זאת בדיוק שאלת השואל, מאחר וזה סימטרי לחלוטין, היה יכול לומר, ומי א"ר נחמן הכי דב"ש (שאין הלכה כמותן) כר"ש (שהלכה כמותו).Elhanan אמר:ומי אמר רב נחמן הכי-דבית הלל שהלכה כמותן כר' יהודה שאין הלכה כמותו.
שמואל דוד אמר:ו.
אמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממים מת ביו"ט שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ר"ה מה שאין כן בביצה
לכאורה הלשון ק״ק, והכי הול״ל ואפילו ביום טוב שני של ראש השנה, וצ״ע.
נדיב לב אמר:שמואל דוד אמר:ו.
אמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממים מת ביו"ט שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ר"ה מה שאין כן בביצה
לכאורה הלשון ק״ק, והכי הול״ל ואפילו ביום טוב שני של ראש השנה, וצ״ע.
'ואפילו' קאי על כל דברי רבא ולא על הסיפא בלבד, וכאומר: ואפילו בשני ימים טובים של ר"ה - מת ביום הראשון [ר"ה] יתעסקו בו עממים מת ביו"ט שני [ר"ה] יתעסקו בו ישראל.
שמואל דוד אמר:נדיב לב אמר:שמואל דוד אמר:ו.
אמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממים מת ביו"ט שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ר"ה מה שאין כן בביצה
לכאורה הלשון ק״ק, והכי הול״ל ואפילו ביום טוב שני של ראש השנה, וצ״ע.
'ואפילו' קאי על כל דברי רבא ולא על הסיפא בלבד, וכאומר: ואפילו בשני ימים טובים של ר"ה - מת ביום הראשון [ר"ה] יתעסקו בו עממים מת ביו"ט שני [ר"ה] יתעסקו בו ישראל.
גם אני חשבתי כן, אולם מרש״י משמע קצת שהכוונה דוקא לסיפא. וכן מבואר במתיבתא ושוט שטיין כו׳ ועיין לשון השו״ע.
בפשטות, כל מה שיגיד, שיש בו הזכרת מעין המאורע, ש"ד.בן יהוידע אמר:שאלה קטנה:
בדף י״ז ברש״י ד״ה (ואומר מעין המאורע) בעבודה, כותב רש״י כגון יעלה ויבא בברכת העבודה ע״כ.
האם יש איזשהו נוסח אחר שאפשר לומר בעבודה (לאפוקי למאן דאמר בהודאה) שרש״י אומר כגון יעלה ויבא?
תודה.HaimL אמר:בפשטות, כל מה שיגיד, שיש בו הזכרת מעין המאורע, ש"ד.
כמובן (ובק"ו משבת עצמה).בן יהוידע אמר:האם כך הוא גם כן ההלכה?
בן יהוידע אמר:שאלה קטנה:
בדף י״ז ברש״י ד״ה (ואומר מעין המאורע) בעבודה, כותב רש״י כגון יעלה ויבא בברכת העבודה ע״כ.
האם יש איזשהו נוסח אחר שאפשר לומר בעבודה (לאפוקי למאן דאמר בהודאה) שרש״י אומר כגון יעלה ויבא?
בן יהוידע אמר:האם יש איזשהו נוסח אחר שאפשר לומר בעבודה שרש״י אומר כגון יעלה ויבא?
ונוסח 'יעלה ויבוא' הנהוג כיום ענינו 'תפלת זכרונות'. וצ"ת.לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל וְעַל יְרוּשָׁלַיִם לְהָשִׁיב עֲבוֹדָה לִמְקוֹמָהּ לַעֲשׂוֹת קָרְבְּנוֹת הַיּוֹם.
בן יהוידע אמר:רש"י בד״ה בעבודה כותב: כגון יעלה ויבא בברכת העבודה.
לכאורה החשש רק שישהא עד הרגל ויטבלם ביום טוב - במקום בערב יום טוב - משום שאז הוא פנוי אך לא ישהנו עד אחר יום טוב הראשון דהא חייבין להיות בטהרה ברגל.פרדס יוסף אמר:רב ביבי אמר הגזרה שמא ישהא תניא כוותיה דרב ביבי כלי שנטמא מערב יום טוב אין מטבילין אותו ביום טוב גזרה שמא ישהא.
קשה לי אם כן גם בחול המועד יהא אסור להטביל משום הא.
חייב לטהר גם כל כליו ברגל ?בן יהוידע אמר:לכאורה החשש רק שישהא עד הרגל ויטבלם ביום טוב - במקום בערב יום טוב - משום שאז הוא פנוי אך לא ישהנו עד אחר יום טוב הראשון דהא חייבין להיות בטהרה ברגל.פרדס יוסף אמר:רב ביבי אמר הגזרה שמא ישהא תניא כוותיה דרב ביבי כלי שנטמא מערב יום טוב אין מטבילין אותו ביום טוב גזרה שמא ישהא.
קשה לי אם כן גם בחול המועד יהא אסור להטביל משום הא.
א. אינני יודע אם החיוב כולל לטהר כל כליו אבל בטח שמשום חיוב לטהר עצמו כן הטבילו גם כל הכלים כמו שכתב רש״י במתני׳ (ד״ה מלפני השבת - דקי"ל בר"ה חייב אדם לטהר את עצמו ברגל וכו׳ הלכך יטביל מערב שבת דאסור להטביל בשבת)פרדס יוסף אמר:חייב לטהר גם כל כליו ברגל ?בן יהוידע אמר:לכאורה החשש רק שישהא עד הרגל ויטבלם ביום טוב - במקום בערב יום טוב - משום שאז הוא פנוי אך לא ישהנו עד אחר יום טוב הראשון דהא חייבין להיות בטהרה ברגל.
אני הבנתי שהוא חשש שמא ישהה מחמת הזמן שיש לו במועד אשר להכי אסרו חז''ל עשיית מלאכה בימי המועד