סוכה כח - כשריב"ז ור"א למדו יחד, מי נכנס ומי יצא ראשון

מבקש1

משתמש רגיל
הגמרא מבארת ששניהם אמרו שלא הקדימם אדם מעולם ולא השאירו אדם בביהמ"ד מעולם. ר"א היה תלמידו של ריב"ז, וא"כ כשלמד אצלו מי נכנס ומי יצא ראשון? ואולי אפ"ל שרק לאחר שר"א גדל הקפיד על זה, אך זה לא מסתדר עם רש"י שרואים שר"א נהג כך גם כתלמיד, שהרי מזה הוכיח שלא יכול להיות שרבותיו אמרו הלכה והוא לא שמע מהם, [ועי' שפ"א]
 

ובכן

משתמש ותיק
מבקש1 אמר:
הגמרא מבארת ששניהם אמרו שלא הקדימם אדם מעולם ולא השאירו אדם בביהמ"ד מעולם. ר"א היה תלמידו של ריב"ז, וא"כ כשלמד אצלו מי נכנס ומי יצא ראשון? ואולי אפ"ל שרק לאחר שר"א גדל הקפיד על זה, אך זה לא מסתדר עם רש"י שרואים שר"א נהג כך גם כתלמיד, שהרי מזה הוכיח שלא יכול להיות שרבותיו אמרו הלכה והוא לא שמע מהם, [ועי' שפ"א]
כמדומני שעל שניהם - הכוונה שנהגו כן בהיותם 'תלמיד'.
אבל משעה שנתמנה ריב"ז לרב, דינו להכנס אחר שנתאספו הכל, כדחזינן ברבי ששלח לבדוק אם נתאספו התלמידים.
 

מתגעגע

משתמש רגיל
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא קדמו אדם בבית המדרש ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הרהר במבואות המטונפות

מנין ידעו שלא הרהר? 

(אפשר ברוח הקודש מעוניין לידע אם יש עוד תירוצים ע"ד הפשט).
 

ובכן

משתמש ותיק
מתגעגע אמר:
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא קדמו אדם בבית המדרש ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הרהר במבואות המטונפות

מנין ידעו שלא הרהר? 

(אפשר ברוח הקודש מעוניין לידע אם יש עוד תירוצים ע"ד הפשט).
יש לומר, דתמיד בדרך הילוכו היה או מדבר בלימוד או שותק. כיון שהגיע למבואות המטונפות תיכף היה פותח פיו לדבר במילי דעלמא, והבינו התלמידים שעשה כן, כדי שלא יהרהר במבואות המטונפות.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מתגעגע אמר:
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא קדמו אדם בבית המדרש ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הרהר במבואות המטונפות

מנין ידעו שלא הרהר? 

(אפשר ברוח הקודש מעוניין לידע אם יש עוד תירוצים ע"ד הפשט).
העיד על עצמו.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מבקש1 אמר:
הגמרא מבארת ששניהם אמרו שלא הקדימם אדם מעולם ולא השאירו אדם בביהמ"ד מעולם. ר"א היה תלמידו של ריב"ז, וא"כ כשלמד אצלו מי נכנס ומי יצא ראשון? ואולי אפ"ל שרק לאחר שר"א גדל הקפיד על זה, אך זה לא מסתדר עם רש"י שרואים שר"א נהג כך גם כתלמיד, שהרי מזה הוכיח שלא יכול להיות שרבותיו אמרו הלכה והוא לא שמע מהם, [ועי' שפ"א]
יצאו ונכנסו יחד ושוחחו בדברי תורה.

 
 

מתגעגע

משתמש רגיל
כמעיין המתגבר אמר:
מתגעגע אמר:
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא קדמו אדם בבית המדרש ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הרהר במבואות המטונפות

מנין ידעו שלא הרהר? 

(אפשר ברוח הקודש מעוניין לידע אם יש עוד תירוצים ע"ד הפשט).
העיד על עצמו.
נכון, כן הוא במגילה אבל כאן הלשון "אמרו עליו".
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מתגעגע אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
מתגעגע אמר:
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה ובלא תפילין ולא קדמו אדם בבית המדרש ולא ישן בבית המדרש לא שינת קבע ולא שינת עראי ולא הרהר במבואות המטונפות

מנין ידעו שלא הרהר? 

(אפשר ברוח הקודש מעוניין לידע אם יש עוד תירוצים ע"ד הפשט).
העיד על עצמו.
נכון, כן הוא במגילה אבל כאן הלשון "אמרו עליו".
אמרו עליו את כל זה, חלק ראו וחלק שמעו ממנו.
 
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
ובכן אמר:
כמדומני שעל שניהם - הכוונה שנהגו כן בהיותם 'תלמיד'.
אבל משעה שנתמנה ריב"ז לרב, דינו להכנס אחר שנתאספו הכל.
זה תלוי בפשט של ההמשך ׳ולא פתח אדם דלת לתלמידיו׳ 
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
מתגעגע אמר:
אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי מימיו לא שח שיחת חולין ולא הלך ד' אמות בלא תורה...ולא הרהר במבואות המטונפות

מנין ידעו שלא הרהר
בלמדי את הגמרא חשבתי שאיך מסתדר ב׳ הנהגות אלו? הרי במבואות אלו הלך בלא ד״ת ואף שזה לא באמת קשה מכמה סיבות מ״מ חשבתי שאולי ר״י מנע עצמו מללכת במבואות אלו וכשפגע בדרכו הסתובב והלך בדרך אחרת כדי להמשיך בלימוד וממילא ידעו שהוא מאד מקפיד על זה.
אך חוץ ממה שכתבתי שזה לא באמת קשה גם בבן יהוידע איתא בפירוש שלא כדברי, שהוא מסביר את השבח שלא הרהר בדימוי הגמרא של תנא שחשב בדברי תורה לאונסו עיי״ש.
 
 
חלק עליון תַחתִית