סוכה כו. שומרי גנות ופרדסים פטורין בין ביום ובין בלילה, וליעבדי סוכה התם וליתבו, אביי אמר תשבו כעין תדורו, רבא אמר פרצה קוראה לגנב. מאי בינייהו, איכא בינייהו דקא מנטר כריא דפירי.
פירש"י: שומרי גנות ופרדסין. אין זזין משם: כעין תדורו. כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה עם מטותיו וכלי תשמישו ומצעותיו וזה אינו יכול להביאן שם מפני הטורח: פרצה קוראה לגנב. משל הדיוט הוא ואף כאן הגנב רואה אותו יושב בסוכה בלילה והוא נכנס וגונב הפירות לרוח אחרת: כריא דפירי. כרי של פירות שהוא תמיד לפניו ויכול לשומרן ואין כאן פרצה קוראה לגנב.
א. הנה, מבואר דלאביי יש פטור של 'תשבו כעין תדורו' בבניית הסוכה בגנה, ומלשונו הקדוש של רש"י משמע, שהמכוון הוא שלבנות סוכה גרידא ולישן שם על הקרקע לא יועיל, מפני שצריך זה להיות בגדר של 'כעין תדורו' ואם כן הוא מוכרח להביא לשם את כל הכרים והכסתות, וכיון שיש בזה טרחה גדולה להביא לשם את הכרים והכסתות אינו חייב. וזה דבר שצריך ביאור, שהרי לא שמענו ולא ראינו למצות עשה שטורח גדול יפטור ממנה, ומה בכך שיטרח להעלות לשם כל הכרים והכסתות [ולפרש שגם זה עצמו מכלל הפטור של תשבו כעין תדורו, הוא תמוה, שהרי בניה של דירה רגילה והכנסת כרים וכסתות שמה מסתבר שהיא קשה לא פחות].
והנה מבואר מדברי התוספות שודאי רבא לא חלק על הלכה זו של 'תשבו כעין תדורו'. אמנם מאידך הלא הגמרא אומרת 'איכא בינייהו', ועכצ"ל שרבא סובר שכאן ספציפית אין פטור זה של תשבו כעין תדורו, ואולי הוא מטעם שכתבנו, ועיין.
ב. עוד חידוש בדבריו, שהלכה זו של 'תשבו כעין תדורו' היא לעכובא. שאלמלי כן היתה שורת הדין שלא יעלה לשם הכרים והכסתות שיש בהם טרחה, וישן שם ויצא ידי חובתו. [ואמנם למדו שמצטער פטור מן הסוכה מהלכה זו של 'תשבו כעין תדורו', אך יש כאן חידוש בהיבט נוסף, שאם לא ניתן יהיה לקיים את הצורה של כעין תדורו בפרט הזה של כרים וכסתות, נפטר מן הסוכה].
ג. בדברי אבא 'פרצה קוראה לגנב', ג"כ יל"ע, דמה בכך אם יגנב, והלא אדם מצווה להפסיד עד חומש בנכסיו בשביל מצוה עוברת.
פירש"י: שומרי גנות ופרדסין. אין זזין משם: כעין תדורו. כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה עם מטותיו וכלי תשמישו ומצעותיו וזה אינו יכול להביאן שם מפני הטורח: פרצה קוראה לגנב. משל הדיוט הוא ואף כאן הגנב רואה אותו יושב בסוכה בלילה והוא נכנס וגונב הפירות לרוח אחרת: כריא דפירי. כרי של פירות שהוא תמיד לפניו ויכול לשומרן ואין כאן פרצה קוראה לגנב.
א. הנה, מבואר דלאביי יש פטור של 'תשבו כעין תדורו' בבניית הסוכה בגנה, ומלשונו הקדוש של רש"י משמע, שהמכוון הוא שלבנות סוכה גרידא ולישן שם על הקרקע לא יועיל, מפני שצריך זה להיות בגדר של 'כעין תדורו' ואם כן הוא מוכרח להביא לשם את כל הכרים והכסתות, וכיון שיש בזה טרחה גדולה להביא לשם את הכרים והכסתות אינו חייב. וזה דבר שצריך ביאור, שהרי לא שמענו ולא ראינו למצות עשה שטורח גדול יפטור ממנה, ומה בכך שיטרח להעלות לשם כל הכרים והכסתות [ולפרש שגם זה עצמו מכלל הפטור של תשבו כעין תדורו, הוא תמוה, שהרי בניה של דירה רגילה והכנסת כרים וכסתות שמה מסתבר שהיא קשה לא פחות].
והנה מבואר מדברי התוספות שודאי רבא לא חלק על הלכה זו של 'תשבו כעין תדורו'. אמנם מאידך הלא הגמרא אומרת 'איכא בינייהו', ועכצ"ל שרבא סובר שכאן ספציפית אין פטור זה של תשבו כעין תדורו, ואולי הוא מטעם שכתבנו, ועיין.
ב. עוד חידוש בדבריו, שהלכה זו של 'תשבו כעין תדורו' היא לעכובא. שאלמלי כן היתה שורת הדין שלא יעלה לשם הכרים והכסתות שיש בהם טרחה, וישן שם ויצא ידי חובתו. [ואמנם למדו שמצטער פטור מן הסוכה מהלכה זו של 'תשבו כעין תדורו', אך יש כאן חידוש בהיבט נוסף, שאם לא ניתן יהיה לקיים את הצורה של כעין תדורו בפרט הזה של כרים וכסתות, נפטר מן הסוכה].
ג. בדברי אבא 'פרצה קוראה לגנב', ג"כ יל"ע, דמה בכך אם יגנב, והלא אדם מצווה להפסיד עד חומש בנכסיו בשביל מצוה עוברת.