הוא פורש ובוכה והם פורשין ובוכין

שפת הים

משתמש ותיק
בכי בדר"כ מופיע או מחמת צער על הנפסד, או מחמת שמחה גדולה על המבוקש,
ושניהם לכאו' חד הם, מהרצון הרב לחיבור עם האובייקט, וחוסר העיכול אליו, או כשנגדע ומנסה בכח לתפוס אותו, או כנמצא ולא עיכלו.

ביוסף מצינו שבכה בהתוודעו אל אחיו וכן בחוסר ההתוועדות,
וכן בנידון דידן שכשחשדוהו ולא הכירוהו בוכה הוא ובוכים הם
רחל מבכה על בניה מאנה להנחם

אשמח בתוספת עומק במהות הבכי והיכן מופיע [במקורות ואצלינו]

@יהודה יעקובזון


 
 
חלק עליון תַחתִית