שובה עלינו או שובה אלינו

בן אבנר

משתמש ותיק
בעוד שרוב מתפללי נוסח אשכנז כבר עזבו את נוסח סטנוב וחזרו לומר בתפילתם מוריד הגשם בסגול, אך יש עוד שינויים של אותו האיש המתפרסמים מעת לעת שעדיין רוב הציבור אומרים אותם בשיבוש, ומענינא דיומא אחר ששמעתי כל הפסח מהחזנים שובה אלינו בהמון רחמיך רציתי לדעת למה באמת לא שינו הציבור את הרגלם גם בזה לשובה עלינו.
 

אור זורח

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
בעוד שרוב מתפללי נוסח אשכנז כבר עזבו את נוסח סטנוב וחזרו לומר בתפילתם מוריד הגשם בסגול, אך יש עוד שינויים של אותו האיש המתפרסמים מעת לעת שעדיין רוב הציבור אומרים אותם בשיבוש, ומענינא דיומא אחר ששמעתי כל הפסח מהחזנים שובה אלינו בהמון רחמיך רציתי לדעת למה באמת לא שינו הציבור את הרגלם גם בזה לשובה עלינו.
שו"ת שבט הלוי חלק י סימן כה
אחדשה"ט וש"ת באה"ר, יקרתו קבלתי, ואודות נוסח שובה אלינו, או שובה עלינו במוסף דשלש רגלים אשר נתעורר בזה הרב ר' אליעזר וייספיש שליט"א.
הנה ודאי ניכרים דברי אמת כאשר מובא באבודרהם שהנוסח שובה עלינו והיינו כמו שובה בעבורנו, לא ע"ש שובה אלי דהיינו שובה אלינו, וכאשר מעידים בזה כשמנים סדורי ומחזורי תפלה ישנים, והעיקר שגאון יעב"ץ זי"ע החזיק נוסח זה של עלינו לעיקר, ומע"כ מביא בשם המדקדק המפורסם ר' ואלף היידנהיים ז"ל שחזר בסוף ימיו ואמר שובה עלינו וכך הדפיס, ובודאי הדברים נוטים לכך.
[אולם אין בידי להרעיש גם על האומרים שובה אלינו כי כך הי' רגיל בתקופה אחרונה, ואולי רבותינו ראו לנכון גם זה לא בשביל י' ס' שעשה תיקון זה].
והרני דוש"ת, מצפה לרחמי ה'. 
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
תשובות והנהגות כרך ד סימן קיב
בנוסח תפילת מוסף דג' רגלים, שובה "עלינו" או "אלינו"
אשר שואל מהו הנוסח הנכון במוסף ג' רגלים, "שובה עלינו בהמון רחמיך", או "שובה אלינו", הנה בסידורים הנפוצים אצלנו הנוסח הוא "אלינו". אמנם בקדמונים ובהרבה סידורים מדוייקים הנוסח הוא "עלינו", כגון בנוסח רב סעדיה גאון, הרוקח, מחזור ויטרי וכן בחיד"א, ביעב"ץ, וסידור הרב אשר עם דברי הקדוש האריז"ל, ובמחנה לוי סלאויטא תקפ"ו, סידור הגרש"ז, בית השואבה מגדולי הספרדים.
והנה ידוע דמקור הנוסח "אלינו" הוא מדברי המשכיל יצחק סטנוב, ונתפשט בזמן האחרון, ואם כן ודאי צריך להחזיר עטרה ליושנה את הנוסח המקובל, "שובה עלינו", וראוי לחזק ולעודד המשתדלים בכך.
וגם מסברא הוא כן, שהנוסח "שובה אלינו" משמעותו כאלו השכינה התרחקה מאתנו, ואנו מבקשים שתשוב אלינו, אבל האמת שהשכינה נמצאת עמנו כל הזמן, והשכינה לא זזה מעמנו גם בגלות. אבל "שובה עלינו" היינו בזכות שאנו עמו אזי בהמון רחמיו ישוב בתפארתו ויהיה כמו אז כבנים עם אביהם.
ולכן הנני מצטרף לעודדו במלאכתו, ובודאי אם יתפרסם הנוסח הנכון כרוב גירסאות המקובלות, יתעוררו להדפיסו כן בסידורים ויתפללו כן בבית ישראל, וכבר קיבל הסכמה מבד"ץ דעדה החרדית להערתו.
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
זה עדיין לא תשובה למה למעשה הציבור לא משנה, [אך אולי התשובה היא שבמוריד הגשם היה יהודי שעבד ע"ז קשה, הוציא ספרים וקיבל מכתבים והסכמות מגדולי ישראל, ובנושא זה לא מספיק השקיעו].
 

הכהן

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
שהנוסח "שובה אלינו" משמעותו כאלו השכינה התרחקה מאתנו, ואנו מבקשים שתשוב אלינו, אבל האמת שהשכינה נמצאת עמנו כל הזמן, והשכינה לא זזה מעמנו גם בגלות.
ומה עם "שובו אלי ואשובה אליכם"?
 

אור זורח

משתמש ותיק
הכהן אמר:
אור זורח אמר:
שהנוסח "שובה אלינו" משמעותו כאלו השכינה התרחקה מאתנו, ואנו מבקשים שתשוב אלינו, אבל האמת שהשכינה נמצאת עמנו כל הזמן, והשכינה לא זזה מעמנו גם בגלות.
ומה עם "שובו אלי ואשובה אליכם"?
איני יודע
וקשה גם המחזיר שכינתו לציון
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
בן אבנר אמר:
[אך אולי התשובה היא שבמוריד הגשם היה יהודי שעבד ע"ז קשה, הוציא ספרים וקיבל מכתבים והסכמות מגדולי ישראל, ובנושא זה לא מספיק השקיעו].
גם יש לומר שבמוריד הגשם יש חצי שנה לפרסם וחברא חברא אית ליה ואחד שומע את חבירו ששינה ומשנה גם כן כמוהו וכאן זה נוגע למעשה רק ביו''ט
גם מרן הרב ואזנר זצוק''ל אמר שאין בידו להרעיש על זה כי כך נהגו לאחרונה וגם יש לו ספק קל אולי יש בזה טעם כלמעלה וצ''ע
 
בסידורים חדשים (עליות אליהו וגם כמדומה ב'כלילת יופי') מודפס עלינו. והנוסח ממשיך להתפשט, אלא שבמחזורי מילר (בית תפילה) עדיין מודפס אלינו בהשפעת אשכול שהוא העתיק מאור מציון שהעתיק מסידור רוו"ה שהלך בעקבות איציק סטנוב.
כמו כן ביום השביעי נתעלה ולא התעלה, בסידורים החדשים מתוקן.
הבעיה שהרבה מהחזנים קשה לזהות אם אמרו עלינו או אלינו משום קוצר הזמן.
 

עץ הדעת

משתמש ותיק
הגרמ"מ הלוי שולזינגר זי"ע. בספרו' ליקוטים יקרים מספרי הפנינים
בעמ' רו אות טז: בתפילת מוסף דיו"ט: 'שובה אלינו בהמון רחמיך בגלל אבות שעשו רצונך'. אמר רבינו זצוק"ל שהמכוון בזה לקיום היעוד הנבואי שנתנבאו הנביאים זכריה ומלאכי בדבר ה': ואמרת אליהם, כה אמר ה' צבאות שובו אלי נאם ה' ואשוב אליכם אמר ה' צבאות (זכריה א, ג) שובו אלי ואשובה אליכם אמר ה' צבאות (מלאכי ג, ז).

ולמה אמר זאת רבינו זצוק"ל? משום שמאוד כאב לבו הטהור על כך שבסידורים החדשים החלו להתחכם ולשנות בפנים הסידור את הנוסח כביכול: לא שובה אלינו אלא שוב עלינו, כאילו יותר חכמים אנחנו מאבותינו וזקינינו, וכי הם לא ידעו את כל הסברות והטענות?

ולכן הראה רבינו זצוק"ל, הנה עינינו הרואות שגם בפסוקים הקדושים כתוב: ואשובה אליכם! וכן הראה רבינו זצוק"ל בפסוק באיכה: לא אליכם כל עוברי דרך.

עצם הגישה אופיינית מאוד לרבינו הגרמ"מ שעמד על המשמ"ר מכל שינוי וסטיה מהדרך המסורה לנו מאבותינו ולא אהב את החדשות, ובענין זה מובא בקונטרס הנ"ל מעשה ששאל אברך יר"ש את מרן בעל האבי עזרי, האם אפשר לעשות בדיקת חמץ עם פנס? וכך מתואר בלשונו הזהב של הגרמ"מ: 'הרב שך שואל אותו, איך אבא שלך עושה בדיקת חמץ, והוא משיב: עם נר. ושואל אותו הראש ישיבה: אם אבא שלך עושה עם נר, מדוע אתה רוצה לעשות עם פנס? והוא משיב: אומרים שעם פנס רואים יותר טוב בחורים ובסדקים. והרב שך מלטף לו את היד ואומר לו: אתה תראה יותר טוב מאבא שלך?!

אבל בנידון דידן לכאורה קשה להגדיר את התיקון כשינוי והתחכמות, הרי בסידור 'עבודת ישראל' מצויין שבעל הנוסח 'שובה אלינו' הוא בעל 'ויעתר יצחק' [ר' יצחק סטנוב הידוע] שהגיה כן, ומוסיף על כך העבוד"י את הפס' הנ"ל. ונמצא שאמנם ישנו מקור בכתובים לנוסח זה, כפי שהביאו בשם הגרמ"מ, ואדרבה זהו המקור לשינוי!

הרוו"ה אף הוא 'אימץ' שינוי זה בסידור שפה ברורה רעדלהיים תקצ"ב, אף שבתחילה העתיק את הנוסח שובה עלינו במחזור לפסח בשנת תק"ס.

בקובץ בית אהרן וישראל גליון מח עמ' קיח נדפס מאמר ארוך מהרה"ג ר' אלעזר וויספיש שליט"א בו הוא כותב שלא מצא גירסא זו ולו במחזור אחד ויחיד לפני סטנוב, ולהיפך, נוסח 'עלינו' מצוי בסדר התפילה של כל עדות ישראל, ומונה שם שמונים ושתים מקורות קדומים לנוסח הנ"ל, החל בראשונים: סדר ר"ע גאון, רוקח, אבודרהם, נוסח התפילה של הרמב"ם, מחז"ו ועוד, וכן בסידורי האריז"ל והשל"ה והיעב"ץ ובעל התניא, ועוד עשרות של סידורים ומחזורים עתיקים מכל פזורות ישראל, א"כ נדמה כי המסורה איננה שובה אלינו.

וראה עוד בקובץ 'צוהר' ח"ב עמ' רכז מאמר מהרב עזריה פרוסט שג"כ הגיע לאותה מסקנה, וכן בסידור המוגה היטב 'אזור אליהו'.

ובעצם הנושא, בספר שער הכולל לרא"ד לאווט כבר התייחס לנושא זה, וכתב שאין לומר שובה אלינו באל"ף אלא בעיי"ן כי הוא ע"ש שוב מחרון אפך כמ"ש האבודרהם, ואמר שובה ולא אמר שוב לרמז על 'בשובה ובנחת תושעון'. וכן הכריעו להלכה בשו"ת שבט הלוי ח"י סי' כח ובתשובות והנהגות ח"ד סי' קיב.

ויצויין עוד דבר מעניין, בספר חקל יצחק פר' פינחס מובא בשם הרה"ק משינווא שרבותינו הצדיקים אמרו שובה עלינו, דייקא עלינו מפני שהן המרכבה, אבל לאנשים הפשוטים נכון לומר אלינו.

[במאמר המוסגר, בהספדו על הגר"צ מרקוביץ זצ"ל בביהכנ"ס ירחי כלה דיבר רבינו זצ"ל על ענין זה של התיקונים, וסיפר כי בעל 'מכלכל חיים בחסד' זצ"ל שהרעיש את העולם בדבר השינוי של סטאנוב בניקוד מילת הגשם מסגו"ל לקמ"ץ בא לפני מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שיצטרף בדבר, והרבה בדברים אודות מעלליו וזיופיו של סטאנוב, והגיב הגרי"ש: אל תעשה 'חטוטי שכבי', הרי את יצחק סטנוב זה מצטט הפרי מגדים!].
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
אולי הגיע הזמן להגיד את האמת:
רוב הנאומים התקיפים והטוטאליים הללו שאין לשנות מהמסורת - מדברים דוקא על המסורת של התקופה האחרונה.

ומה באמת?
הנה לנו גם כאן באשכול הצצה קלה לסידרת הנהגות של רבותינו בכל הדורות ששינו ושינו ותיקנו ללא משוא פנים ולאחר שיקול דעת יסודי.
והכל לפי הענין.
 

סופר המלך

משתמש ותיק
דלפון אמר:
ולמה אמר זאת רבינו זצוק"ל? משום שמאוד כאב לבו הטהור על כך שבסידורים החדשים החלו להתחכם ולשנות בפנים הסידור את הנוסח כביכול: לא שובה אלינו אלא שוב עלינו, כאילו יותר חכמים אנחנו מאבותינו וזקינינו, וכי הם לא ידעו את כל הסברות והטענות?
טענה זו נכונה דווקא על האומרים 'אלינו' כדעת המתחכמים נגד הנוסח הישן המקובל.
והגאון הכותב כנראה לא ידע מהו הנוסח הישן ומה הגיהו המתחכמים.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
סופר המלך אמר:
דלפון אמר:
ולמה אמר זאת רבינו זצוק"ל? משום שמאוד כאב לבו הטהור על כך שבסידורים החדשים החלו להתחכם ולשנות בפנים הסידור את הנוסח כביכול: לא שובה אלינו אלא שוב עלינו, כאילו יותר חכמים אנחנו מאבותינו וזקינינו, וכי הם לא ידעו את כל הסברות והטענות?
טענה זו נכונה דווקא על האומרים 'אלינו' כדעת המתחכמים נגד הנוסח הישן המקובל.
והגאון הכותב כנראה לא ידע מהו הנוסח הישן ומה הגיהו המתחכמים.

בהחלט שכך.
ומי לנו גדול השמרנים שבדור מרן הרב שך זצ"ל, שנתן הסכמה נדירה מאוד לסידור 'עליות אליהו' שיו"ל לראשונה בחורף תשנ"ד, ועיקר תוכנה אודות המגמה החיובית לתקן את העיוותים שהשתרשו אצל המדפיסים האחרונים! (בזכרוני מילדותי שגם לספר 'מכלכל חיים בחסד' הוא נתן הסכמתו, בתשמ"א?).
והיות וזה גם מוחלט כך מסברא, וגם קיבל את הסכמתו, מי שנתלה באילנות אחרים שלא לשנות ולתקן העיוותים, אינו אלא מן המתמיהים.
ובהקשר לטענה 'מה אנו עדיפים מזקנינו', אמנם אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו (בפרט בדור ההשכלה והמלחמות העולמיות), אך כשנודע ע"י ת"ח העוסקים במקצוע זה שיש להחזיר עטרה ליושנה - מי הוא שיתלה עצמו 'במסורת הטעויות'? בפרט שהכל גלוי לפנינו למי שטרח ובדק.
וראה אודות טענה בדיוק כעין זו בחולין ז. שחברו על רבי אחיו ובית אביו מקום שנהגו בו אבותיך נהגו בו איסור אתה תנהג בו היתר, והשיבם מקום הניחו לי להתגדר.
 

איש ווילנא

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
ומי לנו גדול השמרנים שבדור מרן הרב שך זצ"ל, שנתן הסכמה נדירה מאוד לסידור 'עליות אליהו' שיו"ל לראשונה בחורף תשנ"ד, ועיקר תוכנה אודות המגמה החיובית לתקן את העיוותים שהשתרשו אצל המדפיסים האחרונים! (בזכרוני מילדותי שגם לספר 'מכלכל חיים בחסד' הוא נתן הסכמתו, בתשמ"א?).

כנראה בגלל שאדרבה באו לחזור לנוסח המקובל ונגד המחדשים.
צריך לדעת את הגבולות
אבל ידוע ליודעים שהרב שך התנגד לרמב"ם פרנקל בגלל ההתעסקות בנוסחאות הרמב"ם [היה יחידאה בזה. והסטייפלער ובנו הגר"ח נתנו הסכמה נלהבת לרמב"ם פרנקל] 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
רמב"ם פרנקל משום שזו הנוסחא שעמדה לפני רבותינו האחרונים (ואעפ"כ ההסכמה היתה שזה דבר מבורך).
לא כך בסידור.
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
אמת הוא שזה אחד השינויים החשובים של הסידור אזור אליהו.
שינוי נוסף חשוב הוא במוסף ר"ח.
זיכרון לכולם 'היו', במקום 'יהיו'
'ושירי' דוד עבדך 'נשמע' בעירך האמורים לפני מזבחך, במקום 'ובשירי' דוד עבדך 'הנשמעים' בעירך.
והם תיקונים מתבקשים לכל דובר עברית נכונה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
שאר לעמו אמר:
בהחלט שכך.
ומי לנו גדול השמרנים שבדור מרן הרב שך זצ"ל, שנתן הסכמה נדירה מאוד לסידור 'עליות אליהו' שיו"ל לראשונה בחורף תשנ"ד, ועיקר תוכנה אודות המגמה החיובית לתקן את העיוותים שהשתרשו אצל המדפיסים האחרונים! (בזכרוני מילדותי שגם לספר 'מכלכל חיים בחסד' הוא נתן הסכמתו, בתשמ"א?).
והיות וזה גם מוחלט כך מסברא, וגם קיבל את הסכמתו, מי שנתלה באילנות אחרים שלא לשנות ולתקן העיוותים, אינו אלא מן המתמיהים.
ובהקשר לטענה 'מה אנו עדיפים מזקנינו', אמנם אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו (בפרט בדור ההשכלה והמלחמות העולמיות), אך כשנודע ע"י ת"ח העוסקים במקצוע זה שיש להחזיר עטרה ליושנה - מי הוא שיתלה עצמו 'במסורת הטעויות'? בפרט שהכל גלוי לפנינו למי שטרח ובדק.
וראה אודות טענה בדיוק כעין זו בחולין ז. שחברו עליו החכמים אחיו ובית אביו, על רבי, והשיבם מקום הניחו לי להתגדר.
דברי טעם.
ואולי מכאן נלמד שהגזימו גם הגזימו הממשיכיסטים הידועים בכל הנוגע ל"מה היה הרב שך אומר".
שהרי אלמלא היו פונים אליו לקבל הסכמה זו, ואלמלא היה הרב @שאר לעמו זוכר את דבר ההסכמה, ואלמלא היה משתתף באשכול זה - - - הרי היה נשאר באויר הקול החוצב בלהבות האש נגד השינויים הארורים והטמאים, כשהכל כביכול ממש בשם הרב שך שציווה למסור נפש על זה...
מה הבלים אלו קשורים לאשכול זה?
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כוונתו היתה שהלשון המתוקנת החדשה לא מובנת, והחזרה לקודם השינוי מובנת.
 

רב אחא

משתמש רשום
בן אבנר אמר:
בעוד שרוב מתפללי נוסח אשכנז כבר עזבו את נוסח סטנוב
מי זה סטנוב ומה פועלו
בן אבנר אמר:
[אך אולי התשובה היא שבמוריד הגשם היה יהודי שעבד ע"ז קשה, הוציא ספרים וקיבל מכתבים והסכמות מגדולי ישראל, ובנושא זה לא מספיק השקיעו].
מאי האי כלומר מה הם הספרים והתוכן שיש לגבי מוריד הגשם
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
שאר לעמו אמר:
מתאהב על ידך אמר:
שאר לעמו אמר:
בהחלט שכך.
ומי לנו גדול השמרנים שבדור מרן הרב שך זצ"ל, שנתן הסכמה נדירה מאוד לסידור 'עליות אליהו' שיו"ל לראשונה בחורף תשנ"ד, ועיקר תוכנה אודות המגמה החיובית לתקן את העיוותים שהשתרשו אצל המדפיסים האחרונים! (בזכרוני מילדותי שגם לספר 'מכלכל חיים בחסד' הוא נתן הסכמתו, בתשמ"א?).
והיות וזה גם מוחלט כך מסברא, וגם קיבל את הסכמתו, מי שנתלה באילנות אחרים שלא לשנות ולתקן העיוותים, אינו אלא מן המתמיהים.
ובהקשר לטענה 'מה אנו עדיפים מזקנינו', אמנם אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו (בפרט בדור ההשכלה והמלחמות העולמיות), אך כשנודע ע"י ת"ח העוסקים במקצוע זה שיש להחזיר עטרה ליושנה - מי הוא שיתלה עצמו 'במסורת הטעויות'? בפרט שהכל גלוי לפנינו למי שטרח ובדק.
וראה אודות טענה בדיוק כעין זו בחולין ז. שחברו עליו החכמים אחיו ובית אביו, על רבי, והשיבם מקום הניחו לי להתגדר.
דברי טעם.
ואולי מכאן נלמד שהגזימו גם הגזימו הממשיכיסטים הידועים בכל הנוגע ל"מה היה הרב שך אומר".
שהרי אלמלא היו פונים אליו לקבל הסכמה זו, ואלמלא היה הרב @שאר לעמו זוכר את דבר ההסכמה, ואלמלא היה משתתף באשכול זה - - - הרי היה נשאר באויר הקול החוצב בלהבות האש נגד השינויים הארורים והטמאים, כשהכל כביכול ממש בשם הרב שך שציווה למסור נפש על זה...
מה הבלים אלו קשורים לאשכול זה?
 
כי 'שובה עלינו' זה נוסח יותר חביב, ו'שובה אלינו' פחות.
(על דרך שאמרו שמותר היה ללאה לומר ליעקב אלי תבוא ולא נחשב כתובעת בפה, משא"כ אם היתה אומרת עלי...)

ולענייננו, אף המילה שלך שצבעתיה בצהוב - גורמת לי געגועים לאותה חביבות נשפכת ולאותו זיסקייט נודע של מרן הישיש הקדוש זיע"א.
 

בן אבנר

משתמש ותיק
פותח הנושא
רב אחא אמר:
בן אבנר אמר:
בעוד שרוב מתפללי נוסח אשכנז כבר עזבו את נוסח סטנוב
מי זה סטנוב ומה פועלו
בן אבנר אמר:
[אך אולי התשובה היא שבמוריד הגשם היה יהודי שעבד ע"ז קשה, הוציא ספרים וקיבל מכתבים והסכמות מגדולי ישראל, ובנושא זה לא מספיק השקיעו].
מאי האי כלומר מה הם הספרים והתוכן שיש לגבי מוריד הגשם
על סטנוב כבר ציינו לך, ובקצרה הוא היה מסכיל שהוציא סידור בשם "ויעצר יצחק" ובו שינה נוסחאות רבות ע"פ סברותיו והמצאותיו, והרבה מדבריו נכנסו לסידורים שאחריו.
לגבי מוריד הגשם היה יהודי ת"ח לפני כמה עשרות שנים (כמדו' קראו לו ר' חיים קרויס) שהוציא כמה ספרים בנידון, כגון ספר "מכלכל חיים", עי' באוצה"ח.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
רב אחא אמר:
https://www.hamichlol.org.il/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A1%D7%98%D7%A0%D7%95%D7%91
הם כותבים שההסכמה של הפרי מגדים לאס"ף מזויפת בעוד שהפמ"ג מזכיר את ויעתר יצחק כמ"פ באגרותיו ובמגדיו (וגם חולק) אבל לא מגנה
 
 

ובכן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
...כמו כן ביום השביעי נתעלה ולא התעלה, בסידורים החדשים מתוקן.
התואיל לפרט במה המדובר?
 

ירמיה

משתמש ותיק
סלקא דעתך אמר:
'ושירי' דוד עבדך 'נשמע' בעירך האמורים לפני מזבחך, במקום 'ובשירי' דוד עבדך 'הנשמעים' בעירך.
והם תיקונים מתבקשים לכל דובר עברית נכונה.
אינני מסכים עם כבודו.
אני מבין בפשיטות את הנוסח המקורי, "ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו, ו[נשמח גם]בשירי דוד עבדך הנשמעים (מלפנים) בעירך".
מ"מ אין להכריע בנידון דידן ע"פ הרגשת כל דובר עברית נכונה, כיון שלשון הברכה הזאת קשה ומורכב, וממילא אינו מחליק בגרון לצח הלשון.

אגב, זהו אחד מתיקוניו של סטאנוב?

אחר כתבי ראיתי שנוסח עדות המזרח כדברי מר. מ"מ גם לנוסח האשכנזים יש ביאור. 
 

סלקא דעתך

משתמש ותיק
סנגורן של ישראל אמר:
סלקא דעתך אמר:
'ושירי' דוד עבדך 'נשמע' בעירך האמורים לפני מזבחך, במקום 'ובשירי' דוד עבדך 'הנשמעים' בעירך.
והם תיקונים מתבקשים לכל דובר עברית נכונה.
אינני מסכים עם כבודו.
אני מבין בפשיטות את הנוסח המקורי, "ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו, ו[נשמח גם]בשירי דוד עבדך הנשמעים (מלפנים) בעירך".
מ"מ אין להכריע בנידון דידן ע"פ הרגשת כל דובר עברית נכונה, כיון שלשון הברכה הזאת קשה ומורכב, וממילא אינו מחליק בגרון לצח הלשון.

אגב, זהו אחד מתיקוניו של סטאנוב?

אחר כתבי ראיתי שנוסח עדות המזרח כדברי מר. מ"מ גם לנוסח האשכנזים יש ביאור. 

איננו מתיקוני סטאנוב (ו'בשירי' הוא מהרז"ה, וכידוע אזור אליהו הקצינו והגזימו מאוד את המחלוקת איתו)
אבל מסברא, אין דין שמחה בשירי דוד עבדך, השמחה האמורה היא בקיום המצוות, והיה להם לומר ושירי דוד עבדך נשיר בעירך.
 
חלק עליון תַחתִית