משתדל לעשות רצון ה'
משתמש ותיק
מה הביאור במטבע זה
"ויגער ביצר הרע מן הנשואים"
"ויגער ביצר הרע מן הנשואים"
שמש מרפא אמר:ראיתי פעם שזה ע"ש "ואשא אתכם על כנפי נשרים" , והוא כינוי לישראל. לא זוכר מקור כרגע.
אם זה עריות אז חלילה לומר "נשואים"תורתו אומנותו אמר:לכאורה ביצר הרע של עריות (נשואים)
שמש מרפא אמר:ראיתי פעם שזה ע"ש "ואשא אתכם על כנפי נשרים" , והוא כינוי לישראל. לא זוכר מקור כרגע.
יפה מאוד והמעניין שזה הפעם היחידה שמשתמשים במטבע זואבי חי אמר:ישראל שנשאם הקב"ה על כנפי נשרים, והוא מל' הנשואים מני רחם (ישעיה מו ג) - סידור עבו"י [ומסתמא קדמוהו]
משתדל לעשות רצון ה' אמר:שמש מרפא אמר:ראיתי פעם שזה ע"ש "ואשא אתכם על כנפי נשרים" , והוא כינוי לישראל. לא זוכר מקור כרגע.
במחשב שניה אתה צודק הרי לנשוי מותר ואף חייב במצוות עונה א בכה"פ יכול ליהות נבל ברשות התורהמשתדל לעשות רצון ה' אמר:לכאורה ביצר הרע של עריות (נשואים)
אם זה עריות אז חלילה לומר "נשואים"
משתדל לעשות רצון ה' אמר:במחשב שניה אתה צודק הרי לנשוי מותר ואף חייב במצוות עונה א בכה"פ יכול ליהות נבל ברשות התורהמשתדל לעשות רצון ה' אמר:לכאורה ביצר הרע של עריות (נשואים)
אם זה עריות אז חלילה לומר "נשואים"
ועל זה מתפללים ויגער ביצה"ר מן הנשואים דווקא שיצר זה שליהות נבל ברשות שייך רק אצל נשואים
בלדד השוחי אמר:שאל עם-הארץ לחברו:
נאמר ב"סידור": "ויגער ביצר הרע מן הנשואים" – מה איכפת לו ל"סידור", אם היצר הרע ישא לו אשה?
התריס בו חברוֹ:
עם-הארץ! אם היצר הרע ישא אשה, חזקה שיעמיד ולדות ותימלא כל הארץ יצרי-הרע...
יראתי בפצותי אמר:ימחלו לי, מעקמים את התפילה מחוסר הבנת פשט פשוט.
מזכיר לי שפעם שמעתי אחד מסביר לבנו, אבינו מלכנו החל עלינו הימים וכו' - שהחל מלשון חול, שגם ימי החול שאין בהם קדושה יהיו ללא חטא, ועם ירא"ש, ושאל הבן למה לא מתפללים על השבת ג"כ, למה רק שימי החול יהיו ללא חטא, וענה האב שקדושת השבת מונעת חטא אבל ימי חול....
וכמו ששמעתי דרשן אומר, ששאל אדם מה זה מצור- דבש אשביעך...., ואמר אותו אדם שאולי יש גם סלעי דבש, או שהכוונה למינרלים וכו' ואותו דרשן הביא זאת לכך, שע"ה במקום לבדוק מתרץ....
בשביל זה יש את הפורום הזה...יראתי בפצותי אמר:אצלנו פשוט לא יודעים מה אומרים....
והנה מהמעט שכן יודעיראתי בפצותי אמר:אבל אמת ש"תירוצים" מסוג זה לא קיימים כמעט בציבור הליטאי, אצלנו פשוט לא יודעים מה אומרים....
אחר המחילה, חבל שלא חסו על כבודו והביאו דבר זה בדפוס. ואגב שכחתי לומר ש"אצלנו" אין כוונתי לבעלי המוסר, שה"וורטלאך" שלהם לא נופלים מהחסידים....בשלמא אמר:והנה מהמעט שכן יודעיראתי בפצותי אמר:אבל אמת ש"תירוצים" מסוג זה לא קיימים כמעט בציבור הליטאי, אצלנו פשוט לא יודעים מה אומרים....
https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1611071764661&pagenum=291&book=7056
הגם תלמידי ראדין ע"ה?יראתי בפצותי אמר:אחר המחילה, חבל שלא חסו על כבודו והביאו דבר זה בדפוס. ואגב שכחתי לומר ש"אצלנו" אין כוונתי לבעלי המוסר, שה"וורטלאך" שלהם לא נופלים מהחסידים....בשלמא אמר:והנה מהמעט שכן יודעיראתי בפצותי אמר:אבל אמת ש"תירוצים" מסוג זה לא קיימים כמעט בציבור הליטאי, אצלנו פשוט לא יודעים מה אומרים....
https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1611071764661&pagenum=291&book=7056
נא להביא דוגמאות.יראתי בפצותי אמר:לבעלי המוסר, שה"וורטלאך" שלהם
יראתי בפצותי אמר:ימחלו לי, מעקמים את התפילה מחוסר הבנת פשט פשוט.
מזכיר לי שפעם שמעתי אחד מסביר לבנו, אבינו מלכנו החל עלינו הימים וכו' - שהחל מלשון חול, שגם ימי החול שאין בהם קדושה יהיו ללא חטא, ועם ירא"ש, ושאל הבן למה לא מתפללים על השבת ג"כ, למה רק שימי החול יהיו ללא חטא, וענה האב שקדושת השבת מונעת חטא אבל ימי חול....
וכמו ששמעתי דרשן אומר, ששאל אדם מה זה מצור- דבש אשביעך...., ואמר אותו אדם שאולי יש גם סלעי דבש, או שהכוונה למינרלים וכו' ואותו דרשן הביא זאת לכך, שע"ה במקום לבדוק מתרץ....
אתה צודק מה הפרוש במה שאומרים ביוצר אוריראתי בפצותי אמר:אצלנו פשוט לא יודעים מה אומרים....
משתדל לעשות רצון ה' אמר:מה הפרוש במה שאומרים ביוצר אור
"פינות צבאיו קדושים"
רבינו @בשלמא,בשלמא אמר:ראש פינה
פנות העם
האבן החשובה והחשובים שבעם
ע"כ הפירוש החסידי
***
וודאי ברצינות חפש ומצא בכל ביאורי רבותינו הראשונים.ובכן אמר:משתדל לעשות רצון ה' אמר:מה הפרוש במה שאומרים ביוצר אור
"פינות צבאיו קדושים"רבינו @בשלמא,בשלמא אמר:ראש פינה
פנות העם
האבן החשובה והחשובים שבעם
ע"כ הפירוש החסידי
***
הפירושים שנתת הינם ברצינות?
אשמח למקורות.
אני מצאתי בפירוש כל בו (?): פינות צבאיו, יש מפרשים מלאכים ושרים הפנימיים, ופינות לשון 'פינות העם' (ש"א יד, לח), ויש מפרשים פינות צבאיו הם ו' קצוות. עכ"ל.
ברם, אני לפשוטן של דברים חושב אני, שהכוונה ל'אופנים', כי 'אופן' ו'פן' כוונתם אחד, ובלשון רבים שייך לומר 'פנות', ואמרו 'פנות' ולא 'אופנים' בגלל הא"ב שבראשי התיבות.
לא הסתפקתי מהו הפירוש כל בו. [אגב, ברור לך שהכל בו הוא האורחות חיים?]בשלמא אמר:וייש"כ על תוספת הפי' מפי' כל בו
[בהתייחס לסימן השאלה הרי התשובה שאין זה למחבר הכל בו אורחות חיים אלא לסידור כלבו]
לא הבנתי זה לשון זכר [אופנים ופן] וזה לשון נקבה [פנות]ובכן אמר:ברם, אני לפשוטן של דברים חושב אני, שהכוונה ל'אופנים', כי 'אופן' ו'פן' כוונתם אחד, ובלשון רבים שייך לומר 'פנות', ואמרו 'פנות' ולא 'אופנים' בגלל הא"ב שבראשי התיבות.
ובכן אמר:משתדל לעשות רצון ה' אמר:מה הפרוש במה שאומרים ביוצר אור
"פינות צבאיו קדושים"אשמח למקורות.בשלמא אמר:ראש פינה
פנות העם
האבן החשובה והחשובים שבעם
ע"כ הפירוש החסידי
***
https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1611161136651&pagenum=295&book=158734