ויגער ביצר הרע מן הנשואים

שמש מרפא

משתמש ותיק
ראיתי פעם שזה ע"ש "ואשא אתכם על כנפי נשרים" , והוא כינוי לישראל. לא זוכר מקור כרגע. 
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
שמש מרפא אמר:
ראיתי פעם שזה ע"ש "ואשא אתכם על כנפי נשרים" , והוא כינוי לישראל. לא זוכר מקור כרגע. 

וכשאני חושב על נוסח התפילה, אולי זה ע"ש "העמוסים מני רחם ונשואים מני בטן"?
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
שמש מרפא אמר:
ראיתי פעם שזה ע"ש "ואשא אתכם על כנפי נשרים" , והוא כינוי לישראל. לא זוכר מקור כרגע. 

אבי חי אמר:
ישראל שנשאם הקב"ה על כנפי נשרים, והוא מל' הנשואים מני רחם (ישעיה מו ג) - סידור עבו"י [ומסתמא קדמוהו]
יפה מאוד והמעניין שזה הפעם היחידה שמשתמשים במטבע זו
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
לכאורה ביצר הרע של עריות (נשואים)
אם זה עריות אז חלילה לומר "נשואים"
במחשב שניה אתה צודק הרי לנשוי מותר ואף חייב במצוות עונה א בכה"פ יכול ליהות נבל ברשות התורה
ועל זה מתפללים ויגער ביצה"ר מן הנשואים דווקא שיצר זה שליהות נבל ברשות שייך רק אצל נשואים
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
ימחלו לי, מעקמים את התפילה מחוסר הבנת פשט פשוט.
מזכיר לי שפעם שמעתי אחד מסביר לבנו, אבינו מלכנו החל עלינו הימים וכו' - שהחל מלשון חול, שגם ימי החול שאין בהם קדושה יהיו ללא חטא, ועם ירא"ש, ושאל הבן למה לא מתפללים על השבת ג"כ, למה רק שימי החול יהיו ללא חטא, וענה האב שקדושת השבת מונעת חטא אבל ימי חול....
וכמו ששמעתי דרשן אומר, ששאל אדם מה זה מצור- דבש אשביעך...., ואמר אותו אדם שאולי יש גם סלעי דבש, או שהכוונה למינרלים וכו' ואותו דרשן הביא זאת לכך, שע"ה במקום לבדוק מתרץ....
 

טוביה פריד

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
לכאורה ביצר הרע של עריות (נשואים)
אם זה עריות אז חלילה לומר "נשואים"
במחשב שניה אתה צודק הרי לנשוי מותר ואף חייב במצוות עונה א בכה"פ יכול ליהות נבל ברשות התורה
ועל זה מתפללים ויגער ביצה"ר מן הנשואים דווקא שיצר זה שליהות נבל ברשות שייך רק אצל נשואים


שלא יתן עיניו בכוס זה וישתה בכוס אחרת (שו''ע או''ח ר''מ)
 
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
בלדד השוחי אמר:
שאל עם-הארץ לחברו:

נאמר ב"סידור": "ויגער ביצר הרע מן הנשואים" – מה איכפת לו ל"סידור", אם היצר הרע ישא לו אשה?

התריס בו חברוֹ:

עם-הארץ! אם היצר הרע ישא אשה, חזקה שיעמיד ולדות ותימלא כל הארץ יצרי-הרע...

יראתי בפצותי אמר:
ימחלו לי, מעקמים את התפילה מחוסר הבנת פשט פשוט.
מזכיר לי שפעם שמעתי אחד מסביר לבנו, אבינו מלכנו החל עלינו הימים וכו' - שהחל מלשון חול, שגם ימי החול שאין בהם קדושה יהיו ללא חטא, ועם ירא"ש, ושאל הבן למה לא מתפללים על השבת ג"כ, למה רק שימי החול יהיו ללא חטא, וענה האב שקדושת השבת מונעת חטא אבל ימי חול....
וכמו ששמעתי דרשן אומר, ששאל אדם מה זה מצור- דבש אשביעך...., ואמר אותו אדם שאולי יש גם סלעי דבש, או שהכוונה למינרלים וכו' ואותו דרשן הביא זאת לכך, שע"ה במקום לבדוק מתרץ....
לכבוד בלדד השוחי ויראתי בפצותי​
דבריכם נפלאים ונהדרים.
אבל...
אתם הבאתם דוגמאות של סיפורי חסידים
אבל תשאלו בני אדם על מה שהם מתפללים סליחה אומרים כבר עשרות שנים מה הפירוש ואני מאד מקווה שהם ידעו
דוגמא קטנה מה כוונת המטבע שאומרים בקידוש לבנה "וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן" וכן בעוד הרבה מקומות.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אני לא הזכרתי חסידים, אלא א"כ תרגמת ע"ה לחסיד, ואז זה תרגום שלך ולא שלי. לצערי זו תופעה נפוצה בכמעט כל העדות שלא יודעים מאי קאמרי, אבל אמת ש"תירוצים" מסוג זה לא קיימים כמעט בציבור הליטאי, אצלנו פשוט לא יודעים מה אומרים....
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
יראתי בפצותי אמר:
אבל אמת ש"תירוצים" מסוג זה לא קיימים כמעט בציבור הליטאי, אצלנו פשוט לא יודעים מה אומרים....
והנה מהמעט שכן יודע
https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1611071764661&pagenum=291&book=7056
אחר המחילה, חבל שלא חסו על כבודו והביאו דבר זה בדפוס. ואגב שכחתי לומר ש"אצלנו" אין כוונתי לבעלי המוסר, שה"וורטלאך" שלהם לא נופלים מהחסידים....
 

בשלמא

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
בשלמא אמר:
יראתי בפצותי אמר:
אבל אמת ש"תירוצים" מסוג זה לא קיימים כמעט בציבור הליטאי, אצלנו פשוט לא יודעים מה אומרים....
והנה מהמעט שכן יודע
https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1611071764661&pagenum=291&book=7056
אחר המחילה, חבל שלא חסו על כבודו והביאו דבר זה בדפוס. ואגב שכחתי לומר ש"אצלנו" אין כוונתי לבעלי המוסר, שה"וורטלאך" שלהם לא נופלים מהחסידים....
הגם תלמידי ראדין ע"ה?
 

תלמיד נאמן

משתמש ותיק
צריך לשים לב באופן כללי גם בחיבורים על הש"ס, שיש שכותבים מחשבות בעלמא, ואינם עוסקים כלל בלדקדק אם אכן לזאת התכוון התנא והאמורא והגאון והראשון, מדברים "על דרך אפשר" וזה בעיקר מגיע מהמטרה הנעלה "לחדד התלמידים".
והטובים והמעולים לא יגידו דברים שאינם מתקבלים בסברא (לכה"פ בדרך אפשר).
וכן צריך להתחשב שהיו רבים שלא ידעו לשון הקודש כדבעי.
 

שניאור

משתמש ותיק
יראתי בפצותי אמר:
ימחלו לי, מעקמים את התפילה מחוסר הבנת פשט פשוט.
מזכיר לי שפעם שמעתי אחד מסביר לבנו, אבינו מלכנו החל עלינו הימים וכו' - שהחל מלשון חול, שגם ימי החול שאין בהם קדושה יהיו ללא חטא, ועם ירא"ש, ושאל הבן למה לא מתפללים על השבת ג"כ, למה רק שימי החול יהיו ללא חטא, וענה האב שקדושת השבת מונעת חטא אבל ימי חול....
וכמו ששמעתי דרשן אומר, ששאל אדם מה זה מצור- דבש אשביעך...., ואמר אותו אדם שאולי יש גם סלעי דבש, או שהכוונה למינרלים וכו' ואותו דרשן הביא זאת לכך, שע"ה במקום לבדוק מתרץ....

משום מה [ואינני יודע למה] זה מזכיר לי את הסיפור באחד שאמר במשנת איזהו מקומן [שיש עדיין כאלו שאומרים אותה בתחילת התפילה..] "התודה וק-ל נזיר", אמר לו זה שישב לצידו לא בתפילה מותר להגות את שם השם.
 

ובכן

משתמש ותיק
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
מה הפרוש במה שאומרים ביוצר אור
"פינות צבאיו קדושים"
בשלמא אמר:
ראש פינה
פנות העם
האבן החשובה והחשובים שבעם
ע"כ הפירוש החסידי
***​
רבינו @בשלמא,
הפירושים שנתת הינם ברצינות?
אשמח למקורות.

אני מצאתי בפירוש כל בו (?): פינות צבאיו, יש מפרשים מלאכים ושרים הפנימיים, ופינות לשון 'פינות העם' (ש"א יד, לח), ויש מפרשים פינות צבאיו הם ו' קצוות. עכ"ל.

ברם, אני לפשוטן של דברים חושב אני, שהכוונה ל'אופנים', כי 'אופן' ו'פן' כוונתם אחד, ובלשון רבים שייך לומר 'פנות', ואמרו 'פנות' ולא 'אופנים' בגלל הא"ב שבראשי התיבות.
 
 

בשלמא

משתמש ותיק
ובכן אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
מה הפרוש במה שאומרים ביוצר אור
"פינות צבאיו קדושים"
בשלמא אמר:
ראש פינה
פנות העם
האבן החשובה והחשובים שבעם
ע"כ הפירוש החסידי
***​
רבינו @בשלמא,
הפירושים שנתת הינם ברצינות?
אשמח למקורות.

אני מצאתי בפירוש כל בו (?): פינות צבאיו, יש מפרשים מלאכים ושרים הפנימיים, ופינות לשון 'פינות העם' (ש"א יד, לח), ויש מפרשים פינות צבאיו הם ו' קצוות. עכ"ל.

ברם, אני לפשוטן של דברים חושב אני, שהכוונה ל'אופנים', כי 'אופן' ו'פן' כוונתם אחד, ובלשון רבים שייך לומר 'פנות', ואמרו 'פנות' ולא 'אופנים' בגלל הא"ב שבראשי התיבות.
וודאי ברצינות חפש ומצא בכל ביאורי רבותינו הראשונים.
וייש"כ על תוספת הפי' מפי' כל בו על ו' קצוות
[בהתייחס לסימן השאלה הרי התשובה שאין זה למחבר הכל בו אורחות חיים אלא לסידור כלבו]
 
 

ובכן

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
וייש"כ על תוספת הפי' מפי' כל בו
[בהתייחס לסימן השאלה הרי התשובה שאין זה למחבר הכל בו אורחות חיים אלא לסידור כלבו]
לא הסתפקתי מהו הפירוש כל בו. [אגב, ברור לך שהכל בו הוא האורחות חיים?]

הסתפקתי אם פירוש זה מופיע אכן בפירוש כל בו, או באחד הדומים לו [מליקוטי פירושי הראשונים].
 

משתדל לעשות רצון ה'

משתמש ותיק
פותח הנושא
ובכן אמר:
ברם, אני לפשוטן של דברים חושב אני, שהכוונה ל'אופנים', כי 'אופן' ו'פן' כוונתם אחד, ובלשון רבים שייך לומר 'פנות', ואמרו 'פנות' ולא 'אופנים' בגלל הא"ב שבראשי התיבות.
לא הבנתי זה לשון זכר [אופנים ופן] וזה לשון נקבה [פנות]
וכן אם תוכל להסביר כי אני לא בקי בדקדוק
 

בשלמא

משתמש ותיק
ובכן אמר:
משתדל לעשות רצון ה' אמר:
מה הפרוש במה שאומרים ביוצר אור
"פינות צבאיו קדושים"
בשלמא אמר:
ראש פינה
פנות העם
האבן החשובה והחשובים שבעם
ע"כ הפירוש החסידי
***​
אשמח למקורות.
https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1611161136651&pagenum=295&book=158734

 
 
חלק עליון תַחתִית