נוסחאות ב'הרחמן הוא יברך' - אותי \ בעלי \ אשתי \ זרעי \ אבי אמי

כותר

משתמש ותיק
חיפשתי בסידורים וראיתי שבכולם מוזכר הנוסח,
למי שיש לו אב ואם, "הרחמן הוא יברך את אבי[מורי] , את אמי [מורתי]".
ויש סידורים שהוסיפו שמי שסמוך על שולחן עצמו, כנראה הכוונה לנשוי. שיאמר:
"הרחמן הוא יברך אותי, את אשתי\ בעלי ואת זרעי.
ויש שמוסיפים: "ואת כל המסובין כאן".

מעניין אותי המקור לנוסחאות אלו, כנראה שהמקור הראשון הוא מהגמרא ש'אורח מברך',
כדי שיברך לבעל הבית. וממילא כשאביו הוא בעל הבית מוסיף לו את התואר 'אבי' או 'אבי מורי'. ומזה נוספו כל הברכות.

זה מה שמצאתי בתחילה, תשובה של רבי יוסף ליברמן בתוך ספר אני אודך. אוצר החכמה_175592.jpg
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
ראיתי שמביאים מאדמו"ר ממונקאטש, שאפילו אחר פטירת אביו ואמו, ימשיך לברך אותם:

אוצר החכמה_85389.jpg

כך מנהג חב"ד. ומנהגינו להזכיר רק ההורים ללא שאר בני משפחה. גם הרוב נוהגים להזכיר האדמו"ר
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ויש לדון האם בחורי ישיבות צריכים לומר ברכת האורח בברכהמ"ז, ובקונטרס מצוות הברכות כתב:
"שמעתי ממו"ר הגר"ע אויערבך שליט"א שבחורי ישיבות אי"צ לאומרה כשסמוכים על שולחן הישיבה. כיון שאינם אוכלים עם ראש הישיבה או בעל הבית. אך אמר שצריך להזכיר בהרחמן הוא יברך את אבי מורי וכו' ואת בעל הבית וכו'.
ואמר שלא כהוגן עושים המפסיקים באל יחסרנו בחול ולא אומרים הרחמן, שזה הכרת הטוב לבעה"ב ואין לזה שום מקור לא לומר".
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:

כך מנהג חב"ד. ומנהגינו להזכיר רק ההורים ללא שאר בני משפחה. גם הרוב נוהגים להזכיר האדמו"ר
תודה רבה. זה מה שביקשתי לדעת, נדמה לי שגם בסלונים זה המנהג לומר תמיד "אבי מורי ואמי מורתי" וכך כתוב בסידור.
ורציתי לדעת אם זה בדווקא.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
כשאביו הוא בעל הבית מוסיף לו את התואר 'אבי' או 'אבי מורי'.
כמדומני שדעת הגרח"ק שליט"א הוא, שבן, גם כשהוא נשוי, וכ"ש לא נשוי, שאוכל על שולחן אביו אינו מברך "ברכת האורח", כי הוא נחשב כ"בן בית" ולא כאורח.
 

כותר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
כשאביו הוא בעל הבית מוסיף לו את התואר 'אבי' או 'אבי מורי'.
כמדומני שדעת הגרח"ק שליט"א הוא, שבן, גם כשהוא נשוי, וכ"ש לא נשוי, שאוכל על שולחן אביו אינו מברך "ברכת האורח", כי הוא נחשב כ"בן בית" ולא כאורח.
ברכת האורח, בפשטות, זה הנוסח שכתוב (בגמרא נדמה לי):
"יהי רצון, שלא יבוש בעל הבית ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר".
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
יושב אוהלים אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
כשאביו הוא בעל הבית מוסיף לו את התואר 'אבי' או 'אבי מורי'.
כמדומני שדעת הגרח"ק שליט"א הוא, שבן, גם כשהוא נשוי, וכ"ש לא נשוי, שאוכל על שולחן אביו אינו מברך "ברכת האורח", כי הוא נחשב כ"בן בית" ולא כאורח.
ברכת האורח, בפשטות, זה הנוסח שכתוב (בגמרא נדמה לי):
"יהי רצון, שלא יבוש בעל הבית ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר".
אכן,, רק הערתי על מה שכתבת שהמקור שמזכירים הוא יברך "אבי מורי" זהו מהברכה המוזכר בגמ' שאורח מברך לבעל הבית, "וכשאביו הוא בעל הבית מוסיף לו את התואר 'אבי' או 'אבי מורי'." וע"ז כתבתי שבן אצל אביו אינו מברך ברכת האורח ל"בעל הבית".
 
 

יוספזון

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
ראיתי שמביאים מאדמו"ר ממונקאטש, שאפילו אחר פטירת אביו ואמו, ימשיך לברך אותם:

אוצר החכמה_85389.jpg
בעבר שמעתי על כך שיש להזכיר את ההורים גם לאחר פטירתם. ושמעתי את הנוסח הזה: 'הוא יברך את אבי מורי ואת אמי מורתי בגן עדן' לא זוכר כעת המקור. אבל באופן אישי אני נוהג כך.
אגב, באופן כללי אני לא מבין את השאלה. אתה כבר מבין למה אומרים 'הרחמן הוא יפרנסני בכבוד' וכו', מה נעצרת ב'הרחמן' זה?
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
יצויין שהרחמן כבר מוזכר ברמב"ן בתורת חלק מברכת המזון, ואין מקור לאלו שמדלגים הרחמן ותולין עצמן בהגר"א.
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
יצויין שהרחמן כבר מוזכר ברמב"ן בתורת חלק מברכת המזון, ואין מקור לאלו שמדלגים הרחמן ותולין עצמן בהגר"א.
תלוי אם הם גם אוכלין רק עד "אל יחסרנו" :)
אולי גם זה נחשב להם לטוב מעט בכוונה, והלוואי
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
זכורני שבאחד מככרכי חקרי מנהגים יש מאמר על הרחמן כנגד הספירות
הוא ב(מהדו"ח) ח"ב ע' מג ואילך, כמוסג"פ: הצג קובץ מצורף חקרי מנהגים.pdf
וראה גם ב'סדור רבינו הזקן עם ציונים מקורות והערות' (להגרלוי"צ ראסקין שליט"א) הע' 69 (ע' שעט־שפ).

 
דרומאי אמר:
יצויין שהרחמן כבר מוזכר ברמב"ן בתורת חלק מברכת המזון, ואין מקור לאלו שמדלגים הרחמן ותולין עצמן בהגר"א.
ראה מש"כ בסדור הנ"ל הע' 65 (ס"ע שעו ואילך).
 

דניאלי

משתמש ותיק
יוספזון אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
ראיתי שמביאים מאדמו"ר ממונקאטש, שאפילו אחר פטירת אביו ואמו, ימשיך לברך אותם:

אוצר החכמה_85389.jpg
בעבר שמעתי על כך שיש להזכיר את ההורים גם לאחר פטירתם. ושמעתי את הנוסח הזה: 'הוא יברך את אבי מורי ואת אמי מורתי בגן עדן' לא זוכר כעת המקור. אבל באופן אישי אני נוהג כך.
אגב, באופן כללי אני לא מבין את השאלה. אתה כבר מבין למה אומרים 'הרחמן הוא יפרנסני בכבוד' וכו', מה נעצרת ב'הרחמן' זה?
לכאורה לא שייך ענין ברכה במי שאינו חי
 

דניאלי

משתמש ותיק
אינני מבין מה כ"כ קשה לברך את ההורים המארחים ואפילו אם הוא איננו נשוי, מה יקרה אם קצת יכירו טובה על הרבה מאמצים והוצאות כספיות.
זה עולה כסף הברכה? או גוזל ממנו זכויות?
הפסק זה וודאי לא
לכאורה יש פחות מקור ברור לברכה סתם לאבי מורי ואמי מורתי
 

צבי הירש

משתמש ותיק
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
יושב אוהלים אמר:
דוד ריזל (הפרסומאי) אמר:
ברכת האורח, בפשטות, זה הנוסח שכתוב (בגמרא נדמה לי):
"יהי רצון, שלא יבוש בעל הבית ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר".
אכן, יש נוסח קדום מהתנאים כמו שציטטת, ובגמרא הוא יותר באריכות, וכמובא בחלק מהסידורים
והגאונים תיקנו נוסח אחר, וז"ל:
הרחמן הוא יברך את בעל הבית הזה ואת ביתו ואת זרעו ואת כל אשר לו כמו שנתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב בברכה שלימה ונאמר אמן. במרום ילמדו עליו זכות שתהא למשמרת שלום, וישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלקי ישעו, וימצא חן ושכל טוב בעיני א' ואדם, ע"כ
ונוסח זה בא כתחליף לנוסח הגמרא

ואנו נוהגים בנוסח הגאונים, אלא שנהגו להוסיף בברכה זו את עצמו ואת כל המסובים, ולומר בנוסח שכולל את כולם
וכן נהגו כשאוכל על שולחן אביו לא לומר סתם בעל הבית הזה, אלא "אבי מורי בעל הבית הזה"
ועוד כמה מנהגים יש בכזה, חלקם מכוונים [כגון הנוהגים להזכיר אביו תמיד, גם כשאינו אוכל אצלו, ואח"כ מזכיר את בעל הבית] וחלקם באים מבורות [כגון אלו שאומרים תמיד "אבי מורי בעל הבית הזה" ואינו מתבונן באיזה בית הוא נמצא...]

לאחרונה עמד אחד ורוצה להחזיר עטרה ליושנה ופירסם לומר נוסח "ברכת האורח" שבגמרא
אך תמהני שלא פירסם שזה בא במקום נוסח הגאונים הנ"ל
ומה טעם לכפול ולומר שני נוסחאות ששווים בענינם
 
חלק עליון תַחתִית