בתלמוד הבבלי נאמר כי אסור לישון בשנת צהריים יותר משיתין נשמין. התלמוד מכנה את השיעור "שנת הסוס".
אמר רב: אסור לאדם לישן ביום יותר משינת הסוס. וכמה שינת הסוס - שיתין נשמי. אמר אביי: שנתיה דמר כדרב, ודרב כדרבי, ודרבי כדדוד, ודדוד כדסוסיא, ודסוסיא שיתין נשמי. אביי הוה ניים כדמעייל מפומבדיתא לבי כובי, קרי עליה רב יוסף: עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך.[2]
— מסכת סוכה, דף כ"ו, עמוד ב'
דין זה נפסק להלכה בשולחן ערוך "אם אי אפשר לו ללמוד בלא שינת צהריים – יישן. ובלבד שלא יאריך בה, שאסור לישן ביום יותר משינת הסוס, שהוא שיתין נשמי.[3]" הפוסקים האחרונים סייגו את הדברים וכתבו כי אם ישן לצורך לימוד תורה בלילה וכדומה מותר לו לישון גם יותר מכך.[4]פלא יועץ מערכת השין. פתח הדביר אורח חיים סימן רל"א. רב פעלים בקונטרס "סוד ישרים" חלק ב' סימן ט'.
שיעור הזמן
בפוסקים ישנן כמה דעות מהו שיעור הזמן של שיתין נשמין.
החיד"א כתב כי "ירא אחד דקדק כמה פעמים בשינת הסוס" ומצא שהיא "יותר מחצי שעה".[5]
הרב צבי הירש בושקא כתב כי השיעור הוא לא פחות משלוש שעות, והוכיח ממה שמסופר על האר"י שישן שלוש שעות בשבת בצהריים, ולא ייתכן שישן יותר משיתין נשמין.[6]
הרמ"ע מפאנו כתב כי שיעור נשימה אחת הוא חלק אחד (1/1080) משעה, ולדבריו שישים נשימות הם שלוש דקות ושליש.[7] בעל התניא כתב גם כן כי שיעור נשימה הוא כך, אך הוסיף כי שישים הנשימות המוזכרות על דוד המלך הם נשימות גדולות הכלולות מ-18 נשימות, לדבריו השיעור הוא שעה אחת.[8]
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין כתב "יש אומרים (שהשיעור הוא) כשתי שעות".[9]
יש שהביאו בשם האר"י שהשיעור הוא שש שעות.[10]
הרב אברהם דנציג כתב[11] כי שיעור שיתין נשמין הוא שיעור "מהלך מאה אמה",[12] ולדבריו השיעור הוא 54 או 72 שניות.[13] גם הט"ז צידד בכך.[14]
בספרות הקבלה נתנו משמעות אחרת ל"שיתין נשמין" על פי הזוהר,[15] כי אין הכוונה לשיעור זמן כלשהו, אלא כל אדם שקם משנתו לפני חצות הלילה, שנתו לא נחשבת כשנת שיתין נשמין אלא רק כ"שישים נשימות חסר אחת" כיון שהשינה לא מושלמת והוא לא התחבר לכל שישים הדרגות שיש בשינה.[16] אולם המלבי"ם הוכיח מהזוהר שהוא "פחות מארבע שעות".[17]
דינים נוספים
https://www.hamichlol.org.il/שיתין_נשמין