ק"ש וברכותיה הן 'צלותא דמיושב'??

שלו'

משתמש ותיק
זוה"ק במדבר ק"כ ב':
 
לְבָתַר דְּקָם, עָאל לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, מִעְטַּר בְּטוֹטְפֵי. אִתְכְּסֵּי בְּכִיסוּי דְּצִיצִית. עָאל וּמַדְכֵּי גַּרְמֵיהּ בְּקוּרְבְּנִין בְּקַדְמִיתָא. לְבָתַר קַבִּיל עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּתָא בְּסִדּוּרָא דִּשְׁבָחֵי דְּדָוִד, דְּאִינּוּן סִדּוּרָא דְּעוֹל מַלְכוּתָא. וּבְסִדּוּרָא דִּשְׁבָחָא דָּא, אַשְׁרָא עָלֵיהּ הַהוּא עוֹל. לְבָתַר סִדּוּרָא דִּצְלוֹתָא דִּמְיוּשָׁב, וּצְלוֹתָא דִּמְעוּמָד, לְקַשְּׁרָא לוֹן כַּחֲדָא. כו', ע"ש עוד!

 
נפלאות שמענו כאן, שפסוקי דזמרה ענינם להשרות על עצמנו עול מלכות שמים!

ומה עם קריאת שמע?

מה זה לְבָתַר סִדּוּרָא דִּצְלוֹתָא דִּמְיוּשָׁב? ק"ש וברכותיה?

מדוע נקראות כן? לכא' גם הן מהוות הקדמה ל'צלותא' שהיא שמו"ע, ומה פשר קריאת שמן 'צלותא דמיושב' דמשמע ששקולה צלותא זו לצלותא דשמו"ע, אלא שזו מיושב וזו מעומד?  
 

גופא דעובדא

משתמש ותיק
תוספות שבת יא א
כגון רבי שמעון בן יוחי וחבריו - והא דאמר לקמן (דף לג:) כי הוה מטי (זמן תפלה) [עידן צלויי] לביש ומכסי ומצלי ההוא מצלי היינו ק"ש.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
יש ב' דרכים בענין התפלה ע"פ פנימיות, אם עיקרה ק"ש וברכותי' או שמו"ע (ואכ"מ).
וי"ל דאלו ואלו דא"ח, וכמוכח גם בל' הזה"ק הנ"ל.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שלו' אמר:
זוה"ק במדבר ק"כ ב':
 
לְבָתַר דְּקָם, עָאל לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, מִעְטַּר בְּטוֹטְפֵי. אִתְכְּסֵּי בְּכִיסוּי דְּצִיצִית. עָאל וּמַדְכֵּי גַּרְמֵיהּ בְּקוּרְבְּנִין בְּקַדְמִיתָא. לְבָתַר קַבִּיל עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּתָא בְּסִדּוּרָא דִּשְׁבָחֵי דְּדָוִד, דְּאִינּוּן סִדּוּרָא דְּעוֹל מַלְכוּתָא. וּבְסִדּוּרָא דִּשְׁבָחָא דָּא, אַשְׁרָא עָלֵיהּ הַהוּא עוֹל. לְבָתַר סִדּוּרָא דִּצְלוֹתָא דִּמְיוּשָׁב, וּצְלוֹתָא דִּמְעוּמָד, לְקַשְּׁרָא לוֹן כַּחֲדָא. כו', ע"ש עוד!

 
נפלאות שמענו כאן, שפסוקי דזמרה ענינם להשרות על עצמנו עול מלכות שמים!

ומה עם קריאת שמע?

מה זה לְבָתַר סִדּוּרָא דִּצְלוֹתָא דִּמְיוּשָׁב? ק"ש וברכותיה?

מדוע נקראות כן? לכא' גם הן מהוות הקדמה ל'צלותא' שהיא שמו"ע, ומה פשר קריאת שמן 'צלותא דמיושב' דמשמע ששקולה צלותא זו לצלותא דשמו"ע, אלא שזו מיושב וזו מעומד?  
פשטות הדברים אינם כדבריך, אלא זה קאי על שבחא דדוד המוזכר לפני כן.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
פשטות הדברים אינם כדבריך, אלא זה קאי על שבחא דדוד המוזכר לפני כן.
לא כן.


ח"ג  קכ, ב 
לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא, ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא, לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה (פרישו דמצוה) בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, ולבתר צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד, לבתר צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא, ודא כגוונא דדא, עובדא כגוונא דדבורא, ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא:
 

HaimL

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
שלו' אמר:
זוה"ק במדבר ק"כ ב':
 
לְבָתַר דְּקָם, עָאל לְבֵי כְּנִישְׁתָּא, מִעְטַּר בְּטוֹטְפֵי. אִתְכְּסֵּי בְּכִיסוּי דְּצִיצִית. עָאל וּמַדְכֵּי גַּרְמֵיהּ בְּקוּרְבְּנִין בְּקַדְמִיתָא. לְבָתַר קַבִּיל עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּתָא בְּסִדּוּרָא דִּשְׁבָחֵי דְּדָוִד, דְּאִינּוּן סִדּוּרָא דְּעוֹל מַלְכוּתָא. וּבְסִדּוּרָא דִּשְׁבָחָא דָּא, אַשְׁרָא עָלֵיהּ הַהוּא עוֹל. לְבָתַר סִדּוּרָא דִּצְלוֹתָא דִּמְיוּשָׁב, וּצְלוֹתָא דִּמְעוּמָד, לְקַשְּׁרָא לוֹן כַּחֲדָא. כו', ע"ש עוד!

 
נפלאות שמענו כאן, שפסוקי דזמרה ענינם להשרות על עצמנו עול מלכות שמים!

ומה עם קריאת שמע?

מה זה לְבָתַר סִדּוּרָא דִּצְלוֹתָא דִּמְיוּשָׁב? ק"ש וברכותיה?

מדוע נקראות כן? לכא' גם הן מהוות הקדמה ל'צלותא' שהיא שמו"ע, ומה פשר קריאת שמן 'צלותא דמיושב' דמשמע ששקולה צלותא זו לצלותא דשמו"ע, אלא שזו מיושב וזו מעומד?  
פשטות הדברים אינם כדבריך, אלא זה קאי על שבחא דדוד המוזכר לפני כן.
כמדומני שהצדק עימו, מפני שבקבלה, ק"ש וברכותיה הן בעולם הבריאה, הנקרא "מושבותיכם"
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
פשטות הדברים אינם כדבריך, אלא זה קאי על שבחא דדוד המוזכר לפני כן.
לא כן.


ח"ג  קכ, ב 
לבתר בשעתא דבר נש עאל לבי כנישתא, ידכי גרמיה בקדמיתא בקרבנין במלולא דפומא, לבתר יקבל עליה האי עול מלכות לפרשא על רישיה (פרישו דמצוה) בשבחי דדוד מלכא, כגוונא דעובדא דפריש על רישיה פרישו דמצוה, ולבתר צלותא דמיושב, לקבל תפלה של יד, לבתר צלותא דמעומד, דהיא לקבל תפלה דרישא, ודא כגוונא דדא, עובדא כגוונא דדבורא, ודאי בעובדא ומלולא תלייא צלותא:
מעשה לסתור?
לכאו' זה ראיה לדברי.
 
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
יש ב' דרכים בענין התפלה ע"פ פנימיות, אם עיקרה ק"ש וברכותי' או שמו"ע (ואכ"מ).
וי"ל דאלו ואלו דא"ח, וכמוכח גם בל' הזה"ק הנ"ל.

אף שכתב שאכ"מ, אולי עכ"פ יציין לן מ"מ בענין?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
'רשימות' כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע חו' קנח. 'תורת מנחם' חנ"ט ס"ע 212 ואילך. וש"נ, ותרו"ץ.
 
חלק עליון תַחתִית