בשלמא אמר:עיין בה"ל סי' תע"ג
עיין תוס' לב, בחימקו אמר:אם כך הקושיא חזקה יותר.
בשלמא אמר:עיין תוס' לב, בחימקו אמר:אם כך הקושיא חזקה יותר.
והאי טעמא לא הוי מצי למימר גבי מרור שיכול לכותשו או להסיר עוקציו ולאכול אבל הכא גבי נטילת לולב צריך כל המינים כדרך גדילתן.
תוספות מסכת סוכה דף יג עמוד בחימקו אמר:רש"י באמצע ד"ה ירקות כותב: 'מיהו בעודן לחין חוצצין מדאוריתא משום דלא מקבלי טומאה דלאו מאכל אדם הן'
התורה מצווה לאכול ירקות שאינם מאכל אדם? ומה עם דרכיה דרכי נעם?
ובכלל מה הפירוש אינם ראויין הא חזינא שחלק מהן ראויין?
זכרונות אמר:תוספות מסכת סוכה דף יג עמוד בחימקו אמר:רש"י באמצע ד"ה ירקות כותב: 'מיהו בעודן לחין חוצצין מדאוריתא משום דלא מקבלי טומאה דלאו מאכל אדם הן'
התורה מצווה לאכול ירקות שאינם מאכל אדם? ומה עם דרכיה דרכי נעם?
ובכלל מה הפירוש אינם ראויין הא חזינא שחלק מהן ראויין?
והגהה היתה שהגיה הר' יהודה בפירוש רש"י דלא מקבלי טומאה משום דלאו מאכל אדם נינהו ואינו כן אלא מאכל אדם הן ואפ"ה חייצי מדאורייתא כל זמן שלא הוכשרו כדתנן במסכת אהלות פ"ח (מ"א) גבי מביאין וחוצצין קחשיב אוכלין טהורין דהיינו שלא הוכשרו וגבי מביאין ולא חוצצין קא חשיב אוכלין טמאין דהיינו שהוכשרו
לתוס' פשוט שרש"י לא כתב דלאו מאכל אדם נינהו, כקשייתך, והטעם שאינו מקבל טומאה כי לא הוכשרו, וכמבואר במשנה באהלות, ולכן כתב שמישהו הגיה ברש"י, ותוס' גם יודעים מי המגיהחימקו אמר:זכרונות אמר:תוספות מסכת סוכה דף יג עמוד בחימקו אמר:רש"י באמצע ד"ה ירקות כותב: 'מיהו בעודן לחין חוצצין מדאוריתא משום דלא מקבלי טומאה דלאו מאכל אדם הן'
התורה מצווה לאכול ירקות שאינם מאכל אדם? ומה עם דרכיה דרכי נעם?
ובכלל מה הפירוש אינם ראויין הא חזינא שחלק מהן ראויין?
והגהה היתה שהגיה הר' יהודה בפירוש רש"י דלא מקבלי טומאה משום דלאו מאכל אדם נינהו ואינו כן אלא מאכל אדם הן ואפ"ה חייצי מדאורייתא כל זמן שלא הוכשרו כדתנן במסכת אהלות פ"ח (מ"א) גבי מביאין וחוצצין קחשיב אוכלין טהורין דהיינו שלא הוכשרו וגבי מביאין ולא חוצצין קא חשיב אוכלין טמאין דהיינו שהוכשרו
מעניין למה הוא קורא לזה הגהה, אחרי שהוא חולק ומסביר פירוש אחר.
אי משום הא לא אריא, אך קשה יותר הא מבואר בתורה להדיא לשון אכילה על מרור 'יאכלוהו' וכה"ק בפנ"י ושפ"א [אף שבזכרוני דיש פלוגתא בזה אי היאכלוהו קאי אמרור איני זוכר מדוייק ועי' ערול"נ], ויש לציין ג"כ להא דמבואר בשביעית רפ"ז [לחדא גירסא] דעקרבלין אינו לא בכלל מאכ"א ולא בכלל מאכ"ב וע"ש, [וידוכ מה שחידש החוו"ד לאכול החריין שלם ותמהו שזה אינו ראוי למאכ"א כו']חימקו אמר:התורה מצווה לאכול ירקות שאינם מאכל אדם? ומה עם דרכיה דרכי נעם?
זכרונות אמר:לתוס' פשוט שרש"י לא כתב דלאו מאכל אדם נינהו, כקשייתך, והטעם שאינו מקבל טומאה כי לא הוכשרו, וכמבואר במשנה באהלות, ולכן כתב שמישהו הגיה ברש"י, ותוס' גם יודעים מי המגיהחימקו אמר:זכרונות אמר:תוספות מסכת סוכה דף יג עמוד ב
והגהה היתה שהגיה הר' יהודה בפירוש רש"י דלא מקבלי טומאה משום דלאו מאכל אדם נינהו ואינו כן אלא מאכל אדם הן ואפ"ה חייצי מדאורייתא כל זמן שלא הוכשרו כדתנן במסכת אהלות פ"ח (מ"א) גבי מביאין וחוצצין קחשיב אוכלין טהורין דהיינו שלא הוכשרו וגבי מביאין ולא חוצצין קא חשיב אוכלין טמאין דהיינו שהוכשרו
מעניין למה הוא קורא לזה הגהה, אחרי שהוא חולק ומסביר פירוש אחר.
לתוס', קטע זה "דלא מקבלי טומאה משום דלאו מאכל אדם נינהו", זה לא מדברי רש"י, אלא הגהה של ר' יהודה,חימקו אמר:זכרונות אמר:לתוס' פשוט שרש"י לא כתב דלאו מאכל אדם נינהו, כקשייתך, והטעם שאינו מקבל טומאה כי לא הוכשרו, וכמבואר במשנה באהלות, ולכן כתב שמישהו הגיה ברש"י, ותוס' גם יודעים מי המגיהחימקו אמר:מעניין למה הוא קורא לזה הגהה, אחרי שהוא חולק ומסביר פירוש אחר.
'הגהה' כשמה כן היא, לא הסבר אחר.
.
'מישהו' זה הוא רבנו יהודה בר נתן (ריב"ן), מגדולי תלמידיו של רש"י ונושא בתו.זכרונות אמר:מישהו הגיה ברש"י.
משה נפתלי אמר:'מישהו' זה הוא רבנו יהודה בר נתן (ריב"ן), מגדולי תלמידיו של רש"י ונושא בתו.זכרונות אמר:מישהו הגיה ברש"י.
ראיתי פעם דריב"ן הגיה הרבה הגהות ברש"י רק לא נכתבו משמו, ואולי ידעו המחפשים בתוכנות אם נזכר עוד הגה"ה שלו בתוס' בש"סחימקו אמר:יש"כ. יש עוד מקומות שהוא הגיה בדברי רש"י?
רבותינו מרבים להשתמש במונח 'הגהה' גם לתוספת דברים, פירוש אחר, ודעה אחרת.חימקו אמר:'הגהה' כשמה כן היא, לא הסבר אחר.
משה נפתלי אמר:'מישהו' זה הוא רבנו יהודה בר נתן (ריב"ן), מגדולי תלמידיו של רש"י ונושא בתו.זכרונות אמר:מישהו הגיה ברש"י.
באמת ברש״י עצמו (ד״ה ופוסלין בסוכה) כתוב שזה כן אוכל שכתב רש״י:זכרונות אמר:לתוס' פשוט שרש"י לא כתב דלאו מאכל אדם נינהו, כקשייתך, והטעם שאינו מקבל טומאה כי לא הוכשרו, וכמבואר במשנה באהלות, ולכן כתב שמישהו הגיה ברש"י, ותוס' גם יודעים מי המגיהחימקו אמר:מעניין למה הוא קורא לזה הגהה, אחרי שהוא חולק ומסביר פירוש אחר.