נתן הבבלי אמר:מיץ תפוזים וכדו' מקרי זיעה בעלמא ולא משקה.
ודאמרינן בכל דוכתי 'זיעה בעלמא הוא', היינו שאין עליו שם 'פרי', אבל ודאי משקה הוא.וּמִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא. אֵין לִי אֶלָּא מַיִם, מִנַּיִן הַטַּל וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהַדָּם וְהַדְּבַשׁ וְהֶחָלָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'וְכָל מַשְׁקֶה'. יָכוֹל מֵי תוּתִים וּמֵי רִמּוֹנִים וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'מַיִם' – מַה מַּיִם מְיֻחָדִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם לְוַי, אַף אֲנִי אֲרַבֶּה הַטַּל וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהַדָּם וְהַדְּבַשׁ וְהֶחָלָב שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם לְוַי, וּמוֹצִיא אֶת מֵי תוּתִים וּמֵי רִמּוֹנִים וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׁם לְוַי.
משה נפתלי אמר:מי פירות כולם משקין איקרו, אלא שגזירת הכתוב היא שאין מכשירין אלא שבעה משקין בלבד, כדתניא בתו"כ (שמיני פרשה ח):
משה נפתלי אמר:דאמרינן בכל דוכתי 'זיעה בעלמא הוא', היינו שאין עליו שם 'פרי', אבל ודאי משקה הוא.
יש לדחות הראיה, דמיירי בציר שאינו זיעה, [ולגבי מורייס, האם פשיטא דהוא זיעה לענין טומאת משקין ? (איני בקי), אכן לגבי ציר פירשו הנו"כ דהוא ציר דגים שהוא זיעה].פינחס רוזנצוויג אמר:אבל אעפ"כ תנו שתה ציר או מורייס פטור משמע ששאר משקים הראויין לאכילה חייב ולא אמרינן זיעה בעלמא.
בן עזאי אמר:גם אין מקבלין טומאת משקין, ולא טומאת אוכלין, [לחלק הראשונים].
מורייס זה ציר דגים מלוחין, אז נראה לי שאנו משקה.בן עזאי אמר:האם פשיטא דהוא זיעה לענין טומאת משקין ?
מורייס היינו שומן דגים, ואולי שונה מציר.פינחס רוזנצוויג אמר:מורייס זה ציר דגים מלוחין, אז נראה לי שאנו משקה.
היכן אתה רואה שמי פירות כולן משקין איקרו????????משה נפתלי אמר:נתן הבבלי אמר:מיץ תפוזים וכדו' מקרי זיעה בעלמא ולא משקה.מי פירות כולם משקין איקרו, אלא שגזירת הכתוב היא שאין מכשירין אלא שבעה משקין בלבד, כדתניא בתו"כ (שמיני פרשה ח):ודאמרינן בכל דוכתי 'זיעה בעלמא הוא', היינו שאין עליו שם 'פרי', אבל ודאי משקה הוא.וּמִכָּל הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא. אֵין לִי אֶלָּא מַיִם, מִנַּיִן הַטַּל וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהַדָּם וְהַדְּבַשׁ וְהֶחָלָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'וְכָל מַשְׁקֶה'. יָכוֹל מֵי תוּתִים וּמֵי רִמּוֹנִים וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'מַיִם' – מַה מַּיִם מְיֻחָדִים שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם לְוַי, אַף אֲנִי אֲרַבֶּה הַטַּל וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהַדָּם וְהַדְּבַשׁ וְהֶחָלָב שֶׁאֵין לָהֶם שֵׁם לְוַי, וּמוֹצִיא אֶת מֵי תוּתִים וּמֵי רִמּוֹנִים וּשְׁאָר כָּל מֵי פֵרוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם שֵׁם לְוַי.
איש ווילנא אמר:בן עזאי אמר:גם אין מקבלין טומאת משקין, ולא טומאת אוכלין, [לחלק הראשונים].
היינו משום שכיון שצורתם משקה
הרי דינם כמשקים ולא כאוכלים
ובמשקים הדין הוא שאין מקבלים טומאה רק שבעה משקין
אבל מכל מקום הם וודאי נחשבים כשתיה.
פשוט לא מתאים לך.נתן הבבלי אמר:האם מי ששותה ביום כיפור מיץ תפוזים וכדו' חייב כרת, או כיון שמקרי זיעה בעלמא, ולא משקה, אין חייב, דביומא עג: איתא כל המשקין מצטרפין, ומיצים וכו' לא מקרו משקין.
כמעיין המתגבר אמר:פשוט לא מתאים לך.נתן הבבלי אמר:האם מי ששותה ביום כיפור מיץ תפוזים וכדו' חייב כרת, או כיון שמקרי זיעה בעלמא, ולא משקה, אין חייב, דביומא עג: איתא כל המשקין מצטרפין, ומיצים וכו' לא מקרו משקין.
פשיטא דחייב.
ראשית גם אם הדיוק נכון הוא רק לענין צירוף ולא לענין חיוב.נתן הבבלי אמר:כמעיין המתגבר אמר:פשוט לא מתאים לך.נתן הבבלי אמר:האם מי ששותה ביום כיפור מיץ תפוזים וכדו' חייב כרת, או כיון שמקרי זיעה בעלמא, ולא משקה, אין חייב, דביומא עג: איתא כל המשקין מצטרפין, ומיצים וכו' לא מקרו משקין.
פשיטא דחייב.
מתאים ולא מתאים זה עוד נושא
בבקשה תענה
ביו"כ לשון המשנה שאסור לשתות משקין ולא זיעה, מנין נלמד לאסור זיעה
כמעיין המתגבר אמר:ראשית גם אם הדיוק נכון הוא רק לענין צירוף ולא לענין חיוב.נתן הבבלי אמר:כמעיין המתגבר אמר:פשוט לא מתאים לך.
פשיטא דחייב.
מתאים ולא מתאים זה עוד נושא
בבקשה תענה
ביו"כ לשון המשנה שאסור לשתות משקין ולא זיעה, מנין נלמד לאסור זיעה
מה הכוונה זיעה?נתן הבבלי אמר:כמעיין המתגבר אמר:ראשית גם אם הדיוק נכון הוא רק לענין צירוף ולא לענין חיוב.נתן הבבלי אמר:מתאים ולא מתאים זה עוד נושא
בבקשה תענה
ביו"כ לשון המשנה שאסור לשתות משקין ולא זיעה, מנין נלמד לאסור זיעה
יכול להיות אבל עדיין אפשר להתוכח מנין שעל זיעה חייבין
כמעיין המתגבר אמר:מה הכוונה זיעה?נתן הבבלי אמר:כמעיין המתגבר אמר:ראשית גם אם הדיוק נכון הוא רק לענין צירוף ולא לענין חיוב.
יכול להיות אבל עדיין אפשר להתוכח מנין שעל זיעה חייבין
זיעת אדם או בהמה?
הלא מברכים על זה שהכל.
הגמ' רק קראה לזה כך לומר שאינו גוף הפרי ואינו ברכת העץ.
וכבר השיבו מציר ומורייס, ומאוכלים שאינם ראויים, דמשמע שראוי פשיטא דחייב.
יש כאן טעות בעצם הגדר. החיוב על אכילה ביוהכ"פ הוא מגדר אכילה ושתי' ("כִּ֤י כׇל־הַנֶּ֙פֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תְעֻנֶּ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה" וגו'), ולא תלי כלל בגדר אוכלין ומשקין (מה שאכן נדון לענין צירוף, דתליא - בסגנון הידוע - ב'חפצא' ולא ב'גברא').נתן הבבלי אמר:האם מי ששותה ביום כיפור מיץ תפוזים וכדו' חייב כרת, או כיון שמקרי זיעה בעלמא, ולא משקה, אין חייב
לבי במערב אמר:יש כאן טעות בעצם הגדר. החיוב על אכילה ביוהכ"פ הוא מגדר אכילה ושתי' ("כִּ֤י כׇל־הַנֶּ֙פֶשׁ֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־תְעֻנֶּ֔ה בְּעֶ֖צֶם הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה" וגו'), ולא תלי כלל בגדר אוכלין ומשקין (מה שאכן נדון לענין צירוף, דתליא - בסגנון הידוע - ב'חפצא' ולא ב'גברא').נתן הבבלי אמר:האם מי ששותה ביום כיפור מיץ תפוזים וכדו' חייב כרת, או כיון שמקרי זיעה בעלמא, ולא משקה, אין חייב
תקותי שהסברה זו תועיל להבנת הענין.
לבי במערב אמר:מה שבני־אדם שותים, וזהו הגדר שחז"ל קבעו.
שוב חזר מר לנדון גדר 'משקין'...נתן הבבלי אמר:ממש לא נכון, משקה של חז"ל זה רק 7 משקים, וכמובן לא וודקה.
שי למורא אמר:מתאים יותר לכתוב בכותרת "שתיית מיץ ביום כיפור"
הודיעו לי בפרטי, שאצל אחינו בנ"י מעדות המזרח משתמשים בשם "כיפור" בכל פעם שמדברים על יום כיפור, וכך הוא שמו של היום גם אצל בני תורה. (ואנכי לא ידעתי).יושב אוהלים אמר:שי למורא אמר:מתאים יותר לכתוב בכותרת "שתיית מיץ ביום כיפור"
ברוך שכיוונתי.
לפני שראיתי את הודעתך, קמתי ועשיתי מעשה, וערכתי את כלללל הכותרות עד הנה, (אחד אחד, אינני יודע אם יש דרך לשנות את כולם ביחד)ושיניתי אותם ל'יום כיפור'.
אשכול כזה ארוך על שאלה כל כך פשוטה, כואב לי.נתן הבבלי אמר:לבי במערב אמר:מה שבני־אדם שותים, וזהו הגדר שחז"ל קבעו.
ממש לא נכון, משקה של חז"ל זה רק 7 משקים, וכמובן לא וודקה.
והתנא האריך להגדיל תורה ויאדיר...כמעיין המתגבר אמר:אשכול כזה ארוך על שאלה כל כך פשוטה, כואב לי.נתן הבבלי אמר:לבי במערב אמר:מה שבני־אדם שותים, וזהו הגדר שחז"ל קבעו.
ממש לא נכון, משקה של חז"ל זה רק 7 משקים, וכמובן לא וודקה.
מתאהב על ידך אמר:טוב, אז לדעתך מותר לשתות טמפו ביום כפור?
אין ראיה מציר כי ציר רובו מיםכמעיין המתגבר אמר:אשכול כזה ארוך על שאלה כל כך פשוטה, כואב לי.נתן הבבלי אמר:לבי במערב אמר:מה שבני־אדם שותים, וזהו הגדר שחז"ל קבעו.
ממש לא נכון, משקה של חז"ל זה רק 7 משקים, וכמובן לא וודקה.
כמו שכבר כתבו משקים לחוד ושתיה לחוד.
צירוף לחוד וחיוב לחוד.
ציר דגים גם לא הוי מז' משקים והמשנה לא פטרה עליו אלא מחמת דאינו ראוי.
אילו היה פטור הו''ל למתני' לומר כן יותר מאשר דברים שאינם ראויים.
משקים הוא שם כולל לכל מה ששותים, ולא בכל מקום הכוונה רק לז' משקים, וכן בשבת כל המשקים שיעורם ברביעית ולא תנן בשבת מה שיעור הוצאת מי פירות כלל, כי הוא כלול בזה.
ביוה''כ תלי ביתובי דעתא, ויש בזה יתובי דעתא.
אני יכול להאריך אבל קבל את האמת, כי זה פשוט מאוד.
אני עושה ניסיון אחרון.נתן הבבלי אמר:אין ראיה מציר כי ציר רובו מיםכמעיין המתגבר אמר:אשכול כזה ארוך על שאלה כל כך פשוטה, כואב לי.נתן הבבלי אמר:ממש לא נכון, משקה של חז"ל זה רק 7 משקים, וכמובן לא וודקה.
כמו שכבר כתבו משקים לחוד ושתיה לחוד.
צירוף לחוד וחיוב לחוד.
ציר דגים גם לא הוי מז' משקים והמשנה לא פטרה עליו אלא מחמת דאינו ראוי.
אילו היה פטור הו''ל למתני' לומר כן יותר מאשר דברים שאינם ראויים.
משקים הוא שם כולל לכל מה ששותים, ולא בכל מקום הכוונה רק לז' משקים, וכן בשבת כל המשקים שיעורם ברביעית ולא תנן בשבת מה שיעור הוצאת מי פירות כלל, כי הוא כלול בזה.
ביוה''כ תלי ביתובי דעתא, ויש בזה יתובי דעתא.
אני יכול להאריך אבל קבל את האמת, כי זה פשוט מאוד.
ומשבת אין ראיה כי לא רק אוכלין ומשקין חייב בהוצאה אלא כל דבר
אבל ביו"כ שהחיוב על שתייה אולי ושוב אולי צריך להביא מקור שג"כ על זיעה חייב דאוריייתתתאא
ואין להביא ראיה מיתובי דעתא דגם טבק יש בו ענין זה, אלא מה צריך שתייה, נאך א מאל, מי אמר שזיעה נקרא שתייה אולי צריך דוא משקה דתורה.