הצעיר שבחבורה
משתמש ותיק
בפיוט של יום שלישי (לנוסח ליטא) "אין כמדת בשר מדתך" מיסודו של רבי שלמה הבבלי
ושמעתי ממו"ר הגרב"ד פוברסקי שליט"א שכוונת הפייטן לאמור בתורת כהנים בפרשת בחוקותיפעולת הרובים מיעוט מלאכת, פריעת שכר רבה והולכת, צופה הפנות ועתה נמשכת, צרה פקודה ואחרת נסמכת.
ספרא בחוקותי פרשה א פרק ב
(ה) ופניתי אליכם, משלו משל למה הדבר דומה למלך ששכר פועלים הרבה והיה שם פועל אחד ועשה עמו מלאכה ימים הרבה, נכנסו הפועלים ליטול שכרם ונכנס אותו הפועל עמהם אמר לו המלך לאותו הפועל בני אפנה לך, הרובים הללו שעשו עמי מלאכה ממועטת ואני נותן להם שכר מועט, אבל את חשבון רב אני עתיד לחשב עמך, כך היו ישראל בעולם הזה מבקשים שכרם מלפני המקום, ואומות העולם מ"ה מבקשים שכרם מלפני המקום, והמקום אומר להם לישראל בניי אפנה לכם, אומות העולם הללו עשו עמי מלאכה מועטת ואני נותן להם שכר מועט, אבל אתם חשבון רב אני עתיד לחשב עמכם לכך נאמר ופניתי אליכם.
ומצאתי שכבר ביאר כן בערוגת הבושם.ספרא בחוקותי פרשה ב פרק ד
(ב) והפקדתי עליכם בהלה, שיהיו המכות פוקדות אתכם מזו לזו, עד שהראשונה פקודה אצליכם אביא אחרת ואסמכה לה בהלה מכה המבהלת את הבריות, ואיזו זו זו מכת מותן.