חגיגה י''ג ע''ב מאי כמראה הבזק אמר רבי יוסי בר חנינא כאור היוצא מבין החרסים
רש''י [לפני זה] ובזק לשון שברי שברים הוא שהאור יוצא בין אבן לאבן כדתנן בעירובין (דף קד') בוזקין מלח על גבי הכבש שלא יחליקו הכהנים
חגיגה י''ג ע''ב מאי כמראה הבזק אמר רבי יוסי בר חנינא כאור היוצא מבין החרסים
רש''י [לפני זה] ובזק לשון שברי שברים הוא שהאור יוצא בין אבן לאבן כדתנן בעירובין (דף קד') בוזקין מלח על גבי הכבש שלא יחליקו הכהנים
חגיגה י''ג ע''ב מאי כמראה הבזק אמר רבי יוסי בר חנינא כאור היוצא מבין החרסים
רש''י [לפני זה] ובזק לשון שברי שברים הוא שהאור יוצא בין אבן לאבן כדתנן בעירובין (דף קד') בוזקין מלח על גבי הכבש שלא יחליקו הכהנים
הדברים ברורים, בזק הוא לשון שברים מלח שנשבר לרסיסים וכן חרס, הש''ס לא התכוין שזה חרס דוקא אלא זה היה חרס ונקט בזק כי נשבר וה''ה לכל דבר הנשבר כמלח ושאר מילי.
רד"ק שמואל א פרק יא פסוק ח
בבזק - שם מקום. וכבר פירשנו בו פירוש אחר בספר מכלל שהוא כמו באבנים, כלומר שלקח אבן מכל אחד ואז ידע בזה מספרם. ותרגום כצרור אבן במרגמה - היך בזקא דכיפא בקלעא.
רד"ק שמואל א פרק יא פסוק ח
בבזק - שם מקום. וכבר פירשנו בו פירוש אחר בספר מכלל שהוא כמו באבנים, כלומר שלקח אבן מכל אחד ואז ידע בזה מספרם. ותרגום כצרור אבן במרגמה - היך בזקא דכיפא בקלעא.
וכיון דאתינא להכא.
לפי הרד"ק (ועוד) אפשר לפרש שהכונה פה בגמ' הינו אכן לחתיכות אבן או דומה (והכל בכלל 'חרס')
אכן רש"י בשמואל מחלק בהדיא בין הפי' של הגמ' להפי' של אבנים וכותב: רבותינו אמרו בשברי חרסים לשון אחר בבזק באבנים שנטל מכל אחד אבן ומנאם... ...ותרגום כצרור אבן במרגמה היך בזקא דכיפא בקלעא
הרי בפי' שהתרגום לאבנים הינו לשון אחר מפי' רבותינו.
וזה מתאים לרש"י בחגיגה שהביא הרב 'נבהל' למעלה שתרגם 'בזק' שברי שברים (ואבנים הוי פי' אחר)