במחילה,פרלמן משה אמר:מאי דומיא, הקרבנות נאמרות לפני התחלת התפילה, אבל על פסוקי דזמרה שנאמר בציבור לא ידלג.
אינו כן, ואין זה מנהג. התפילה מתחילה בברוך שאמר (ומזמור שיר. ובנוסח ספרד בהודו ומזמור שיר). ואפילו הקדיש דרבנן הוא סוג של מנהג מאוחר. (אישית בקדיש דרבנן הנ"ל אני נוהג כאילו זה היה קדיש ששמעתי מחלון בית כנסת אחר. זה לא חלק מהתפילה).איש הישראלי אמר:במחילה,פרלמן משה אמר:מאי דומיא, הקרבנות נאמרות לפני התחלת התפילה, אבל על פסוקי דזמרה שנאמר בציבור לא ידלג.
כמדומני שקרבנות הם מסדר התפילה ואמורים להאמר בציבור
כפי שהיה נהוג בכל תפוצות ישראל
ואומרים [הציבור. ל"ב] פרשת התמיד וי"א סדר המערכה ורבון העולמים אתה צויתנו וכו'. ואם אי אפשר לאומרו בצבור, יכול לאמרו בביתו ולחזור פרשת התמיד לבד עם הצבור, ויכוין בפעם השני' כקורא בתורה.
החידוש בדברי היה שכך נהג לכתחילה. כנהוג בישיבות. אלא שמחמת שלא אמרו בציבור נשכח הדבר. ומסתמא ע"פ אליה רבא שעדיף ללמוד תורה מלומר קרבנות.לבי במערב אמר:לשון הרמ"א בר"ס מח:
ואומרים [הציבור. ל"ב] פרשת התמיד וי"א סדר המערכה ורבון העולמים אתה צויתנו וכו'. ואם אי אפשר לאומרו בצבור, יכול לאמרו בביתו ולחזור פרשת התמיד לבד עם הצבור, ויכוין בפעם השני' כקורא בתורה.
המשנ"ב שמביא את המגיד שאמר לבית יוסף שמי שמדלג מהפך הצינורות, המגיד דיבר גם על מי שמדלג הקרבנות עיין שם.שאר לעמו אמר:אינו כן, ואין זה מנהג. התפילה מתחילה בברוך שאמר (ומזמור שיר. ובנוסח ספרד בהודו ומזמור שיר). ואפילו הקדיש דרבנן הוא סוג של מנהג מאוחר. (אישית בקדיש דרבנן הנ"ל אני נוהג כאילו זה היה קדיש ששמעתי מחלון בית כנסת אחר. זה לא חלק מהתפילה).איש הישראלי אמר:במחילה,פרלמן משה אמר:מאי דומיא, הקרבנות נאמרות לפני התחלת התפילה, אבל על פסוקי דזמרה שנאמר בציבור לא ידלג.
כמדומני שקרבנות הם מסדר התפילה ואמורים להאמר בציבור
כפי שהיה נהוג בכל תפוצות ישראל
ומעניין שבספר מאיר עיני ישראל ראיתי לפני שנים רבות כשיצא לאור ח"א, שהח"ח הפטיר למישהו אודות הקרבנות ששאל אם אומרים, שכן אומרים, והוא כבר אמר לפני שהגיע לישיבה.
השאלה מה המקור להוספה, לא מה המקור להשמטהמאיר אמר:בברכות ההפטרה: נאמן אתה כו' כמדומני שהשמיט המילה 'ורחמן' בסוף הברכה, ולא ידעתי המקור להשמטה זו.
פרלמן משה אמר:בשו"ע מוזכר לומר קודם התפלה פרשת התמיד והקטורת, ובסידור וילנא הוסיף כל קרבנות היחיד ועבודות בית המקדש, והמתפלל התמים הולך לפי הסדר, וכשאינו מספיק מחסיר את העיקר.
א. זהו דעת הגר"א, ומשום מעין החתימה סמוך לחתימה, שחותמין בנאמן ולא ברחמן.מאיר אמר:א. הסידור הזה באמת יש בו המון תועלת, אבל דוקא בגלל שהוא מלא תוכן יש עוד השגות עליו, למשל, בברכות ההפטרה: נאמן אתה כו' כמדומני שהשמיט המילה 'ורחמן' בסוף הברכה, ולא ידעתי המקור להשמטה זו.
ב. יש עוד טעות נפוצה במנהג שמוסיפים בהוצאת ס"ת בימים נוראים והו"ר: גדלו וגו' קדוש ונורא שמו', ובסידור וילנא רשום שתוספת זו היא גם בשמיני עצרת, וזה ללא שום מקור, התוספת היא על ימים נוראים והו"ר שנחשב גם הוא קצת כימים נוראים אבל לא בשמחת תורה..
שמעתי עוד השגות ואיני זוכר כעת.
איזה ניגון אומרים אצלכם בשמח"ת הרגיל של כל שבתות השנה או של ימים נוראים?מאיר אמר:התוספת היא על ימים נוראים והו"ר שנחשב גם הוא קצת כימים נוראים אבל לא בשמחת תורה..
כתבת טעם קלוש לענין גדול מאד.בשלמא אמר:איזה ניגון אומרים אצלכם בשמח"ת הרגיל של כל שבתות השנה או של ימים נוראים?מאיר אמר:התוספת היא על ימים נוראים והו"ר שנחשב גם הוא קצת כימים נוראים אבל לא בשמחת תורה..
ה'ונורא' עובד טוב עם הניגון של ימים נוראים, לכן מאוד מקובל להוסיף אותו גם בשמ"ע.
וכן בלוח ווילנא [לא שאני יודע מה זה אבל כך מובא בלוח ההלכות והמנהגים (זלזניק)]דרומאי אמר:כן איתא בלוח א"י, וכן המנהג.מאיר אמר:טעות נפוצה במנהג שמוסיפים בהוצאת ס"ת בימים נוראים והו"ר: גדלו וגו' קדוש ונורא שמו', ובסידור וילנא רשום שתוספת זו היא גם בשמיני עצרת, וזה ללא שום מקור, התוספת היא על ימים נוראים והו"ר שנחשב גם הוא קצת כימים נוראים אבל לא בשמחת תורה..
הענין הוא שיש טענה שדוקא בחו"ל שחלוקים המה שמיני עצרת ושמחת תורה שייך לומר בשמיני עצרת קדוש ונורא, וכן המנהג שמנגנים בליל שמיני עצרת כמו בר"ה ויו"כ, וכן יש מקומות שאומרים המלך. אבל בארץ ישראל הרי הוא שמחת תורה. על כן הבאתי ראיה מלוח א"י.אבר כיונה אמר:וכן בלוח ווילנא [לא שאני יודע מה זה אבל כך מובא בלוח ההלכות והמנהגים (זלזניק)]דרומאי אמר:כן איתא בלוח א"י, וכן המנהג.מאיר אמר:טעות נפוצה במנהג שמוסיפים בהוצאת ס"ת בימים נוראים והו"ר: גדלו וגו' קדוש ונורא שמו', ובסידור וילנא רשום שתוספת זו היא גם בשמיני עצרת, וזה ללא שום מקור, התוספת היא על ימים נוראים והו"ר שנחשב גם הוא קצת כימים נוראים אבל לא בשמחת תורה..
דבריך צודקים ונכונים, והיא הנותנת שלכן אומרים את הניגון של הימים נוראיםדרומאי אמר:כתבת טעם קלוש לענין גדול מאד.בשלמא אמר:איזה ניגון אומרים אצלכם בשמח"ת הרגיל של כל שבתות השנה או של ימים נוראים?מאיר אמר:התוספת היא על ימים נוראים והו"ר שנחשב גם הוא קצת כימים נוראים אבל לא בשמחת תורה..
ה'ונורא' עובד טוב עם הניגון של ימים נוראים, לכן מאוד מקובל להוסיף אותו גם בשמ"ע.
וכבר איתא כן בלוח ארץ ישראל, ועיקר טעמו משום דשמיני עצרת נמי חשיב קצת יום דין, והרי מתחננין בו על המים.
פרלמן משה אמר:בשו"ע מוזכר לומר קודם התפלה פרשת התמיד והקטורת, ובסידור וילנא הוסיף כל קרבנות היחיד ועבודות בית המקדש, והמתפלל התמים הולך לפי הסדר, וכשאינו מספיק מחסיר את העיקר.
צודק,דרומאי אמר:א. זהו דעת הגר"א, ומשום מעין החתימה סמוך לחתימה, שחותמין בנאמן ולא ברחמן.מאיר אמר:א. הסידור הזה באמת יש בו המון תועלת, אבל דוקא בגלל שהוא מלא תוכן יש עוד השגות עליו, למשל, בברכות ההפטרה: נאמן אתה כו' כמדומני שהשמיט המילה 'ורחמן' בסוף הברכה, ולא ידעתי המקור להשמטה זו.
ב. יש עוד טעות נפוצה במנהג שמוסיפים בהוצאת ס"ת בימים נוראים והו"ר: גדלו וגו' קדוש ונורא שמו', ובסידור וילנא רשום שתוספת זו היא גם בשמיני עצרת, וזה ללא שום מקור, התוספת היא על ימים נוראים והו"ר שנחשב גם הוא קצת כימים נוראים אבל לא בשמחת תורה..
שמעתי עוד השגות ואיני זוכר כעת.
ב. כן איתא בלוח א"י, וכן המנהג.
ענין 'בונה ירושלים' או 'בונה ברחמיו ירושלים' כבר נדון באריכות בפוסקים, ראה בית יוסף או"ח קפח, ושאר מפרשי הטור שם, שו"ע ונוש"כ.מאיר אמר:ואגב, כיוצ"ב יל"ד, אולי זה קצת קשור לברכת בונה ירושלים בבהמ"ז, שהחזו"א נהג שלא לומר 'ברחמיו' בחתימה, ובפרט מצד הנקודה שהוזכרה כאן שקודם החתימה לא נזכר ענין רחמים ומה פתאום להזכיר זאת בחתימה גופא, ויל"ע.
אם זכרוני אינו בכזיב, דברי הא''ר לא נסובו על פרשת התמיד.שאר לעמו אמר:החידוש בדברי היה שכך נהג לכתחילה. כנהוג בישיבות. אלא שמחמת שלא אמרו בציבור נשכח הדבר. ומסתמא ע"פ אליה רבא שעדיף ללמוד תורה מלומר קרבנות.לבי במערב אמר:לשון הרמ"א בר"ס מח:
ואומרים [הציבור. ל"ב] פרשת התמיד וי"א סדר המערכה ורבון העולמים אתה צויתנו וכו'. ואם אי אפשר לאומרו בצבור, יכול לאמרו בביתו ולחזור פרשת התמיד לבד עם הצבור, ויכוין בפעם השני' כקורא בתורה.
התפילה אולי מתחילה בברוך שאמר, אבל יש מנהגים מחייבים לפני התפלה.שאר לעמו אמר:אינו כן, ואין זה מנהג. התפילה מתחילה בברוך שאמר (ומזמור שיר. ובנוסח ספרד בהודו ומזמור שיר). ואפילו הקדיש דרבנן הוא סוג של מנהג מאוחר. (אישית בקדיש דרבנן הנ"ל אני נוהג כאילו זה היה קדיש ששמעתי מחלון בית כנסת אחר. זה לא חלק מהתפילה).
כמדומה שבישיבת חברון אומרים 'ונורא'בשלמא אמר:דבריך צודקים ונכונים, והיא הנותנת שלכן אומרים את הניגון של הימים נוראים
דברי באו רק להעיר שאם המנהג הוא לומר בניגון ימים נוראים ממילא (ומהטעם הנכון שכתב מע"כ) אזי זה עובד רק עם 'ונורא', ולפלא יהיה לשמוע את הניגון הנ"ל בהשמטת 'ונורא'.
ויש עוד תוספת בניגון הנ"ל בחלק מהקהילות: אחד 'הוא' אלוקינו גדול וכו'
מחברון, יש לנו את @בוגר חברון. ועומדים על ידו @חברונאי @חברונע'ר @חברונער.פינחס רוזנצוויג אמר:כמדומה שבישיבת חברון אומרים 'ונורא'
ובישיבת פוניבז' אין אומרים 'ונורא'.
ואם יש כאן בוגרים משתי הישיבות הנ"ל וגרורותיהם שיכולים להעיד על זה.
כמדומה שכנים הדברים.פינחס רוזנצוויג אמר:ובישיבת פוניבז' אין אומרים 'ונורא'.