תפילת מוסף כנגד האושפיזין !

במבי

משתמש ותיק
תפילת שחרית כנגד אברהם, מנחה כנגד יצחק, ערבית כנגד יעקב, ותפילת מוסף ?

החברותא שלי שלומד זוהר כסדר הראה לי אתמול קטע שכל מוסף כנגד משהו אחר מהאושפיזין


תָּא חֲזֵי, לָקֳבֵל אִינוּן שִׁבְעָה זַכָּאִין, פָּקֵיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַיְיתָא, לְקָרָבָא קָרְבַּן מוּסַף, בְּשֶׁבַע זִמְנִין בְּשַׁתָּא. בְּגִין לְאוֹסָפָא לְהוֹ עִדּוּנִין וְתַפְנוּקִין מִבֵּי מַלְכָּא, דְּיִשְׂבְּעוּן אֲבָהָן בְּקַדְמִיתָא, וּבָתַר כֵּן בְּנִין. וְאִינוּן ז' זִמְנִין וְלָא יַתִּיר.
בְּשַׁבַּתָּא לָקֳבֵל צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, דְּאִקְרֵי כֹל, וְאִקְרֵי שַׁבָּת, לְאוֹסָפָא לֵיהּ עִידּוּנִין מִמּוֹחָא סְתִימָאָה, וּבְרֵישׁ יַרְחָא, לָקֳבָל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְקְרִיאַת סִיהֲרָא.
וּבְט''ו יוֹמָא לְיַרְחָא קַדְמָאָה, לָקֳבֵיל אַבְרָהָם אֲבוּהוֹן, דְּאָחִיד בְּמִדַּת הַחֶסֶד, ואִקְרֵי רִאשׁוֹן. וּבַעֲצֶרֶת דְּבַחֹדֶשׁ הַג', דְּאִתְיְיהִיבַת בֵּיהּ אוֹרַיְיתָא בְּשִׁבְעָה קוֹלוֹת, לָקֳבֵיל יַעֲקֹב, דְּאִיהוּ תְּלִיתָאי לַאֲבָהָן, וְאָחִיד בְּקוֹל קוֹל יַעֲקֹב. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, לָקֳבֵיל יִצְחָק, דְּאִתְיְלֵיד בֵּיהּ, וַאֲנַן מַדְכְּרִינָן בֵּיהּ עֲקֵדַת יִצְחָק, וְאִיהוּ יוֹמָא דְדִינָא, לָקֳבֵל מִדַּת הַדִּין דְּאָחִיד בַּהּ.
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, לָקֳבֵיל משֶׁה, דְּקַבֵּיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ צְלוֹתֵיהּ, וְחָס עַל יִשְׂרָאֵל, ואַהֲדַר לֵיהּ לוּחֵי אוֹרַיְיתָא. בְּחַג הַסֻּכּוֹת, לָקֳבֵיל אַהֲרֹן, דְּבִזְכוּתֵיהּ הֲווֹ אָזְלִין שִׁבְעָה עֲנָנִין, דְּחָפָן עַל יִשְׂרָאֵל כְּסוּכּוֹת, וּבְגִין כָּךְ אִינוּן עָבְדִין סוּכָּה. וְכָל אוֹרַיְיתָא, כַּמָּה רָזִין עִילָּאִין סְתִימִין בַּהּ, וְכַד אִלֵּין שִׁבְעָה מִתּוֹסְפִין בְּבִרְכָאן, כָּל עָלְמָא בִּשְׁלִימוּ סַגִּיאָה. (עד כאן מההשמטות)

שבת כנגד יוסף
פסח כנגד אברהם
שבועות כנגד יעקב
ראש השנה כנגד יצחק
יום כיפור כנגד משה
סוכות כנגד אהרון
ראש חודש כנגד דוד
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
שמיני עצרת לא נתבאר כנגד מי.

אולי גם היינו "רגל בפני עצמו" והוא כנגד כל ישראל....
 
במבי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
שמיני עצרת לא נתבאר כנגד מי.

אולי גם היינו "רגל בפני עצמו" והוא כנגד כל ישראל....

כבר כתב
במבי אמר:
וּבְרֵישׁ יַרְחָא, לָקֳבָל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְקְרִיאַת סִיהֲרָא
רק שבארת שהכוונה לדוד.
 

ובכן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
שמיני עצרת לא נתבאר כנגד מי.
פינחס רוזנצוויג אמר:
ולענ"ד שמיני עצרת הוא כנגד שלמה המלך.
או יש לומר, דגם הוא כמוספו של סוכות - כנגד יעקב.
והגם דאמרו רגל בפני עצמו לענין פזר קשב. דחד מינייהו 'קרבן', דהיינו שהוא מוסף בפני עצמו ממוספי סוכות.
מכל מקום, הרי מלשון התורה שלא כתבה בו 'ומנחתם שלשה עשרונים לפר' וגו', אלא 'ומנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט', כהמשך של מוספי סוכות, נראה דיש להם שייכות. [ויעויין ט"ז או"ח סימן תרסח].
ולהסמיך לזה לשון הזוהר (אמור קד:): ועל דא כתיב עצרת תרגומו כנישו, והאי יומא יעקב הוא רישא לחדוותא, וכל אינון אושפיזי חדאן עמיה.
 
 
ובכן אמר:
או יש לומר, דגם הוא כמוספו של סוכות - כנגד יעקב.
לא נתבהרו דבריו היטב, יעקב הוא בעצרת, היינו חג השבועות המכונה בחז"ל 'עצרת'.
חג הסוכות הוא כנגד אהרן כי הוא כנגד ענני הכבוד.
ענני הכבוד לא שייכים בשמיני עצרת שבהם לא יושבים בסובה.
 

משיב דבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
תפילת שחרית כנגד אברהם, מנחה כנגד יצחק, ערבית כנגד יעקב, ותפילת מוסף ?
להעיר שאת ג' התפילות האבות עצמם תיקנו, ובגמ' לא נזכר שזה "כנגד האבות". ואילו כאן מדובר בענין אחר שהוא כנגד מי התפילות (הכונה מקביל לאיזה בחינה וכו')
 

בן עזאי

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
לא נתבהרו דבריו היטב, יעקב הוא בעצרת, היינו חג השבועות המכונה בחז"ל 'עצרת'.
בדוחק יש ליישב כוונת הרב המגיב הנ"ל, עפי"מ מה דאי' בזוהר [ח"ג קד, ב] כתב: וההוא יומא יעקב איהו רישא לחדוותא, וכל אינון אושפיזין חדאון עמיה, כלו' שביום שמיני עצרת, יעקב הוא הראש אל השמחה והוא העיקר, וכל האושפיזין שמחים עמו.
 

ובכן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
ובכן אמר:
או יש לומר, דגם הוא כמוספו של סוכות - כנגד יעקב.
לא נתבהרו דבריו היטב, יעקב הוא בעצרת, היינו חג השבועות המכונה בחז"ל 'עצרת'.
חג הסוכות הוא כנגד אהרן כי הוא כנגד ענני הכבוד.
ענני הכבוד לא שייכים בשמיני עצרת שבהם לא יושבים בסובה.
טעיתי. לגמרי.
[כתבתי מידי מהר, על פי דברי הטור שסוכות נגד יעקב, אבל לבאר בהם דרוש זה דבזוהר, שסוכות נגד אהרן, זוהי טעות.
למרות שכבר ניסו לסנגר עלי].
 

בת עין

משתמש ותיק
במבי אמר:
תפילת שחרית כנגד אברהם, מנחה כנגד יצחק, ערבית כנגד יעקב, ותפילת מוסף ?

החברותא שלי שלומד זוהר כסדר הראה לי אתמול קטע שכל מוסף כנגד משהו אחר מהאושפיזין


תָּא חֲזֵי, לָקֳבֵל אִינוּן שִׁבְעָה זַכָּאִין, פָּקֵיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַיְיתָא, לְקָרָבָא קָרְבַּן מוּסַף, בְּשֶׁבַע זִמְנִין בְּשַׁתָּא. בְּגִין לְאוֹסָפָא לְהוֹ עִדּוּנִין וְתַפְנוּקִין מִבֵּי מַלְכָּא, דְּיִשְׂבְּעוּן אֲבָהָן בְּקַדְמִיתָא, וּבָתַר כֵּן בְּנִין. וְאִינוּן ז' זִמְנִין וְלָא יַתִּיר.
בְּשַׁבַּתָּא לָקֳבֵל צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, דְּאִקְרֵי כֹל, וְאִקְרֵי שַׁבָּת, לְאוֹסָפָא לֵיהּ עִידּוּנִין מִמּוֹחָא סְתִימָאָה, וּבְרֵישׁ יַרְחָא, לָקֳבָל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְקְרִיאַת סִיהֲרָא.
וּבְט''ו יוֹמָא לְיַרְחָא קַדְמָאָה, לָקֳבֵיל אַבְרָהָם אֲבוּהוֹן, דְּאָחִיד בְּמִדַּת הַחֶסֶד, ואִקְרֵי רִאשׁוֹן. וּבַעֲצֶרֶת דְּבַחֹדֶשׁ הַג', דְּאִתְיְיהִיבַת בֵּיהּ אוֹרַיְיתָא בְּשִׁבְעָה קוֹלוֹת, לָקֳבֵיל יַעֲקֹב, דְּאִיהוּ תְּלִיתָאי לַאֲבָהָן, וְאָחִיד בְּקוֹל קוֹל יַעֲקֹב. וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, לָקֳבֵיל יִצְחָק, דְּאִתְיְלֵיד בֵּיהּ, וַאֲנַן מַדְכְּרִינָן בֵּיהּ עֲקֵדַת יִצְחָק, וְאִיהוּ יוֹמָא דְדִינָא, לָקֳבֵל מִדַּת הַדִּין דְּאָחִיד בַּהּ.
בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, לָקֳבֵיל משֶׁה, דְּקַבֵּיל קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בֵּיהּ צְלוֹתֵיהּ, וְחָס עַל יִשְׂרָאֵל, ואַהֲדַר לֵיהּ לוּחֵי אוֹרַיְיתָא. בְּחַג הַסֻּכּוֹת, לָקֳבֵיל אַהֲרֹן, דְּבִזְכוּתֵיהּ הֲווֹ אָזְלִין שִׁבְעָה עֲנָנִין, דְּחָפָן עַל יִשְׂרָאֵל כְּסוּכּוֹת, וּבְגִין כָּךְ אִינוּן עָבְדִין סוּכָּה. וְכָל אוֹרַיְיתָא, כַּמָּה רָזִין עִילָּאִין סְתִימִין בַּהּ, וְכַד אִלֵּין שִׁבְעָה מִתּוֹסְפִין בְּבִרְכָאן, כָּל עָלְמָא בִּשְׁלִימוּ סַגִּיאָה. (עד כאן מההשמטות)

שבת כנגד יוסף
פסח כנגד אברהם
שבועות כנגד יעקב
ראש השנה כנגד יצחק
יום כיפור כנגד משה
סוכות כנגד אהרון
ראש חודש כנגד דוד

אם כבר הזכירו דבר זה, ראוי להוסיף את עומק העניינים כפי המבואר בקבלה ובחסידות (ויהי רצון שלא אכשל),

מוסף שבת כנגד מידת היסוד (יוסף), כמבואר גם באורך בשער הכוונות במוסף שבת. כי הלא ידוע שבשבת הוא זמן יחוד הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל, ותפילת המוסף הוא עניין תוספת כתובה שמוסיף לה לחיבת היחוד, ולכן הוא כנגד היסוד, וד"ל.

מוסף של ראש חודש הוא כנגד מלכות (דוד), זה ידוע שבראש חודש נתקן מיעוט הלבנה, ובשעת תפילת מוסף באמירת כתר חוזר להיות לרגע אחד 'שניהם משתמשין בכתר אחד'. וכידוע שמלכות בית דוד נמשלה ללבנה, כלומר שהם מרכבה לבחינה זו וכידוע.

מוסף של פסח כנגד חסד (אברהם), זה מבואר כאן בזוהר שאברהם תלוי במידת החסד. וידוע שחג הפסח כולו חסד בחינת אהבה (ולכן אומרים בו שיר השירים), לעומת חגי חודש תשרי שהם גבורה בחינת יראה (ואפילו חג הסוכות יותר שייך לבחינת הדין מאשר חג הפסח וכידוע).

מוסף של חג השבועות כנגד תפארת (יעקב), זה ידוע שמידת התפארת נקראת בשם 'תורה' בכל מקום, ויעקב אבינו נחשב לעמוד התורה (איש תם יושב אהלים), ולכן שבועות שניתנה בו תורה הוא כנגד יעקב.

ראש השנה כנגד גבורה (יצחק), גם זה פשוט כי בראש השנה הוא התגלות מידת הדין, וכל העבודה בו הוא בבחינת יראה. וכן יצחק היה כולו גבורה, 'פחד יצחק', וכידוע.

יום הכיפורים הוא כנגד נצח (משה), לפי שהוא יום מחילת העוון וניתנו בו לוחות שניות כמו שמבואר בזוהר כאן, והוא בבחינת הנצח המבואר בזוה"ק 'נצח רחימו דבנוי לרחימו דדינא' (ניצחה אהבת הבנים לאהבת הדין). וכן משה רבנו היה זה שתמיד היה נלחם במקטרגים ומנצחם ומעורר מידת הרחמים על ישראל, בעגל במרגלים ובשאר המקומות.
 ​
וחג הסוכות כנגד ההוד (אהרן), שבזכותו באו ענני הכבוד שכנגדם הסוכה וכמבואר כאן בזוהר, כי ידוע שאהרן הכהן היה אוהב שלום ורודף שלום, והסוכה נקראת 'סוכת שלום', וכמו שאומרים 'הפורש סוכת שלום עלינו'. וביאור הדברים שהסוכה היא שכינתא עלאה (ספירת הבינה הנקראת שכינתא עלאה לעומת המלכות הנקראת 'שכינתא תתאה') הפורשת כנפיה על היושב בסוכה ומגינה עליו ומביאה לו שלום ושלוה. ומבואר כמה פעמים בזוהר הקדוש שהארת מידת הבינה מגיעה עד למידת ההוד ('אמא עלאה עד הוד אתפשטת'). וזה היה כל חפצו של אהרן הכהן בעבודתו להמשיך שלום על ישראל שתשרה השכינה עליהם, ושלא תסתלק מהם חלילה מפני המחלוקת, אלא שיהיו בבחינת 'ראויין כל ישראל לישב בסוכה אחת', וכידוע בספרים.
 

ובכן

משתמש ותיק
בת עין אמר:
יום הכיפורים הוא כנגד נצח (משה), לפי שהוא יום מחילת העוון וניתנו בו לוחות שניות כמו שמבואר בזוהר כאן, והוא בבחינת הנצח המבואר בזוה"ק 'נצח רחימו דבנוי לרחימו דדינא' (ניצחה אהבת הבנים לאהבת הדין).
להעיר קצת, דלשון זה אמרו בזוהר הק' לגבי ראש השנה, שנתן לנו הקב"ה את מצות השופר.
 
 

ובכן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
ולענ"ד שמיני עצרת הוא כנגד שלמה המלך.
יש להעיר מלשון הזוהר גופא:
במבי אמר:
תָּא חֲזֵי, לָקֳבֵל אִינוּן שִׁבְעָה זַכָּאִין, פָּקֵיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַיְיתָא, לְקָרָבָא קָרְבַּן מוּסַף, בְּשֶׁבַע זִמְנִין בְּשַׁתָּא. בְּגִין לְאוֹסָפָא לְהוֹ עִדּוּנִין וְתַפְנוּקִין מִבֵּי מַלְכָּא, דְּיִשְׂבְּעוּן אֲבָהָן בְּקַדְמִיתָא, וּבָתַר כֵּן בְּנִין. וְאִינוּן ז' זִמְנִין וְלָא יַתִּיר.
ובעל כרחך צ"ל דסבר בדרוש זה דמוסף שמיני עצרת אחד הוא עם מוספי חג הסוכות.
[וכבר ציינתי לדברי הט"ז בסימן תרס"ח].
ולפי זה, גם מוסף שמיני עצרת הוא נגד אהרן, ויש לדקדק בזה, שהרי כתבו:
במבי אמר:
בְּחַג הַסֻּכּוֹת, לָקֳבֵיל אַהֲרֹן, דְּבִזְכוּתֵיהּ הֲווֹ אָזְלִין שִׁבְעָה עֲנָנִין, דְּחָפָן עַל יִשְׂרָאֵל כְּסוּכּוֹת, וּבְגִין כָּךְ אִינוּן עָבְדִין סוּכָּה.
ויש ליישב.
 
ובכן אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
ולענ"ד שמיני עצרת הוא כנגד שלמה המלך.
יש להעיר מלשון הזוהר גופא:
במבי אמר:
תָּא חֲזֵי, לָקֳבֵל אִינוּן שִׁבְעָה זַכָּאִין, פָּקֵיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַיְיתָא, לְקָרָבָא קָרְבַּן מוּסַף, בְּשֶׁבַע זִמְנִין בְּשַׁתָּא. בְּגִין לְאוֹסָפָא לְהוֹ עִדּוּנִין וְתַפְנוּקִין מִבֵּי מַלְכָּא, דְּיִשְׂבְּעוּן אֲבָהָן בְּקַדְמִיתָא, וּבָתַר כֵּן בְּנִין. וְאִינוּן ז' זִמְנִין וְלָא יַתִּיר.
ובעל כרחך צ"ל דסבר בדרוש זה דמוסף שמיני עצרת אחד הוא עם מוספי חג הסוכות.
[וכבר ציינתי לדברי הט"ז בסימן תרס"ח].
ולפי זה, גם מוסף שמיני עצרת הוא נגד אהרן, ויש לדקדק בזה, שהרי כתבו:
במבי אמר:
בְּחַג הַסֻּכּוֹת, לָקֳבֵיל אַהֲרֹן, דְּבִזְכוּתֵיהּ הֲווֹ אָזְלִין שִׁבְעָה עֲנָנִין, דְּחָפָן עַל יִשְׂרָאֵל כְּסוּכּוֹת, וּבְגִין כָּךְ אִינוּן עָבְדִין סוּכָּה.
ויש ליישב.
הזוה"ק לא הזכיר ש"ע למעלתו כי שלמה הוא מלך שהשלום שלו והיינו לעתיד דהז' יהפך לח' 
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
במבי אמר:
תפילת שחרית כנגד אברהם, מנחה כנגד יצחק, ערבית כנגד יעקב, ותפילת מוסף ?

החברותא שלי שלומד זוהר כסדר הראה לי אתמול קטע שכל מוסף כנגד משהו אחר מהאושפיזין
כנגד אברהם? אברהם תיקן.
 
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
במבי אמר:
תפילת שחרית כנגד אברהם, מנחה כנגד יצחק, ערבית כנגד יעקב, ותפילת מוסף ?

החברותא שלי שלומד זוהר כסדר הראה לי אתמול קטע שכל מוסף כנגד משהו אחר מהאושפיזין
כנגד אברהם? אברהם תיקן.

כך יצא לי, אבל מסתבר שיש בזה משהו כי הזוהר כותב ...רִבִּי תַּנְחוּם אָמַר, לְפִיכָךְ, יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, שֶׁהוּא כְּנֶגֶד מִדַּת הַדִּין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מִכָּאן, (ירמיה ו') אוֹי לָנוּ כִּי פָּנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. כִּי פָּנָה הַיּוֹם: זֶה מִדַּת הַחֶסֶד. כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב: שֶׁכְּבָר גָּבַר מִדַּת הַדִּין. אַבְרָהָם תִּקֵּן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, כְּנֶגֶד מִדַּת הַחֶסֶד (ולכן מובן מדוע האריז"ל היה מתפלל עם השקיעה)


וכן רבינו נתן

..... כִּי יָדוּעַ שֶׁשְּׁלֹשָׁה רְגָלִים פֶּסַח שָׁבוּעוֹת סֻכּוֹת הֵם כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וְכֵן שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת הֵם גַּם-כֵּן כְּנֶגֶד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת, כִּי אַבְרָהָם תִּקֵּן שַׁחֲרִית יִצְחָק תִּקֵּן מִנְחָה וְכוּ'. כִּי שְׁלֹשׁ הַתְּפִלּוֹת הֵם בִּבְחִינַת שְׁלֹשָׁה רְגָלִים שֶׁהֵם הִתְגַּלּוּת הָרָצוֹן כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן עִקַּר הַתְּפִלָּה כְּשֶׁיֵּשׁ עֵת רָצוֹן,

 
 
חלק עליון תַחתִית