זה ביחס לסיפור המובא בגמ' לאחר הסיפור הזה בההוא מינא דשמיה ששון דאמר ליה לר' אבהו עתידיתו דתמלו לי מים לעלמא דאתי דכתיב ושאבתם מים בששון וכו'יראתי בפצותי אמר:בראשית ברא וכו' וירא א' את האור כי טוב.
במדרש, אינני יודע אם ה' רוצה במעשה הצדיקים או הרשעים, ת"ל וירא.. את האור, שרוצה במעשה הצדיקים (זה המדרש בערך).
לענ"ד, כשמבינים היטב את המדרש הזה, ורבים אחרים על אותו עיקרון, מבינים את הסוגיא של ששון ושמחה, לפחות בהבנה כלשהי. הרע הכרחי לתיקון העולם אך בו ישאבו מים בעורו, ולא שהוא המתקן, שהטוב פועל רצון ה' אך הרע נפעל על ידו הטוב אך לא הוא הפועל.
וזה לענ"ד, ההסבר בכל הרשעים שמבניהם יצאו גרים וצדיקים, וביקש הקב"ה גם לקרב מנבוכדנצר וכו'.
כל מה שלא בפשט אנשים חושבים שזה הסוד, אך יש גם דרש ורמז, ובהם נכלל הנ"ל. הגר"א בסיפור הידוע שעמל והתענ ה רבות על זה, זה כדי להשיג את הסוד.
נראה לי ברור שהוויכוח כאן הוא לא בין שני האנשים, אלא בין המושגים ששון ושמחה.בית לה' אמר:א' מה עניין הויכוח מי עדיף ממי וכו' ולמה החליטו שהפסוקים מכוונים אליהם,
ב' מה ראתה הגמ' להביא מעשה משונה כזה של ויכוח בין תרי מיני שלא נודע לנו כלום ממעשיהם ועניניהם האחרים ואיזה לקח ולימוד בא המעשה ללמדנו.
ואמנם פי' רש"י שם שישיש היינו בהפעיל שיעשה שישישו האויבים מכאן שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים, שלא נאמר ישוש, אלא ישיש, אחרים הוא משיש, אבל הוא אינו שש.מ.ה. אמר:המילה ששון, היא לא מילה שווה למילה שמחה. ששון משמש גם בעניין רע, כמו "והיה כאשר שש ה' אלוקיכם עליכם להיטיב אתכם, כן ישיש וגו', וחלילה לומר שהקב"ה ישמח להרע לעם ישראל אהוביו.
אכן, שכחתי זאת כשכתבתי, עמך הסליחה.מים עליונים אמר:ואמנם פי' רש"י שם שישיש היינו בהפעיל שיעשה שישישו האויבים מכאן שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים, שלא נאמר ישוש, אלא ישיש, אחרים הוא משיש, אבל הוא אינו שש.מ.ה. אמר:המילה ששון, היא לא מילה שווה למילה שמחה. ששון משמש גם בעניין רע, כמו "והיה כאשר שש ה' אלוקיכם עליכם להיטיב אתכם, כן ישיש וגו', וחלילה לומר שהקב"ה ישמח להרע לעם ישראל אהוביו.
עי' שם משמואל על סוכות (תרע"ב) בביאור מאמר הנ"ל.בית לה' אמר:אני מחפש ביאורים עמוקים לסיפור הגמרא בסוכה דף מ"ח : הנהו תרי מיני חד שמיה ששון וחד שמיה שמחה אמר ליה ששון לשמחה אנא עדיפנא מינך וכו'.
האמת שיש להקשות כן גם על "ששון" שהביא פסוק בישעיה פרק ל"ה "ששון ושמחה ישיגו" כאשר יכל להביא מהכתוב בישעיה קודם בפרק כ"ב פסוק י"גאיש ירושלם אמר:ותמוה למה לא הביא הפסוק שקודם לאותו פסוק שהוא - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" והרי אף בו הקדים הכתוב שמחה לששון?
בית לה' אמר:האם מישהו יכול להעלות את דברי הגר"א בענין? או את מה שמביא שו"ת "עמודי אור" (קכ"א, י"ב) בשמו
בית לה' אמר:האמת שיש להקשות כן גם על "ששון" שהביא פסוק בישעיה פרק ל"ה "ששון ושמחה ישיגו" כאשר יכל להביא מהכתוב בישעיה קודם בפרק כ"ב פסוק י"גאיש ירושלם אמר:ותמוה למה לא הביא הפסוק שקודם לאותו פסוק שהוא - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" והרי אף בו הקדים הכתוב שמחה לששון?
"והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחט צאן אכול בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות".
רק אבאר את דבריך ואמור לי אם לזה כוונתךספר וסופר אמר:רשמתי לעצמי ביאור בזה פעם, אין לי מושג איפה לחפש
אבל הקוים של הרעיון אני זוכר
יש שתי תנועות נפשיות במצב של טובה
הראשונה - התפשטות החוצה, התרחבות, רצון לשתף ולהביע.
השניה - מילוי, הפנמה וסיפוק.
וזה כנגד התנועה הקבועה של החיים - רצוא ושוב, 'והחיות רצוא ושוב'.
השמחה, היא התנועה החוצה, שמחה פורצת גבולות
ששון, הוא מילוי פנימי וסיפוק נפשי. גם כאשר אני 'שש' לעשות משהו, זה צהלה פנימית לעשות משהו שיש לי סיפוק מזה, לא התפשטות החוצה. כלומר: ההתפשטות היא של הפעולה לא של השמחה.
וזה מה שכתוב
השמחה - היא 'רץ', פרוונקא. בשמחה תצאו.
והששון - היא כלי לשאוב מים, להתמלא. ושאבתם מים בששון.
וזה גם הויכוח מי קודם.
מצד אחד, הששון בא לפני הפעולה, והשמחה לאחריה. ולכן כאשר הנושא הוא 'השגה', הששון קודם לשמחה - ששון ושמחה ישיגו. ובמידת מה הששון מביא את השמחה.
מצד שני, כאשר מדברים על בשורה טובה, התנועה היא דבר ראשון התפשטות הבשורה החוצה, שמחה. וכאשר זה מגיע לכל אחד ואחד, זה מתקבל בששון - שמחה וששון ליהודים.
וזה אולי גם התשובה לשתי ההערות הללו, כי חיפשו פסוקים שהמושג מתברר בו מיניה וביה:
בית לה' אמר:האמת שיש להקשות כן גם על "ששון" שהביא פסוק בישעיה פרק ל"ה "ששון ושמחה ישיגו" כאשר יכל להביא מהכתוב בישעיה קודם בפרק כ"ב פסוק י"גאיש ירושלם אמר:ותמוה למה לא הביא הפסוק שקודם לאותו פסוק שהוא - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" והרי אף בו הקדים הכתוב שמחה לששון?
"והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחט צאן אכול בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות".
איש ווילנא אמר:שאלה
לפי כל הביאורים הנפלאים בויכוח מפני מה זה ויכוח בין שני מינים ולא שני חכמים
בית לה' אמר:רק אבאר את דבריך ואמור לי אם לזה כוונתך
כלומר שאין הויכוח מה שוה ערך רב יותר אלא מה מביא למה וממילא אין הקדמת מושג אחד לשני הוכחה לענינו של ויכוחם אלא כאשר נכתבה בתור הגדרת תהליך וסדר התרחשות השינוי של המצב לטוב וסדר התחושות שנוצרות בעקבות התהליך
דהיינו הפסוק "ליהודים היתה אורה" אינו מבטא אלא את גודל השמחה שהתקיימה לאחר המהפך לטובה ולא את התרחשות עצמה ולפיכך אין חשיבות בזה להקדמת זה לזה וכן "ששון ושמחה הרוג בקר" אינו מבטא תהליך התרחשות ולעומת זה הפסוקים "ובכל מדינה ומדינה ..שמחה וששון ליהודים.. ורבים מעמי הארץ מתיהדים" .. וכן "ששון ושמחה ישיגו" המה מבארים ונותנים ביטוי לתהליך והתרחיש והוא השייך לויכוח מה מביא את מה ודפח"ח
דרבמדיקר אמר:איש ווילנא אמר:שאלה
לפי כל הביאורים הנפלאים בויכוח מפני מה זה ויכוח בין שני מינים ולא שני חכמים
כי ישראלי תופס את שתי המושגים ביחד מה שאין כן גוי או מין
אולי בגלל שהפסו' בפרק כ"ב הוא של פרענותבית לה' אמר:האמת שיש להקשות כן גם על "ששון" שהביא פסוק בישעיה פרק ל"ה "ששון ושמחה ישיגו" כאשר יכל להביא מהכתוב בישעיה קודם בפרק כ"ב פסוק י"ג
"והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחט צאן אכול בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות".