למה?HaimL אמר:הוא גם חסר כל משמעות בעברית,
אני יכול לומר, נער הייתי וזקנתי. משמע, הייתי נער ואז הזדקנתי. קורה.אבר כיונה אמר:למה?HaimL אמר:הוא גם חסר כל משמעות בעברית,
טעות לעולם חוזר. את עיני כל אליך ישברו וגו' לימדו אותי כבר כשהייתי ילד.בן זכאי אמר:וכדאי שבפעם הבאה תשים לבך מה אתה רגיל לומר... אולי תגלה שגם אצלך נפלה טעות כזו...
עדיין לא הבנתיHaimL אמר:לומר נער הייתי וגם זקנתי, זה לא מובן. אם יש כאן וא"ו החיבור אז אני מצפה להמשך ישיר בזמן (נער הייתי ואז קרה משהו נוסף, לכן אפשר לומר נער הייתי וזקנתי). ואם אין וא"ו החיבור, אז שייך לומר גם זקנתי, כי הכתוב מדבר על מצב נוסף (זקנתי) ולא על פעולה חדשה בזמן.
אנסה להסביר עם דוגמה הפוכה.אבר כיונה אמר:עדיין לא הבנתיHaimL אמר:לומר נער הייתי וגם זקנתי, זה לא מובן. אם יש כאן וא"ו החיבור אז אני מצפה להמשך ישיר בזמן (נער הייתי ואז קרה משהו נוסף, לכן אפשר לומר נער הייתי וזקנתי). ואם אין וא"ו החיבור, אז שייך לומר גם זקנתי, כי הכתוב מדבר על מצב נוסף (זקנתי) ולא על פעולה חדשה בזמן.
אם הרב כבר מתוודה, איך אתה קורא את המילה הזו- "HaimL אמר:טעות לעולם חוזר. את עיני כל אליך ישברו וגו' לימדו אותי כבר כשהייתי ילד.בן זכאי אמר:וכדאי שבפעם הבאה תשים לבך מה אתה רגיל לומר... אולי תגלה שגם אצלך נפלה טעות כזו...
את וקשרתם אותם לאות על ידכם וגו', במקום ידיכם, כבר תיקנתי בעצמי לפני שנים רבות.
נער הייתי גם זקנתי וגו', דיברנו עכשיו (אגב, עכשיו שאני חושב על זה, לא פלא, הרי זה פסוק של אשכנזים, ונער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי אשכנזי מדקדק בפסוקים).
אני חושב שהכל בסדר. אלא אם כן, יש לך עוד רעיונות.
תודה, תודה. אכן, מילה מורכבת. אבל אני חושב (מקווה ) שהצלחתי.בן ראם אמר:אם הרב כבר מתוודה, וגם מתייחס לעדות, איך אתה קורא את המילה הזו- "HaimL אמר:טעות לעולם חוזר. את עיני כל אליך ישברו וגו' לימדו אותי כבר כשהייתי ילד.בן זכאי אמר:וכדאי שבפעם הבאה תשים לבך מה אתה רגיל לומר... אולי תגלה שגם אצלך נפלה טעות כזו...
את וקשרתם אותם לאות על ידכם וגו', במקום ידיכם, כבר תיקנתי בעצמי לפני שנים רבות.
נער הייתי גם זקנתי וגו', דיברנו עכשיו (אגב, עכשיו שאני חושב על זה, לא פלא, הרי זה פסוק של אשכנזים, ונער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי אשכנזי מדקדק בפסוקים).
אני חושב שהכל בסדר. אלא אם כן, יש לך עוד רעיונות.
לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם". שים לב- ו- עם חיריק, ה'- שווא נח, וי'- עם חיריק. בהצלחה!
אני לא כל כך בקי בדקדוק לשון 'עברית' אבל תקנו חז"ל לברך בלשון הקודש, ולכן צריך לבדוק לפי המשמעות בלשון הקודש, ולא בעברית.HaimL אמר:הוא גם חסר כל משמעות בעברית
האמת, שאני לא כ"כ מבין את ההערה הזאת. נער הייתי וגו' הוא פסוק בתהלים, שיש שנהגו לאמרו עם עוד כמה פסוקים, לאחר ברכה רביעית. וכאשר אמרתי שבעברית אין לו משמעות, כוונתי הייתה ללשון הקודש, ולא עברית של אב"י.יושב אוהלים אמר:אני לא כל כך בקי בדקדוק לשון 'עברית' אבל תקנו חז"ל לברך בלשון הקודש, ולכן צריך לבדוק לפי המשמעות בלשון הקודש, ולא בעברית.HaimL אמר:הוא גם חסר כל משמעות בעברית
HaimL אמר:האמת, שאני לא כ"כ מבין את ההערה הזאת. נער הייתי וגו' הוא פסוק בתהלים, שיש שנהגו לאמרו עם עוד כמה פסוקים, לאחר ברכה רביעית. וכאשר אמרתי שבעברית אין לו משמעות, כוונתי הייתה ללשון הקודש, ולא עברית של אב"י.יושב אוהלים אמר:אני לא כל כך בקי בדקדוק לשון 'עברית' אבל תקנו חז"ל לברך בלשון הקודש, ולכן צריך לבדוק לפי המשמעות בלשון הקודש, ולא בעברית.HaimL אמר:הוא גם חסר כל משמעות בעברית
אני לא ידעתי שבהכרח המונח "עברית" הוא לשון גנאי (למרות שמוכר לי היטב השימוש במונח לשון הקודש, אבל ידוע לי גם שבדורות הקודמים כן היו משתמשים במונח עברית, למשל בצירוף, שהוא גם כנראה משחק מילים מחוכם, עברי-טייטש).יושב אוהלים אמר:HaimL אמר:האמת, שאני לא כ"כ מבין את ההערה הזאת. נער הייתי וגו' הוא פסוק בתהלים, שיש שנהגו לאמרו עם עוד כמה פסוקים, לאחר ברכה רביעית. וכאשר אמרתי שבעברית אין לו משמעות, כוונתי הייתה ללשון הקודש, ולא עברית של אב"י.יושב אוהלים אמר:אני לא כל כך בקי בדקדוק לשון 'עברית' אבל תקנו חז"ל לברך בלשון הקודש, ולכן צריך לבדוק לפי המשמעות בלשון הקודש, ולא בעברית.
אדרבה מכיון שמדובר בפסוק בתהילים ראוי לתת לו את הכבוד הראוי ולהשתמש במונח "לשון הקודש", ולא 'עברית'
אכן, אבל אני חושב שצריך להזהר שלא לפרק אותה לשתי מילים, זה די קשה.HaimL אמר:תודה, תודה. אכן, מילה מורכבת. אבל אני חושב (מקווה ) שהצלחתי.
אני קורא את זה בערך כך, Vih-Yitem
HaimL אמר:בן זכאי אמר:וכדאי שבפעם הבאה תשים לבך מה אתה רגיל לומר... אולי תגלה שגם אצלך נפלה טעות כזו...
נער הייתי גם זקנתי וגו', דיברנו עכשיו (אגב, עכשיו שאני חושב על זה, לא פלא, הרי זה פסוק של אשכנזים, ונער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי אשכנזי מדקדק בפסוקים).
עוד דקדוקי תשב"ריהודי רציני אמר:אגב 2-HaimL אמר:בן זכאי אמר:
א. ואם בעניני טעויות עסקי' אתרום את חלקי אבל מזוית של מלעיל ומלרע, מציק לי מאוד בכל פעם שעולה חזן ואומר במודים- הטוב כי לא כלו רחמיך במלעיל,
צריך לומר כלו במלרע (מלשון נגמרו) ומי שאומר במלעיל זה נשמע כמו חלו (ודאי אם הוא לא מקפיד על ח' וכ' כרובא דעלמא) והוא משמעות נוראית כלפי מעלה שאומר שלא החיל עלינו טובותיו ח"ו.
ב. במעריב של ליל שבת נוהגים לנגן (לפחות אצל האשכנזים) משה ובני ישראל לך ענו שירה, בשמחה רבה ואמרו כולם (כל אחד לעשות המנגינה בראשו כעת),
והאמת שהפיסוק הוא אחר- משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה, ואמרו כולם, מי כמוך וכו' (תבדקו זה נכנס מצוין במנגינה).
ג. בשיר של יום חמישי, לשים לב לומר ויאכילהו מחלב חטה, ומצור, דבש אשביעך, ולא ומצור דבש אשביעך בנשימה אחת.
זה ככה מלמעלה.
HaimL אמר:ישנו דקדוק בשירת הים, צללו כעופרת במים, אדירים (דקאי אמצרים), אבל כמדומני שיש בזה דעות שונותיהודי רציני אמר:HaimL אמר:
גם למעלה היה לך תיקון טעות כזה שכתבת טעות לעולם חוזר והוא הביטוי האמיתי והעולם שיבשו משמעותו ואמרו טעות לעולם חוזרת...HaimL אמר:ואגב, סליחה על ההערה הקטנונית. אבל הביטוי "טעות שנשתרשה" הוא טעות *שנשרשה* עמוק.
את במים אדירים זכרתי ששמעתי (או ראיתי) במ"ב. את האחרים אני לא זוכר. והסיבה שהזכרתי את א-להי נשמה, הוא כי ראיתי בזכרונות של אחד הרביים הידועים על אביו, שהיה אומר א-להי, כמו בזקף גדול, וממשיך, נשמה שנתת בי וכו'. ונפלאתי, הלא זהו מילתא דפשיטא.יהודי רציני אמר:HaimL אמר:ישנו דקדוק בשירת הים, צללו כעופרת במים, אדירים (דקאי אמצרים), אבל כמדומני שיש בזה דעות שונותיהודי רציני אמר:
בהחלט,
המ"ב (סי' נא' סקי"ז, בעקבות דברי הבאר היטב שם סק"ו, וכך נקטו עוד אחרונים להלכה) נקט שאדירים קאי אמצרים וצ"ל כמו שכתבת, וכך מבו' עפ"י הגמ' במנחות נג. ובמכילתא דרשב"י ובספורנו, מאידך במכילתא דרבי ישמעאל ובאבן עזרא וברשב"ם וברש"י (שופטים ה, כה,) מבואר שתיבת אדירים קאי על המים.
ועי' בזה עלון תורת הקורא פרשת בשלח, שהאריך בזה וטענתו שלפי פיסוק הטעמים צ"ל צללו כעופרת, במים אדירים כיון שטעם זקף שעל כעופרת מפסיק יותר מטעם טפחא שעל במים, עיי"ש.
לא רציתי להביא דקדוקים אלו כיון שהם מופיעים כבר במ"ב (גם אלהי, נשמה וכו' מופיע, ולכן תימה עליך למה השמטת את הדקדוק של שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך..).
יושב אוהלים אמר:ראיתי מי שכותב שבסוף תפילת\ברכת מודים, צריכים לומר והמרחם כי לא תמו חסדיך מעולם - קוינו לך,
ולא כי לא תמו חסדיך, מעולם קוינו לך.
וכתוב שם שכאשר נשאל הגר"ח קנייבסקי ע"ז אמר "מסתבר שזה נכון".