין הפיוטים לעצב את העימוד בצורה כזו שהמחזור מודפס בהתאם לשיבושי הציבור. זה הופך את הילדים (והמבוגרים!) לשטחיים ומפונקים. במקום שילד ילדה יפנו זמן לפני הימים הנוראים ללמוד את המבנה הסדר והתכנית של התפילה, מסדרים להם מחזור שידאג לפַגרן אותם. 
אני משתמש במחזור הישן של אשכול
 
 

ובכן

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
ובכן אמר:
האם נהוג בקרב אחינו בני תימן לאמרו?
ואם כן, בנוסח השאמי, או גם הבלדי?

מי יודע?
@דבש לפי
@הכהן 

בעקבות דברים אלו:
עס איז פון די איינציגסטע פיוטים וואס די תימנ'ער זאגן אויך.
הרבה מאחב"י האשכנזים יוצאי אונגרן תושבי ניו יורק והגלילות לא יודעים להבדיל בין ספרדים לתימנים כל שחום עור יהודי יכול להיקרא בפיהם "תימנער", ודבר זה ידוע ומפורסם. 
ואחב"י הספרדיים, אומרים אותו?
 
 

ובכן

משתמש ותיק
פותח הנושא
למה זה תשאל לשמי אמר:
עכ''פ, יעיין היטב בדוגמה שהבאתי באותיות המוקטנות בהודעתי הקודמת, ויבין מה הסיכוי שיופיע בסידורי ספרד...
אני חושב שזה לא דומה.
הא למה הדבר דומה, לפיוטי רבי יהודה הלוי שנכנסו גם נכנסו לסידור האשכנזי.

אכן לאמתו של דבר, עיקר שאלתי באה מן הצד השני לגמרי.
שהרי פיוט זה יש בספרים המקדימים אותו לאנשי כנה"ג, ואילו יש המאחרים אותו ליניי, הפייטן הארצישראלי הקדום מזמן הגאונים.

חשבתי, שאם נכונה העדות שבני תימן - ובפרט הבלדיים - אומרים אותו, זו אמירה חזקה לכאורה להקדימו ברבות מן יניי, שהשפעתו נטויה רק על המחזור האשכנזי.
 
חלק עליון תַחתִית