הערות ודיוקים במסכת סוכה

שמואל דוד

משתמש ותיק
ב:

כיון דשבעה הוו אי אפשר דלא הוי בהו חד שאינו צריך לאמו כו'

צ"ע קצת, הרי אפשר לומר שילדה תאומים או שלישיות.
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
ב:

רש"י ד"ה משלט שלטא ביה עינא - דרך דפנות דאי טעמא "משום עראי הוא או משום צל" בדפנות מגיעות לסכך אמאי מודו רבנן עכ"ל

יש לדקדק מדוע הקדים עראי לצל שלא כסדר הגמרא. ועיין בד"ה משום צל - דאי משום "משלט עינא" בטפי מד' אמות פורתא לא שלטא בה עינא עכ"ל ויל"ע מדוע השמיט "עראי" וצ"ע.

אגב עיין תוספות ורש"ש בנוגע מש"כ רש"י "פורתא" ע"ש.
 
שמואל דוד אמר:
צ"ע קצת, הרי אפשר לומר שילדה תאומים או שלישיות.
כתב הרב בן ציון אבא שאול (אור לציון ד הערות ל) וז"ל, וצריך גם לומר דקים לה לגמ' שלא היו לה בנים תאומים, דאל"כ בטל החשבון, ע"כ לשונו.
תודה ל'בר אילן'
 

בלויא

משתמש ותיק
ב.
אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל וסיכך ע"ג הכי נמי דלא הוו סוכה.
איך יתבאר ע"פ שיטת הב"ח שמעמיד המק"ט פסול, וביותר לשיטת החזו"א שה"ה מעמיד דמעמיד ?
שהסכך עומד ע"י דבר אחר שאינו קשור לדפנות ? דוחק.

ג.
בית שאין בו ד"א על ד"א פטור כו' ומן המעקה.
מה נפק"מ אם חייב מצד מצות מעקה או מצד לא תשים דמים בביתך ?

ג:
האי דלמיסתר קאי.
למיסתר פירושו לשון סתירה, היינו עומד להיסתר ולהישבר, או לשון להסתתר, היינו עומד רק להסתתר בו ולא לגור בו ?

ד.
מהו דתימא התם הוא דחזיא לדופן אבל הכא דלא חזיא לדופן אימא לא, קמ"ל. ופירש"י, שכיון שגבוהה יותר מכ' יש פסול בדופן.
האם הקמ"ל הוא, שאעפ"כ או' דופן עקומה, או שהקמ"ל הוא, שאין כזה דבר פסול בדופן, וכל פסול למעלה מכ' הוא רק בסכך.
[לתשומת לב המפלפלים בזה, אם פסול למעלה מכ' הוא בסכך או בדופן. שיתכן שכאן מבואר רק הטעות שהיה אי מי יכול לטעות, אבל באמת אינו כן בכלל].

ד:
לר' יעקב א"צ ב' כהלכתן ושלישית טפח.
כמדומה יש רמב"פ בפיה"מ [אולי בחלק] שבהלמ"מ לא נחלקו. וצ"ב מכאן.

יישר כח !
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בלויא אמר:
ב.
אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל וסיכך ע"ג הכי נמי דלא הוו סוכה.
איך יתבאר ע"פ שיטת הב"ח שמעמיד המק"ט פסול, וביותר לשיטת החזו"א שה"ה מעמיד דמעמיד ?
שהסכך עומד ע"י דבר אחר שאינו קשור לדפנות ? דוחק.
פשוט שמדובר בלא סמך הסמך על הדפנות, כמו שאכן כל מי שעושה סוכה שדפנותיו עשויות מדבר המקבל טומאה, ולמה זה דוחק?

בלויא אמר:
ג.
בית שאין בו ד"א על ד"א פטור כו' ומן המעקה.
מה נפק"מ אם חייב מצד מצות מעקה או מצד לא תשים דמים בביתך ?
בלא תשים אינו חייב אלא בדרך אנשים ללכת על מקום זה, ולא אם לפעמים הולכים, במצוות מעקה של בית חייב כל שהגג הוא סוג גג כזה שאנשים הולכים עליו, ויש דרך לעלות לשם.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
בלויא אמר:
ד:
לר' יעקב א"צ ב' כהלכתן ושלישית טפח.
כמדומה יש רמב"פ בפיה"מ [אולי בחלק] שבהלמ"מ לא נחלקו. וצ"ב מכאן.
יש את התי' הידוע מהגרי"ז [והחת"ס] דאם נחלקו הרי אלו מההלכות שנשתכחו בתמורה טז
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
בלויא אמר:
ג.
בית שאין בו ד"א על ד"א פטור כו' ומן המעקה.
מה נפק"מ אם חייב מצד מצות מעקה או מצד לא תשים דמים בביתך ?
כמדומה שיטת הנצי"ב שבבית [של דע"ד] גם אם אי אפשר כלל להגיע לשם חייב במעקה
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
בלויא אמר:
ג.
בית שאין בו ד"א על ד"א פטור כו' ומן המעקה.
מה נפק"מ אם חייב מצד מצות מעקה או מצד לא תשים דמים בביתך ?
כמדומה שיטת הנצי"ב שבבית [של דע"ד] גם אם אי אפשר כלל להגיע לשם חייב במעקה
החשש של נפילה מי' טפחים אינה חשש גדול ומדין לא תשים דמים היינו רק במה שיש סכנה גדולה כגון כלב רע או סולם רעוע.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
ב:

כיון דשבעה הוו אי אפשר דלא הוי בהו חד שאינו צריך לאמו כו'

צ"ע קצת, הרי אפשר לומר שילדה תאומים או שלישיות.
היא הוזכרה בבית המדרש בכל הדורות ואילו היה כן היו אומרים להדיא.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
ב:

רש"י ד"ה משלט שלטא ביה עינא - דרך דפנות דאי טעמא "משום עראי הוא או משום צל" בדפנות מגיעות לסכך אמאי מודו רבנן עכ"ל

יש לדקדק מדוע הקדים עראי לצל שלא כסדר הגמרא. ועיין בד"ה משום צל - דאי משום "משלט עינא" בטפי מד' אמות פורתא לא שלטא בה עינא עכ"ל ויל"ע מדוע השמיט "עראי" וצ"ע.

אגב עיין תוספות ורש"ש בנוגע מש"כ רש"י "פורתא" ע"ש.
נקט ברישא עראי שאת זה זוכר הלומד יותר כי הוזכר באחרונה.
השמיט עראי כי הוא פשיטא ואין צריך הסבר לדיעה זו.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אגב ללומדי סוכה טוב לדעת.
סדר המסכת, פרק ראשון איזו סוכה כשרה, פרק שני סוף הלכות סוכה וכיצד ישיבת סוכה, פרק ג' וד'- ד' מינים, פרק ה'- שמחת בית השואבה ועניני בית המקדש.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בלויא אמר:
ב.
אלא מעתה עשה מחיצות של ברזל וסיכך ע"ג הכי נמי דלא הוו סוכה.
איך יתבאר ע"פ שיטת הב"ח שמעמיד המק"ט פסול, וביותר לשיטת החזו"א שה"ה מעמיד דמעמיד ?
שהסכך עומד ע"י דבר אחר שאינו קשור לדפנות ? דוחק.


יישר כח !
מה דוחק? כך להדיא אמרו הרמב''ן והראשונים גבי המסכך בין האילנות והאילנות דפנות לה.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בלויא אמר:
ג:
האי דלמיסתר קאי.
למיסתר פירושו לשון סתירה, היינו עומד להיסתר ולהישבר, או לשון להסתתר, היינו עומד רק להסתתר בו ולא לגור בו ?
למיסתר להישבר.
כך הוא בכל הש''ס ופשוט.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בלויא אמר:
ד.
מהו דתימא התם הוא דחזיא לדופן אבל הכא דלא חזיא לדופן אימא לא, קמ"ל. ופירש"י, שכיון שגבוהה יותר מכ' יש פסול בדופן.
האם הקמ"ל הוא, שאעפ"כ או' דופן עקומה, או שהקמ"ל הוא, שאין כזה דבר פסול בדופן, וכל פסול למעלה מכ' הוא רק בסכך.
[לתשומת לב המפלפלים בזה, אם פסול למעלה מכ' הוא בסכך או בדופן. שיתכן שכאן מבואר רק הטעות שהיה אי מי יכול לטעות, אבל באמת אינו כן בכלל].

יישר כח !
מלשון רש''י הזה ובהמשך מבואר להדיא דקמ''ל דמעקמים אף כדי להכשיר הדופן, ומבואר דיש פסול וצריך דופן עקומה לדופן.
 
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
ג:

רש״י ד״ה היתה גבוהה מעשרים - פיסקי שמועות הן של כל בני הישיבה שהיו במדרשו של רב אשי שסידרו הגמרא.

צ״ע בכוונתו. ואם כוונתו לפרש מי אמר שמועות אלו, מדוע האריך שהם של כל בני הישיבה במדרשו של רב אשי וכו׳.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בלויא אמר:
ד:
לר' יעקב א"צ ב' כהלכתן ושלישית טפח.
כמדומה יש רמב"פ בפיה"מ [אולי בחלק] שבהלמ"מ לא נחלקו. וצ"ב מכאן.

יישר כח !


זה רמב''ם בהקדמתו לפי' המשניות, ויש עליו חבילות של קושיות מהרבה סוגיות, ועל כרחך שדבריו לאו דוקא, וצ''ע.
 
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
דף ד.

רש״י ד״ה תבן וביטלו - בפיו לשבעה.

צ״ע מדוע לא כתב כן לעיל בד״ה ואע״ג דבטלינהו.
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
ד:

רש״י ד״ה מחלוקת על שפת הגג - דמחיצת הבית תחתיה כנגד הקונדסין ואיכא למימר גוד אסיק ״והכא לא אמרינן דבעינן מחיצות ניכרות״.

לכאורה קשה, מדוע הכא לא בעינן מחיצות ניכרות וצ״ב
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
ג:

רש״י ד״ה היתה גבוהה מעשרים - פיסקי שמועות הן של כל בני הישיבה שהיו במדרשו של רב אשי שסידרו הגמרא.

צ״ע בכוונתו. ואם כוונתו לפרש מי אמר שמועות אלו, מדוע האריך שהם של כל בני הישיבה במדרשו של רב אשי וכו׳.


דבר זה לא שגרתי בש''ס שיש דינים דינים בלא אמורא או ברייתא, ועל כן טרח רש''י לבאר.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
דף ד.

רש״י ד״ה תבן וביטלו - בפיו לשבעה.

צ״ע מדוע לא כתב כן לעיל בד״ה ואע״ג דבטלינהו.
דרך רש''י בכך, וטעמו כי לא רצה להכביד על הלומד תוך כדי המשא ומתן להוסיף דין זה.
ואפשר שרש''י רק עתה חשב לפרש כך, ואל תתמה כי רש''י בשבועות פירש המשנה לאחר כמה דפים וכתב שכחתי לפרש המשנה והנני מפרשה כאן.
וזה מראה על כל דברי רש''י שלא היה דרכו לחזור ולשבץ תוספות שלא כתב.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
ד:

רש״י ד״ה מחלוקת על שפת הגג - דמחיצת הבית תחתיה כנגד הקונדסין ואיכא למימר גוד אסיק ״והכא לא אמרינן דבעינן מחיצות ניכרות״.

לכאורה קשה, מדוע הכא לא בעינן מחיצות ניכרות וצ״ב
עי' הערת עוז והדר.
 
 

דידי

משתמש רגיל
שמואל דוד אמר:
דף ד.

רש״י ד״ה תבן וביטלו - בפיו לשבעה.

צ״ע מדוע לא כתב כן לעיל בד״ה ואע״ג דבטלינהו.
אולי אפשר לומר שכיוון שרש"י בד"ה תבן ואין עתיד לפנותו- מפרש שהכוונה שבעצם הוא ביטל לכל השבעה ( ע"י שלא צריך לפנות) רק לא ביטל "ממש בפיו", לכן ביאר רש"י שתבן וביטלו הכוונה שביטל ממש בפיו.

 
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
שמואל דוד אמר:
לכאורה קשה, מדוע הכא לא בעינן מחיצות ניכרות וצ״ב
עי' הערת עוז והדר.
מה כתוב בהערת עוז והדר?
בראשונים מבואר (עי׳ בריטב״א) שהכא נחשב מחיצות ניכרות מכיון שהמחיצות נעשה לתוך הבית (וממילא הוי נחשבות וניכרות יותר).
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
בן יהוידע אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
שמואל דוד אמר:
לכאורה קשה, מדוע הכא לא בעינן מחיצות ניכרות וצ״ב
עי' הערת עוז והדר.
מה כתוב בהערת עוז והדר?
בראשונים מבואר (עי׳ בריטב״א) שהכא נחשב מחיצות ניכרות מכיון שהמחיצות נעשה לתוך הבית (וממילא הוי נחשבות וניכרות יותר).
יש שם הגהה על פי דברי רבינו אברהם מן ההר, שחסר מרש''י כמה תיבות והמשמעות בדיוק הפוכה לפי ההגהה.
הם מוסיפים אחרי המילה אסיק- ורבנן ס''ל דהכא.
ועי' היטיב.
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
בלויא אמר:
ד:
לר' יעקב א"צ ב' כהלכתן ושלישית טפח.
כמדומה יש רמב"פ בפיה"מ [אולי בחלק] שבהלמ"מ לא נחלקו. וצ"ב מכאן.

יישר כח !


זה רמב''ם בהקדמתו לפי' המשניות, ויש עליו חבילות של קושיות מהרבה סוגיות, ועל כרחך שדבריו לאו דוקא, וצ''ע.
כאן לק"מ, שכן גם לר' יעקב אם אין ד' דיומדין צריך שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח.
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
בלויא אמר:
ד:
לר' יעקב א"צ ב' כהלכתן ושלישית טפח.
כמדומה יש רמב"פ בפיה"מ [אולי בחלק] שבהלמ"מ לא נחלקו. וצ"ב מכאן.

יישר כח !


זה רמב''ם בהקדמתו לפי' המשניות, ויש עליו חבילות של קושיות מהרבה סוגיות, ועל כרחך שדבריו לאו דוקא, וצ''ע.
כאן לק"מ, שכן גם לר' יעקב אם אין ד' דיומדין צריך שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח.
נכון, אבל כוונתי היתה לסוגיא בסוכה ו:, דפליגי אי ההלכה באה לגרע או להוסיף.
 
 
חלק עליון תַחתִית