הש"ץ בזמנינו

נתנאל דויר

משתמש ותיק
 בנוגע לש"ץ,המעלות הגדולות בשליח ציבור שהוא ככהן העובד בביהמ'ק, וכסרסור בין ישראל לאביהם שבשמים, האם שייך גם בזמנינו שבקיאין בתפילה, ואינו מוציא את הרבים ידי חובתן,
 

HaimL

משתמש ותיק
נתנאל דויר אמר:
 בנוגע לש"ץ,המעלות הגדולות בשליח ציבור שהוא ככהן העובד בביהמ'ק, וכסרסור בין ישראל לאביהם שבשמים, האם שייך גם בזמנינו שבקיאין בתפילה, ואינו מוציא את הרבים ידי חובתן,
ייתכן שהמרכזיות של הש"ץ בתפילת מוסף דר"ה היא מפני שהיא התפילה היחידה שהש"ץ מוציא יד"ח גם את הבקיאים, ויתר על כן, מנהג שתי הישיבות בבבל היה לכתחילה שאין מתפללים היחידים תשע ברכות, אלא 7 בלבד (כמדומני שדנו על זה כאן לא מזמן). וגם בימינו, שבשאר התפילות אין חזרת הש"ץ אלא מפני התקנה, במוסף דר"ה, שעיקר התקיעות הוא בחזרת הש"ץ, לא סגי בלא"ה. אבל ביוהכ"פ, דאין בו אלא 7 ברכות כמו כל שבת ויו"ט ואין תקיעות, לא כ"כ ברור ש"ץ מאי עבידתיה.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
HaimL אמר:
נתנאל דויר אמר:
 בנוגע לש"ץ,המעלות הגדולות בשליח ציבור שהוא ככהן העובד בביהמ'ק, וכסרסור בין ישראל לאביהם שבשמים, האם שייך גם בזמנינו שבקיאין בתפילה, ואינו מוציא את הרבים ידי חובתן,
ייתכן שהמרכזיות של הש"ץ בתפילת מוסף דר"ה היא מפני שהיא התפילה היחידה שהש"ץ מוציא יד"ח גם את הבקיאים, ויתר על כן, מנהג שתי הישיבות בבבל היה לכתחילה שאין מתפללים היחידים תשע ברכות, אלא 7 בלבד (כמדומני שדנו על זה כאן לא מזמן). וגם בימינו, שבשאר התפילות אין חזרת הש"ץ אלא מפני התקנה, במוסף דר"ה, שעיקר התקיעות הוא בחזרת הש"ץ, לא סגי בלא"ה. אבל ביוהכ"פ, דאין בו אלא 7 ברכות כמו כל שבת ויו"ט ואין תקיעות, לא כ"כ ברור ש"ץ מאי עבידתיה.
כמדומני, שבגאונים הנ"ל, מוזכר אף תפלת יוה"כ.
ושמא משום סדר העבודה, ולא עיינתי כעת...
 

דבש לפי

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
כמדומני, שבגאונים הנ"ל, מוזכר אף תפלת יוה"כ.
ושמא משום סדר העבודה, ולא עיינתי כעת...
לא בגאונים אלא בגמרא, אבל הפירוש הרווח הוא שמדובר דווקא ביום הכיפורים של יובל.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
כמדומני, שבגאונים הנ"ל, מוזכר אף תפלת יוה"כ.
ושמא משום סדר העבודה, ולא עיינתי כעת...
לא בגאונים אלא בגמרא, אבל הפירוש הרווח הוא שמדובר דווקא ביום הכיפורים של יובל.
 
הלכות רי"ץ גיאת הלכות ראש השנה
ורב שרירא ורב האיי פסקו הכי והכי אמר רבן גמליאל כל השנה כולה כשיש שליח צבור אין כל יחיד צריך להתפלל אלא בשמעו משליח צבור וחכמים אמרו כל יחיד ויחיד חייב ותניא אמרו לו לרבן גמליאל לדבריך למה צבור מתפללין וכולי ואמרינן דר' מאיר מודה לו בברכות של ראש השנה ויום הכפורים ולא פטרו אותו מברכות של כל השנה מפני [עמוד לט] שאין אחרת דומה בשאר ימות השנה דומה להן ובאין יחידים לטעות ולהשתבש בז' דיום הכפורים ובט' דראש השנה והיינו דקאמרי משום דאוושן אבל סדר עבודה לא היינו ברכות דיום הכפורים שנאמרו כאן שאין יחיד חייב לומר סדר עבודה במקום שאין צבור ואם בקי הוא ויודע שאינו משתבש שפיר דמי לומר. הרי את למד מדבריהם דלא שני ליה לרבן גמליאל בין ראש השנה ליום הכפורים, וכרבנן (בגליון: נ"ל דצ"ל ובין) בשאר ימות השנה ושאני בין הני להני משום דאתי לאשתבושי ואם בקי הוא ויודע שאינו משתבש שפיר דמי לומר בראש השנה וביוה"כ. ורב האיי אמר מנהגנו כדמר רב נטרונאי ושאני שליח צבור מצבור המתפללין שבע משום דלא שמעי תקיעתא על סדר ברכות ושליח צבור יורד ומשמיע בט' תקיעות על סדר ברכות. 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
דבש לפי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
כמדומני, שבגאונים הנ"ל, מוזכר אף תפלת יוה"כ.
ושמא משום סדר העבודה, ולא עיינתי כעת...
לא בגאונים אלא בגמרא, אבל הפירוש הרווח הוא שמדובר דווקא ביום הכיפורים של יובל.
הלכות רי"ץ גיאת הלכות ראש השנה
ורב שרירא ורב האיי פסקו הכי והכי אמר רבן גמליאל כל השנה כולה כשיש שליח צבור אין כל יחיד צריך להתפלל אלא בשמעו משליח צבור וחכמים אמרו כל יחיד ויחיד חייב ותניא אמרו לו לרבן גמליאל לדבריך למה צבור מתפללין וכולי ואמרינן דר' מאיר מודה לו בברכות של ראש השנה ויום הכפורים ולא פטרו אותו מברכות של כל השנה מפני [עמוד לט] שאין אחרת דומה בשאר ימות השנה דומה להן ובאין יחידים לטעות ולהשתבש בז' דיום הכפורים ובט' דראש השנה והיינו דקאמרי משום דאוושן אבל סדר עבודה לא היינו ברכות דיום הכפורים שנאמרו כאן שאין יחיד חייב לומר סדר עבודה במקום שאין צבור ואם בקי הוא ויודע שאינו משתבש שפיר דמי לומר. הרי את למד מדבריהם דלא שני ליה לרבן גמליאל בין ראש השנה ליום הכפורים, וכרבנן (בגליון: נ"ל דצ"ל ובין) בשאר ימות השנה ושאני בין הני להני משום דאתי לאשתבושי ואם בקי הוא ויודע שאינו משתבש שפיר דמי לומר בראש השנה וביוה"כ. ורב האיי אמר מנהגנו כדמר רב נטרונאי ושאני שליח צבור מצבור המתפללין שבע משום דלא שמעי תקיעתא על סדר ברכות ושליח צבור יורד ומשמיע בט' תקיעות על סדר ברכות. 
שיטת הגאונים כאן היא לכאורה שהיחידים יכולים לצאת מהחזן בכל העמידה (אלא שבראש השנה יש אופציה להתפלל שבע בעצמם, אבל לא כדעת הסוברים שחובה על הבקיאים להתפלל בעצמם לפחות שבע - אלא מי שרוצה יכול לא להתפלל בלחש כלל אלא רק לשמוע מהחזן מידי דהוה איוה"כ).
 

HaimL

משתמש ותיק
בדרך אפשר. אם נפרש על 7 ברכות דיוהכ"פ ומאי אוושן טפי מ 7 ברכות דמוסף שבת ור"ח ושלוש רגלים, שמא הוא כמנהג ספרד, שאין מזכירים פסוקי קרבנות המוספים, ושמא חששו שביוהכ"פ יבוא לומר כרגילותו בשאר המועדים, ואת מוספי יום הכיפורים הזה וכו', ולא יחוש להזכיר מלבד חטאת הכיפורים, ושמא אינו יוצא יד"ח בלא"ה, דאינו בכלל המוספין. כ"ז בדרא"פ
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
דבש לפי אמר:
לא בגאונים אלא בגמרא, אבל הפירוש הרווח הוא שמדובר דווקא ביום הכיפורים של יובל.
הלכות רי"ץ גיאת הלכות ראש השנה
ורב שרירא ורב האיי פסקו הכי והכי אמר רבן גמליאל כל השנה כולה כשיש שליח צבור אין כל יחיד צריך להתפלל אלא בשמעו משליח צבור וחכמים אמרו כל יחיד ויחיד חייב ותניא אמרו לו לרבן גמליאל לדבריך למה צבור מתפללין וכולי ואמרינן דר' מאיר מודה לו בברכות של ראש השנה ויום הכפורים ולא פטרו אותו מברכות של כל השנה מפני [עמוד לט] שאין אחרת דומה בשאר ימות השנה דומה להן ובאין יחידים לטעות ולהשתבש בז' דיום הכפורים ובט' דראש השנה והיינו דקאמרי משום דאוושן אבל סדר עבודה לא היינו ברכות דיום הכפורים שנאמרו כאן שאין יחיד חייב לומר סדר עבודה במקום שאין צבור ואם בקי הוא ויודע שאינו משתבש שפיר דמי לומר. הרי את למד מדבריהם דלא שני ליה לרבן גמליאל בין ראש השנה ליום הכפורים, וכרבנן (בגליון: נ"ל דצ"ל ובין) בשאר ימות השנה ושאני בין הני להני משום דאתי לאשתבושי ואם בקי הוא ויודע שאינו משתבש שפיר דמי לומר בראש השנה וביוה"כ. ורב האיי אמר מנהגנו כדמר רב נטרונאי ושאני שליח צבור מצבור המתפללין שבע משום דלא שמעי תקיעתא על סדר ברכות ושליח צבור יורד ומשמיע בט' תקיעות על סדר ברכות. 
שיטת הגאונים כאן היא לכאורה שהיחידים יכולים לצאת מהחזן בכל העמידה (אלא שבראש השנה יש אופציה להתפלל שבע בעצמם, אבל לא כדעת הסוברים שחובה על הבקיאים להתפלל בעצמם לפחות שבע - אלא מי שרוצה יכול לא להתפלל בלחש כלל אלא רק לשמוע מהחזן מידי דהוה איוה"כ).
אעתיק שוב את השורה האחרונה
ורב האיי אמר מנהגנו כדמר רב נטרונאי ושאני שליח צבור מצבור המתפללין שבע משום דלא שמעי תקיעתא על סדר ברכות ושליח צבור יורד ומשמיע בט' תקיעות על סדר ברכות. 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
אעתיק שוב את השורה האחרונה
ורב האיי אמר מנהגנו כדמר רב נטרונאי ושאני שליח צבור מצבור המתפללין שבע משום דלא שמעי תקיעתא על סדר ברכות ושליח צבור יורד ומשמיע בט' תקיעות על סדר ברכות. 
במקום להעתיק שוב, תאמר מה אתה סובר אליבא דרב האיי.
האם חובה על היחידים להתפלל לפחות שבע בראש השנה או שמי שרוצה יכול לא להתפלל לחש כלל?
האם חובה על היחידים להתפלל לחש ביום הכיפורים?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
אעתיק שוב את השורה האחרונה
ורב האיי אמר מנהגנו כדמר רב נטרונאי ושאני שליח צבור מצבור המתפללין שבע משום דלא שמעי תקיעתא על סדר ברכות ושליח צבור יורד ומשמיע בט' תקיעות על סדר ברכות. 
במקום להעתיק שוב, תאמר מה אתה סובר אליבא דרב האיי.
האם חובה על היחידים להתפלל לפחות שבע בראש השנה או שמי שרוצה יכול לא להתפלל לחש כלל?
האם חובה על היחידים להתפלל לחש ביום הכיפורים?
בראש השנה כן.
ביום כפור, כבר כתבתי דלא ידענא.

ושוב מצאתי בסו"ד דברי רי"ץ גיאת הנ"ל כדבריך הראשונים
הלכות רי"ץ גיאת הלכות ראש השנה
וברכות דיום הכפורים דשיכי הכא בהדי ברכות של ראש השנה אמרו רבנן דלאו ז' ברכות דיום הכפורים הם אלא ט' ברכות דיום הכפורים הם של יובל דתנן שוה היובל לראש השנה לברכות ולתקיעות. 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
דבש לפי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
אעתיק שוב את השורה האחרונה
במקום להעתיק שוב, תאמר מה אתה סובר אליבא דרב האיי.
האם חובה על היחידים להתפלל לפחות שבע בראש השנה או שמי שרוצה יכול לא להתפלל לחש כלל?
האם חובה על היחידים להתפלל לחש ביום הכיפורים?
בראש השנה כן.
ביום כפור, כבר כתבתי דלא ידענא.
לא ידעתי אם במילה כן התכוונת שחובה להתפלל שבע או שזו רשות, אך מכך שכתבת שביו"כ לא ידעת אני משער שאתה מבין שחובה להתפלל בראש השנה שבע.
אך מכיון שאיני רואה טעם לחלק בין ז' דיו"כ לז' דר"ה, נראה לי שאם כוונת הגאונים שביו"כ אפשר לא להתפלל בלחש אז גם בראש השנה אפשר לא להתפלל בלחש, אלא שבראש השנה יש אפשרות ביניים של להתפלל ז' ולא ט' וכך נהגו אז רוב הציבור, ולא ידעתי היכן ראית בדברי רב האיי שבהכרח זו חובה.
אלא שאולי אפשר לפרש שיש משהו אחר בתפילת יוה"כ שהוא חובה אבל אינו מעכב את התפילה בלחש אלא אפשר לצאת בו משליח ציבור, וזה יכול להיות או כמו שהציע @HaimL שהזכרת הקרבנות ביוה"כ היא חובה אבל מספיק לצאת בה משליח ציבור כי בלחש עלולים לטעות בה, או שהכוונה שאפשר להימנע מאמירת וידוי אחר תפילת לחש ולצאת בוידוי של שליח ציבור (אלא שאם מספיק לשמוע רק וידוי אז מדוע קראו לזה "ברכות של יום הכיפורים", ואם חובה לשמוע זאת עם הברכות אז מדוע שמואל קם רק בעיקר הוידוי וגם תמוה שהאומר וידוי בעצמו אומר זאת מחוץ לברכה אבל כדי לצאת משליח ציבור צריך לצאת בכל הברכה או הברכות, אלא אם כן נחדש שאמירת הוידוי אחר התפילה היא דווקא ליחיד המתפלל עם הציבור אבל מי שלא עתיד לשמוע וידוי משליח ציבור חייב לומר וידוי בתוך תפילתו [לפחות "אבל אנחנו חטאנו עוינו פשענו" וכמנהג שהוזכר בגאונים] - אלא שתמוה לחדש דבר כזה נגד סתימת הגמרא).
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
בראש השנה כן.
ביום כפור, כבר כתבתי דלא ידענא.
לא ידעתי אם במילה כן התכוונת שחובה להתפלל שבע או שזו רשות, אך מכך שכתבת שביו"כ לא ידעת אני משער שאתה מבין שחובה להתפלל בראש השנה שבע.
אך מכיון שאיני רואה טעם לחלק בין ז' דיו"כ לז' דר"ה, נראה לי שאם כוונת הגאונים שביו"כ אפשר לא להתפלל בלחש אז גם בראש השנה אפשר לא להתפלל בלחש, אלא שבראש השנה יש אפשרות ביניים של להתפלל ז' ולא ט' וכך נהגו אז רוב הציבור, ולא ידעתי היכן ראית בדברי רב האיי שבהכרח זו חובה.
בראש השנה חובה על היחיד להתפלל שבע..
וביום כיפור לא ידענא במאי קמיירי.. אם לא כמו שכבר הבאתי שהכוונה ליום כיפור של יובל, וא"כ תפלת יו"כ שלנו שוה היא לשאר ימים...

ומה שביקש מר מקור לדברים... אסתפק בהבאת דברי הרמב"ן בזה...
דרשה לראש השנה לרמב"ן
ולבסוף נפסקה הלכה כרבן גמליאל בשל ר"ה ויוהכ"פ בלבד ונמצאו פטורין מתשע ששליח ציבור פוטרן משום דאוושי [נ"א: שש"צ פוטר מהן אפילו הבקי], וחייבין הן בשבע כשאר ימים טובים, שהרי חובת היום חייבין הן בה כשאר ימים טובים וכשם שהן חייבין בשבע דיוצר ומנחה, אבל התקיעות דאינון מלכיות זכרונות ושופרות שתוקעין בהן הם הם ששליח ציבור פוטרן, וזה נכון ועיקר הוא. 
 

לביא

משתמש ותיק
נתנאל דויר אמר:
בנוגע לש"ץ,המעלות הגדולות בשליח ציבור שהוא ככהן העובד בביהמ'ק, וכסרסור בין ישראל לאביהם שבשמים, האם שייך גם בזמנינו שבקיאין בתפילה, ואינו מוציא את הרבים ידי חובתן,
עיין סימן נג
ולכאורה לא מצינו בשום אחרון שיחלק בהלכות הללו בין זמנם לזמנינו, ואף היום צריך להיות ירא שמיים, ובקיא בלשונות התפילה, ולדעת להגות ע״יינין.
 

דבש לפי

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
דבש לפי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
בראש השנה כן.
ביום כפור, כבר כתבתי דלא ידענא.
לא ידעתי אם במילה כן התכוונת שחובה להתפלל שבע או שזו רשות, אך מכך שכתבת שביו"כ לא ידעת אני משער שאתה מבין שחובה להתפלל בראש השנה שבע.
אך מכיון שאיני רואה טעם לחלק בין ז' דיו"כ לז' דר"ה, נראה לי שאם כוונת הגאונים שביו"כ אפשר לא להתפלל בלחש אז גם בראש השנה אפשר לא להתפלל בלחש, אלא שבראש השנה יש אפשרות ביניים של להתפלל ז' ולא ט' וכך נהגו אז רוב הציבור, ולא ידעתי היכן ראית בדברי רב האיי שבהכרח זו חובה.
בראש השנה חובה על היחיד להתפלל שבע..
וביום כיפור לא ידענא במאי קמיירי.. אם לא כמו שכבר הבאתי שהכוונה ליום כיפור של יובל, וא"כ תפלת יו"כ שלנו שוה היא לשאר ימים...

ומה שביקש מר מקור לדברים... אסתפק בהבאת דברי הרמב"ן בזה...
דרשה לראש השנה לרמב"ן
ולבסוף נפסקה הלכה כרבן גמליאל בשל ר"ה ויוהכ"פ בלבד ונמצאו פטורין מתשע ששליח ציבור פוטרן משום דאוושי [נ"א: שש"צ פוטר מהן אפילו הבקי], וחייבין הן בשבע כשאר ימים טובים, שהרי חובת היום חייבין הן בה כשאר ימים טובים וכשם שהן חייבין בשבע דיוצר ומנחה, אבל התקיעות דאינון מלכיות זכרונות ושופרות שתוקעין בהן הם הם ששליח ציבור פוטרן, וזה נכון ועיקר הוא. 
הזכרתי שיש דעה כזו (ולא ביקשתי מקור לדעה כזו באופן כללי אלא מקור לכך בדברי רב האיי), אלא שבדברי אותם גאונים שמשמע מדבריהם (אם לא נסביר באופן אחר כמו שנסיתי במוסגר בסוף הודעתי הקודמת) שביום הכיפורים אפשר לצאת מש"ץ בשבע אז אין סיבה להניח שהם סוברים שבראש השנה חובה להתפלל שבע, ויש לפרש שלשיטתם זו רשות (ויסוד המחלוקת הוא אם ר' מאיר שהלכה כדבריו מודה לרבן גמליאל לגמרי במוסף של ראש השנה או שהוא מודה לו רק לגבי מלכיות זכרונות ושופרות).
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
דבש לפי אמר:
לא ידעתי אם במילה כן התכוונת שחובה להתפלל שבע או שזו רשות, אך מכך שכתבת שביו"כ לא ידעת אני משער שאתה מבין שחובה להתפלל בראש השנה שבע.
אך מכיון שאיני רואה טעם לחלק בין ז' דיו"כ לז' דר"ה, נראה לי שאם כוונת הגאונים שביו"כ אפשר לא להתפלל בלחש אז גם בראש השנה אפשר לא להתפלל בלחש, אלא שבראש השנה יש אפשרות ביניים של להתפלל ז' ולא ט' וכך נהגו אז רוב הציבור, ולא ידעתי היכן ראית בדברי רב האיי שבהכרח זו חובה.
בראש השנה חובה על היחיד להתפלל שבע..
וביום כיפור לא ידענא במאי קמיירי.. אם לא כמו שכבר הבאתי שהכוונה ליום כיפור של יובל, וא"כ תפלת יו"כ שלנו שוה היא לשאר ימים...

ומה שביקש מר מקור לדברים... אסתפק בהבאת דברי הרמב"ן בזה...

הזכרתי שיש דעה כזו (ולא ביקשתי מקור לדעה כזו באופן כללי אלא מקור לכך בדברי רב האיי), אלא שבדברי אותם גאונים שמשמע מדבריהם (אם לא נסביר באופן אחר כמו שנסיתי במוסגר בסוף הודעתי הקודמת) שביום הכיפורים אפשר לצאת מש"ץ בשבע אז אין סיבה להניח שהם סוברים שבראש השנה חובה להתפלל שבע, ויש לפרש שלשיטתם זו רשות (ויסוד המחלוקת הוא אם ר' מאיר שהלכה כדבריו מודה לרבן גמליאל לגמרי במוסף של ראש השנה או שהוא מודה לו רק לגבי מלכיות זכרונות ושופרות).
אעתיק את המשך לשונו של רב האי המובא ברי"ץ גיאת
הלכות רי"ץ גיאת הלכות ראש השנה
ועוד נשאל יש שאומרין עלינו לשבח חייב על כל אחת ואחת לאמרו ואף על פי שעומד אחר שליח צבור ומתפלל בלחש אותה מתפלל. ואם התפלל שבע לא יצא עד שיתפלל ט' בין בבית הכנסת ובין בביתו ואין במוסף של ר"ה ז' כלל אלא ט'. והשיב מעולם לא נעשה כן בישיבות אלא בזמן שהצבור מתפללין בחבר עיר אין יחיד מתפלל בלחש אלא ז' בלבד וכשיורד שליח צבור לפניהם אומר ט' ובכך יצאו ידי חובתן. והכי אמרו רבנן דמתניתין דכשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב וכולה אחבר עיר קיימא ועל צבור שמקובצין להתפלל דתנא קמא סבר כל יחיד ויחיד מתפלל ט' ורבן גמליאל סבר כל אחד ואחד מתפלל שבע ואין אומר מלכיות זכרונות ושופרות אלא שליח צבור אומרן ומוציא את השומעין ידי חובתן. ופסיקא הלכה כרבן גמליאל וכן המנהג. 
 

דבש לפי

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
אעתיק את המשך לשונו של רב האי המובא ברי"ץ גיאת
הלכות רי"ץ גיאת הלכות ראש השנה
ועוד נשאל יש שאומרין עלינו לשבח חייב על כל אחת ואחת לאמרו ואף על פי שעומד אחר שליח צבור ומתפלל בלחש אותה מתפלל. ואם התפלל שבע לא יצא עד שיתפלל ט' בין בבית הכנסת ובין בביתו ואין במוסף של ר"ה ז' כלל אלא ט'. והשיב מעולם לא נעשה כן בישיבות אלא בזמן שהצבור מתפללין בחבר עיר אין יחיד מתפלל בלחש אלא ז' בלבד וכשיורד שליח צבור לפניהם אומר ט' ובכך יצאו ידי חובתן. והכי אמרו רבנן דמתניתין דכשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב וכולה אחבר עיר קיימא ועל צבור שמקובצין להתפלל דתנא קמא סבר כל יחיד ויחיד מתפלל ט' ורבן גמליאל סבר כל אחד ואחד מתפלל שבע ואין אומר מלכיות זכרונות ושופרות אלא שליח צבור אומרן ומוציא את השומעין ידי חובתן. ופסיקא הלכה כרבן גמליאל וכן המנהג. 
כוונת תשובה זו לאפוקי מדעת השואל (שהרא"ש פסק כמותו) שחובה להתפלל תשע בלחש, ועל זה אמרו שאמנם לשיטת חכמים היחיד חייב להתפלל תשע אבל לרבן גמליאל היחיד מתפלל שבע אם הוא רוצה ואינו חייב להתפלל תשע, אבל ודאי אין הכוונה שהיחיד חייב להתפלל שבע לשיטת רבן גמליאל (דמאי שנא משאר השנה שלדעת רבן גמליאל היחיד אינו חייב להתפלל כלל?), אלא שהנידון הוא שאולי לר' מאיר חובה להתפלל שבע (כמו שפסק הרמב"ן) ואיני רואה ראייה לזה מהלשון שציטטת.
 

בן נחום

משתמש רגיל
לביא אמר:
נתנאל דויר אמר:
בנוגע לש"ץ,המעלות הגדולות בשליח ציבור שהוא ככהן העובד בביהמ'ק, וכסרסור בין ישראל לאביהם שבשמים, האם שייך גם בזמנינו שבקיאין בתפילה, ואינו מוציא את הרבים ידי חובתן,
עיין סימן נג
ולכאורה לא מצינו בשום אחרון שיחלק בהלכות הללו בין זמנם לזמנינו, ואף היום צריך להיות ירא שמיים, ובקיא בלשונות התפילה, ולדעת להגות ע״יינין.
החתם סופר בשו"ת או"ח סי' ר"ה חילק בזה, ע"ש. (מצאתי זאת בפסקי תשובות סי' נ"ג סעיף ד', והוא כתב כן גם בשם מג"א ס"ק כ', אך המעיין במג"א יראה שהוא דיבר לעניין אם יחיד יכול לעכב ולא לעניין הגינותו.) הצג קובץ מצורף חתם סופר רה.pdf )
 
 

לביא

משתמש ותיק
בן נחום אמר:
החתם סופר בשו"ת או"ח סי' ר"ה חילק בזה, ע"ש. (מצאתי זאת בפסקי תשובות סי' נ"ג סעיף ד', והוא כתב כן גם בשם מג"א ס"ק כ', אך המעיין במג"א יראה שהוא דיבר לעניין אם יחיד יכול לעכב ולא לעניין הגינותו.)
חתם סופר רה.pdf
יש להתווכח בדעתו, שכתב ז״ל:
וזהו לדינא אבל אם יראה מעלתו שירבו מחלוקות עי״ז יניח ידו כי בלא״ה אין מוציא רבי׳ י״ח בזה״ז אפי׳ בימים הנוראים כשמניח ידו על סנטרו וצועק בקול עורב הצעקתו ישמע אל, ע״כ מה לנו ולו ולהם אם ידחו זה ויקחו אחר במקומו גם הוא כמוהו בעו״ה וכו׳.
דמשמע לי, דיש להקל בש״צ בזה הואיל ויבוא אחר גרוע כמותו, ולזה יש להקל. אבל אה״נ אם ימצאו ש״צ עם כל המעלות שיש בסי׳ נג גם הוא יודה שעדיפא. ויש לי עוד לפלפל בדבריו, דמה שכתב דאפי׳ בימים הנוראים, והרי כבר בזמן השו״ע (תקנני אם אני טועה) כולם נחשבו בקיאים ובכ״ז כתב שיעלו ש״צ ירא שמיים עם כל המעלות בסי׳ נג בימים הנוראים, ומה שנראה מהחת״ס לא דפליגי אשו״ע אלא שלא ירבו מחלוקות יש להקל הואיל ובלאו הכי וכו׳.
 

בן נחום

משתמש רגיל
אה"נ, יש לדון במשקל שנתן לזה, ונראה שלא מחק לגמרי הלכה זו בזה"ז, אבל עכ"פ רואים שנקט שהיום העניין פחות חמור (וע"כ הקל בצירוף הטעמים האחרים).
 

עמק יזרעאל

משתמש ותיק
אני לא מבין מדוע התנאי שנצרך קודם חזרת הש"ץ שאם אין 10 שמקשיבים שיהיה תפילת נדבה לא נכנס חזק לביה"כ עם הדגשות ועוד דרכי הבהרה
 

נתנאל דויר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש שמשיגין על התנא,י שא"כ איך מפסיק בברכת כהנים, וכן בשבת א"א להתפלל נדבה.
 

חימקו

משתמש ותיק
עמק יזרעאל אמר:
אני לא מבין מדוע התנאי שנצרך קודם חזרת הש"ץ שאם אין 10 שמקשיבים שיהיה תפילת נדבה לא נכנס חזק לביה"כ עם הדגשות ועוד דרכי הבהרה

כי אנו פוסקים כמהרי"ל שמצרפים אפילו מי שמדבר ואינו שומע לחזרת הש"ץ.
רק המשנ"ב נתן עצה טובה להתנות, אבל לא חיוב.
 

משה יעקב

משתמש ותיק
נתנאל דויר אמר:
 בנוגע לש"ץ,המעלות הגדולות בשליח ציבור שהוא ככהן העובד בביהמ'ק, וכסרסור בין ישראל לאביהם שבשמים, האם שייך גם בזמנינו שבקיאין בתפילה, ואינו מוציא את הרבים ידי חובתן,
שמעתי שמרנן הגר"ד פוברסקי והרב שך ביו"כ היו מסתכלים על החזן כשהיה כורע ומשתחוה בסדר עבודה בטענה שאז הוי ככה"ג.
 

לביא

משתמש ותיק
עמק יזרעאל אמר:
אני לא מבין מדוע התנאי שנצרך קודם חזרת הש"ץ שאם אין 10 שמקשיבים שיהיה תפילת נדבה לא נכנס חזק לביה"כ עם הדגשות ועוד דרכי הבהרה
מדקדקים האחרונים בלשון השו״ע (שהוא לשון הרא״ש) שקרוב להיות ברכותיו לבטלה וכו׳.
ועוד דאנו פוסקים כהמהרי״ל כפי שכתב @חימקו
 

חימקו

משתמש ותיק
לביא אמר:
עמק יזרעאל אמר:
אני לא מבין מדוע התנאי שנצרך קודם חזרת הש"ץ שאם אין 10 שמקשיבים שיהיה תפילת נדבה לא נכנס חזק לביה"כ עם הדגשות ועוד דרכי הבהרה
מדקדקים האחרונים בלשון השו״ע (שהוא לשון הרא״ש) שקרוב להיות ברכותיו לבטלה וכו׳.
ועוד דאנו פוסקים כהמהרי״ל כפי שכתב @חימקו

יעוין במהרי"ל שהוא נוקט דלא כהרא"ש.
 
חלק עליון תַחתִית