זיהוי המקומות המופיעים ביומא י.

במבי

משתמש ותיק
אַף עַל גַּב דְּ״יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת״ — אֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה אֶלָּא בְּאׇהֳלֵי שֵׁם. וּפָרְסָאֵי מְנָא לַן דְּמִיֶּפֶת קָאָתוּ, דִּכְתִיב: ״בְּנֵי יֶפֶת גּוֹמֶר וּמָגוֹג וּמָדַי וְיָוָן וְתוּבָל וּמֶשֶׁךְ וְתִירָס״. גּוֹמֶר — זֶה גֶּרְמַמְיָא, מָגוֹג — זוֹ קַנְדִּיָּא, מָדַי — זוֹ מַקֵדוֹנְיָא, יָוָן — כְּמַשְׁמָעוֹ, תּוּבָל — זֶה בֵּית אוּנַיְיקִי, מֶשֶׁךְ — זוֹ מוּסְיָא, תִּירָס, פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי סִימַאי וְרַבָּנַן, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנַן, חַד אָמַר: זוֹ בֵּית תְּרַיְיקִי, וְחַד אָמַר: זוֹ פָּרַס. תָּנֵי רַב יוֹסֵף: תִּירָס — זוֹ פָּרַס. ״סַבְתָּה וְרַעְמָה וְסַבְתְּכָא״, תָּנֵי רַב יוֹסֵף: סַקִּיסְתָּן גַּוָּיְיתָא וְסַקִּיסְתָּן בָּרַיְיתָא, בֵּין חֲדָא לַחֲדָא מְאָה פַּרְסֵי, וְהֶיקֵּפַהּ אַלְפָּא פַּרְסֵי. ״וַתְּהִי רֵאשִׁית מַמְלַכְתּוֹ בָּבֶל וְאֶרֶךְ וְאַכַּד וְכַלְנֵה״, בָּבֶל — כְּמַשְׁמְעָה, אֶרֶךְ — זֶה אוֹרִיכוּת, וְאַכַּד — זֶה בַּשְׁכַּר, כַּלְנֵה — זֶה נוּפַר נִינְפִי. ״מִן הָאָרֶץ הָהִיא יָצָא אַשּׁוּר״, תָּנֵי רַב יוֹסֵף: אַשּׁוּר — זֶה סִילַק. ״וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה וְאֶת רְחוֹבוֹת עִיר וְאֶת כָּלַח״, נִינְוֵה — כְּמַשְׁמָעוֹ, רְחוֹבוֹת עִיר — זוֹ פְּרָת דְּמֵישָׁן, כָּלַח — זוֹ פְּרָת דְּבוֹרְסִיף. ״וְאֶת רֶסֶן בֵּין נִינְוֵה וּבֵין כָּלַח הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה״, רֶסֶן — זֶה אַקְטִיסְפוֹן. ״הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה״ — אֵינִי יוֹדֵעַ אִם נִינְוֵה הָעִיר הַגְּדוֹלָה, אִם רֶסֶן הָעִיר הַגְּדוֹלָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״וְנִינְוֵה הָיְתָה עִיר גְּדוֹלָה לֵאלֹהִים מַהֲלַךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים״, הֱוֵי אוֹמֵר: נִינְוֵה הִיא הָעִיר הַגְּדוֹלָה (יומא י.)

מגוג זה קנדיא - ייתכן שזה 

https://www.hamichlol.org.il/%D7%94%D7%A8%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F

מדי זו מקדוניה (ולא בטוח כלל, שהרי מדי אמורה להיות ליד פרס ולא באיזור יוון)

תובל זה בית אונייקי - 

https://www.hamichlol.org.il/%D7%91%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%94

משך זו מוסיא - 

https://en.wikipedia.org/wiki/Mysia

סקיסטן - 

https://en.wikipedia.org/wiki/Sakastan_(Sasanian_province)

https://en.wikipedia.org/wiki/Sistan#Early_history

ארך זה אוריכות

https://en.wikipedia.org/wiki/Uruk

אכד זה בשכר

https://en.wikipedia.org/wiki/Kashkar

כלנה זה נופר

https://en.wikipedia.org/wiki/Nippur

רחובות עיר זה פרת דמישן

https://en.wikipedia.org/wiki/Characene

כלח זה פרת דבורסיף

https://en.wikipedia.org/wiki/Borsippa

רסן זה קסיפון

https://en.wikipedia.org/wiki/Ctesiphon



מקור

https://www.dafyomi.co.il/yoma/backgrnd/yo-in-010.htm

וספר הערוך מהדורת מייזליש
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דער איד אמר:
במבי אמר:
משך זו מוסיא -
בתוספות ר"י הלבן הביא שמוסיא זו רוסיה...

לא יודע...

כאן אפשר לראות פרטים על אנשי רוס

ובהערות על לקח טוב גם מביא שהוא מוסיא

 אפריקייה. כן הוא על גומר. כבר העירותי שהכוונה על פריגיא. φρυγια Phrygien (איינע קליינאזיאטשען לאנדשאפט) ועי׳‬ תבואות הארץ צד קכ״‬ו ע״‬ב. וערך מלים צד קפ״‬ז.
גרמנייה. הוא על מגוג. וכ״‬ה בב״‬ר פל״‬ז. אולם בירושלמי מגלה פ״‬א ה״‬ט. ובבלי יומא י׳‬ ע״‬א הוא על גומר. ובירושלמי ובבלי הגי׳‬ גרממיא. ובתרגום גרמנייא. ולפני הרב בעל הערוך ערך גרמיא היתה הנוסחא גם בת״‬י גרממיא במקום שלפנינו גרמניא. וסיים ס״‬א גרמניא. והביא ג״‬כ מבית תוגרמה (יחזקאל כ״‬ז י״‬ד) תרגם ממדינת גרמניא. אבל לפנינו הנוסחא ממדינת גרממיא. כי גרמניא וגרממיא הכל אחד. והוא Germania (דייטשלאנד). ולדעת הרב בעל תבואות הארץ בהרי טוירוס Taurus נמצאה בימים ההם עיר גדולה הנקראת Germania ותכונתה היתה למערב נהר פרת. ועליה כוון המדרש והתלמוד והתרגום. ועי׳‬ מה שהעירותי במגד ירחים ח״‬ב צד צ״‬ד.
ומדי. יש לתקן שצ״‬ל והמדאי כמו שהוא בתרגומים. ובגמרא יומא שם מדי זה מקדוני. יון כמשמעו. צ״‬ל להיפך מדי כמשמעו. ויון זו מקדוני. וכ״‬ה לנכון בע״‬י שם. וכ״‬ה גי׳‬ הב״‬ח. ועי׳‬ מה שהעירותי בהצופה להמגיד שנה עשירית גליון כ״‬ג צד קפ״‬ג והיא Medien ועי׳‬ תבה״‬א שם שעד היום עיר גדולה במדינת מדי הנקראת האמדאן Hammadan ומקובל שהיא שושן הבירה. וראיתי בירושלמי מגלה שם שגם שם הגי׳‬ מדי כמשמעו.
ומקדוניא. הוא על יון. וכן הוא בתרגומים. וידוע כי יון היא גריכענלאנד ומלכות מקדוני בתוכה והיא Macedonia בחלק אירופא אצל ים התיכון המבדיל בין אירופא ואפריקא.
ואושינייא ואנטוכיא. הוא על תובל ומשך. ובב״‬ר ובילקוט הגי׳‬ איסיניא ותוניא. ובתרגום דברי הימים ויתנייה ומוסייה. ובת״‬י בראשית שם ויתנייא ואנסייא. וביב״‬ע ויתניניא ואוסיא. ובירושלמי מגלה שם תובל ויתנייא. משך מוסייא. ראינו פה נוסחאות שונות. ובתחלה נתקן בדברי רבינו שצ״‬ל ואוסינייא ותונייא (ובטעות נעשית המלה אנטוכיא) כמו שהוא במדרש ב״‬ר לפנינו. וכבר מלתי אמורה במגד ירחים (ח״‬א צד מ״‬ה) שצ״‬ל גם במדרש להיפך ותוניא אוסניא. בתחלה מלת ותוניא על תובל. ואח״‬כ איסניא על משך. והנה ותיניה הוי״‬ו במקום אות בי״‬ת והראוי ביתיניה והיא Bithinia חלק ארץ באזיא הקטנה אצל ים השחור. בדרוס הארץ הזאת דרים יושבי מוסיא Mysia כי אזיא הקטנה כוללת י״‬ב ארצות. השלישי היא ביתיניא. והרביעי היא מוסיא. לכן ברור שזאת כוונת הירושלמי והמדרש והתרגומים שאמרו על תובל ויתיניא שהיא ביתיניא. ובמקום אנסיא אוסיא איסניא (ולפנינו אושינייא) צ״‬ל בכלם מוסיא וכוונתם לארץ Musia באזיא הקטנה סמוך לביתיניא Bithinia כמו שהבאתי. וכמו שהוא לנכון בירושלמי מגלה שם ובתרגום ד״‬ה. וכן בגמרא בבלית יומא י׳‬ ע״‬א משך זו מוסיא. וכן בערוך ערך מסיא הביא מאמר תז״‬ל מיומא שהבאתי וסיים ״‬וכן מרגם ירושלמי ומשך״‬ הרי תראה שהיה לפניו הנוםתא הנכונה גם בת״‬י מוסיא. ואח״‬כ נפל הטעות ונדפס אנסיא. וביב״‬ע אוסיא. ובמדרש בהיפך האותיות מן הת״‬י אות סמ״‬ך לפני אות נו״‬ן אשר אין להן כוונה כלל. ורבינו טוביהו ז״‬ל העתיק לשון המדרש ואושינייא בשי״‬ן. וכפי פירושי והגהתי עולה יפה כוונת התרגום שתרגם על גומר אפריקי ובארתי שהיא פריגיא. וביתיניא ומיסייא ופריגיא. המה חלקים מאזיא הקטנה. וסמוכים זה לזה במצבם. וראיתי בערך מלים ערך אוסניא שכתב וז״‬ל אוסניא כ״‬ה בב״‬ר על תובל והיה נקרא בשם Ausonia רק נגב איטליא אשר היה נקרא אח״‬כ אצלם איטליא של יון ואח״‬כ נקרא כל ארץ איטליא אוסוניא ובעבור שהיונים נתיישבו בימים קדמונים רק בנגב איטליא לכן פירשו כן על תובל שהוא בן יפת אשר הוא אבי כל גוי יון. ובירושלמי פ״‬ק דמגלה על תובל וותניה אולי כמו אוסיניה. ובת״‬י על תובל ותיניה ר״‬א ותניה אולי הכוונה Itani עם באספמיא וכו׳‬ עכ״‬ל. אולם השערה רחוקה היא׳‬ וכל עין יחזה כי במדרש שהבאתי כתוב על תובל אוסניא ועל ומשך ותיניה. ואיך אפשר לומר שיהיה ויתיניא כמו אוסיניא. רק ברור כמו שכתבתי שבמדרש נפל ט״‬ס וצ״‬ל בהיפך ותיניה מוסיא. וכצ״‬ל לפנינו בדברי רבינו. ועתה עולה הכל יפה שכולם הירושלמי והמדרש והתרגומים לכוונה אחת נתכוונו ועולים בסגנון אחד.
תירס זו פרס. הוא דעת ר׳‬ סימון במדרש ב״‬ר שם. ורבנן אמרי תורקי. וכ״‬ה בירושלמי ובתרגומים ת״‬י יב״‬ע ובתרגום ד״‬ה תרקי. וגם בגמרא בבלי שם רבנן אמרי תרקי וכוונתם אל Tharcien בארץ אנאטאליען Anatolien. ועי׳‬ במה שהעירותי במגד ירחים ח״‬ב דף צ״‬ד שהרמב״‬ן בהקדמתו לנתה״‬ש ואחריו הגאון מהר״‬ץ חיות באמרי בינה דף י״‬ח ע״‬ב הביאו ראיות שתרגום המכונה יב״‬ע על התורה הוא תרגום מאוחר. ואחת מראיותיהם שתרגם על תירס תרקי שהוא לדעתם טירקייא. ונעלם מהם שהתרגום הלך בזה עפ״‬י מאמרי חז״‬ל בירושלמי ומדרש ב״‬ר ובבלי. וכוונתם על טראציען כמו שכתבתי.
ובד״‬ה כתיב ורודנים ר׳‬ סימון אומר כו׳‬. ב״‬ר פל״‬ז ילקוט רמז ס״‬א. ועי׳‬ בהרד״‬ק בפירושו עה״‬ת שכתב הדל״‬ת והרי״‬ש קרובים במכתב לפיכך טעו הרואים בכתב השם ראשונה. יש קראו בדל״‬ת. ויש קראו ברי״‬ש. ומשה רבינו קראו בדל״‬ת לכי שבאתהו רוח הקודש. ועזרא כתב ברי״‬ש להודיע כי הם בכתובים אלא שיש קורא בדל״‬ת ויש ברי״‬ש. וכן ריפת ודיפת. ויוסף בן גוריון כתב כי הם אשר שכנו על נהר דודנו עכ״‬ל. ובמדרש ב״‬ר פל״‬ז וירושלמי ותרגומים על דודנים הוא דרדניא. ובעל תבואות הארץ צד קל״‬א נדחק מאד לבארה ע״‬ש. אולם יפה העיר הרשד״‬ל במשתדל בראשית שם וכתב לא דודנים שמם ולא רודנים אלא דרדנים. ולהקל על הלשון אמרו לפעמים דודנים ולפעמים רודנים. וארץ דארדניא Dordania ידוע. ובה היתה עיר Troja.
בני דודים של ישראל היו. ב״‬ר פל״‬ז ומובא ברש״‬י דה״‬א א׳‬ ז׳‬ וז״‬ל כשישראל חוטאים הם באים ורודים בהם. וכשיד ישראל תקיפה הם אומרים בני דודינו אתם בתחלה היו נראים כאוהבים בשעת הנאתן. ולבסוף רודים בהם עכ״‬ל.
 

דער איד

משתמש רגיל
א. אודה לך מאד אם תוכל להעלות את הויקפדיות דלעיל בPDF באשר זה חסום.
ב. אני לא מאמין שהייתה קיימת מדינה בשם רוסיא בזמן התלמוד...
 

במבי

משתמש ותיק
פותח הנושא
דער איד אמר:
א. אודה לך מאד אם תוכל להעלות את הויקפדיות דלעיל בPDF באשר זה חסום.
ב. אני לא מאמין שהייתה קיימת מדינה בשם רוסיא בזמן התלמוד...

הצג קובץ מצורף קשקר - ויקיפדיה.PDF

הצג קובץ מצורף קטסיפון - ויקיפדיה.PDF

הצג קובץ מצורף סיסטאן - ויקיפדיה.PDF

הצג קובץ מצורף סאקאסטן (מחוז סאסאן) - ויקיפדיה.PDF

הצג קובץ מצורף Characene - ויקיפדיה.PDF

 
 
חלק עליון תַחתִית