שני חזנים בסליחות - מי יאמר בסוף קדיש תתקבל?

מבין ענין

משתמש ותיק
כאשר יש שני חזנים בסליחות של חודש אלול, מי יאמר את הקדיש תתקבל לבסוף?
האם יש נ"מ מי אמר את הקדיש הראשון?
השאלה בנוגע לספרדים.
 

צדיקוש

משתמש ותיק
אין כאן שום נפק"מ כיון שהחזן אינו מוציא יד"ח, ואפשר לההחליף 50 חזנים בסליחות אחד
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
צדיקוש אמר:
אין כאן שום נפק"מ כיון שהחזן אינו מוציא יד"ח, ואפשר לההחליף 50 חזנים בסליחות אחד

בשחרית כן יש נ"מ ויש המקפידים שדוקא החזן שחוזר חזרת הש"ץ יאמר התתקבל, ולא זה שעלה לאשרי ובא לציון [כמנהג בני אשכנז].
 

מבין ענין

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
לקוטי טעמים ומקורות לסליחות - כ''ק אדמו''ר מליובאוויטש זי''ע.JPG

ולכאו' עפ"ז יאמרו החזן דהסליחות עצמן.

אכן, כאן אני כבר מתחיל לראות מקור.
רק שהחלוקה של הלבוש תואמת את הסליחות לבני אשכנז, לא של בני ספרד שאינן מחולקות בחלוקה הנ"ל. [הי"ג מידות שתולים לכל אורך הסליחות, עד לקראת הסוף - אחרי 'אם אפס רובע הקן כו''].
 

לענ''ד

משתמש ותיק
אתמול היה לי כזה נידון למעשה ולא ידעתי האם להעיר לסומך שלקח את הקדיש בסוף מהחזן שפתח בקדיש...

נ.ב. מי לוקח את הקדיש שאחרי שלישי ? הבעל קורא, העולה או סתם אדם שנצמד לס"ת ורוצה לומר הקדיש ?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
במענה לנ"ב: הח"ק שבסיום קרה"ת שייך לבעל־הקריאה, ונהגו למחול ע"ז ל'חיוב' ובעל־יארציי"ט.
חבל שרבים מהעולים (בעיקר מבני ספרד, שם נהוג שהעולה אומרו) אינם מודעים לכך, ו'חוטפים' המצוה מידי הזוכה בה.
 

לביא

משתמש ותיק
מבין ענין אמר:
בשחרית כן יש נ"מ ויש המקפידים שדוקא החזן שחוזר חזרת הש"ץ יאמר התתקבל, ולא זה שעלה לאשרי ובא לציון [כמנהג בני אשכנז].
אך כבודו שאל לגבי סליחות, ולמה תניא את עיקר כוונת שאלתך הכא.
 

לביא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
רצה להביא ראי' ולדמות (לפענ"ד - די־בצדק) משחרית לסליחות.
לפי השקליא וטריא שהתנהל בינו לבין @פינחס רוזנצוויג לא משמע כך, דבא לטעון לו דבסליחות לא בעינן יציאת י״ח בחזן, והוא בא והשיב משחרית שבעינן שיוציא י״ח.
וגם זה תמוה בפני עצמו, דכיום הש״צ לא מוציא י״ח שום מתפלל, ומה שאנו מקיימים תקנה זו משום דלא פלוג.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לא כך הבנתי, אך כנראה שאכן זו היתה כוונתו.
[תמהני: אם אינו מוציא י"ח - אין שום נפקותא בזהות אומר הקדיש? ולדעתו, אין טעם שיתייחסו כותבי המנהגים למקרים כאלה?].
 

לביא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
לא כך הבנתי, אך כנראה שאכן זו היתה כוונתו.
[תמהני: אם אינו מוציא י"ח - אין שום נפקותא בזהות אומר הקדיש? ולדעתו, אין טעם שיתייחסו כותבי המנהגים למקרים כאלה?].
בקדיש הדין שונה ואסכים עמך בזה, אך בדין חזרת הש״ץ לא קרב זה אל זה כל הלילה, אף שנהוג תמיד שהש״ץ של התפילה הוא זה שיעשה הקדיש, בסליחות כל אחד אחר עושה פיוט אחר או ויעבור אחר.
באמת בבית כנסיותינו (לפי מנהגי עדות המזרח) מעולם לא ראיתי קפידא בדבר, ואם כבר ראיתי מספר פעמים שנתנו לגדול שבקהל לומר הקדיש.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לביא אמר:
בקדיש הדין שונה ואסכים עמך בזה, אך בדין חזרת הש״ץ לא קרב זה אל זה כל הלילה
לא הבנתי הכוונה. אם לחלק בין שחרית לסליחות - כנראה הוא ע"פ מנהג בני ספרד, כי האשכנזים (נראה ש)יקפידו בזה (ובד"כ לא מעלים כלל שני חזנים, עד שיש הנוהגים כי אומר הסליחות אף עובר לפני התיבה בשחרית...)
 

לביא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
לביא אמר:
בקדיש הדין שונה ואסכים עמך בזה, אך בדין חזרת הש״ץ לא קרב זה אל זה כל הלילה
לא הבנתי הכוונה. אם לחלק בין שחרית לסליחות - כנראה הוא ע"פ מנהג בני ספרד, כי האשכנזים (נראה ש)יקפידו בזה (ובד"כ לא מעלים כלל שני חזנים, עד שיש הנוהגים כי אומר הסליחות אף עובר לפני התיבה בשחרית...)
בקדיש יש עניין שהציבור צריך לשמוע לצאת י״ח, חזרת הש״ץ לא מוציא י״ח, והצורך לשמוע הוא כדי לקיים התקנה.

לצערי אינני בקיא במנהגי האשכנזים, אך כדבריך כנראה יהיה קפידא בזה.
(ויכול להיות שלצערי מעולם לא הייתי בסליחות אשכנזיות)
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לביא אמר:
חזרת הש״ץ לא מוציא י״ח, והצורך לשמוע הוא כדי לקיים התקנה.
חזרת הש"ץ מוציאה את הצבור יד"ח התקנה... (וה"ה בקדיש).
אכן, הצורך לשמוע הוא כדי שלא יהיו הברכות לבטלה, ולולי זאת - תבטל התקנה.
כמדומה שחשש ברכה לבטלה חמור מביטולו של קדיש, עם כל שגב תקנה זו.
 

לביא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
לביא אמר:
חזרת הש״ץ לא מוציא י״ח, והצורך לשמוע הוא כדי לקיים התקנה.
חזרת הש"ץ מוציאה את הצבור יד"ח התקנה... (וה"ה בקדיש).
אכן, הצורך לשמוע הוא כדי שלא יהיו הברכות לבטלה, ולולי זאת - תבטל התקנה.
כמדומה שחשש ברכה לבטלה חמור מביטולו של קדיש, עם כל שגב תקנה זו.
יש לי לבוא לפלפל עמך שבדיני לא פלוג לא חמור הלא פלוג מעיקר הדין, וקדיש הוא תקנת ראשונים ומקיימים אותו מעיקר תקנתו. אך אין זה נידוננו.
ועוד משמע מכבודו כי חזרת הש״ץ היא חובת ציבור, ואף שיש לי להסכים עמך, יש להעיר שעיקר התקנה היא עבור אלו שאינן בקיאין ולא משום הבקיאין, ולכן אמרתי שהיום אנו מקיימים אותה מדין לא פלוג, וזכורני כעת שייתכן שאיכא בהו מחלוקת אחרונים אם מקיימים אותה מדין לא פלוג או מחובת ציבור, ולכן לא נסתעף.
(והנפ״מ לכאורה היא מחלוקת המהרי״ל והרא״ש אי אדם שיושן או מתפלל מצטרף למניין לחזרה)

ועכ״פ בנידוננו נסיק שלאשנכזים כנראה יש להחמיר יותר.
 
 

משולש

משתמש ותיק
בהרבה מקומות נהגו שהאבלים (וביום מילה המוהל) עוברים לפני התיבה רק מ"למנצח יענך" ואומרים קדיש תתקבל גם כן.
 
חלק עליון תַחתִית