בסוכה (וכמבואר בלמוד ירושלמי סוכ פ"א הלכ' ב') נלמד מהל' תעשה אליבא דב"ש וכפי שנתבאר בר"ח סוכה ט. דיש דין לשמה (ונרה דבזה הוא החילוק בין דין דב"ה דעי' לחדש בה דבר, דהוא מדין הזמנה, ולעומת זאת לב"ש בעי' שיחדש את כולה הוא מדין לשמה). והנה בירושלמי שם מבואר דלב"ש גם במצה דין לשמה.
האם מה"ט גם במצה אליבא דב"ש יהיה דין שלא יהיה תעשה ולא מן העשוי?
האם מה"ט גם במצה אליבא דב"ש יהיה דין שלא יהיה תעשה ולא מן העשוי?