דף כו. שומרי גנות ופרדסים פטורין מן הסוכה

אוריאל

משתמש ותיק
סוכה כו. שומרי גנות ופרדסים פטורין בין ביום ובין בלילה, וליעבדי סוכה התם וליתבו, אביי אמר תשבו כעין תדורו, רבא אמר פרצה קוראה לגנב. מאי בינייהו, איכא בינייהו דקא מנטר כריא דפירי.
 פירש"י: שומרי גנות ופרדסין. אין זזין משם: כעין תדורו. כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה עם מטותיו וכלי תשמישו ומצעותיו וזה אינו יכול להביאן שם מפני הטורח: פרצה קוראה לגנב. משל הדיוט הוא ואף כאן הגנב רואה אותו יושב בסוכה בלילה והוא נכנס וגונב הפירות לרוח אחרת: כריא דפירי. כרי של פירות שהוא תמיד לפניו ויכול לשומרן ואין כאן פרצה קוראה לגנב.

א. הנה, מבואר דלאביי יש פטור של 'תשבו כעין תדורו' בבניית הסוכה בגנה, ומלשונו הקדוש של רש"י משמע, שהמכוון הוא שלבנות סוכה גרידא ולישן שם על הקרקע לא יועיל, מפני שצריך זה להיות בגדר של 'כעין תדורו' ואם כן הוא מוכרח להביא לשם את כל הכרים והכסתות, וכיון שיש בזה טרחה גדולה להביא לשם את הכרים והכסתות אינו חייב. וזה דבר שצריך ביאור, שהרי לא שמענו ולא ראינו למצות עשה שטורח גדול יפטור ממנה, ומה בכך שיטרח להעלות לשם כל הכרים והכסתות [ולפרש שגם זה עצמו מכלל הפטור של תשבו כעין תדורו, הוא תמוה, שהרי בניה של דירה רגילה והכנסת כרים וכסתות שמה מסתבר שהיא קשה לא פחות].

והנה מבואר מדברי התוספות שודאי רבא לא חלק על הלכה זו של 'תשבו כעין תדורו'. אמנם מאידך הלא הגמרא אומרת 'איכא בינייהו', ועכצ"ל שרבא סובר שכאן ספציפית אין פטור זה של תשבו כעין תדורו, ואולי הוא מטעם שכתבנו, ועיין.

ב. עוד חידוש בדבריו, שהלכה זו של 'תשבו כעין תדורו' היא לעכובא. שאלמלי כן היתה שורת הדין שלא יעלה לשם הכרים והכסתות שיש בהם טרחה, וישן שם ויצא ידי חובתו. [ואמנם למדו שמצטער פטור מן הסוכה מהלכה זו של 'תשבו כעין תדורו', אך יש כאן חידוש בהיבט נוסף, שאם לא ניתן יהיה לקיים את הצורה של כעין תדורו בפרט הזה של כרים וכסתות, נפטר מן הסוכה].


ג. בדברי אבא 'פרצה קוראה לגנב', ג"כ יל"ע, דמה בכך אם יגנב, והלא אדם מצווה להפסיד עד חומש בנכסיו בשביל מצוה עוברת.
 

אור זורח

משתמש ותיק
להרב @אוריאל שליט''א
שבוע טוב ומבורך בכל מילי דמיטב
 
אוריאל אמר:
ומלשונו הקדוש של רש"י משמע,

דבר ראשון הלשון הנ''ל גרם לי הנאה.
אוריאל אמר:
[ולפרש שגם זה עצמו מכלל הפטור של תשבו כעין תדורו, הוא תמוה, שהרי בניה של דירה רגילה והכנסת כרים וכסתות שמה מסתבר שהיא קשה לא פחות   עד כאן לשונו




אכן השאלה הזו ראויה לעיון היטב היטב
אולי יש לומר
שכונת רש''י שכל יום יצטרך להכניס הכרים והכסתות לביתו הלוך ושוב
ועל דרך שכתב המ''ב כמדומה לגבי ספרים שמי שיכול להתקין מקום לספרים בסמוך לסוכה יעשה כן ואם לאו ילמוד סמוך לספרים ולא בסוכה

גם יש להגיד שהתורה לא אמרה תבנה בית חדש
אלא אמרה תפרק את הגג
ולהדיא אמרו צא מדירת קבע ושב מדירת ארעי רמזו שיש לאדם דירת קבע וצריך להחליפה לדירת ארעי וזה על ידי פירוק הגג
ולכן הבינו חז''ל שאין חובה לטלטל את עצמו למקום אחר עם כל מטלטליו
ובפרט לגינה שאין דרך להביא לשם כלי ביתו ומטלטליו משום שיכולין להנזק

ומסתמא צריך ביאור יותר טוב
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
גם יש להגיד שהתורה לא אמרה תבנה בית חדש
אלא אמרה תפרק את הגג
ולהדיא אמרו צא מדירת קבע ושב מדירת ארעי רמזו שיש לאדם דירת קבע וצריך להחליפה לדירת ארעי וזה על ידי פירוק הגג
לא הבנתי דקדוקו זה. אולי כוונתו כי לא אמרו 'בנה דירת ארעי', משמע שהסוכה בנויה ועומדת.
אולם עיין לשון רש"י סוכה כה: דמבואר שהרגילות היתה שהיו עושין את הסוכות על גבי גגותיהן, ולא משמע כדבריו.

איך שיהיה, לגבי שאלה ג', אנכי מבין שהפטור הוא פטור של 'מצטער'. ואמנם זהו גדר מחודש במצטער, וזהו תוארו: כי אדם שנמצא בביתו, אין הישיבה בביתו גורמת לו צער. אבל זה שנמצא בסוכה, ישיבתו בסוכה גורמת לו צער מפני שבגלל שהוא ישנו שם יבוא גנב ויקח את הפירות, ואף זה מכלל הפטור של מצטער. וכפי זה עלה בידינו, ש'מצטער' אינו רק בגלל צער ישיר שנגרם כתוצאה מהישיבה בסוכה, כמו בזקן וחולה, אלא גם אם בצורה עקיפה, שעל ידי זה שישב בסוכה יפסדו מעותיו.

ואם כנים דברינו בזה, יצא דבר מעניין, שגם רבא פוטר מצד 'תשבו כעין תדורו', כמבואר בתוס' שפטור 'מצטער' נובע מזה.
 

אור זורח

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
אולם עיין לשון רש"י סוכה כה: דמבואר שהרגילות היתה שהיו עושין את הסוכות על גבי גגותיהן, ולא משמע כדבריו.
להרב @אוריאל שליט''א
תודה על דבריך הערבים

מדוע לפרק את הגג אם אפשר לבנות על הגג וזה גם סמוך לביתו ממש.

אוריאל אמר:
איך שיהיה, לגבי שאלה ג', אנכי מבין שהפטור הוא פטור של 'מצטער'. ואמנם זהו גדר מחודש במצטער, וזהו תוארו: כי אדם שנמצא בביתו, אין הישיבה בביתו גורמת לו צער. אבל זה שנמצא בסוכה, ישיבתו בסוכה גורמת לו צער מפני שבגלל שהוא ישנו שם יבוא גנב ויקח את הפירות, ואף זה מכלל הפטור של מצטער. וכפי זה עלה בידינו, ש'מצטער' אינו רק בגלל צער ישיר שנגרם כתוצאה מהישיבה בסוכה, כמו בזקן וחולה, אלא גם אם בצורה עקיפה, שעל ידי זה שישב בסוכה יפסדו מעותיו.

ואם כנים דברינו בזה, יצא דבר מעניין, שגם רבא פוטר מצד 'תשבו כעין תדורו', כמבואר בתוס' שפטור 'מצטער' נובע מזה.

לא זכיתי להבין את הדברים מדוע זה חידוש גדול מאוד

הרי לכאורה פשוט שאדם שיודע שהוא עלול להיות חולה עקב ישיבתו בסוכה הוא פטור מסוכה כמובן בחשש סביר וניכר כגון לישון בלילה קר מאוד
ואין לו כרים וכסתות ראויים או שלא יועילו
והוא הדין כאן יש חשש שיבוא גנב באיזה זמן וזה פוטר
 

אוריאל

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
לא זכיתי להבין את הדברים מדוע זה חידוש גדול מאוד

הרי לכאורה פשוט שאדם שיודע שהוא עלול להיות חולה עקב ישיבתו בסוכה הוא פטור מסוכה כמובן בחשש סביר וניכר כגון לישון בלילה קר מאוד
ואין לו כרים וכסתות ראויים או שלא יועילו
והוא הדין כאן יש חשש שיבוא גנב באיזה זמן וזה פוטר
לטעמי יש כאן חידושים מכמה טעמים.
א. מי שעלול להיות חולה על ידי ישיבתו בסוכה, הרי שהשינה בסוכה עצמה הביאה אותו לידי חולי, והרי בשעה שהוא נמצא בתוכה הוא מצטער ממנה.
לעומת זה בנושא שלנו, הצער הוא צער חיצוני לחלוטין שלא קשור לסוכה. גם אם יהיה בביתו הוא יצטער, מפני שהוא רוצה להיות בגינה ולשמור את הפרדס, ואולי אי"ז נחשב לצער שגרמה הסוכה.

ב. נוסף על זה, הצער המדובר כאן הוא צער מהפסד ממון, וחידוש שגם בזה יש פטור של מצטער. שהרי לכאורה זהו חלק מההוצאות על מצוה, עד חומש מנכסיו, ויש לו לשמוח על זה. זה מזכיר את דברי הגמרא קודם לכן (כה:), וא''ר אבא בר זבדא אמר רב חתן והשושבינין וכל בני החופה פטורין מן הסוכה כל שבעה... וליעבדו חופה בסוכה אביי אמר משום ייחוד ורבא אמר משום צער חתן מאי בינייהו איכא בינייהו דשכיחי אינשי דנפקי ועיילי להתם למאן דאמר משום ייחוד ליכא למאן דאמר משום צער חתן איכא א''ר זירא אנא אכלי בסוכה וחדי בחופה וכ''ש דחדי ליבאי דקא עבידנא תרתי.
והיינו שרבי זירא מעיד על עצמו שהוא אוכל בסוכה ואין זה גורע לו משמחת החתונה, ואדרבה, זה משמח אותו יותר שהוא מקיים מצות סוכה. ומבואר בדברי הרא"ש שם וכל הפוסקים שאין זה תלוי בדרגות, ורבי זירא לפי שמחסידי בבל היה אמר כן על עצמו, אלא מחלוקת גמורה היא [ויש הרבה להעמיק במחלוקת האמוראים הזו]. ולהלכה השו"ע פטר, אולם המשנ"ב הביא שכמה פוסקים החמירו ולכן ישב בלא ברכה.

יתירה מזו, לדבריך כל מי שיש לו הוצאה כספית גבוהה לצורך מצות הסוכה, אף הוא יפטר ממצות הסוכה. דמה לי אם ירא שמא יגנבו פירותיו, מי לי הוא הולך וקונה בשוק במעות גדולות סכך מהודר וכהנה. 

ג. ראה את הפסק הבא, מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל: 'נשאל ע"י בעל תשובה שבני משפחתו לועגים עליו על שיושב וישן בסוכה מה יעשה, והשיב דאין לו דין מצטער מהסוכה דדוקא הפרעה גופנית נקרא מצטער שפטור מהסוכה אך לא עגמת נפש וצריך להתחזק ולא להכנע ללעגם'.

וצריך להתיישב ולעיין בגדרי 'מצטער' כפי שכתבו הפוסקי, ואני לא באתי אלא לעורר לב המעיין. 


 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
א. לדעת אביי, הנמצא במצב שאין באפשרותו לעשות סוכה הראויה לשבת בה ישיבה מושלמת כעין דירה – לא חייבתו התורה במצות סוכה, משום שאמרה תורה תשבו כעין תדורו. (כעין מה דאמרו בהכל מעריכין, דהות סלקא אדעתא דכהנים פטורים מן הסוכה משום שהם צריכים להיות פרושים מנשותיהם ברגל, ואין באפשרותם לקיים תשבו כעין תדורו.) ומטעם זה שומר גנות ופרדסים פטור מן הסוכה, כולל השומר כרי של תבואה בלבד.
ב. לדעת רבא, כל שאפשר לו לעשות סוכה הראויה לישיבה כלשהי – חייב בישיבת סוכה, ולא פטרה תורה מישיבת סוכה אלא במצב שאף את דירתו היה עוזב בנסיבות אלו. ומטעם זה שומר גנות ופרדסים פטור מן הסוכה, משום שעל ידי הישיבה בסוכה יגיע הפסד לממונו, ובשביל שמירת ממונו מהפסד אדם עוזב אף את דירת ביתו. אבל שומר כרי תבואה בלבד, שלא יגיע לו שום הפסד על ידי ישיבה סוכה, חייב לעשות סוכה.
הערה: אמנם, דברי רש"י 'מפני הטורח' אכתי טעונים ביאור.
 

אור זורח

משתמש ותיק
אוריאל אמר:
לעומת זה בנושא שלנו, הצער הוא צער חיצוני לחלוטין שלא קשור לסוכה. גם אם יהיה בביתו הוא יצטער, מפני שהוא רוצה להיות בגינה ולשמור את הפרדס, ואולי אי"ז נחשב לצער שגרמה הסוכה.

זה עצמו החילוק שאם יישאר בבית אין זה צער מחמת הסוכה אבל סוכה בפרדס זה מחמת הסוכה דהיינו המקום שלה

אוריאל אמר:
ב. נוסף על זה, הצער המדובר כאן הוא צער מהפסד ממון, וחידוש שגם בזה יש פטור של מצטער. שהרי לכאורה זהו חלק מההוצאות על מצוה, עד חומש מנכסיו, ויש לו לשמוח על זה.
אדם לא בונה דירה שגורמת לו הפסדים ואין זה כעין תדורו
אוריאל אמר:
תירה מזו, לדבריך כל מי שיש לו הוצאה כספית גבוהה לצורך מצות הסוכה, אף הוא יפטר ממצות הסוכה. דמה לי אם ירא שמא יגנבו פירותיו, מי לי הוא הולך וקונה בשוק במעות גדולות סכך מהודר וכהנה.

כנ''ל אדם משקיע לפאר את ביתו אבל אדם לא בונה בית במקום שיש לו הפסד
אוריאל אמר:
ג. ראה את הפסק הבא, מהגרש"ז אויערבאך זצ"ל: 'נשאל ע"י בעל תשובה שבני משפחתו לועגים עליו על שיושב וישן בסוכה מה יעשה, והשיב דאין לו דין מצטער מהסוכה דדוקא הפרעה גופנית נקרא מצטער שפטור מהסוכה אך לא עגמת נפש וצריך להתחזק ולא להכנע ללעגם'.

כי דבר כזה לא מונע את האדם שלא לבנות בית אדם בונה בית גם במצב כזה והולך לרבנים או לחברים או לרופאים שיעזרו לו במצב הנפשי
 
חלק עליון תַחתִית