תענית ט"ז א'
אמר רב אדא בר אהבה אדם שיש בידו עבירה ומתודה ואינו חוזר בה למה הוא דומה לאדם שתופס שרץ בידו שאפי' טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה
שאפי' טובל בכל מימות שבעולם. משמע שיש בזה רבותא, האם יש ענין כזה לטבול כל מימות שבעולם? מדוע? [וע' הל' בירו'].