שני הבדלים מהותיים בין ר"ה בזמן חז"ל לזמנינו. הן מצד סדר הימים, איזה דאוריתא ואיזה דרבנן, והן מצד חומרת היום השני שהוא מצד מנהג, ולא מדין דרבנן.
א. בזמן שהיו בית דין מקדשין החודש ע"פ עדים, אם העדים היו מגיעין מן המנחה ולמעלה, נוהגין אותו יום קודש ולמחר קודש. כלומר יום א' מדרבנן יום ב' מדאוריתא.
בזמן רבי יוחנן בן זכאי שהיו מקבלים עדות החודש כל היום כולו, אם היו מגיעין עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש, כלומר יום א' מדאוריתא, יום ב' מדרבנן.
וכן אנו שקובעין ראש השנה ע"פ החשבון, יום א' דאוריתא, יום ב' מנהג.
ב. בזמן שהיו בית דין מקדשין החודש ע"פ עדים, אם העדים היו מגיעין מן המנחה ולמעלה, נוהגין אותו יום קודש מדרבנן ולמחר קודש מדאוריתא.
וכן בזמן רבי יוחנן בן זכאי, אם העדים היו מגיעין מן המנחה ולמעלה, נוהגין אותו יום קודש מדאוריתא ולמחר קודש מדרבנן.
בזמנינו שאנו קובעין לפי החשבון יום א' דאוריתא ויום ב' מנהג (ולא מדרבנן) מצד 'הזהרו במנהג אבותיכם'
לסיכום: בזמנינו יום א' דאוריתא ויום ב' ראש השנה מצד מנהג.
בזמן חז"ל שקידשו ע"פ עדים והגיעו מן המנחה ולמעלה: יום א' דרבנן, יום ב' דאוריתא.
(בזמן רבי יוחנן בן זכאי, עם הגיעו עדים מן המנחה ולמעלה: יום א' דאוריתא ויום ב' מדרבנן)
א. בזמן שהיו בית דין מקדשין החודש ע"פ עדים, אם העדים היו מגיעין מן המנחה ולמעלה, נוהגין אותו יום קודש ולמחר קודש. כלומר יום א' מדרבנן יום ב' מדאוריתא.
בזמן רבי יוחנן בן זכאי שהיו מקבלים עדות החודש כל היום כולו, אם היו מגיעין עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קודש ולמחר קודש, כלומר יום א' מדאוריתא, יום ב' מדרבנן.
וכן אנו שקובעין ראש השנה ע"פ החשבון, יום א' דאוריתא, יום ב' מנהג.
ב. בזמן שהיו בית דין מקדשין החודש ע"פ עדים, אם העדים היו מגיעין מן המנחה ולמעלה, נוהגין אותו יום קודש מדרבנן ולמחר קודש מדאוריתא.
וכן בזמן רבי יוחנן בן זכאי, אם העדים היו מגיעין מן המנחה ולמעלה, נוהגין אותו יום קודש מדאוריתא ולמחר קודש מדרבנן.
בזמנינו שאנו קובעין לפי החשבון יום א' דאוריתא ויום ב' מנהג (ולא מדרבנן) מצד 'הזהרו במנהג אבותיכם'
לסיכום: בזמנינו יום א' דאוריתא ויום ב' ראש השנה מצד מנהג.
בזמן חז"ל שקידשו ע"פ עדים והגיעו מן המנחה ולמעלה: יום א' דרבנן, יום ב' דאוריתא.
(בזמן רבי יוחנן בן זכאי, עם הגיעו עדים מן המנחה ולמעלה: יום א' דאוריתא ויום ב' מדרבנן)