לא מובן למה לא לסגור מיד, אולי תחכה גם לסוף קריאת התורה, מסתבר שזה זמן של רחמים כשהשעה לפתוח ולא סתם אם פתוח, ברגע שמוסרים לש"ץ וגמרו את הבריך שמיה אין סיבה להשאיר פתוח.יואלב אמר:הסתפקתי מתי סוגרים את ארון הקודש: האם אחרי 'בריך שמיה', או אחרי 'גדלו'. ובגלל שידוע לי שפתיחת ארון זה זמן מסגול לרחמים [כן מביאים הפוסקים מהזהר] לכן סגרתי אחרי גדלו.
ובא ת"ח להעיר לי שלא כך עושים, וסוגרים מיד. וכנראה, זה בנפשו ממש.
אשמח מקורות לנושא...
היינו סוף אמירת "בריך שמיה" [ואף שהוא כבר גמר עדיף לעכב את הסגירה עד אחר מסירת הספר לש"ץ לתועלת אלו שלא גמרו], אבל לפני אמירת "גדלו" (איני יודע אם זה עיקרון מקודש לסגור דווקא לפני גדלו, אך ודאי שכך המנהג, ובמקום שמקפידים על מנהגים אסור לשנות מהמנהג).יואלב אמר:בשיח תפילה ע' רמב
"רק לבסוף"
אני מקווה שהביטוי של חזון נפרץ הוא על דרך ההלצה כי הפירוש שלו זה שחוזרת הנבואה שנקראת גם חזוןאליהוא אמר:רק קצת נכון: הרי 'ברכו' אומרים לכל הנוכחים, גם אלה אחרי הגב.
אבל בהוצאת ס"ת החזן נוטל ס"ת ומסתובב כדי לדבר עם הקהל.
טרם ראיתי חזן שאינו עושה כן. אולי אתה? או שאתה קורא "אשרי העם..."
לכן משונה שיסתובב שוב ויאמר 'גדלו' להיכל. כאילו מדבר אל ההיכל?
יתכן שהמנהג אכן השתרש אצל החזנים שלא הבינו מה הם אומרים.
[חזון נפרץ גם היום בעוונותינו.]
כ"כ בערוה"ש (סי' קלד ה"ד וסי' רפב ה"א).אליהוא אמר:יתכן שהמנהג אכן השתרש אצל החזנים שלא הבינו מה הם אומרים.
בקהילתי נהוג שהפסוקים אומרים כלפי ארוה''ק וכשאומר 'גדלו' אזי פונה לכיוון הקהלאליהוא אמר:זה משונה: הרי החזן מדבר אל הקהל ומפנה גבו?