'מי שבירך' ליולדת תאומות

משה נפתלי

משתמש ותיק
נתגלגל לידי מאחד מבתי הכנסת בביתר עילית.
מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב
משֶׁה וְאַהֲרֹן דָּוִד וּשְׁלֹמֹה, שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל
וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ וִירַפֵּא אֶת־הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת
רוֹיזֶא בַּת שֶׁבַע־בְּרָכָה וְאֶת־בְּנוֹתֶיהָ שֶׁנּוֹלְדוּ
לָהּ בְּמַזָּל טֹוב, וְיִקָּרְאוּ שְׁמוֹתָן בְּיִשְׂרָאֵל:
הַבְּכִירָה רִבְקָה לֵאָה בַּת מַתִּתְיָהוּ
וְהַצְּעִירָה מִרְיָם גִיטְל בַּת מַתִּתְיָהוּ
בַּעֲבוּר שֶׁבַּעְלָהּ וַאֲבִיהֶן מְבָרֵךְ אוֹתָן וְיִתֵּן
בַּעֲבוּרָן _________ שְׁקָלִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת.
בִּשְׂכַר זֶה הַקָּדֹושׁ בָּרוּךְ הוּא יִמָּלֵא רַחֲמִים
עֲלֵיהֶן לְהַחְלִימָן וּלְרַפֹּאתָן וּלְהַחֲזִיקָן וּלְהַחֲיוֹתָן,
וְיִשְׁלַח לָהֶן מְהֵרָה רְפוּאָה שְׁלֵמָה מִן־הַשָּׁמַיִם
לְכָל־אֵבְרֵיהֶן וּלְכָל־גִּידֵיהֶן בְּתוֹךְ שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל,
רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף, וְיִזְכּוּ אֲבִיהֶן וְאִמָּן
לְגַדְּלָן לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טֹובִים, וְנֹאמַר אָמֵן.
 

בשלמא

משתמש ותיק
ניסוחו של השפע חיים אדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל (עם תקוני לשון קלים)
 

איש מזרע אהרן

משתמש ותיק
יעויין בסידור ווילנא שהביא מי שברך לתאומים, לתאומות ולבן ובת. צ"ע אמאי לא הוסיף לשלישיות...
ויש לדון אם אחר שקראו להן כך, אם אפשר עכשיו להפוך ולקרוא לבכירה מרים גיטל לצעירה רבקה לאה
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
איש מזרע אהרן אמר:
יעויין בסידור ווילנא שהביא מי שברך לתאומים, לתאומות ולבן ובת. צ"ע אמאי לא הוסיף לשלישיות...
ויש לדון אם אחר שקראו להן כך, אם אפשר עכשיו להפוך ולקרוא לבכירה מרים גיטל לצעירה רבקה לאה
מי שברך לתאומות - סידור ווילנא.png
 

צאנזע חסיד

משתמש רגיל
בשלמא אמר:
ניסוחו של השפע חיים אדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל (עם תקוני לשון קלים)

אכן, בצאנז זהו הנוסח,

בשבת השבוע (וירא) בביהמ"ד של הרבי,

היה בלעה"ר שתי זוגות תאומות...  אז שמעתי את זה גם השבת.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
סידור וילנא: וְיִקָּרֵא שְׁמָן בְּיִשְׂרָאֵל פלונית בת ר' פלוני, ופלונית בת ר' פלוני.
מאריה דאברהם! הכיצד חבר שכמותו הוציא מידו דבר מעוות?​
א. 'ויקרא שמן' – לשון יחיד, תחת 'ויקראו שמותן'.​
ב. שאינו מפרש איזו מהן תיקרא כך, ואיזו – כך.
 
צאנזע חסיד אמר:
בשלמא אמר:
ניסוחו של השפע חיים אדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל (עם תקוני לשון קלים)

אכן, בצאנז זהו הנוסח,

בשבת השבוע (וירא) בביהמ"ד של הרבי,

היה בלעה"ר שתי זוגות תאומות...  אז שמעתי את זה גם השבת.
מה שונה נוסח צאנז קוליזנבורג מנוסח וילנא?
 

בשלמא

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
א. 'ויקרא שמן' – לשון יחיד, תחת 'ויקראו שמותן'.
כך גם אצל השפע חיים (ולזה התכוונתי שבנוסח שמע"כ הביא יש תיקוני לשון)
וצריך לדחוק ולפרש "ויקרא שמן" מעתה ואילך.
 

אבי חי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
בשלמא אמר:
וצריך לדחוק ולפרש "ויקרא שמן" מעתה ואילך.
שותא דמר לא ידענא.

אם "ויקרא שמו" מתפרש על קביעת (קריאת) השם הנעשית זה עתה, וכלשון המקרא ויקרא שמו וכדו' - הרי אנו קובעים שני שמות לשתי בנות, והול"ל יקראו שמותן.

אבל אם מתפרש (כמשמעות הלשון בסוף רות) על קריאת השם מעתה ואילך, כגון שלבכירה יקרא אביה באמרו 'רבקה לאה גֹּ֤שִֽׁי הֲלֹם֙' ולצעירה 'מרים גיטל גשי הלאה' - הרי אנו מכריזים בזאת על קריאת שמה העתידית של כל אחת מהאחיות, ומתאים הלשון יקרא שמן.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
סידור וילנא: וְיִקָּרֵא שְׁמָן בְּיִשְׂרָאֵל פלונית בת ר' פלוני, ופלונית בת ר' פלוני.
מאריה דאברהם! הכיצד חבר שכמותו הוציא מידו דבר מעוות?​
א. 'ויקרא שמן' – לשון יחיד, תחת 'ויקראו שמותן'.​
ב. שאינו מפרש איזו מהן תיקרא כך, ואיזו – כך.
גם אני לכשעצמי הייתי סבור שנוסחו של מר מדוקדק יותר, ומטעם הב'.
לטעם הא' לא נתתי לבני.
ולכך לא צירפתי אלא לאחר שהוזכר, ולתועלת הרבים.
 

בשלמא

משתמש ותיק
אבי חי אמר:
משה נפתלי אמר:
בשלמא אמר:
וצריך לדחוק ולפרש "ויקרא שמן" מעתה ואילך.
שותא דמר לא ידענא.

אם "ויקרא שמו" מתפרש על קביעת (קריאת) השם הנעשית זה עתה, וכלשון המקרא ויקרא שמו וכדו' - הרי אנו קובעים שני שמות לשתי בנות, והול"ל יקראו שמותן.

אבל אם מתפרש (כמשמעות הלשון בסוף רות) על קריאת השם מעתה ואילך, כגון שלבכירה יקרא אביה באמרו 'רבקה לאה גֹּ֤שִֽׁי הֲלֹם֙' ולצעירה 'מרים גיטל גשי הלאה' - הרי אנו מכריזים בזאת על קריאת שמה העתידית של כל אחת מהאחיות, ומתאים הלשון יקרא שמן.
ויקרא שמו בישראל כנראה מתבסס בלשון מליצית מהפסוק
וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל
אלא ששם משמעות הכתוב שכל הנוכחים קוראים לו בשם "חלוץ הנעל".

וכשאומרים ויקרא שמו\שמה\שמן (שפע חיים ווילנא)\שמותן (ביתר - @משה נפתלי , וכן מדיוק יותר ע"פ לשה"ק) בישראל, המשמעות בוודאי שונה (לכן החליפו מונקרא לויקרא) וכל אחד יפרש הנראה לו לנכון. 
 

המצפה לישועת ה'

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
ויקרא שמו בישראל כנראה מתבסס בלשון מליצית מהפסוק
וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל
אלא ששם משמעות הכתוב שכל הנוכחים קוראים לו בשם "חלוץ הנעל".
לענ"ד המקור הוא "וַתֹּאמַרְנָה הַנָּשִׁים, אֶל-נָעֳמִי, בָּרוּךְ ה', אֲשֶׁר לֹא הִשְׁבִּית לָךְ גֹּאֵל הַיּוֹם; וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל" (רות ד' י"ד)
 
חלק עליון תַחתִית