דף יח יומא יח ב "מושבע ועומד" בתורת הצדוקים

עמנואל

משתמש ותיק
מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה והעלוהו בית אבטינס והשביעוהו ונפטרו והלכו להם ואמרו לו ואישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין.

יט ב - וכל כך למה שלא יתקן מבחוץ ויכניס כדרך שהצדוקין עושין ת"ר מעשה בצדוקי אחד שהתקין מבחוץ והכניס ביציאתו היה שמח שמחה גדולה פגע בו אביו אמר לו בני אף על פי שצדוקין אנו מתיראין אנו מן הפרושים אמר לו כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה (ויקרא טז, ב) כי בענן אראה על הכפורת אמרתי מתי יבוא לידי ואקיימנו עכשיו שבא לידי לא אקיימנו אמרו לא היו ימים מועטין עד שמת והוטל באשפה והיו תולעין יוצאין מחוטמו ויש אומרים ביציאתו ניגף דתני רבי חייא כמין קול נשמע בעזרה שבא מלאך וחבטו על פניו ונכנסו אחיו הכהנים ומצאו ככף רגל עגל בין כתפיו שנאמר (יחזקאל א, ז) ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל

הקשה הגאון מהר"ח אבולעפיה זצ"ל, הלוא הצדוקי מושבע ועומד מהר סיני לשיטתו, וא"כ מאי מהניא השבועה? ועוד הקשה כה"ג מדין נודרין להרגין וכו'.


ובפשטות השבועה הועילה לגבי אלו שלא היו סגורים כל כך על הדרך שלהם, אבל לאלו שהיו בטוחים בעצמם השבועה אכן לא הייתה מועילה, וכאותו צדוקי שהיה מצטער כל ימיו וכו', וכל חששו של אביו היה מאימת הפרושים, לא מחמת השבועה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
היו כאלה שנהפכו לצדוקים מחמת שרצו להתיר כמה דברים, ובתוך תוכם ידעו שאין זו האמת (בתת מודע) כמו הרבה חילונים שכופרים בפיהם כל השנה וביוה''כ צמים או ממעטים באכילה, ואימת השבועה הועילה.
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
צדוקים קבלו את דין 'מושבע ועומד מהר סיני'? ואת דין אין שבועה חלה?
כך נראה מאותו צדוקי שהיה שמח שעבר על השבועה, מעבר לכך שזה דין שאפשר לאמץ על ידי הגיון פשוט, בלי צורך בקבלה
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
עמנואל אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
צדוקים קבלו את דין 'מושבע ועומד מהר סיני'? ואת דין אין שבועה חלה?
כך נראה מאותו צדוקי שהיה שמח שעבר על השבועה, מעבר לכך שזה דין שאפשר לאמץ על ידי הגיון פשוט, בלי צורך בקבלה
אשמח אם יואיל מר באר דבריו ל@הצעיר שבחבורה כמוני
 

עמנואל

משתמש ותיק
פותח הנושא
הצעיר שבחבורה אמר:
עמנואל אמר:
הצעיר שבחבורה אמר:
צדוקים קבלו את דין 'מושבע ועומד מהר סיני'? ואת דין אין שבועה חלה?
כך נראה מאותו צדוקי שהיה שמח שעבר על השבועה, מעבר לכך שזה דין שאפשר לאמץ על ידי הגיון פשוט, בלי צורך בקבלה
אשמח אם יואיל מר באר דבריו ל@הצעיר שבחבורה כמוני
תקרא את הציטוט השני בהודעה הראשונה, שם מופיע הסיפור. בפשטות נראה שאותו צדוקי היה מושבע, ולא שבגללו החלו להשביע. ומכאן שהיו יכולים לעבור על השבועה כדי לקיים את מצוות הקטורת לשיטתם. אין צורך להניח שהם למדו את הדין ששבועה אינה חלה לבטל את המצווה על ידי קבלה מאבותיהם, אלא אפשר שלמדו כן מסברה, שאין לבטל מצוות הבורא בשל התחייבות שמטרתה לקיים רצונו של אדם כלשהו.
 

YOELJE

משתמש ותיק
בחזו"א בסוף אחד הכרכים כתוב "כדי לא להשאיר הנייר חלק" או כעין זה והוא כותב שם תי' על זה.
ולא זכיתי להבין דבריו, ואשמח אם יבהרו.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
בחזו"א בסוף אחד הכרכים כתוב "כדי לא להשאיר הנייר חלק" או כעין זה והוא כותב שם תי' על זה.
ולא זכיתי להבין דבריו, ואשמח אם יבהרו.
אם אני זוכר נכון, תורף דבריו הוא שבאמת גם הצדוקים יודעים בסתר ליבם שהם טועים, אבל היצר מושך אותם, כעין יצרא דע"ז.
 

בנחת נשמעים

משתמש ותיק
בחזו"א בסוף אחד הכרכים כתוב "כדי לא להשאיר הנייר חלק" או כעין זה והוא כותב שם תי' על זה.
ולא זכיתי להבין דבריו, ואשמח אם יבהרו.

אם אני זוכר נכון, תורף דבריו הוא שבאמת גם הצדוקים יודעים בסתר ליבם שהם טועים, אבל היצר מושך אותם, כעין יצרא דע"ז.
חזון איש באו"ח סי' קכ"ו ס"ק י"ז וז''ל:
"ואמנם החוטא אינו בעל דעה
אלא הטעת יצר , ואף על גב שנחשדו להמשך
אחר תאות המראה (לשון ממרים) מ"מ לא
נחשדו לעבור על השבועה ובמה דלא נחשדו
עדיין האמת אמת ושולט עליהן " עכ"ל .
 

מגנא ומצלא

משתמש ותיק
מסרוהו זקני בית דין לזקני כהונה והעלוהו בית אבטינס והשביעוהו ונפטרו והלכו להם ואמרו לו ואישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין.

יט ב - וכל כך למה שלא יתקן מבחוץ ויכניס כדרך שהצדוקין עושין ת"ר מעשה בצדוקי אחד שהתקין מבחוץ והכניס ביציאתו היה שמח שמחה גדולה פגע בו אביו אמר לו בני אף על פי שצדוקין אנו מתיראין אנו מן הפרושים אמר לו כל ימי הייתי מצטער על המקרא הזה (ויקרא טז, ב) כי בענן אראה על הכפורת אמרתי מתי יבוא לידי ואקיימנו עכשיו שבא לידי לא אקיימנו אמרו לא היו ימים מועטין עד שמת והוטל באשפה והיו תולעין יוצאין מחוטמו ויש אומרים ביציאתו ניגף דתני רבי חייא כמין קול נשמע בעזרה שבא מלאך וחבטו על פניו ונכנסו אחיו הכהנים ומצאו ככף רגל עגל בין כתפיו שנאמר (יחזקאל א, ז) ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל

הקשה הגאון מהר"ח אבולעפיה זצ"ל, הלוא הצדוקי מושבע ועומד מהר סיני לשיטתו, וא"כ מאי מהניא השבועה? ועוד הקשה כה"ג מדין נודרין להרגין וכו'.


ובפשטות השבועה הועילה לגבי אלו שלא היו סגורים כל כך על הדרך שלהם, אבל לאלו שהיו בטוחים בעצמם השבועה אכן לא הייתה מועילה, וכאותו צדוקי שהיה מצטער כל ימיו וכו', וכל חששו של אביו היה מאימת הפרושים, לא מחמת השבועה.
פעם חשבתי להסביר שזה העניין ש"הוא פורש ובוכה"
שבזה שהוא בוכה על כך שחושדין אותו מראה שאינו צדוקי.
משום שאם הוא צדוקי אין לו בעיה להישבע.
ולפי"ז צ"ל ש"הוא פורש ובוכה" אינו סתם סיפור ההתרחשויות שם
אלא דין בכהן גדול שאם אינו בוכה זה בעיה.
 

שלמה שלמה

משתמש ותיק
שבזה שהוא בוכה על כך שחושדין אותו מראה שאינו צדוקי
מישום שאם הוא צדוקי אין לו בעיה להישבע.
זה שהוא בוכה מראה שאינו צדוקי גם בלא קשר לשבועה,
כי אם היה צדוקי לא היה בוכה ע"ז שחושדים בו שהוא צדוקי.
 

בנחת נשמעים

משתמש ותיק
החתם סופר בתשובה או"ח סי' קצ"ו תירץ דנוסח השבועה הוא שלא תשנה דבר "מכל" מה שאמרנו לך, ובכה"ג חלה השבועה
מדין איסור 'כולל'.
 

דוד ה.

משתמש ותיק
בנוגע לשאלה אביא גם את תשובת מהר"ח אבולעפיא עצמו שמתרץ שהתמנה לכה"ג על דעת שיעשה כל מה שיאמרו לו ואם עובר על דבריהם בטל ממנו שם כה"ג והוא כהן הדיוט שעבד וחייב מיתה.

השושנים לדוד מביא מהמהרי"ק שני תירוצים. א. מושבע ועומד מהר סיני הוא עצמו דרשת חז"ל ואין הצדוקים מודים בו (וכך תי' גם החסד לאברהם).
ב. אם סובר שהשבועה לא חלה הרי היא שבועת שווא וגם הצדוקים לא נשבעים שבועת שווא.
 

YOELJE

משתמש ותיק
חזון איש באו"ח סי' קכ"ו ס"ק י"ז וז''ל:
"ואמנם החוטא אינו בעל דעה
אלא הטעת יצר , ואף על גב שנחשדו להמשך
אחר תאות המראה (לשון ממרים) מ"מ לא
נחשדו לעבור על השבועה ובמה דלא נחשדו
עדיין האמת אמת ושולט עליהן " עכ"ל .
הקושי בדבריו הוא שכיוון שחשודים להמשך אחרי תאוות המראה ובשביל ההמראה צריכים להשבע ,א"כ הטעית היצר היא להשבע, ואיך האמת שולטת בהם?
 

בנחת נשמעים

משתמש ותיק
הקושי בדבריו הוא שכיוון שחשודים להמשך אחרי תאוות המראה ובשביל ההמראה צריכים להשבע ,א"כ הטעית היצר היא להשבע, ואיך האמת שולטת בהם?
לפענ"ד, החזו"א לא התכוון לומר שנחשדו על תאוה מסוימת [ושבשבילה מוכנים לעבור על כל התורה] ולא על תאוה אחרת, אלא כוונתו שנחשדו על עבירה של 'המראה' [לכפור בדברי חכמים] ולא על שאר עבירות. ומש"כ 'להימשך אחר תאוות המראה' כוונתו להימשך אחר תאוותם בענין המראה וכד'.
 

YOELJE

משתמש ותיק
לפענ"ד, החזו"א לא התכוון לומר שנחשדו על תאוה מסוימת [ושבשבילה מוכנים לעבור על כל התורה] ולא על תאוה אחרת, אלא כוונתו שנחשדו על עבירה של 'המראה' [לכפור בדברי חכמים] ולא על שאר עבירות. ומש"כ 'להימשך אחר תאוות המראה' כוונתו להימשך אחר תאוותם בענין המראה וכד'.
אף שהלשון מעט קשה, זה מבאר את הדברים.
יישר כוח.
 

כללים

משתמש רגיל
חזון איש באו"ח סי' קכ"ו ס"ק י"ז וז''ל:
"ואמנם החוטא אינו בעל דעה
אלא הטעת יצר , ואף על גב שנחשדו להמשך
אחר תאות המראה (לשון ממרים) מ"מ לא
נחשדו לעבור על השבועה ובמה דלא נחשדו
עדיין האמת אמת ושולט עליהן " עכ"ל .

יש לציין למה שמבואר בנידה פרק ד' שמצוי שבנות הצדוקין פורשות לנהוג כמנהג ישראל, ולדעת ר' יוסי אף בסתמא הן נוהגות כמנהג ישראל.
ונראה הטעם שכיון שהאבא אינו בטוח בעצמו בקו שלו, הבנות כבר יודעות היכן האמת [או שנגררות אחרי הסביבה הפרושית].
 

תיבת גמא

משתמש ותיק
בנוגע לשאלה אביא גם את תשובת מהר"ח אבולעפיא עצמו שמתרץ שהתמנה לכה"ג על דעת שיעשה כל מה שיאמרו לו ואם עובר על דבריהם בטל ממנו שם כה"ג והוא כהן הדיוט שעבד וחייב מיתה.

השושנים לדוד מביא מהמהרי"ק שני תירוצים. א. מושבע ועומד מהר סיני הוא עצמו דרשת חז"ל ואין הצדוקים מודים בו (וכך תי' גם החסד לאברהם).
ב. אם סובר שהשבועה לא חלה הרי היא שבועת שווא וגם הצדוקים לא נשבעים שבועת שווא.
על תי' מהרח'א, ק' ממנ'פ איך עבר הצדוקי על שבועתו, הרי בטל ממנו שם כה'ג !? ( אבל לשאר תי' י'ל שהיתה להם איזו הוראת היתר בשבועה ..)
וצ'ב אם י'ל איזו סברא שללא יבטל שם כה'ג בזה, או סברא שכה'ג לא יעכב..
 
חלק עליון תַחתִית