פיוט איש חסיד

אהרן פישר

משתמש ותיק
ראיתי פעם בספר שפירש קצת ברמזי השמות הק' המרומזים בפיוט זה. האם יש להחברים מראי מקומות בענין?
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
רמוז בר''ת כמ''פ השם חב''ו כגון ח'נון ו'רחום ב'מרומיו, ח'פשני ב'ודאי ו'בבירור ועוד
וזה השם היוצא מפסוק ח'יל ב'לע ו'יקיאנו הקשור לתיקון הברית
 

משבט הכהונא

משתמש ותיק
שמעתי פעם שהמעלה כאן הוא שזה הרבא פעמים הלוך וחזור ובאמצע האותיות ובילוג לדוגמה ח'סיד ב'לי ו'מחיה ובסיום זה נגמר כסדר ח'פשיני ב'וודאי ו'בבירור
כמו"כ יש סגולה ליולדת מהחיד"א לומר יענך ולכוון שם יב"ק ואז ג"כ הר"ת י'ענך ב'יום צ'רה גימטריא וכו' ומפורש שם ולבסוף זה י'ענינו ב'יום ק'ראינו
ושמעתי שזה המתקה מיוחדת כשזה מתחיל בר"ת בדילוג ובאמצע אותיות ולבסוף זה חלק ככה שמעתי פעם ממקובל אחד
 

עקיבא

משתמש רגיל
איני יודע בנוגע לרמזים.
אך הגראי"ל שטינמן זצוק"ל המליץ כמ"פ לומר את הפיוט איש חסיד כסגולה לפרנסה. מסתמא כדי לחזק את מידת הביטחון.
 

בשלמא

משתמש ותיק
יעויין בספה"ק פנינים פז של הרבנית פרומא בהרב [פרידמן אשת השו"ב ר' מרדכי בזוו"ש] [בידרמן (אשת האדמו"ר רמ"מ מלעלוב בזווש"ל)] [אברמוביץ (אשת האדמו"ר מרימניץ בזוו"ר)] ע"ה
 

בלויא

משתמש ותיק
מישהו מכיר החקירה איזה חסיד הוא היה ? [שמעתי בעבר, איני זוכר כ"כ].
מה שאני זוכר זה -
גור לא - דברה לו האשה. וי"א דמוכח גם מ'בלי מזון ומחיה' וד"ל..
תו"א לא - וגם בבנים חמשה ..
וצ"ל שהיה ברסלב'ר. א. יותר אין להתייאשה. ב. שווע בחצי הלילה..
 
בלויא אמר:
מישהו מכיר החקירה איזה חסיד הוא היה ? [שמעתי בעבר, איני זוכר כ"כ].
מה שאני זוכר זה -
גור לא - דברה לו האשה. וי"א דמוכח גם מ'בלי מזון ומחיה' וד"ל..
תו"א לא - וגם בבנים חמשה ..
וצ"ל שהיה ברסלב'ר. א. יותר אין להתייאשה. ב. שווע בחצי הלילה..
וכן מצד "אין בידי לפורטה..."
 

ובכן

משתמש ותיק
ברסלבר (ליטאי לשעבר) אמר:
בלויא אמר:
מישהו מכיר החקירה איזה חסיד הוא היה ? [שמעתי בעבר, איני זוכר כ"כ].
מה שאני זוכר זה -
גור לא - דברה לו האשה. וי"א דמוכח גם מ'בלי מזון ומחיה' וד"ל..
תו"א לא - וגם בבנים חמשה ..
וצ"ל שהיה ברסלב'ר. א. יותר אין להתייאשה. ב. שווע בחצי הלילה..
וכן מצד "אין בידי לפורטה..."
ונראין דבריך מדבריו,
שכן מ'יותר אין להתיאשה' איכא אך להוכיח שהאשה היתה מברסלב, ומ'שוע בחצי הלילה' נוכיח רק שאליהו הנביא הוא ברסלעבער...
נשאר רק ה'אין בידי לפורטה'...
 

ובכן

משתמש ותיק
ואם כבר נתעוררו להוסיף ציצים ופרחים בפיוט זה, שלא מעיקר שאלת הפותח
אוסיף עוד מה שאמרו צדיקים, וזה דוקא ברצינות.
אם רצה אליהו הנביא להושיע את החסיד מעניו וממרודו ובשתו, וכי לא היה לו שיטה אחרת חוץ מלהציע עצמו למכירה? והרי אליהו הנביא הוא, יאמר בקעה התמלאי דינרים למשל.
ואמרו, שאליהו הנביא בא ללמד מוסר השכל, שעבור לעזור ליהודי, צריך אפילו להיות מוכן למכור עצמו. [כמובן, לא להלכה ולא למעשה, אבל בעקרון].
 

ובכן

משתמש ותיק
עוד נספר, מה ששמעתי מבעל המעשה, קבלן תם וישר דרך שבנה את אחת מישיבות מיר עבור ראש הישיבה רבי נתן צבי פינקל זצ"ל.

שעם התקרב חודש אלול, תחילת הזמן, ביקש הימנו ראש הישיבה שישתדל שיהא בנין הישיבה מוכן, כדי שיוכלו לפתוח את הזמן כתיקונו.
ענה לו היהודי בנימת הלצה, שאולי יאמר ראש הישיבה 'איש חסיד היה' במוצאי שבת, ובכח אמירה זו, 'מלאכי רחמים ממעונתו אז החלו לבנותו. רבו בוני המלוכה, ותשלם כל המלאכה', יוכל הבנין להיות מוכן בזמן המעותד...
סיים לי היהודי הנזכר, איני יודע אם שמע ראש הישיבה לעצתי אם לא, אחת אדע, שהבנין היה מוכן בתחילת אלול...

[שמעתיו מבעל המעשה בשעה שהגיע באוזננו קול הכרוז המכריז על סילוקו של האי צדיק. ועוד אמר לי היהודי הלז, שלמיטב ידיעתי היה רחוק מהבנה בתורה ובלומדיה, "הראש ישיבה ממיר אהב את התורה. הייתי אצלו בישיבה כמה פעמים לרגל עבודותי אלו, וראיתי שאהב את התורה". ואגב סיפר לי סיפור זה.]
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
ובכן אמר:
שעבור לעזור ליהודי, צריך אפילו להיות מוכן למכור עצמו. [כמובן, לא להלכה ולא למעשה, אבל בעקרון]
להרב @ובכן נ"י:
חשבתי להעיר על דבריך שאיך כותבים דברים כאלה "לא להלכה ולא למעשה, אלא בעקרון" - הרי אם זה לא נכון להלכה אינן אמורים לנהוג כך אז הלך כל העיקרון.
(פעם שמעתי שיחה ממישהו, ואמר איזה פשט בגמ' בתוך דבריו, והוסיף, מה שאני אומר זה לא נכון בפשט הגמ' ובגמ' מוכח לא כך, אבל בשביל הווארט זה טוב", וחשבתי לעצמי לפחות הוא מרגיש צורך להעיר את זה, יש כאלה שלא רואים שום בעיה להגיד דברים לא נכונים ונגד ההלכה העיקר להגיד איזה ווארט או דרשה.)

אמנם נזכרתי בסיפור אמיתי שקרה עם בחור שאמו היתה אלמנה, והוא היה היחיד שנשאר בבית, ולא רצה להתחתן אלא אם ימצא בחורה שתסכים להכניס את אמו לגור איתם, כדי שיוכל לעזור לה ולסעדה.
כמובן שלא נמצאו הרבה בחורות שנענו לרעיון זה, להכניס את חמותן לגור איתן מיום נישואיהם, והרבה זמן עבר ולא מצא את זיווגו.
יום א' ניגש אליו המשגיח בישיבתו, ואמר לו אנהי רוצה להיכנס איתך להגרש"ז [זצ"ל] לשמוע ממנו אם אתה מתנהג נכון בזה שאתה לא רוצה לשמוע שידוך שאינה רוצה שאימך תגור איתכם ביחד.
הסכים הבחור, ונכנס עם המשגיח להגרש"ז, והמשגיח סיפר להגרש"ז על ההתנהגות הלא נכונה שהבחור מתעכב מלהתחתן עקב סיבה הנ"ל.
כששמע הגרשז"א את הדברים הוא אמר "הוא צודק" הוא רוצה לכבד את אמו, וזה מצוה גדולה, שימישיך בדרכו!" ופנה אל הבחור ואמר "אני מברך אותך שתמצא בחורה כזאת בקרוב, ואני מבקש ממך שכשתמצאנה תבואו שניכם אלי לקבל את ברכתי.
נדהם המשגיח מתשובתו של הגרשז"א אבל הרי הורה זקן, ואין לו מה לומר.
אחרי תקופה לא קצרה עזר הקב"ה והבחור זכה לבסוף למצוא בחורה צדיקה כרצונו שהיתה מוכנה להכניס את חמותה לביתה, ולעזור לה ולתומכה וכו'.
כשהתארס, הזכיר אותו משגיח להבחור את בקשת הגרש"ז שיכנס אליו עם כלתו כשמתארס. ואכן נכנס הבחור עם הכלה להגרש"ז לברכה. כשראה אותה הגרש"ז שאל אותה האם זה באמת נכון שהסכמת לזה? ענתה הבחורה, כן! ואני גם חושבת שזה מצוה חשובה מאוד שנכבד את האמא/ החמות ונעזור לה וכו'.
כששמע הגרש"ז את דבריה, פנה לבחור החתן ואמר לו מזל טוב מזל טוב! היה לך רצון וחשק להתחתן אך ורק עם בחורה שהיא צדיקה כמוך, ומעריכה את אמך, ואת מצוות כיבוד או"א, ושמוכנה למסור את עצמה ואת ביתה למען דבר גדול זה, ובדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, ומצאת את זיווגך הראוי לך משמים.
ועכשיו שזכית למצוא כזאת זיווג צדיקה וכשרה, עכשיו עליך למצוא בית אבות הכי טוב ולהכניס שם את אמך, כדי שיהיה לה מקום טוב וראוי לה, אבל לא תכניס אותה לבית של זוג צעיר שמתחילים עכשיו לבנות את הבית, ומחובתך לא לעשות כך לאישתך ולביתך למרות שהיא מסכימה לזה!"

הרי שהגרש"ז אמר שברעיון ובעיקרון הוא צודק בעצם הרצון שיהיה לו אשה כזאת, אבל להלכה ולמעשה לבצע את הדבר בפועל אינו נכון.
וה"נ בהנוגע לעניננו, עבור לעזור ליהודי, צריך אפילו להיות מוכן למכור עצמו! אבל צדקת במה שכתבת לבסוף " לא להלכה ולא למעשה, אבל בעקרון".
כמו שאמר הגרש"ז לבחור.
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ייש"כ למגיבים ברצינות,

לדבר ליצנות על פיוטי קדמונינו, לא מתאים בלשון המעטה, ובזה יצאתי ידי חובתי למחות. (דבר זה ראינו אצל המשכילים ימ"ש, לא כדאי לאמץ הנהגותיהם)
 

ובכן

משתמש ותיק
אהרן פישר אמר:
ייש"כ למגיבים ברצינות,
לדבר ליצנות על פיוטי קדמונינו, לא מתאים בלשון המעטה, ובזה יצאתי ידי חובתי למחות. (דבר זה ראינו אצל המשכילים ימ"ש, לא כדאי לאמץ הנהגותיהם)
אני חושב, שלא כל בדיחה הוה ליצנות.
ויש לעיין.
 

גשן

משתמש רגיל
אגב ראיתי כתוב בשם אחד מבני האמרי אמת (איני זוכר מי והיכן ראיתי)
כי קבלה בידו, שהמגדל שבנה אליהו הנביא בלילה אחת, כמובא בסיפור
זה "מגדל פיזה" המפורסם באיטליה.
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
פותח הנושא
גשן אמר:
אגב ראיתי כתוב בשם אחד מבני האמרי אמת (איני זוכר מי והיכן ראיתי)
כי קבלה בידו, שהמגדל שבנה אליהו הנביא בלילה אחת, כמובא בסיפור
זה "מגדל פיזה" המפורסם באיטליה.
@ובכן הנה בדיחה, הפיוט הוי קדום להמגדול, הרי הוא סיפור בברייתא.
ע"פ וויקיפידיא, הבנייה לא התחיל עד כמאה שנה אחרי פטירת רבנו שמחה מווטרי, והפיוט מופיע בהמחזור


 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
פותח הנושא
שים לב, שהס"ת בידי לפורטה וכו' הוי' שם הוי"ה
לא יושב לי טוב הליצנות
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
אהרן פישר אמר:
@ובכן הנה בדיחה, הפיוט הוי קדום להמגדול, הרי הוא סיפור בברייתא.
ע"פ וויקיפידיא, הבנייה לא התחיל עד כמאה שנה אחרי פטירת רבנו שמחה מווטרי, והפיוט מופיע בהמחזור
השאלה היא כמה אמינות יש לוויקיפדיה, כשהם מדברים על דבר בין מאות רבות של שנים, והם לא מביאים מקור.
האם זה בנוי על השערות? על איזו שהיא עדות בודדה?
אני לא הייתי ממהר לבטל קבלה, על סמך אמירה שכזו.
(כמובן בהנחה שאכן יש לקבלה זו מקור, כרגע זה הופיע בלי...)
 
 

שואל כעניין

משתמש ותיק
אהרן פישר אמר:
ראיתי פעם בספר שפירש קצת ברמזי השמות הק' המרומזים בפיוט זה. האם יש להחברים מראי מקומות בענין?
 ידוע שבצאנז, יש פלפול כל מוצ"ש חנוכה על פיוט זה (במקום על סוגיא דכבתה)
 
 

אהרן פישר

משתמש ותיק
פותח הנושא
איכא מאן דאמר אמר:
אהרן פישר אמר:
@ובכן הנה בדיחה, הפיוט הוי קדום להמגדול, הרי הוא סיפור בברייתא.
ע"פ וויקיפידיא, הבנייה לא התחיל עד כמאה שנה אחרי פטירת רבנו שמחה מווטרי, והפיוט מופיע בהמחזור
השאלה היא כמה אמינות יש לוויקיפדיה, כשהם מדברים על דבר בין מאות רבות של שנים, והם לא מביאים מקור.
האם זה בנוי על השערות? על איזו שהיא עדות בודדה?
אני לא הייתי ממהר לבטל קבלה, על סמך אמירה שכזו.
(כמובן בהנחה שאכן יש לקבלה זו מקור, כרגע זה הופיע בלי...)

בעיקר אני מסכים אתך, אני לא לוקח מה שמופיע שם עם הרבה רצינות
אגב הם כן מביאים מקורות, ויש עוד קושיות על שמועה זו, אבל אין נפק"מ בכלל, 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
גשן אמר:
כי קבלה בידו, שהמגדל שבנה אליהו הנביא בלילה אחת, כמובא בסיפור זה "מגדל פיזה" המפורסם באיטליה.
צע"ג: (א) האיך יתכן שאליהו הנביא ז"ל, שהעיד ע"ע כי 'קַנֹּ֨א קִנֵּ֜אתִי לַה֣' ׀ אֱ-לֹקֵ֣י צְבָא֗וֹת', יבנה - ח"ו - בית לע"ז!? (ב) בניית אותו בנין משוקץ נמשכה כמאתיים שנה.
 

בלויא

משתמש ותיק
ובכן אמר:
אהרן פישר אמר:
ייש"כ למגיבים ברצינות,
לדבר ליצנות על פיוטי קדמונינו, לא מתאים בלשון המעטה, ובזה יצאתי ידי חובתי למחות. (דבר זה ראינו אצל המשכילים ימ"ש, לא כדאי לאמץ הנהגותיהם)
אני חושב, שלא כל בדיחה הוה ליצנות.
ויש לעיין.
עדיין חקוק בעצמותי איך שלפני כו"כ שנים נסעתי בט"ו או ט"ז אדר בעיר פרוזה, טרמפ,
והנהג שאל אם אפשר כבר ליסוע, ועניתי 'יש ליישב בדוחק'.
הסתובב אלי בפנים חמורות ואמר: 'ליצנות ??? כבר עבר פורים !!!'
חיל ורעדה אחזוני, עד סוף הנסיעה שתקתי כדג בן יומו...
 
 

אברך

משתמש ותיק
בלויא אמר:
ובכן אמר:
אהרן פישר אמר:
ייש"כ למגיבים ברצינות,
לדבר ליצנות על פיוטי קדמונינו, לא מתאים בלשון המעטה, ובזה יצאתי ידי חובתי למחות. (דבר זה ראינו אצל המשכילים ימ"ש, לא כדאי לאמץ הנהגותיהם)
אני חושב, שלא כל בדיחה הוה ליצנות.
ויש לעיין.
עדיין חקוק בעצמותי איך שלפני כו"כ שנים נסעתי בט"ו או ט"ז אדר בעיר פרוזה, טרמפ,
והנהג שאל אם אפשר כבר ליסוע, ועניתי 'יש ליישב בדוחק'.
הסתובב אלי בפנים חמורות ואמר: 'ליצנות ??? כבר עבר פורים !!!'
חיל ורעדה אחזוני, עד סוף הנסיעה שתקתי כדג בן יומו...
סיפור עם ניחוח צ'אלמרי...
אגב, לא הבנתי את הבדיחה של 'יש ליישב בדוחק'. ושמא היה מונית שאסף הרבה נוסעים (חאפר בלע"ז) וע"ז אמרת שיש עוד מקום לישב בדוחק. וצ"ע.
 
 

מבשן אשיב

משתמש ותיק
בלויא אמר:
'ליצנות ??? כבר עבר פורים !!!'
וכפי ששמעתי מאחד שלפני כארבעים שנה היה ב'בית ישראל' במוצאי פורים כמה דקות אחר השקיעה וכמה צעירים רקדו במעגל
רק עבר ח''י דקות מהשקיעה נזדעקו הזקנים בחרדה 'גענוק גענוק' והוא רחום
 

תיקו

משתמש ותיק
בזמירות לשבת מתיבתא של עוז והדר בסוף הזמריות במדור פניני הזמירות מובא שם כמה דברים בענין השמות היוצאים בפיוט זה ועוד ענינים על הפיוט - ומובא שם מעשה מהרה"ק ר' משה מפשעווארסק שהאיש חסיד עצמו נתגלה אליו ואמר לו שהפיוט מסוגל לתיקון קרי אחר שמרומז שם כמה פעמים השם ח'ב'ו'
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
נבהל להשיב אמר:
בלויא אמר:
'ליצנות ??? כבר עבר פורים !!!'
וכפי ששמעתי מאחד שלפני כארבעים שנה היה ב'בית ישראל' במוצאי פורים כמה דקות אחר השקיעה וכמה צעירים רקדו במעגל
רק עבר ח''י דקות מהשקיעה נזדעקו הזקנים בחרדה 'גענוק גענוק' והוא רחום
גם במוצאי ת"ב, הם גערו בכל מי שח"י דקות אחר השקיעה הסתובב עדיין בפנים נפולות?
 
 

איכא מאן דאמר

משתמש ותיק
ועל זה נאמר "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה".
והריבוי צריך להיות כפי המיעוט.
 
חלק עליון תַחתִית