איך מותר לרוב העולם להתפלל בימות החול עם חליפה של יום חול?

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
אני שואל רק על רוב העולם שאם ראה"מ וכיו"ב יזמין אותם לפגישה הם ילבשו בגדי שבת.
ועאכ"ו אם יהיה זה מלך אמיתי או אפילו יצור נאלח שמלכותו לא רשמית כמו פוטין. 

וכמו"כ השאלה היא רק על
רובם של רוב העולם הנ"ל - שאם בטעות הם יגיעו עם בגדי יום חול זה יגרום להם בושה ומבוכה. 

הרי אחד הדינים העיקריים והכי ידועים בהלכות תפילה - הוא שצריך להיות לבוש כעומד לפני המלך.
אז איך אנחנו מגיעים עם בגדים אחרים? 
 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
כמדומני שהלשון של השמנה ברורה היא
איך שאדם הולך ברחוב

ההשואה למלך היא בכוונה
 

מקוה לטוב

משתמש רגיל
איו דין שיהא לבוש כעומד לפני מלך, בענין הלבוש ישנו דין בסיסי שבנוסף על כסוי הערוה צריך גם לכסות את פלג הגוף העליון (מה שלא צריך בקריאת שמע)
הדין של עומד לפני המלך, הוא שהאדם יראה את עצמו כעומד לפני מלך, הדבר צריך להתבטאות בעיקר בהרגשה, וזאת האמת שהנפש עומדת לפני מלכו של עולם וכל הענין הוא רוחני, צריך גם מעשים בסיסיים כי סוף סוף הנפש שלנו היא בתוך הגוף וקשורה בהתנהלות הגוף.
 

שלו'

משתמש ותיק
מקוה לטוב אמר:
איו דין שיהא לבוש כעומד לפני מלך, בענין הלבוש ישנו דין בסיסי שבנוסף על כסוי הערוה צריך גם לכסות את פלג הגוף העליון (מה שלא צריך בקריאת שמע)
הדין של עומד לפני המלך, הוא שהאדם יראה את עצמו כעומד לפני מלך, הדבר צריך להתבטאות בעיקר בהרגשה, וזאת האמת שהנפש עומדת לפני מלכו של עולם וכל הענין הוא רוחני, צריך גם מעשים בסיסיים כי סוף סוף הנפש שלנו היא בתוך הגוף וקשורה בהתנהלות הגוף.
אמנם כתב הרמב"ם ריש פ"ה מתפילה שאין זה לעיכובא, אך סוף סוף "צריך המתפלל להיזהר בהן ולעשותן", וחד מינייהו הוא תיקון המלבוש, ונתפרש שם בהלכה ה': תיקון המלבוש כיצד, מתקן מלבושיו תחילה ומציין עצמו ומהדר כו', ולא יעמוד כו' ולא ברגלים מגולות אם דרך אנשי המקום שלא יעמדו לפני גדולים אלא בבית הרגלים. ע"ש.
ותיתי ליה לשואל השאלה המאירה ומעוררת.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
זה מה שהקשיתי בספרי.

אם חובה לתקן המלבושים כעומד לפני מלך בשר ודם- המשנ''ב בסעיף ה ס''ק יב, הביא להלכה מכמה אחרונים שבתפילה חובה ללבוש כדרך שעומדים בפני הגדולים, ע''כ, ויש לתמוה על זה דהא אמרי' בברכות כה., דלתפילה בעי שיכסה את לבו, ומבואר דבהכי סגיא אע''ג שלמעלה מלבו מגולה, וכן משמע קצת גבי פועלים ואומנים בברכות טז., דהא מסתמא היו מתפללים בבגדי עבודתם, דהא לא הצריכום לרדת מראש הזית והתאנה ואף בשאר אילנות לא הצריכום אלא לרדת, ברכות טז., ולא הוזכר שם גבי הקולות של הפועלים גם את הקולא של תיקון המלבושים, והא דכתבו הטוש''ע בסעיף ה, והרמב''ם בהל' תפילה ה,ה, שלא יהיו רגליו מגולות במקום שאין דרך לעמוד כך בפני גדולים, ע''כ, אין כוונתם דבעי כעומד לפני הגדולים, אלא אדרבה הזכירו דין זה לקולא, דאע''ג דאמרי' בגמרא שצריך אנפלאות על הרגלים, ה''מ במקום שדרך לעמוד כן בפני הגדולים, אבל אם אין דרך לעמוד שרי, ואמנם צריך להתנאות כשמתפלל, כדכתב הרמב''ם בהל' תפילה ה,ה, דצריך לתקן מלבושיו ולהדר עצמו, וכ''כ שבולי הלקט בשבולת יז, בשם ספר התרומה דצריך להתנאות ולהתעטף בבגדו, ע''כ, מ''מ היינו שכל אחד לפני תפילתו יתקן מעט מלבושיו שלא יהיה מגונה, אבל אינו צריך ללבוש כמו שהיה לובש אילו היה עומד לפני גדולי העיר, דזה מהיכא תיתי לן לחייב להטריחו כל כך, סוף דבר פשטות הדברים שאין צריך ללבוש כמו שעומדים לפני הגדולים, וצ''ע.

הצג קובץ מצורף ספר אור חדש.pdf
 
חלק עליון תַחתִית