כתב הרב בן ציון אבא שאול (אור לציון ד הערות ל) וז"ל, וצריך גם לומר דקים לה לגמ' שלא היו לה בנים תאומים, דאל"כ בטל החשבון, ע"כ לשונו.שמואל דוד אמר:צ"ע קצת, הרי אפשר לומר שילדה תאומים או שלישיות.
פשוט שמדובר בלא סמך הסמך על הדפנות, כמו שאכן כל מי שעושה סוכה שדפנותיו עשויות מדבר המקבל טומאה, ולמה זה דוחק?בלויא אמר:ב.
אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל וסיכך ע"ג הכי נמי דלא הוו סוכה.
איך יתבאר ע"פ שיטת הב"ח שמעמיד המק"ט פסול, וביותר לשיטת החזו"א שה"ה מעמיד דמעמיד ?
שהסכך עומד ע"י דבר אחר שאינו קשור לדפנות ? דוחק.
בלא תשים אינו חייב אלא בדרך אנשים ללכת על מקום זה, ולא אם לפעמים הולכים, במצוות מעקה של בית חייב כל שהגג הוא סוג גג כזה שאנשים הולכים עליו, ויש דרך לעלות לשם.בלויא אמר:ג.
בית שאין בו ד"א על ד"א פטור כו' ומן המעקה.
מה נפק"מ אם חייב מצד מצות מעקה או מצד לא תשים דמים בביתך ?
יש את התי' הידוע מהגרי"ז [והחת"ס] דאם נחלקו הרי אלו מההלכות שנשתכחו בתמורה טזבלויא אמר:ד:
לר' יעקב א"צ ב' כהלכתן ושלישית טפח.
כמדומה יש רמב"פ בפיה"מ [אולי בחלק] שבהלמ"מ לא נחלקו. וצ"ב מכאן.
כמדומה שיטת הנצי"ב שבבית [של דע"ד] גם אם אי אפשר כלל להגיע לשם חייב במעקהבלויא אמר:ג.
בית שאין בו ד"א על ד"א פטור כו' ומן המעקה.
מה נפק"מ אם חייב מצד מצות מעקה או מצד לא תשים דמים בביתך ?
החשש של נפילה מי' טפחים אינה חשש גדול ומדין לא תשים דמים היינו רק במה שיש סכנה גדולה כגון כלב רע או סולם רעוע.אבוקה כנגדו אמר:כמדומה שיטת הנצי"ב שבבית [של דע"ד] גם אם אי אפשר כלל להגיע לשם חייב במעקהבלויא אמר:ג.
בית שאין בו ד"א על ד"א פטור כו' ומן המעקה.
מה נפק"מ אם חייב מצד מצות מעקה או מצד לא תשים דמים בביתך ?
היא הוזכרה בבית המדרש בכל הדורות ואילו היה כן היו אומרים להדיא.שמואל דוד אמר:ב:
כיון דשבעה הוו אי אפשר דלא הוי בהו חד שאינו צריך לאמו כו'
צ"ע קצת, הרי אפשר לומר שילדה תאומים או שלישיות.
נקט ברישא עראי שאת זה זוכר הלומד יותר כי הוזכר באחרונה.שמואל דוד אמר:ב:
רש"י ד"ה משלט שלטא ביה עינא - דרך דפנות דאי טעמא "משום עראי הוא או משום צל" בדפנות מגיעות לסכך אמאי מודו רבנן עכ"ל
יש לדקדק מדוע הקדים עראי לצל שלא כסדר הגמרא. ועיין בד"ה משום צל - דאי משום "משלט עינא" בטפי מד' אמות פורתא לא שלטא בה עינא עכ"ל ויל"ע מדוע השמיט "עראי" וצ"ע.
אגב עיין תוספות ורש"ש בנוגע מש"כ רש"י "פורתא" ע"ש.
מה דוחק? כך להדיא אמרו הרמב''ן והראשונים גבי המסכך בין האילנות והאילנות דפנות לה.בלויא אמר:ב.
אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל וסיכך ע"ג הכי נמי דלא הוו סוכה.
איך יתבאר ע"פ שיטת הב"ח שמעמיד המק"ט פסול, וביותר לשיטת החזו"א שה"ה מעמיד דמעמיד ?
שהסכך עומד ע"י דבר אחר שאינו קשור לדפנות ? דוחק.
יישר כח !
למיסתר להישבר.בלויא אמר:ג:
האי דלמיסתר קאי.
למיסתר פירושו לשון סתירה, היינו עומד להיסתר ולהישבר, או לשון להסתתר, היינו עומד רק להסתתר בו ולא לגור בו ?
מלשון רש''י הזה ובהמשך מבואר להדיא דקמ''ל דמעקמים אף כדי להכשיר הדופן, ומבואר דיש פסול וצריך דופן עקומה לדופן.בלויא אמר:ד.
מהו דתימא התם הוא דחזיא לדופן אבל הכא דלא חזיא לדופן אימא לא, קמ"ל. ופירש"י, שכיון שגבוהה יותר מכ' יש פסול בדופן.
האם הקמ"ל הוא, שאעפ"כ או' דופן עקומה, או שהקמ"ל הוא, שאין כזה דבר פסול בדופן, וכל פסול למעלה מכ' הוא רק בסכך.
[לתשומת לב המפלפלים בזה, אם פסול למעלה מכ' הוא בסכך או בדופן. שיתכן שכאן מבואר רק הטעות שהיה אי מי יכול לטעות, אבל באמת אינו כן בכלל].
יישר כח !
בלויא אמר:ד:
לר' יעקב א"צ ב' כהלכתן ושלישית טפח.
כמדומה יש רמב"פ בפיה"מ [אולי בחלק] שבהלמ"מ לא נחלקו. וצ"ב מכאן.
יישר כח !
שמואל דוד אמר:ג:
רש״י ד״ה היתה גבוהה מעשרים - פיסקי שמועות הן של כל בני הישיבה שהיו במדרשו של רב אשי שסידרו הגמרא.
צ״ע בכוונתו. ואם כוונתו לפרש מי אמר שמועות אלו, מדוע האריך שהם של כל בני הישיבה במדרשו של רב אשי וכו׳.
דרך רש''י בכך, וטעמו כי לא רצה להכביד על הלומד תוך כדי המשא ומתן להוסיף דין זה.שמואל דוד אמר:דף ד.
רש״י ד״ה תבן וביטלו - בפיו לשבעה.
צ״ע מדוע לא כתב כן לעיל בד״ה ואע״ג דבטלינהו.
עי' הערת עוז והדר.שמואל דוד אמר:ד:
רש״י ד״ה מחלוקת על שפת הגג - דמחיצת הבית תחתיה כנגד הקונדסין ואיכא למימר גוד אסיק ״והכא לא אמרינן דבעינן מחיצות ניכרות״.
לכאורה קשה, מדוע הכא לא בעינן מחיצות ניכרות וצ״ב
אולי אפשר לומר שכיוון שרש"י בד"ה תבן ואין עתיד לפנותו- מפרש שהכוונה שבעצם הוא ביטל לכל השבעה ( ע"י שלא צריך לפנות) רק לא ביטל "ממש בפיו", לכן ביאר רש"י שתבן וביטלו הכוונה שביטל ממש בפיו.שמואל דוד אמר:דף ד.
רש״י ד״ה תבן וביטלו - בפיו לשבעה.
צ״ע מדוע לא כתב כן לעיל בד״ה ואע״ג דבטלינהו.
ובפרט שבצד האחר כתוב ׳הני מילי בית דלמהוי קאי׳כמעיין המתגבר אמר:למיסתר להישבר.בלויא אמר:
כך הוא בכל הש''ס ופשוט.
מה כתוב בהערת עוז והדר?כמעיין המתגבר אמר:עי' הערת עוז והדר.שמואל דוד אמר:לכאורה קשה, מדוע הכא לא בעינן מחיצות ניכרות וצ״ב
יש שם הגהה על פי דברי רבינו אברהם מן ההר, שחסר מרש''י כמה תיבות והמשמעות בדיוק הפוכה לפי ההגהה.בן יהוידע אמר:מה כתוב בהערת עוז והדר?כמעיין המתגבר אמר:עי' הערת עוז והדר.שמואל דוד אמר:לכאורה קשה, מדוע הכא לא בעינן מחיצות ניכרות וצ״ב
בראשונים מבואר (עי׳ בריטב״א) שהכא נחשב מחיצות ניכרות מכיון שהמחיצות נעשה לתוך הבית (וממילא הוי נחשבות וניכרות יותר).
כאן לק"מ, שכן גם לר' יעקב אם אין ד' דיומדין צריך שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח.כמעיין המתגבר אמר:בלויא אמר:ד:
לר' יעקב א"צ ב' כהלכתן ושלישית טפח.
כמדומה יש רמב"פ בפיה"מ [אולי בחלק] שבהלמ"מ לא נחלקו. וצ"ב מכאן.
יישר כח !
זה רמב''ם בהקדמתו לפי' המשניות, ויש עליו חבילות של קושיות מהרבה סוגיות, ועל כרחך שדבריו לאו דוקא, וצ''ע.
נכון, אבל כוונתי היתה לסוגיא בסוכה ו:, דפליגי אי ההלכה באה לגרע או להוסיף.דרומאי אמר:כאן לק"מ, שכן גם לר' יעקב אם אין ד' דיומדין צריך שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח.כמעיין המתגבר אמר:בלויא אמר:ד:
לר' יעקב א"צ ב' כהלכתן ושלישית טפח.
כמדומה יש רמב"פ בפיה"מ [אולי בחלק] שבהלמ"מ לא נחלקו. וצ"ב מכאן.
יישר כח !
זה רמב''ם בהקדמתו לפי' המשניות, ויש עליו חבילות של קושיות מהרבה סוגיות, ועל כרחך שדבריו לאו דוקא, וצ''ע.