יומא ע, א - להתפאר במצוה

גמ'
ואחר כך כל אחד ואחד מביא ספר תורה מביתו וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים.
וברש"י
להראות חזותו לרבים - להראות נויו של ספר תורה, ותפארת בעליה שטרח להתנאות במצוה, שנאמר (שמות טו), זה אלי ואנוהו - התנאה לפניו במצות, לולב נאה, ספר תורה נאה, בקלף נאה, בדיו נאה, בלבלר אומן, ומערב יום הכפורים הביאום שם.

לכאורה מכאן מקור להביא לבית הכנסת בחג הסוכות אתרוג יפה להשתבח בו.

נכון.
אבל אם יש בעירו עניים רעבים והוא קונה ביוקר אין זה אלא גנאי.

חזק וברוך אמר:

גמ'
ואחר כך כל אחד ואחד מביא ספר תורה מביתו וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים.
וברש"י
להראות חזותו לרבים - להראות נויו של ספר תורה, ותפארת בעליה שטרח להתנאות במצוה, שנאמר (שמות טו), זה אלי ואנוהו - התנאה לפניו במצות, לולב נאה, ספר תורה נאה, בקלף נאה, בדיו נאה, בלבלר אומן, ומערב יום הכפורים הביאום שם.

לכאורה מכאן מקור להביא לבית הכנסת בחג הסוכות אתרוג יפה להשתבח בו.

לחץ כדי להרחיב...

גם אני כשלמדתי את הדבר חשבתי על כך. ותוך כדי דיבור חשבתי לעצמי שדווקא אם "כל אחד ואחד מביא מביתו" יש בכך עניין, שכל אחד מראה איך אף הוא ממחבבי המצוה. אבל אם המצב הוא שרק הוא או בודדים מביאים את ה"הידור" שלהם מהבית, כאן כבר יש מקום גדול לחשוש לחשש יוהרא, ודו"ק.

כמעיין המתגבר אמר:

נכון.
אבל אם יש בעירו עניים רעבים והוא קונה ביוקר אין זה אלא גנאי.

לחץ כדי להרחיב...

בזמן חז"ל לא היו עניים? לא יחדל אביון מקרב הארץ.
 

חזק וברוך אמר:

כמעיין המתגבר אמר:

נכון.
אבל אם יש בעירו עניים רעבים והוא קונה ביוקר אין זה אלא גנאי.

לחץ כדי להרחיב...

בזמן חז"ל לא היו עניים? לא יחדל אביון מקרב הארץ.

לחץ כדי להרחיב...

היו עניים והביאו להם צדקה שלא ירעבו ולאחר מכן קנו הידורים.
 

כמעיין המתגבר אמר:

חזק וברוך אמר:

כמעיין המתגבר אמר:

נכון.
אבל אם יש בעירו עניים רעבים והוא קונה ביוקר אין זה אלא גנאי.

לחץ כדי להרחיב...

בזמן חז"ל לא היו עניים? לא יחדל אביון מקרב הארץ.

לחץ כדי להרחיב...

היו עניים והביאו להם צדקה שלא ירעבו ולאחר מכן קנו הידורים.

לחץ כדי להרחיב...

גם היום נותנים צדקה, אולי אפילו יותר מהעבר, וכל העניים מגיעים לבית הכנסת אם ארבעת המינים מהודרים כמו כולם.
 

כמעיין המתגבר אמר:

נכון.
אבל אם יש בעירו עניים רעבים והוא קונה ביוקר אין זה אלא גנאי.

לחץ כדי להרחיב...

בדור שבית נאה ואוטו נאה אינו נחשב גנאי, כמה מגונה לגנות דוקא המהדרים במצוות.
 

כמעיין המתגבר אמר:

אבל אם יש בעירו עניים רעבים והוא קונה ביוקר אין זה אלא גנאי.

לחץ כדי להרחיב...

דרומאי אמר:

בדור שבית נאה ואוטו נאה אינו נחשב גנאי, כמה מגונה לגנות דוקא המהדרים במצוות.

לחץ כדי להרחיב...

חוץ מזה שברמה מסויימת, הסיטה הערת @כמעיין המתגבר את תשומת הלב מעיקר חידושו של פותח האשכול.
סקופ: מדורות עולם נהגו ישראל להראות לרבים את השקעתם בנוי מצוה, ולא חששו ליוהרא, וסתמא דלישנא דגמרא מורה דמנהג ראוי הוא.
יבואו החסידים ויסבירו אם הדבר נוגד את שיטת החסידות בזה.
 

דרומאי אמר:

כמעיין המתגבר אמר:

נכון.
אבל אם יש בעירו עניים רעבים והוא קונה ביוקר אין זה אלא גנאי.

לחץ כדי להרחיב...

בדור שבית נאה ואוטו נאה אינו נחשב גנאי, כמה מגונה לגנות דוקא המהדרים במצוות.

לחץ כדי להרחיב...

ויכוח כעין זה ביני לבינך חוזר בכמה מקומות, ויכוחים מעין אלו הם כמו להתווכח על דבר שאינו סטרילי עד כדי להיות ראוי לצורך ניתוח, ויתווכחו עליו אנשים אם הוא נקי או לא, ושניהם צודקים השאלה ביחס למה, וביחס למי.
אם הייתי מגנה את הברסלבים שרוקדים ברחובות על זה שיש בהם כאלו שראויים ללמוד קצת תורה והם קצת מתבטלים, היית אומר לי בדור שבתל אביב מגלים עריות אתה מגנה אנשים שמשמחים יהודים, ושנינו צודקים השאלה ביחס למי, ואידך זיל גמור.
 

כמעיין המתגבר אמר:

דרומאי אמר:

כמעיין המתגבר אמר:

נכון.
אבל אם יש בעירו עניים רעבים והוא קונה ביוקר אין זה אלא גנאי.

לחץ כדי להרחיב...

בדור שבית נאה ואוטו נאה אינו נחשב גנאי, כמה מגונה לגנות דוקא המהדרים במצוות.

לחץ כדי להרחיב...

ויכוח כעין זה ביני לבינך חוזר בכמה מקומות, ויכוחים מעין אלו הם כמו להתווכח על דבר שאינו סטרילי עד כדי להיות ראוי לצורך ניתוח, ויתווכחו עליו אנשים אם הוא נקי או לא, ושניהם צודקים השאלה ביחס למה, וביחס למי.
אם הייתי מגנה את הברסלבים שרוקדים ברחובות על זה שיש בהם כאלו שראויים ללמוד קצת תורה והם קצת מתבטלים, היית אומר לי בדור שבתל אביב מגלים עריות אתה מגנה אנשים שמשמחים יהודים, ושנינו צודקים השאלה ביחס למי, ואידך זיל גמור.

לחץ כדי להרחיב...

אני רואה את זה אחרת.
זה מזכיר- ותסלח לי על ההשואה- את הקמפיין של אהוד ברק לפני כ20 שנה, כסף לאוניברסיטאות במקום לישיבות וכו', האם כסף הישיבות הוא על חשבון האוניברסיטה? אף כאן, למה לראות בקניית אתרוג נאה דוקא חסרון בצדקה, בעוד שעל קניית מותרות גמורים לא שומעים כאלו ביטויים.
 

דרומאי אמר:

כמעיין המתגבר אמר:

דרומאי אמר:

בדור שבית נאה ואוטו נאה אינו נחשב גנאי, כמה מגונה לגנות דוקא המהדרים במצוות.

לחץ כדי להרחיב...

ויכוח כעין זה ביני לבינך חוזר בכמה מקומות, ויכוחים מעין אלו הם כמו להתווכח על דבר שאינו סטרילי עד כדי להיות ראוי לצורך ניתוח, ויתווכחו עליו אנשים אם הוא נקי או לא, ושניהם צודקים השאלה ביחס למה, וביחס למי.
אם הייתי מגנה את הברסלבים שרוקדים ברחובות על זה שיש בהם כאלו שראויים ללמוד קצת תורה והם קצת מתבטלים, היית אומר לי בדור שבתל אביב מגלים עריות אתה מגנה אנשים שמשמחים יהודים, ושנינו צודקים השאלה ביחס למי, ואידך זיל גמור.

לחץ כדי להרחיב...

אני רואה את זה אחרת.
זה מזכיר- ותסלח לי על ההשואה- את הקמפיין של אהוד ברק לפני כ20 שנה, כסף לאוניברסיטאות במקום לישיבות וכו', האם כסף הישיבות הוא על חשבון האוניברסיטה? אף כאן, למה לראות בקניית אתרוג נאה דוקא חסרון בצדקה, בעוד שעל קניית מותרות גמורים לא שומעים כאלו ביטויים.

לחץ כדי להרחיב...

ההסבר פשוט, מי שקונה מותרות מה אני יגיד לו שיתן לעניים? לא חשבתי שכל העולם הם רבי חיים מבריסק, אבל כשאדם קונה לצורך מצוה והוא עושה כן כדי לעשות נחת רוח לה' כשלה' יש נחת רוח יותר מקיום העניים, א''כ יש כאן טעות בהשקפה, וזה כואב וצריך להדגיש את זה. אם מישהו קונה אתרוג יפה בבחינת חציו לה' וחציו לכם כי מקבל כבוד, על אנשים כאלה לא דיברתי.
 

כמעיין המתגבר אמר:

דרומאי אמר:

כמעיין המתגבר אמר:

ויכוח כעין זה ביני לבינך חוזר בכמה מקומות, ויכוחים מעין אלו הם כמו להתווכח על דבר שאינו סטרילי עד כדי להיות ראוי לצורך ניתוח, ויתווכחו עליו אנשים אם הוא נקי או לא, ושניהם צודקים השאלה ביחס למה, וביחס למי.
אם הייתי מגנה את הברסלבים שרוקדים ברחובות על זה שיש בהם כאלו שראויים ללמוד קצת תורה והם קצת מתבטלים, היית אומר לי בדור שבתל אביב מגלים עריות אתה מגנה אנשים שמשמחים יהודים, ושנינו צודקים השאלה ביחס למי, ואידך זיל גמור.

לחץ כדי להרחיב...

אני רואה את זה אחרת.
זה מזכיר- ותסלח לי על ההשואה- את הקמפיין של אהוד ברק לפני כ20 שנה, כסף לאוניברסיטאות במקום לישיבות וכו', האם כסף הישיבות הוא על חשבון האוניברסיטה? אף כאן, למה לראות בקניית אתרוג נאה דוקא חסרון בצדקה, בעוד שעל קניית מותרות גמורים לא שומעים כאלו ביטויים.

לחץ כדי להרחיב...

ההסבר פשוט, מי שקונה מותרות מה אני יגיד לו שיתן לעניים? לא חשבתי שכל העולם הם רבי חיים מבריסק, אבל כשאדם קונה לצורך מצוה והוא עושה כן כדי לעשות נחת רוח לה' כשלה' יש נחת רוח יותר מקיום העניים, א''כ יש כאן טעות בהשקפה, וזה כואב וצריך להדגיש את זה. אם מישהו קונה אתרוג יפה בבחינת חציו לה' וחציו לכם כי מקבל כבוד, על אנשים כאלה לא דיברתי.

לחץ כדי להרחיב...

הכי הרבה שאפשר לטעון על אדם כזה הוא שהוא שוגג במשקל החסידות, אבל ודאי שאינו גנאי.
 

כמעיין המתגבר אמר:

נכון.
אבל אם יש בעירו עניים רעבים והוא קונה ביוקר אין זה אלא גנאי.

לחץ כדי להרחיב...

מי אמר שקנה ביוקר. שמא לולב נאה - הכוונה שעושים אגד נאה, כמו שעושים אצלנו מעלי הלולב (והוא כמעט שאינו ש"פ), וכן ס"ת נאה, וקלף נאה, וכתב נאה, שמא טרח ויגע בעיבוד ובכתיבה בעצמו.
 

מצולות ים אמר:

חזק וברוך אמר:

שדווקא אם "כל אחד ואחד מביא מביתו" יש בכך עניין, שכל אחד מראה איך אף הוא ממחבבי המצוה.

לחץ כדי להרחיב...

לחץ כדי להרחיב...

מכאן לכאורה מקור לתחרות הסוכה הנאה...
 

דרומאי אמר:

כמעיין המתגבר אמר:

דרומאי אמר:

אני רואה את זה אחרת.
זה מזכיר- ותסלח לי על ההשואה- את הקמפיין של אהוד ברק לפני כ20 שנה, כסף לאוניברסיטאות במקום לישיבות וכו', האם כסף הישיבות הוא על חשבון האוניברסיטה? אף כאן, למה לראות בקניית אתרוג נאה דוקא חסרון בצדקה, בעוד שעל קניית מותרות גמורים לא שומעים כאלו ביטויים.

לחץ כדי להרחיב...

ההסבר פשוט, מי שקונה מותרות מה אני יגיד לו שיתן לעניים? לא חשבתי שכל העולם הם רבי חיים מבריסק, אבל כשאדם קונה לצורך מצוה והוא עושה כן כדי לעשות נחת רוח לה' כשלה' יש נחת רוח יותר מקיום העניים, א''כ יש כאן טעות בהשקפה, וזה כואב וצריך להדגיש את זה. אם מישהו קונה אתרוג יפה בבחינת חציו לה' וחציו לכם כי מקבל כבוד, על אנשים כאלה לא דיברתי.

לחץ כדי להרחיב...

הכי הרבה שאפשר לטעון על אדם כזה הוא שהוא שוגג במשקל החסידות, אבל ודאי שאינו גנאי.

לחץ כדי להרחיב...

אני מבין שהגנאי הוא שיש לו סולם ערכים מוטעה.

אגב בדומה לזה ראיתי בשם הגר"מ פיינשטיין שתמה על המנהג לקנות במוצאי פסח חמץ מגויים כדי לחוש לחומרת הגר"א שלא לקנות חמץ שעבר עליו הפסח, וטענתו שזו חומרא קצת רחוקה אבל לקנות מיהודי הוא מצוה דאורייתא של "והחזקת בו". ויש שהקשו על טענה זו שהרי אם הגוי מוכר ביותר זול ילכו לקנות אצל הגוי ואין חוששין לוהחזקת בו, וכי חומרא בחמץ שעבר עליו הפסח גרע? אך התירוץ לזה כנ"ל, שאם החישוב הוא כלכלי הרי אין סיבה שאפרנס את בעל החנות על חשבוני, אבל אם החישוב הוא רוחני יש להתמקד במצוה החשובה יותר.
 

מבקש אמת אמר:

דרומאי אמר:

כמעיין המתגבר אמר:

ההסבר פשוט, מי שקונה מותרות מה אני יגיד לו שיתן לעניים? לא חשבתי שכל העולם הם רבי חיים מבריסק, אבל כשאדם קונה לצורך מצוה והוא עושה כן כדי לעשות נחת רוח לה' כשלה' יש נחת רוח יותר מקיום העניים, א''כ יש כאן טעות בהשקפה, וזה כואב וצריך להדגיש את זה. אם מישהו קונה אתרוג יפה בבחינת חציו לה' וחציו לכם כי מקבל כבוד, על אנשים כאלה לא דיברתי.

לחץ כדי להרחיב...

הכי הרבה שאפשר לטעון על אדם כזה הוא שהוא שוגג במשקל החסידות, אבל ודאי שאינו גנאי.

לחץ כדי להרחיב...

אני מבין שהגנאי הוא שיש לו סולם ערכים מוטעה.

אגב בדומה לזה ראיתי בשם הגר"מ פיינשטיין שתמה על המנהג לקנות במוצאי פסח חמץ מגויים כדי לחוש לחומרת הגר"א שלא לקנות חמץ שעבר עליו הפסח, וטענתו שזו חומרא קצת רחוקה אבל לקנות מיהודי הוא מצוה דאורייתא של "והחזקת בו". ויש שהקשו על טענה זו שהרי אם הגוי מוכר ביותר זול ילכו לקנות אצל הגוי ואין חוששין לוהחזקת בו, וכי חומרא בחמץ שעבר עליו הפסח גרע? אך התירוץ לזה כנ"ל, שאם החישוב הוא כלכלי הרי אין סיבה שאפרנס את בעל החנות על חשבוני, אבל אם החישוב הוא רוחני יש להתמקד במצוה החשובה יותר.

לחץ כדי להרחיב...

ומי שקונה בית מפואר כשיש בעירו עניים רעבים אין לו סולם ערכים מוטעה?!
 

ובכן אמר:

כמעיין המתגבר אמר:

 

לחץ כדי להרחיב...

סקופ: מדורות עולם נהגו ישראל להראות לרבים את השקעתם בנוי מצוה, ולא חששו ליוהרא, וסתמא דלישנא דגמרא מורה דמנהג ראוי הוא.
יבואו החסידים ויסבירו אם הדבר נוגד את שיטת החסידות בזה.

לחץ כדי להרחיב...

כפי שכתב אחד המגיבים כאן, בצדק רב. אם מביאים העשירים את ביצי הזהב בקופסאות הכסף, הם לא מתנאים במצווה, אלא בממונם. אם כולם מביאים את אותם אתרוגים, שקנו כולם באותו מחיר (בשליש יתר על דמיו), אז הם מתנאים במצוות.
 

לדעתי העניה, כל הדיון אינו מתחיל.

לשון רש"י הוא "תפארת בעליה שטרח במצווה", שבעליו של הס"ת כתבו בעצמו [כמצוי בזמנם], ולכן מתפאר שטרח על המצווה.

[וההיקש לסוכה עולה יפה, שטרח לנאותה. אבל על הדימוי לאתרוג יש לחלק]

5555 אמר:

לדעתי העניה, כל הדיון אינו מתחיל.

לשון רש"י הוא "תפארת בעליה שטרח במצווה", שבעליו של הס"ת כתבו בעצמו [כמצוי בזמנם], ולכן מתפאר שטרח על המצווה.

[וההיקש לסוכה עולה יפה, שטרח לנאותה. אבל על הדימוי לאתרוג יש לחלק]

לחץ כדי להרחיב...

התינח כתב נאה, קלף נאה מאי איכא למימר? הלא פשיטא שאף אם ידעו לכתוב סת"ם (למרות שמבואר בגמרא בכמה מקומות שהיה זה מקצוע, ואולי אף שידעו לכתוב אך לא בשיעור של כתיבת ספר תורה שלם) לא כולם היו עבדנים וכן שאר החלקים המופיעים ברש"י. וע"כ ש"טרח" היינו בתשלום ובחיזור אחר דברים נאים.
 

דרומאי אמר:

מבקש אמת אמר:

דרומאי אמר:

הכי הרבה שאפשר לטעון על אדם כזה הוא שהוא שוגג במשקל החסידות, אבל ודאי שאינו גנאי.

לחץ כדי להרחיב...

אני מבין שהגנאי הוא שיש לו סולם ערכים מוטעה.

אגב בדומה לזה ראיתי בשם הגר"מ פיינשטיין שתמה על המנהג לקנות במוצאי פסח חמץ מגויים כדי לחוש לחומרת הגר"א שלא לקנות חמץ שעבר עליו הפסח, וטענתו שזו חומרא קצת רחוקה אבל לקנות מיהודי הוא מצוה דאורייתא של "והחזקת בו". ויש שהקשו על טענה זו שהרי אם הגוי מוכר ביותר זול ילכו לקנות אצל הגוי ואין חוששין לוהחזקת בו, וכי חומרא בחמץ שעבר עליו הפסח גרע? אך התירוץ לזה כנ"ל, שאם החישוב הוא כלכלי הרי אין סיבה שאפרנס את בעל החנות על חשבוני, אבל אם החישוב הוא רוחני יש להתמקד במצוה החשובה יותר.

לחץ כדי להרחיב...

ומי שקונה בית מפואר כשיש בעירו עניים רעבים אין לו סולם ערכים מוטעה?!

לחץ כדי להרחיב...

זה לא ענין של סולם ערכים, משום שהסיבה שקונה בית מפואר אינו בגלל ערך מוטעה אלא בגלל שרוצה ליהנות מכספו. האם הוא נוהג כראוי? יתכן בהחלט שלא (אם כי זה תלוי בכמה נתונים, כגון כמה הבית מפואר ולמה העניים הגיעו למצב הזה, ודו"ק), וכבר אמרו בכתובות סז,א שנקדימון בן גוריון איבד ממונו משום שלא עשה צדקה כראוי לו. אבל לא על זה היה הנידון כאן.
 

חזק וברוך אמר:

גמ'
ואחר כך כל אחד ואחד מביא ספר תורה מביתו וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים.
וברש"י
להראות חזותו לרבים - להראות נויו של ספר תורה, ותפארת בעליה שטרח להתנאות במצוה, שנאמר (שמות טו), זה אלי ואנוהו - התנאה לפניו במצות, לולב נאה, ספר תורה נאה, בקלף נאה, בדיו נאה, בלבלר אומן, ומערב יום הכפורים הביאום שם.

לכאורה מכאן מקור להביא לבית הכנסת בחג הסוכות אתרוג יפה להשתבח בו.

לחץ כדי להרחיב...

העמק שאלה לנצי"ב שאילתא ג אות ד:
דלא לימא קמי מאן דלא ידע כו'. כבר מצינו דקפדי עלה טובא בדין שמים כדאי' בירו' חגיגה פ"ב בעונש אשה א' שהיתה מפרסמת תעניותיה. והובא בב"י וש"ע א"ח סי' תקס"ה וה"ה כל דבר מצוה כדאי' בב"ב י"ב נענה ר"ג ואמר כו' וע' בהגהות רמ"א יו"ד סי' רמ"ט סי"ג בזה"ל. ועכ"פ לא יתפאר האדם בצדקה שנותן ואם מתפאר לא דיו שאינו מקבל שכר אלא אפי' מענישין אותו עליה. ולכאורה קשה מהא דאי' ביומא ד' ע' א' ואח"כ כאו"א מביא ס"ת מביתו וקורא בו כדי להראות חזותו לרבים. ופרש"י להראות נויו של ס"ת ותפארת בעליה שטרח להתנאות במצוה כו'. אבל כבר כ' הרשב"א בתשובה והובא במ"א ססי' קנ"ד דלעשות זכרון למי שעושה מצוה ולפרסם ברבים שרי והביא ראי' מהא דהתורה בכמה מקומות מכרזת ומפרסמת עושי המצוה. ובאמת מצינו מפורש בזכריה ו' י"ד והעטרות תהיינה לטובי' וגו' לזכרון בהיכל ה'. וערד"ק בפירושו שם איברא אין כ"ז ראי' כ"כ אלא דהקב"ה מפרסם עושי המצוה. אבל לא שיהא האדם רשאי לבקש כבוד וזכרון טוב על מעשיו הטובים לפרסם לרבים. אבל מהא דיומא מוכח שפיר וצ"ל דרק התפארות אסור בשפתים דולקים. אבל לעשות ברבים ולכוין שידעו בזה ולשבחו שרי. וכמש"כ ג"כ בהגהת רמ"א שם. ועדיין קשה א"כ היאך יתיישב סוגי' דסוכה דעל הא שדרשו חמוקי ירכיך מה ירך בסתר אף ד"ת בסתר הביא הגמר' והיינו דר"א מ"ד הגיד לך אדם מה טוב וגו' והצנע לכת ומה דברים שדרכן לעשות בפרהסיא א"ת הצנע לכת דברים שדרכן לעשותן בצינעא על אחת כמה וכמה. ולמש"כ אין הנידון דומה לראי' דהתם התפארות הוא דאסור. אבל לעשות בפני רבים שרי וד"ת בעינן בסתר לגמרי כדאי' במ"ק ט"ז א' איברא גם זה לק"מ דענין צניעות הכל לפי מדת ד"א. שהרי גם בהויות העולם יש דברי' שעושין אותם בפני רבים להראות כחו ועוצם ידו כמו עשיר שלובש בגדים יקרים להתנאות בפני רבים. ואין זה יוצא ממדת צניעות. אבל התפארות בקול גדול אין זה מתקבל ומגונה. ויש דברים שאפי' לעשות בפני רבים מגונה כגון שיהא אוכל כמסת עשרו להראות חזותו לרבים יוצא מדרך צניעות. וכמ"כ במצות יש דברים שמתקבל ונאה לעשותן ברבים. ורק ההתפארות מגונה. ויש דברים דאפי' ההודעה לרבים הוא מגונה כמו צדקה וגמ"ח שחברו מתבייש בהן וכדאי' במ"ק ד' ט"ז האי חמוקי ירכיך במאי מוקי לה בצדקה וגמ"ח ומדת ד"א גלוי לכל ולא הוסיף לנו הפסוק הצנע לכת. רק דאסור ליצא מגדר הצניעות ומבזה מצות שמים ע"י זה. והאי תנא דסוכה ס"ל כרבי במ"ק שם דלמוד תורה בגובהה של עיר נמי אינו מגדר הצניעות. ודרש דיש כמו כן אזהרה בקרא ע"ז חמוקי ירכיך מה ירך בסתר אף ד"ת בסתר. וקאמר שפיר והיינו דר"א דמה דברים שאין בהם בע"כ צניעות יתירא מכ"מ יותר מגדרן דהיינו התפארות אסור מכש"כ דברים שיש בהן צניעות ממש דאסור אפי' בלא התפארות וטעם א' לשניהם דבזיון התורה והמצות הוא וש"ש אינו מתאהב ע"י. כ"ז לדעת רבינו. ורש"י פי' הא דצריך לעשות בהצנע הכנסת כלה והוצאת המת היינו שלא לנהוג קלות ראש בעצמו. וק"ל הא בכתובות ד' י"ז א' אי' דרב שמואל בר"י הוי מרקד אתלת כו' וא"ל אכסיף לן סבא ופרש"י שנהג ק"ר בעצמו ושבחוהו בשמים ע"ז כמבואר שם וכמה נשתבח דוד על שנהג ק"ר בעצמו לפני הארון ע' במדבר רבה פ' ה' ואי נימא דהכל לש"ש ואין כל ב"א שוין בדבר מכ"מ היאך הזהיר הכתוב ע"ז שיהא בהצנע לכת וצ"ע:
 

הרב @גבריאל פולארד יישר כח על המקור הנפלא.

חשבתי עוד לחלק שדווקא ביום הכיפורים ובבית המקדש ראו מקום להשתבח במצוות, שמאחר והיום מקודש והמקום מקודש - אזי מן הסתם יהא כוונתם להרבות כבוד שמים ולא לפאר את עצמם. בפרט שהיו עושים זאת אחר שילוח השעיר וכפרת עוונותיהם, ואחר שמיעות שם המפורש יוצא מפי כה"ג בקדושה ובטהרה, והרי הם כמלאכים שאין בהם קנאה ותחרות. [דוגמת מה שכתבו המפרשים שדווקא ביום כיפור היו יוצאות בנות ישראל לחולל בכרמים, שמחמת קדושת היום תהיה כוונתם לשם שמים ולא יחטאו].

ולפי זה אין להוכיח לאתרוג בסוכות.