תפילת מוסף בזמן הבית

זעירא קטינא

משתמש ותיק
"משם לקרבן המוסף משם לתפילת המוספין" למה בזמן הבית היו מתפללין מוסף הניחא שחרית ומנחה זה משום שתפילות אבות תיקנום אבל מוסף פשטות זה רק כנגד הקרבנות ומה זה שייך בזמן הבית
 

דבש לפי

משתמש ותיק
הרעיון ב"כנגד הקרבנות" אינו רק במקום הקרבנות, אלא גם במקביל לקרבנות, דהיינו שבזמן שבמקדש מקריבים קרבנות ציבור (וכשאין קרבנות בזמן שהיה ראוי שיקריבו קרבנות) ראוי לציבור להצטרף גם כל אחד בעצמו ולעבוד את ה' באותו זמן באופן שמותר לעבדו גם מחוץ למקדש דהיינו תפילה, ובזכות הקרבן התפילה מתקבלת.
ואף שאצלנו הבקשה העיקרית במוסף הוא שנזכה לחזור ולהקריב קרבן מוסף, מכל מקום הרי נחלקו האמוראים אם בקשה זו מעכבת, אלא עיקר התפילה היא כשאר תפילות היום, ולמאן דאמר (שהלכה כמותו) שחובה להזכיר גם את עניין המוסף אז בזמן המקדש ההזכרה היא בקשה שקרבן המוסף יתקבל ברצון ובזמן הזה היא בקשה שנקריב קרבן מוסף כהלכה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
וצריך עיון בלשון התוספות בריש פרק תפלת השחר:​
לֹא בָּעֵי אִם טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מוּסָף, דְּלֹא תִּקְּנוּ שֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁל מוּסָף אֶלָּא מִשּׁוּם 'וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ', וּבָזֶה וַדַּאי עָבַר זְמַנּוֹ בָּטַל קָרְבָּנוֹ.
 

HaimL

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
וצריך עיון בלשון התוספות בריש פרק תפלת השחר:​
לֹא בָּעֵי אִם טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מוּסָף, דְּלֹא תִּקְּנוּ שֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁל מוּסָף אֶלָּא מִשּׁוּם 'וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ', וּבָזֶה וַדַּאי עָבַר זְמַנּוֹ בָּטַל קָרְבָּנוֹ.
הא לא קשיא. אין תשלומין אלא לשון השלמה, וכפי שכתב המגיב הקודם, כל אחד משלים בשפתיו את שנבצר ממנו להקריב בעצמו.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
HaimL אמר:
משה נפתלי אמר:
וצריך עיון בלשון התוספות בריש פרק תפלת השחר:​
לֹא בָּעֵי אִם טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מוּסָף, דְּלֹא תִּקְּנוּ שֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁל מוּסָף אֶלָּא מִשּׁוּם 'וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ', וּבָזֶה וַדַּאי עָבַר זְמַנּוֹ בָּטַל קָרְבָּנוֹ.
הא לא קשיא. אין תשלומין אלא לשון השלמה, וכפי שכתב המגיב הקודם, כל אחד משלים בשפתיו את שנבצר ממנו להקריב בעצמו.
ובפשטות, בזמן הבית, היו מתפללים שלא תיבטל העבודה, ונקריב לפניך כמצוות רצונך וכו'.
 
 

זעירא קטינא

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
עמנואל אמר:
זעירא קטינא אמר:
הניחא שחרית ומנחה זה משום שתפילות אבות תיקנום
ולמ"ד כנגד קרבנות קשה גם על שחרית ומנחה.
ועל כן פשוט דאינו אלא כנגד ולא במקום, וכדכתבו.
ברש"י בברכות כותב למ" כנגד קרבנות "אנשי כנסת הגולה תיקנו" ולדבריכם זה היה תמיד לכאו' גם בזמן הבית הראשון
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
זעירא קטינא אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
עמנואל אמר:
ולמ"ד כנגד קרבנות קשה גם על שחרית ומנחה.
ועל כן פשוט דאינו אלא כנגד ולא במקום, וכדכתבו.
ברש"י בברכות כותב למ" כנגד קרבנות "אנשי כנסת הגולה תיקנו" ולדבריכם זה היה תמיד לכאו' גם בזמן הבית הראשון


איני יודע מהיכן מצאת בדברי שזה היה בזמן בית ראשון, אף לדברי אפשר דתיקנוהו אנשי כנה''ג, ואם כוונתך למה רש''י הוצרך לכתוב כן, היינו כי אמרי' בברכות להדיא דתפילות וברכות אנשי כנה''ג תיקנום, ואולי רש''י סבר דלפני כן לא היה למ''ד כנגד קרבנות (ומהרמב''ם נראה ששי השיטות נכונות גם אבות וגם קרבנות), על כל פנים לאחר שתיקנו אנשי כנה''ג זה נהג גם בזמן בית שני אע''ג שהיו קרבנות, וזה ודאי דלא כדבריך.
 
 

זעירא קטינא

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
זעירא קטינא אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
ועל כן פשוט דאינו אלא כנגד ולא במקום, וכדכתבו.
ברש"י בברכות כותב למ" כנגד קרבנות "אנשי כנסת הגולה תיקנו" ולדבריכם זה היה תמיד לכאו' גם בזמן הבית הראשון


איני יודע מהיכן מצאת בדברי שזה היה בזמן בית ראשון, אף לדברי אפשר דתיקנוהו אנשי כנה''ג, ואם כוונתך למה רש''י הוצרך לכתוב כן, היינו כי אמרי' בברכות להדיא דתפילות וברכות אנשי כנה''ג תיקנום, ואולי רש''י סבר דלפני כן לא היה למ''ד כנגד קרבנות (ומהרמב''ם נראה ששי השיטות נכונות גם אבות וגם קרבנות), על כל פנים לאחר שתיקנו אנשי כנה''ג זה נהג גם בזמן בית שני אע''ג שהיו קרבנות, וזה ודאי דלא כדבריך.
ולמה באמת לא התפללו בזמן הבית הראשון אותו טעם שיש בבית שני יש בבית הראשון
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
זעירא קטינא אמר:
ולמה באמת לא התפללו בזמן הבית הראשון אותו טעם שיש בבית שני יש בבית הראשון
לא תיקנו עדיין, הרבה דברים לא תיקנו עדיין, ואנשי כנה''ג החזירו עטרה ליושנה והאירו את העולם כדאיתא בש''ס, ואפשר דלפני כן לא היה צריך לתקן כי כל אחד היה מתפלל בלשונו כי היו מדברים בלשון צחה ורק לאחר הגלויות נשתבש הלשון והיה צריך לתקן נוסח צח לכולם כדכתב הרמב''ם. ומ''מ אינו קשור כלל לבית המקדש.
 
 

זעירא קטינא

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
משה נפתלי אמר:
וצריך עיון בלשון התוספות בריש פרק תפלת השחר:​
לֹא בָּעֵי אִם טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת מוּסָף, דְּלֹא תִּקְּנוּ שֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁל מוּסָף אֶלָּא מִשּׁוּם 'וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ', וּבָזֶה וַדַּאי עָבַר זְמַנּוֹ בָּטַל קָרְבָּנוֹ.
הא לא קשיא. אין תשלומין אלא לשון השלמה, וכפי שכתב המגיב הקודם, כל אחד משלים בשפתיו את שנבצר ממנו להקריב בעצמו.
קרבן ציבור לא חשיב שנבצר ממנו להקריב
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
זעירא קטינא אמר:
ולמה באמת לא התפללו בזמן הבית הראשון אותו טעם שיש בבית שני יש בבית הראשון
לא תיקנו עדיין, הרבה דברים לא תיקנו עדיין, ואנשי כנה''ג החזירו עטרה ליושנה והאירו את העולם כדאיתא בש''ס, ואפשר דלפני כן לא היה צריך לתקן כי כל אחד היה מתפלל בלשונו כי היו מדברים בלשון צחה ורק לאחר הגלויות נשתבש הלשון והיה צריך לתקן נוסח צח לכולם כדכתב הרמב''ם. ומ''מ אינו קשור כלל לבית המקדש.
וכמדומני שמבואר גם שלא היה חובה עד שתקנו אנשי כנסת הגדולה..
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
שו"ת תשב"ץ חלק ב סימן קסא
אבל התפלו' בפירוש אמרי' בגמ' שהיו מתפללין בזמן הבי' ממה שאמרו בגמ' סוכה (נ"ג ע"א) א"ר יהושע כשהיינו שמחים בשמח' בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו היינו מקריבין תמיד של שחר משם לתפל' השחר משם למוספין משם לתפל' המוספין משם לתמיד בין הערבים משם לתפל' המנחה והרי זה מפורש שאע"פ שהיו מקריבין תמידין ותפלו' כנגד תמידין תקנום עכ"ז היו מתפללין כן נר' מתלמוד שלנו. אף על פי שבירושלמי (סוכה פ"ה ה"ב) מצאתי שהביאו בריי' זו ולא הזכירו בו שום תפלה אלא תמידין ומוספין כבר פירש הר"ם ז"ל בהל' תפלה פ"א שנוסח התפלה אנשי כנס' הגדולה תקנו אותו אף על פי שלדעתו ז"ל התפלה היא מן התור' אבל הנוסח אינו מן התור' וכל אחד היה מתפלל לפי דעתו וכפי הצריך לו ובלא ספק שאין נוסח התפלה שאנו מתפללין היום כנוסח שהיו מתפללין בפני הבי' שאנו מתפללין שתחזור מלכו' בית דוד למקומה ושיבנה ביהמ"ק במהר' בימינו ושיתקבצו נפוצותינו והם היו מתפללין שתתקיים מלכו' בית דוד ושלא יחרב ביהמ"ק ושלא יגלו ישראל מארצם וכן כ"ג כשהי' מתפלל ביוה"כ ברכ' רצה לא הי' מתפלל אותה על נוסח שלנו וידוע הוא שיהושע תקן ברכת הארץ ודוד ושלמה ברכ' בונה ירושלים (ברכות מ"ח ע"ב) ובלא ספק שלא היו על נוסח זה שאנו מברכין אותן וכן כתבו בזה המפורשים ז"ל: 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
הצעיר שבחבורה אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
זעירא קטינא אמר:
ולמה באמת לא התפללו בזמן הבית הראשון אותו טעם שיש בבית שני יש בבית הראשון
לא תיקנו עדיין, הרבה דברים לא תיקנו עדיין, ואנשי כנה''ג החזירו עטרה ליושנה והאירו את העולם כדאיתא בש''ס, ואפשר דלפני כן לא היה צריך לתקן כי כל אחד היה מתפלל בלשונו כי היו מדברים בלשון צחה ורק לאחר הגלויות נשתבש הלשון והיה צריך לתקן נוסח צח לכולם כדכתב הרמב''ם. ומ''מ אינו קשור כלל לבית המקדש.
וכמדומני שמבואר גם שלא היה חובה עד שתקנו אנשי כנסת הגדולה..
על כל פנים בזמן בית שני ודאי היה חובה אע''פ שהקריבו.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
זעירא קטינא אמר:
HaimL אמר:
משה נפתלי אמר:
וצריך עיון בלשון התוספות בריש פרק תפלת השחר:​
הא לא קשיא. אין תשלומין אלא לשון השלמה, וכפי שכתב המגיב הקודם, כל אחד משלים בשפתיו את שנבצר ממנו להקריב בעצמו.
קרבן ציבור לא חשיב שנבצר ממנו להקריב
ניחא. הכוונה היא שיש מקריב ויש מי שמשתף את עצמו בקרבן ע"י תפילה.
 
 
חלק עליון תַחתִית