דף טז ר"ה טז: - איך לומדים משרה שכל המוסר דין על חבירו הוא נענש תחילה?

יוסף יוסף

משתמש ותיק
גמרא ר"ה טז:
וא''ר יצחק ג' דברים מזכירין עונותיו של אדם אלו הן קיר נטוי ועיון תפלה ומוסר דין על חבירו דא''ר (אבין) כל המוסר דין על חבירו הוא נענש תחלה שנאמר {בראשית טז-ה} ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך וכתיב {בראשית כג-ב} ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכותה

הוקשה לי, איך נלמד משרה אמנו שמזכירין עונותיו של אדם, והלא אמרו חז"ל בת מאה כבת כ' בת כ' כבת ז' לחטא - פי' שלא חטאה כל ימיה והיתה בגיל מאה עשרים ושבע כבת שבע, שלא יודעת חטא מהו, וא"כ שם נפטרה בסוף ללא הזכרת עונותיה, אלא כי מלאו ימיה שקצבו לה, וכן אמרו במדרש "ויהי שני ימי חיי שרה וגו' הדא הוא דכתיב "יודע ה' ימי תמימים" וכו' - פי' שזה היו כל ימי שנותיה ימים תמימים שלא נחסרו בגלל שמסרה דין.
[מי שישים לב מונח כאן ב' קושיות, א. והלא אצלה לא היה שיךך הזכרת עוונות, ואיך נלמד שמזכירין עונותיו. ב. שהיו לה ימים שלמים ולא נענשה גלל כן]

תירוצים (שחשבו עליהם לפני שהקלידו אותם על המקלדת) יתקבלו בברכה
 
חלק עליון תַחתִית