היכא משכח"ל איסור היסח הדעת בתפילין

מתון מתון

משתמש ותיק
צ"ע למאי דקי"ל מצוות דאורייתא צריכות כוונה, א"כ היסח הדעת בתפילין [בפרט לשי' הראשונים דגדרו שחוק וק"ר] הרי מוציא מידי כוונת המצווה, נמצא דהוי כמניח תפילין בלילה דוודאי ל"ש בי' איסור היסה"ד, [ויל"ע הגדר גבי ציץ], וא"כ באיזה האופן נאמר האיסור, 
וא"נ שמצ"כ סגי ברגע ראשון, ולכן אין ההיסה"ד מפקיע המצוה, עכ"פ לכאו' יהיה תיקון גדול אם ילמדו כ"א לגלות דעת [דוגמת גלוי דעת הגה"ק מבוטשאטש לענין כוונת השם] שאם יגיע ח"ו לידי היסה"ד יש לו היפך כוונה וינצל מאיסור היסה"ד.
 

יעקב לב

משתמש ותיק
למה היסח הדעת קשור בדוקא לקיום המצווה?
זה כמו שאחד שוחט שלא לשם מצוה או ששוחט בא' האופנים הפוסלים השחיטה, האם מצד זה יהיה מותר לו לשחוט ע"ג כלים?
בפועל הוא הרי עטור בתפלין וע"ז ישנו איסור היסה"ד.
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
יעקב לב אמר:
למה היסח הדעת קשור בדוקא לקיום המצווה?
זה כמו שאחד שוחט שלא לשם מצוה או ששוחט בא' האופנים הפוסלים השחיטה, האם מצד זה יהיה מותר לו לשחוט ע"ג כלים?
בפועל הוא הרי עטור בתפלין וע"ז ישנו איסור היסה"ד.

לשיטתו, יש איסור היסח הדעת בתפילין בלילה למ"ד לילה לז"ת, או בשבת לדידן?
 

מתלבט

משתמש ותיק
ראשית יש לדעת מה נכלל באיסור היסח הדעת כבר נחלקו בזה הראשונים, מה הוא גדר היסח הדעת בתפילין
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
מתלבט אמר:
ראשית יש לדעת מה נכלל באיסור היסח הדעת כבר נחלקו בזה הראשונים, מה הוא גדר היסח הדעת בתפילין
האם כוונת מע"כ לומר שיתכן היסח הדעת בד בבד עם כוונה למצוות תפילין?
לשם כך ציינתי 'בפרט להשי' דגדר האיסור הוא שחוק וק"ר', וודאי לא יתכנו שני אלו יחד!
והערת הרב יעקב לב משחיטה ע"ג כלים הרי שם האיסור מצד שנראה כע"ז ולכן יתכן ששייך אפילו בשחיטה פסולה [ולא הבנתי מש"כ כוונה למצוות שחיטה של"ש בחולין שהשחיטה רק גדר מתיר].
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
צ"ע למאי דקי"ל מצוות דאורייתא צריכות כוונה, א"כ היסח הדעת בתפילין [בפרט לשי' הראשונים דגדרו שחוק וק"ר] הרי מוציא מידי כוונת המצווה, נמצא דהוי כמניח תפילין בלילה דוודאי ל"ש בי' איסור היסה"ד, [ויל"ע הגדר גבי ציץ], וא"כ באיזה האופן נאמר האיסור, 
וא"נ שמצ"כ סגי ברגע ראשון, ולכן אין ההיסה"ד מפקיע המצוה, עכ"פ לכאו' יהיה תיקון גדול אם ילמדו כ"א לגלות דעת [דוגמת גלוי דעת הגה"ק מבוטשאטש לענין כוונת השם] שאם יגיע ח"ו לידי היסה"ד יש לו היפך כוונה וינצל מאיסור היסה"ד.
בספרי בסי' לז באו"ח, הבאתי ראיות פשוטות וברורות דחובת מצות תפילין כל היום.   https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=25349

לגוף השאלה היסח הדעת לחוד וקלות ראש לחוד, כי קלות ראש תיהיה אסורה גם בשבת, דהוי כמחזיק ס"ת בידו ומיקל ראש, ומ"מ אף בשבת יש הבדל בין אם התפילין בכף ידו או שמונחות עליו כצורת המצוה, כי אז הוי ביזוי טפי ואסור, אבל היסח הדעת אפשר דהיינו רק בשעת קיום המצוה, אבל באמת אולי עדיף לקיים מצות תפילין ולהסיח הדעת מאשר לא לקיים תפילין באותו רגע, כי עיקר מצות תפילין (בין אם חובה או רשות) היא כל היום ואף בשעה שעסוק במלאכתו, וממילא מעיקר הדין ודאי דאין איסור להסיח דעתו מתפילין בכל רגע אלא רק באופן כללי וכפי הענין.
 
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
מתון מתון אמר:
צ"ע למאי דקי"ל מצוות דאורייתא צריכות כוונה, א"כ היסח הדעת בתפילין [בפרט לשי' הראשונים דגדרו שחוק וק"ר] הרי מוציא מידי כוונת המצווה, נמצא דהוי כמניח תפילין בלילה דוודאי ל"ש בי' איסור היסה"ד, [ויל"ע הגדר גבי ציץ], וא"כ באיזה האופן נאמר האיסור, 
וא"נ שמצ"כ סגי ברגע ראשון, ולכן אין ההיסה"ד מפקיע המצוה, עכ"פ לכאו' יהיה תיקון גדול אם ילמדו כ"א לגלות דעת [דוגמת גלוי דעת הגה"ק מבוטשאטש לענין כוונת השם] שאם יגיע ח"ו לידי היסה"ד יש לו היפך כוונה וינצל מאיסור היסה"ד.
בספרי בסי' לז באו"ח, הבאתי ראיות פשוטות וברורות דחובת מצות תפילין כל היום.   https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=47&t=25349

לגוף השאלה היסח הדעת לחוד וקלות ראש לחוד, כי קלות ראש תיהיה אסורה גם בשבת, דהוי כמחזיק ס"ת בידו ומיקל ראש, ומ"מ אף בשבת יש הבדל בין אם התפילין בכף ידו או שמונחות עליו כצורת המצוה, כי אז הוי ביזוי טפי ואסור, אבל היסח הדעת אפשר דהיינו רק בשעת קיום המצוה, אבל באמת אולי עדיף לקיים מצות תפילין ולהסיח הדעת מאשר לא לקיים תפילין באותו רגע, כי עיקר מצות תפילין (בין אם חובה או רשות) היא כל היום ואף בשעה שעסוק במלאכתו, וממילא מעיקר הדין ודאי דאין איסור להסיח דעתו מתפילין בכל רגע אלא רק באופן כללי וכפי הענין.
 א. לא כיוונתי שמצוות תפילין רק ברגע ראשון, אלא שהכוונה מספיקה ברגע הראשון, כמדומה יש בזה נדון בפוסקים לענין עיבוד לשמה אי סגי בתחילת נתינה לסיד או צריך מחשבת לשמה אח"כ [בנוסף לדין על דעת ראשונה הוא עושה] ונ"מ נתנה גוי לסיד ובא ישראל אח"כ ועיבד בה לשמה.

ב. תמיהה גדולה היא לומר שעדיף להניח תפילין עם היסח הדעת מאשר להפקיע מעצמו המצווה באותה רגע.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
יעקב לב אמר:
למה היסח הדעת קשור בדוקא לקיום המצווה?
זה כמו שאחד שוחט שלא לשם מצוה או ששוחט בא' האופנים הפוסלים השחיטה, האם מצד זה יהיה מותר לו לשחוט ע"ג כלים?
בפועל הוא הרי עטור בתפלין וע"ז ישנו איסור היסה"ד.
לשיטתו, יש איסור היסח הדעת בתפילין בלילה למ"ד לילה לז"ת, או בשבת לדידן?
לשון הרמב"ם הוא "כל זמן שהם עליו".
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
מתון מתון אמר:
יעקב לב אמר:
למה היסח הדעת קשור בדוקא לקיום המצווה?
זה כמו שאחד שוחט שלא לשם מצוה או ששוחט בא' האופנים הפוסלים השחיטה, האם מצד זה יהיה מותר לו לשחוט ע"ג כלים?
בפועל הוא הרי עטור בתפלין וע"ז ישנו איסור היסה"ד.
לשיטתו, יש איסור היסח הדעת בתפילין בלילה למ"ד לילה לז"ת, או בשבת לדידן?
לשון הרמב"ם הוא "כל זמן שהם עליו".
ואם הם 'עליו' שלא במקום מצוותן האם יהיה איסור היהסה"ד?
מסתבר שלא,
וא"כ במקום מצ"כ הוי עיכוב כוונה כמונחין שלא במקומן, לכאורה,
 

משיב דבר

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
א"כ היסח הדעת בתפילין [בפרט לשי' הראשונים דגדרו שחוק וק"ר]
להיפך. אם הסח הדעת הוא ק"ר אפשר טובא שדעתו על התפילין ומתלוצץ. א היסח הדעת הוא כפשוטו יל"ע אם צריך כונה חיובית כל רגע ורגע או מספיק בהתחלה, ובפרט שיש הסברא של החיי אדם.
 

מתון מתון

משתמש ותיק
פותח הנושא
שו"ר בפרי יצחק ח"א סי' ה' שמביא שזה מח' ראשונים אם איסור היסה"ד בתפילין הוא רק בזמן מצוותן, ושבאמת לשי' הרשב"א מובא בב"י רנ"ב איסור היסה"ד אפילו בדנקיט ליה בידי'!!
ומ"מ קו' הראשונה בעינה עומדת לשי' הראשונים דאיסור היסה"ד דוקא בזמן מצוותן ולא בלילה למ"ד לילה לז"ת או בשבת לדידן וכמבואר בפרי יצחק שם, איך משכח"ל כלל האיסור.
 

מאור עינים

משתמש ותיק
מתון מתון אמר:
שו"ר בפרי יצחק ח"א סי' ה' שמביא שזה מח' ראשונים אם איסור היסה"ד בתפילין הוא רק בזמן מצוותן, ושבאמת לשי' הרשב"א מובא בב"י רנ"ב איסור היסה"ד אפילו בדנקיט ליה בידי'!!
ומ"מ קו' הראשונה בעינה עומדת לשי' הראשונים דאיסור היסה"ד דוקא בזמן מצוותן ולא בלילה למ"ד לילה לז"ת או בשבת לדידן וכמבואר בפרי יצחק שם, איך משכח"ל כלל האיסור.
וע"ע קרן אורה מנחות לו' ע"ב במאי דהקשו הראשונים בהא דאסור לישון בתפילין שמא יפיח, ולמאי בעי להאי טעמא, ותיפו"ל דמסיח דעתו, עיי"ש שהביא מש"כ הראשונים, והוא מתרץ דכיון דישן ולא מקיים מצוה ליכא איסור הסחת דעת, אבל לכאו' בראשונים שהקשו כן לא משמע כדבריו ועיין.
 
חלק עליון תַחתִית