תענית כ"ז ב'
באחד בשבת מ''ט לא [מתענים] כו' ר' שמואל בר נחמני אמר מפני שהוא שלישי ליצירה
ופי' במיוחס לרש"י:
שלישי ליצירה. דאדם נברא ביום ששי ובכל יום שלישי הוי חלוש כדכתיב (שם לד) ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים:
צ"ב הדמיון ל'בהיותם כואבים' שהיה ע"י שמלו ופצעו עצמם, ואיך אפשר לדמות לזה יצירת האדם ע"י השי"ת?
[שו"ר לשו"ת דברי יציב יו"ד ק"נ].
ובעיקר צ"ב, מה נוגע מה שאדם הראשון נוצר ביום ו' והיה חלוש ביום א' לכל בני אדם שבכל הדורות???
האם יש ללמוד מכאן שמתחדש דבר ביצירתנו בכל יום ו' – שלכן יש חולשה ביום א'?