סגירת ארון הקודש

יואלב

משתמש ותיק
הסתפקתי מתי סוגרים את ארון הקודש: האם אחרי 'בריך שמיה', או אחרי 'גדלו'. ובגלל שידוע לי שפתיחת ארון זה זמן מסגול לרחמים [כן מביאים הפוסקים מהזהר] לכן סגרתי אחרי גדלו.
ובא ת"ח להעיר לי שלא כך עושים, וסוגרים מיד. וכנראה, זה בנפשו ממש.

אשמח מקורות לנושא...
 

יצחק

משתמש ותיק
יש ספר של הרב טשזנר שנקרא שיח תפילה שם הוא מנקר בכל הענינים הללו, יש שם הוראות מאיזה צד לסגור את הפרוכת ועוד כהנה וכהנה דקדוקים שלא הכל בקיאים בהם, אם לא תמצא שם את הנידון שלך אזי בהכרח אין כזה נידון. זכור לי שהרב טשזנר עצמו אמר לי פעם הערה בדיוק בנושא שלך כאשר נהגתי באופן אחר מהנדרש, אבל אני לא זוכר מה הוא אמר.
 

דניאלי

משתמש ותיק
יואלב אמר:
הסתפקתי מתי סוגרים את ארון הקודש: האם אחרי 'בריך שמיה', או אחרי 'גדלו'. ובגלל שידוע לי שפתיחת ארון זה זמן מסגול לרחמים [כן מביאים הפוסקים מהזהר] לכן סגרתי אחרי גדלו.
ובא ת"ח להעיר לי שלא כך עושים, וסוגרים מיד. וכנראה, זה בנפשו ממש.

אשמח מקורות לנושא...
לא מובן למה לא לסגור מיד, אולי תחכה גם לסוף קריאת התורה, מסתבר שזה זמן של רחמים כשהשעה לפתוח ולא סתם אם פתוח, ברגע שמוסרים לש"ץ וגמרו את הבריך שמיה אין סיבה להשאיר פתוח.
זאת ועוד, אפשר לומר את הבריך שמיה עד שמגיע הס"ת לבימה וא"כ יתכן דהזמן המסוגל לרחמים אינו דווקא כשהארון פתוח אלא בשעה שפותחים עד שמגיע הס"ת לבימה וא"כ השעה היא המסוגלת ולא הארון
(ומה תאמר אם אין עוד ספר בארון וכי הארון עצמו מסוגל יותר מהס"ת)..
 

יואלב

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשיח תפילה ע' רמב

"על כן אם הפותח יודע בעצמו שאינו מתפלל מהר, מוטב שיוציא את הס"ת מהאה"ק וגם ימסור אותו לחזן לפני שיאמר בריך שמיה. וכן מטעם זה לא לגרום טרחא דציבורא יש לו לסגור את האה"ק רק אחרי שמסר את הספר תורה להש"ץ. ועוד טעם שעפ"ר יש מהציבור שעדיין אומרים בריך שמיה, ומוטב שיאמרנו כשארון הק' הוא פתוח, שאז גם שערי שמים פתוחים, על כן יש לו לסגור את האה"ק רק לבסוף"
 

דבש לפי

משתמש ותיק
יואלב אמר:
בשיח תפילה ע' רמב
"רק לבסוף"
היינו סוף אמירת "בריך שמיה" [ואף שהוא כבר גמר עדיף לעכב את הסגירה עד אחר מסירת הספר לש"ץ לתועלת אלו שלא גמרו], אבל לפני אמירת "גדלו" (איני יודע אם זה עיקרון מקודש לסגור דווקא לפני גדלו, אך ודאי שכך המנהג, ובמקום שמקפידים על מנהגים אסור לשנות מהמנהג).
 

בשלמא

משתמש ותיק
יש להבחין בין ב' חלקים פתיחת הארון ואחיזת הס"ת והולכתו
פתיחת הארון  = אומרים בו פסוקי אתה הראת ויהי בנסוע המופיע בראשונים, וע"פ הזוהר מוסיפים בו גם בריך שמיה ויש גם את תפילות ופסוקים ומזמורים מהאריז"ל ועוד מקובלים ליו"ט וימים נוראים וכו' וכו'

ע"כ מה ששייך לעצם הפתיחה, אחר כך אפשר לסגור את הארון וכך המנהג למעשה בכל המקומות שאני מכיר. 


 
אחיזת הס"ת והולכתו  = אמירת שמע ישראל אחד גדלו על הכל וכו' וכו' כ"ז מבואר במסכת סופרים ונתבאר היטב בראשונים, ואין כבר קשר לעצם פתיחת הארון.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
המנהג הוא לסגור תיכף בסיום בריך שמי', וקודם 'גדלו'.
סברות בעניני עת־רצון אינן שייכות לנדון.
 

אליהוא

משתמש רגיל
חשבתיי שאסור להפנות גב להיכל, ולכן צריך לסגור לפני 'שמע'.
פעם כיבדו כהן בפתיחה, והוא השאיר עד אחרי 'גדלו'.
שאלתי אותו, והוא ענה שזאת הפעם הראשונה שפתח את ההיכל, ולא חשב דיו. אף הסכים שצריך לסגור קודם.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יש הנוהגים לִפְנות כלפי ארון־הקודש באמירת הפסוקים (ואעפ"כ סוגרים אותו קודם להם).
 

אליהוא

משתמש רגיל
רק קצת נכון: הרי 'ברכו' אומרים לכל הנוכחים, גם אלה אחרי הגב.
אבל בהוצאת ס"ת החזן נוטל ס"ת ומסתובב כדי לדבר עם הקהל.
טרם ראיתי חזן שאינו עושה כן. אולי אתה? או שאתה קורא "אשרי העם..."
לכן משונה שיסתובב שוב ויאמר 'גדלו' להיכל. כאילו מדבר אל ההיכל?
יתכן שהמנהג אכן השתרש אצל החזנים שלא הבינו מה הם אומרים.
[חזון נפרץ גם היום בעוונותינו.]
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
אליהוא אמר:
רק קצת נכון: הרי 'ברכו' אומרים לכל הנוכחים, גם אלה אחרי הגב.
אבל בהוצאת ס"ת החזן נוטל ס"ת ומסתובב כדי לדבר עם הקהל.
טרם ראיתי חזן שאינו עושה כן. אולי אתה? או שאתה קורא "אשרי העם..."
לכן משונה שיסתובב שוב ויאמר 'גדלו' להיכל. כאילו מדבר אל ההיכל?
יתכן שהמנהג אכן השתרש אצל החזנים שלא הבינו מה הם אומרים.
[חזון נפרץ גם היום בעוונותינו.]
אני מקווה שהביטוי של חזון נפרץ הוא על דרך ההלצה כי הפירוש שלו זה שחוזרת הנבואה שנקראת גם חזון
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אליהוא אמר:
יתכן שהמנהג אכן השתרש אצל החזנים שלא הבינו מה הם אומרים.
כ"כ בערוה"ש (סי' קלד ה"ד וסי' רפב ה"א).

[אמנם בקצה"ש (סי' כה בבדה"ש סק"ו) כתב כמנהג הרווח כיום].
 
חלק עליון תַחתִית