יומא פה: - 'כפרה' ו'טהרה'

אברהם משה

משתמש ותיק
משנה יומא פ"ח מ"ח-ט, בבלי שם פה:​
מיתה ויום הכפורים - מכפרין עם התשובה וכו', דרש רבי אלעזר בן עזריה: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עבירות שבין אדם למקום - יום הכפורים מכפר, עבירות שבין אדם לחבירו - אין יום הכפורים מכפר, עד שירצה את חבירו. אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין, מי מטהר אתכם - אביכם שבשמים, שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ואומר מקוה ישראל ה', מה מקוה מטהר את הטמאים - אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל.
פירושים רבים נאמרו אם ר"ע בא להוסיף, או לחלוק.
אציע את אשר חשבתי בזה, שהרי לכאורה ר"ע סותר את האמור קודם לכן שיום הכיפורים - עם תשובה או לא, עם מיתה או לא - מכפר, ואילו ר"ע אומר שהקב"ה מטהר את ישראל, משמע בלי תשובה ומיתה.
אמנם לשנדקדק בלשון ר"ע נמצא שנקט הלשון 'טהרה', ולא הלשון 'כפרה'. והביאור בזה כמוש"כ רבינו יונה (שע"ת ש"א אות מב): ועוד יתפלל בעל התשובה אל השם למחות כעב פשעיו וכענן חטאתיו, ושיחפוץ בו וירצהו ויעתר לו כאשר אם לא חטא וכו', כי יתכן להיות העון נסלח ונפדה מן היסורים ומכל גזרה, ואין לה' חפץ בו, ומנחה לא ירצה מידו.
וביאור דברי ר' יונה, שכשהאדם עובר עבירה, הרי מלבד עצם האיסור, עבירה על עשה או ל"ת, שעבור זה מגיע לו עונש, הרי זה מטמא אותו ונעשה מרוחק מה', וגם אם יעשה תשובה וכו' וינצל מן העונש, עדין חסר לו את הקירבה לה', אהוב כירחי קדם. ועי' פרי הארץ (כי תשא, כי תבוא).
וזה חידש ר"ע, שאמנם התשובה היא 'כפרה' על עצם האיסור, אבל עדין חסר לו 'טהרה', וזה המעלה של ישראל שהקב"ה הוא טהרתן .
 
חלק עליון תַחתִית