מיקום הבקשה וכתוב לחיים טובים

נצבים וילך

משתמש ותיק
מי יוכל להאיר עיניי?
לפי הנוסח שאומרים תחילה "וכל החיים יודוך סלה" ולאחר מכן וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך.
הרי המלים הבאות, "ויהללו ויברכו את שמך", נשארות לכאורה ללא מובן, מי הם אלו שיהללו כו'?
משא"כ לפי הנוסח שאומרים תחילה וכתוב וכו' ולאחר מכן וכל החיים יודוך כו'
 

נצבים וילך

משתמש ותיק
פותח הנושא
שוב חשבתי שאפש"ל שהוא המשך ל"כל בני בריתך", כלומר, שמבקשים שתכתוב את כל בני בריתך לחיים טובים ואז הם יהללו כו'.
אבל לפי זה יוצא שאנו משמיטים בעשרת ימי תשובה חלק מהתפלה.
הא כיצד? כל השנה אומרים ש"כל החיים" יהללו ויברכו כו'. ואילו בעשרת ימי תשובה אומרים ש"כל בני בריתך" יהללו ויברכו, ולא מזכירים ששאר החיים יהללו ויברכו. ואין בכלל מנה מאתים.
ויש לעיין
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
שו"ת במראה הבזק חלק רביעי שאלה ז׳:
 פראג, צ'כיה, תשרי, ה'תשנ"ח
משמעות שינוי נוסח בהוספה של "וכתוב לחיים טובים" בעשרת ימי תשובה
שאלה:
בנוסח התפילה, בהוספות שמוסיפים בעשי"ת, אנו מוסיפים בברכת ההודאה "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך". והנה ישנו הבדל מעניין בין נוסח אשכנז וספרד, לבין נוסח עדות המזרח, לגבי המקום המדוייק שבו מוסיפים מילים אלו:
בנוסח אשכנז וספרד אומרים:
"וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך. וכל החיים יודוך סלה, ויהללו" וכו'.
ואילו בנוסח עדות המזרח הנוסח הוא:
"וכל החיים יודוך סלה. וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך. ויהללו ויברכו" וכו'.
כלומר, שהמלים "ויהללו ויברכו" וכו', שבכל השנה מתייחס ל'כל החיים', בעשרת ימי תשובה, כבר אינו מתייחס לכל החיים, אלא רק ל"בני בריתך". מהו היסוד לשינוי זה בנוסח עדות המזרח?
תשובה
אמנם נכון, שלפי הפשט "וכל החיים" מוסב על כל הבריות כולן [סידור "דרך חיים", כוונות פשטיות], ולא רק על הצדיקים הנקראים חיים אפילו במותם, ולהוציא רשעים שנקראים מתים אפילו בחייהם [אמנם ראה בסידור "תפילה למשה", שביאר עפ"י סוד, כי אכן "כל החיים" הם רק אלה המקושרים לעליונים, ורק הם נקראים "בני בריתך"]. אך דווקא בעשי"ת ניתן לומר שגם "בני בריתך" פירושו כל הבריות כולן, שכן בספרים הקדושים מובא שבכל מקום שכתוב בתורה "היום" - הכוונה היא לראש-השנה. וכך גם בפס' "אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלוהיכם", המלה "היום" היא רמז לראש-השנה. ובהמשך שם כתוב "לעברך בברית ה' אלוהיך", משמע שבר"ה כורתים ברית עם ה'. ואולי זוהי כוונת המשנה "כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון", כדרך כורתי ברית שהיו עוברים בין שני חלקים, [רש"י בראשית טו, י], משמע שכל הבריות עוברות בברית זו עם ה' - כל אחד לפי מידת הקשר שיש לו עם הקב"ה ומחוייבותיו שלו. יוצא אפוא שאנו מבקשים בתפילתנו שכל הבריות יכירו במלכות הי"ת בעולמו ויודו לו על כל חסדיו וטובותיו, וכמו כן שיזכו כולם בחיים טובים, מאחר שעוברים בברית ה':
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
לטעמי, אין כאן כי אם קריאת־ביניים, התפרצות בתחינה בין בתרי ברכת ההודאה, וההמשך 'ויהללו את שמך' וכו' חוזר אל 'כל החיים'.​
ודרך אגב, מלשון הטור: כשמגיעין ל'וכל החיים יודוך סלה' יאמר 'וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך' – הוה משמע לי כמנהג עדות המזרח.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
מלשון הטור: כשמגיעין ל'וכל החיים יודוך סלה' יאמר 'וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך' – הוה משמע לי כמנהג עדות המזרח.
א. אינו ראיה ברורה, כי יתכן לפרש "כשמגיע" היינו לפני שאומר וכל החיים...
ב. גם אם נאמר שכן מוכח מהטור, הרי למרות שר' יעקב בעל הטורים נולד באשכנז הרי כשהיה כבן 35 - עבר ל-טולדו (המכונה טוליטולא) שהיא עיר במרכז ספרד, ואביו הרא"ש ואחריו אחיו (ר' יהודה בן הרא"ש) שימשו שם כרבני העיר, ויתכן מאוד שהתחילו להתפלל בנוסח עה"מ.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ויתכן מאוד שהתחילו להתפלל בנוסח עה"מ.
מה?!
להפך: הנהיגו שם חלק מפסיקות רבני אשכנז. ובכלל, מנין ההנחה ש'נוסח עדות־המזרח' שרשו מבני ספרד שב(מערב...) אירופה?
 

well

משתמש ותיק
לענ"ד שינוי זה מורגש גם בשאר השנה שהספרדים אומרים "וכל החיים יודוך סלה" ואז הקהל אומרים "ברוך חי העולמים" והחזן ממשיך את המשך הברכה.
 

עמנואל

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
יושב אוהלים אמר:
ויתכן מאוד שהתחילו להתפלל בנוסח עה"מ.
מה?!
להפך: הנהיגו שם חלק מפסיקות רבני אשכנז. ובכלל, מנין ההנחה ש'נוסח עדות־המזרח' שרשו מבני ספרד שב(מערב...) אירופה?
אתה בוודאי מתכוון להקשות על מיקום התוספת ולא על עצם הנוסח ששמו (כמנהג ק"ק ספרדים ומזרח ומערב ואיטליה, נוסח הספרדים ועדות המזרח) מעיד עליו.

אני מפנה לסידור ונציה רפ"ד (אגב, הסידור שבו התפלל האר"י בכל השנה)
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כוונתי להקשות על ההנחה שהרא"ש ובנו בעל ה'טורים' התפללו בנוסח זה (הסדור המדובר מאוחר להם בכמאתים שנה).

בנוסף, הערתי על ההנחה האוטומטית כי מנהגי 'עדות־המזרח' מהווים המשך ישיר לבני ספרד האירופאית, אף שנוסחם אכן השתלשל משָׁם.
 

עמנואל

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
כוונתי להקשות על ההנחה שהרא"ש ובנו בעל ה'טורים' התפללו בנוסח זה (הסדור המדובר מאוחר להם בכמאתים שנה).

בנוסף, הערתי על ההנחה האוטומטית כי מנהגי 'עדות־המזרח' מהווים המשך ישיר לבני ספרד האירופאית, אף שנוסחם אכן השתלשל משָׁם.
אכן חלו שינויים לפי הקבלה (שעיקר שורשיה בספרד האירופית) שהתפתחה בצפת ובמקומות נוספים לאחר גירוש ספרד, אך מקור עיקרם של מנהגי המזרח הוא מסורת ספרד שעברה אצל בני ספרד במזרח (ובמערב הנקרא לפעמים "מזרח").
 

לביא

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
ב. גם אם נאמר שכן מוכח מהטור, הרי למרות שר' יעקב בעל הטורים נולד באשכנז הרי כשהיה כבן 35 - עבר ל-טולדו (המכונה טוליטולא) שהיא עיר במרכז ספרד, ואביו הרא"ש ואחריו אחיו (ר' יהודה בן הרא"ש) שימשו שם כרבני העיר, ויתכן מאוד שהתחילו להתפלל בנוסח עה"מ.
לא הבנתי מה כבודו בא לומר בדיוק,
חלק מהסיבה שמוה״ר יוסף קארו תופס את הרא״ש להלכה, הוא בגלל שידע מפסקי הספרדים ובכ״ז פסק מה שפסק, ודהיינו שהרא״ש בהלכותיו לא היה מושפע ממנהגי אשכנז.
ועוד, מנהגי אשכנז הידועים לנו כיום מושרשים מהאיזור היותר מזרחי באירופה - איזור פולין וליטא, ואילו הרא״ש היה במערב אירופה - גרמניה וספרד, ולא קרב זה אל זה כל הלילה, וגם כאמור בפסיקותיו הוא לא החיל מנהגי אשכנז הואיל ופסק לספרדים.
 
חלק עליון תַחתִית