קידוש החודש בזמן הזה

זעירא קטינא

משתמש ותיק
ספר המצוות לרמב"ם מצווה קנג :
דע שחשבון זה שנמנה אותו היום ונדע בו ראשי חדשים והמועדים אי אפשר לעשותו אלא בארץ ישראל לבד ובעת הצורך, ובהעדר החכמים מארץ ישראל אז אפשר לבית דין הסמוך בארץ ישראל שיעבר השנים ויקבע חדשים בחוצה לארץ כמו שעשה רבי עקיבא כמו שהתבאר בתלמוד ובזה קושי גדול וחזק. והידוע תמיד שבית דין הגדול אמנם היה בארץ ישראל והם שיקבעו חדשים ויעברו שנים בפנים המקובלים אצלם ובקבוצם גם כן, ובכאן שורש גדול משרשי האמונה לא ידעהו ולא יתבונן במקומו אלא מי שדעתו עמוקה, וזה שהיותנו היום בחוצה לארץ מונים במלאכת העבור שבידינו ואומרים שזה היום ראש חדש וזה היום יום טוב, לא מפני חשבוננו נקבענו יום טוב בשום פנים אבל מפני שבית דין הגדול שבארץ ישראל כבר קבעוהו זה היום ראש חדש או יום טוב.
 ומפני אמרם שזה היום ראש חדש או יום טוב, יהיה ראש חודש או יום טוב, בין שהיתה פעולתם זאת בחשבון או בראיה. כמו שבא בפירוש (ראש השנה כה.) "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם" כו', אין לי מועדות אלא אלו, כלומר שיאמרו הם שהם מועדות, אפילו אנוסין אפילו מוטעין אפילו שוגגין כמו שבאה הקבלה. ואנחנו אמנם נחשב היום שקבעו הם, רוצה לומר בני ארץ ישראל, בו ראש חדש, כי במלאכה הזאת בעצמה מונין וקובעין, לא בראיה. ועל קביעותם נסמוך, לא על חשבוננו, אבל חשבוננו הוא לגלויי מילתא בעלמא, והבן זה.
 ואני אוסיף לך באור. אילו הנחנו דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, ולא יהיה שם בית דין ולא יהיה בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ, הנה חשבוננו זה לא יועילנו כלום בשום פנים, לפי שאין לנו לחשב חדשים ולעבר שנים בחוצה לארץ אלא בתנאים הנזכרים, כמו שביארנו כי מציון תצא תורה. וכשיתבונן מי שיש לו שכל שלם לשונות התלמוד בכונה הזאת יתבאר לו כל מה שאמרנוהו באור אין ספק בו.עכ"ל

מבואר שאף בזמנינו שמקדשים לפי חשבון זה מדין שקידשו בא"י מתי מקדשים?? האם נאמר שהכוונה לשבת מברכים??? ומה נאמר על חודש תשרי????
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
שקל הקודש הלכות קידוש החודש פרק ה הלכה יג
(נ) יום שקבעו בו בני א"י. ואפי' אין בא"י אלא הדיוטות כיון שהן סומכין על חשבון זה הו"ל כאילו קבעוהו כיון שאין היום סמוכין כלל לא בא"י ולא בחו"ל: 
 

קו_התאריך

משתמש רגיל
פשיטא שאין כונת הרמב"ם לשבת מברכים.
גם בחו"ל נהגו האשכנזים בשבת מברכים, ואילו הספרדים ובפרט התימנים - אינם מכירים דבר כזה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אינני כעת בסוגיא, אך מנין הנחה זו?

 
זעירא קטינא אמר:
וזה שהיותנו היום בחוצה לארץ מונים במלאכת העבור שבידינו ואומרים שזה היום ראש חדש וזה היום יום טוב, לא מפני חשבוננו נקבענו יום טוב בשום פנים אבל מפני שבית דין הגדול שבארץ ישראל כבר קבעוהו זה היום ראש חדש או יום טוב.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
אינני כעת בסוגיא, אך מנין הנחה זו?
זעירא קטינא אמר:
וזה שהיותנו היום בחוצה לארץ מונים במלאכת העבור שבידינו ואומרים שזה היום ראש חדש וזה היום יום טוב, לא מפני חשבוננו נקבענו יום טוב בשום פנים אבל מפני שבית דין הגדול שבארץ ישראל כבר קבעוהו זה היום ראש חדש או יום טוב.
העתקת לשון הרמב"ם בסה"מ.
ספר המצוות אינו בכלל הלימוד היומי?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כנראה לא הובנתי. טענתי כי אדרבא, בהשקפה ראשונה נשמע מלשון סה"מ שנוהגים היום ע"פ הנקבע מכבר ע"י בי"ד הגדול בשעתו [וזו כוונת ההדגשות].
יש מסלול יומי ללימוד סה"מ (בעיקר לנשים וילדים), המקביל למסלול ג' הפרקים בס' היד.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
כנראה לא הובנתי. טענתי כי אדרבא, בהשקפה ראשונה נשמע מלשון סה"מ שנוהגים היום ע"פ מה הנקבע מכבר ע"י בי"ד הגדול בשעתו [וזו כוונת ההדגשות].
יש מסלול יומי ללימוד סה"מ (בעיקר לנשים וילדים), המקביל למסלול ג' הפרקים בס' היד.
הרי כתב הרמב"ם
זעירא קטינא אמר:
 ואני אוסיף לך באור. אילו הנחנו דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, ולא יהיה שם בית דין ולא יהיה בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ, הנה חשבוננו זה לא יועילנו כלום בשום פנים, לפי שאין לנו לחשב חדשים ולעבר שנים בחוצה לארץ אלא בתנאים הנזכרים, כמו שביארנו כי מציון תצא תורה. וכשיתבונן מי שיש לו שכל שלם לשונות התלמוד בכונה הזאת יתבאר לו כל מה שאמרנוהו באור אין ספק בו.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
הרי עתה בלאה"כ אין בי"ד סמוך (זו כוונת שאלת פותח האשכול?).
ועל זה הבאתי את שכתב הגרח"ק
הצעיר שבחבורה אמר:
שקל הקודש הלכות קידוש החודש פרק ה הלכה יג
(נ) יום שקבעו בו בני א"י. ואפי' אין בא"י אלא הדיוטות כיון שהן סומכין על חשבון זה הו"ל כאילו קבעוהו כיון שאין היום סמוכין כלל לא בא"י ולא בחו"ל: 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
א"כ, לכאו' הקידוש הי' בימי הלל נשיאה, וקביעותו למעשה - כשנוהגים על־פיו בני א"י. לא כך?
יתכן שיש בכך נפק"מ למחלוקת רס"ג ובן־מאיר?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
א"כ, לכאו' הקידוש הי' בימי הלל נשיאה, וקביעותו למעשה - כשנוהגים על־פיו בני א"י. לא כך?
יתכן שיש בכך נפק"מ למחלוקת רס"ג ובן־מאיר?
א. כך כתב הגרח"ק.
ב. שמא יואיל מר להחכימני מהי המחלוקת?
 

זעירא קטינא

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
הרי עתה בלאה"כ אין בי"ד סמוך (זו כוונת שאלת פותח האשכול?).
הצעיר שבחבורה אמר:
ולא נראה לי שכוונת הרב פותח האשכול כלפי ה'סמוכין' אלא כלפי אימת היא הקידוש...
אני רואה שממש התקיים בי אתה ישן והוא ער... אבל כוונתי הייתה יותר כמו שהבין הרב @הצעיר שבחבורה (ואגב אשמח אם תעלה את דברי הנפש חיה )ויש"כ על הבאת דברי הגר"ח אבל מלשון הרמב"ם הייתי אומר שמשמע שיש סמיכה בזמן הזה ולכן תמיד יהיה בי"ד שיקדש החודשים
 

לבי במערב

משתמש ותיק
אף את"ל שלשי' הרמב"ם די בהסכמת רוב חכמי א"י לחדש הסמיכה (דבר הנתון לכאו' במחלוקת מהריב"ל ומהר"י בירב), עדיין - הרי בימינו אין הסכמה כזו, ובמילא תבנא לדינא שאין סמוכים מצויים בינותינו.
 

זעירא קטינא

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
אף את"ל שלשי' הרמב"ם די בהסכמת רוב חכמי א"י לחדש הסמיכה (דבר הנתון לכאו' במחלוקת מהריב"ל ומהר"י בירב), עדיין - הרי בימינו אין הסכמה כזו, ובמילא תבנא לדינא שאין סמוכים מצויים בינותינו.

א"א להקשות מדעת הרמב"ם לנעשה בזמנינו לפי הרמב"ם אולי צריך לחדש את הסמיכה 
 

זעירא קטינא

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
א"כ, לכאו' הקידוש הי' בימי הלל נשיאה, וקביעותו למעשה - כשנוהגים על־פיו בני א"י. לא כך?
יתכן שיש בכך נפק"מ למחלוקת רס"ג ובן־מאיר?
מה נימא על המקומות המזרחיים שקודמים לאר"י בראש חודש??
 
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
זעירא קטינא אמר:
לבי במערב אמר:
א"כ, לכאו' הקידוש הי' בימי הלל נשיאה, וקביעותו למעשה - כשנוהגים על־פיו בני א"י. לא כך?
יתכן שיש בכך נפק"מ למחלוקת רס"ג ובן־מאיר?
מה נימא על המקומות המזרחיים שקודמים לאר"י בראש חודש??
כמו שהיה דינם כאשר קדשו בפועל על ידי הראייה.
 
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
זעירא קטינא אמר:
(ואגב אשמח אם תעלה את דברי הנפש חיה)
זהו סימן ארוך, ובל"נ אעלה בראשית השבוע הבא (אלא אם יקדימני בזה הרב @לבי במערב)
ובינתיים נסה לקחתו מכאן

ומדי דברכם ב...
לבי במערב אמר:
הרי כתב שמובטחים אנו בזה!
ידוע לאי מי, מה מקור הבטחה זו שכתב עליה הרמב"ם?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
זעירא קטינא אמר:
אבל מלשון הרמב"ם הייתי אומר שמשמע שיש סמיכה בזמן הזה ולכן תמיד יהיה בי"ד שיקדש החודשים
א. הרי כתב הרמב"ם בסה"מ
ואני אוסיף לך באור. אילו הנחנו דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, ולא יהיה שם בית דין ולא יהיה בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ, הנה חשבוננו זה לא יועילנו כלום בשום פנים, לפי שאין לנו לחשב חדשים ולעבר שנים בחוצה לארץ אלא בתנאים הנזכרים, כמו שביארנו כי מציון תצא תורה. וכשיתבונן מי שיש לו שכל שלם לשונות התלמוד בכונה הזאת יתבאר לו כל מה שאמרנוהו באור אין ספק בו.
ואילו תלה הכל בסמיכה למה הזכיר השארות בני ארץ ישראל בארץ ישראל?

ב. ובהלכותיו כתב הרמב"ם (פרק ה הלכה יג)
 
זה שאנו מחשבין בזמן הזה כל אחד ואחד בעירו ואומרין שראש חדש יום פלוני ויום טוב ביום פלוני. לא בחשבון שלנו אנו קובעין ולא עליו אנו סומכין. שאין מעברין שנים וקובעין חדשים בחוצה לארץ. ואין אנו סומכין אלא על חשבון בני ארץ ישראל וקביעתם. וזה שאנו מחשבין לגלות הדבר בלבד הוא. כיון שאנו יודעין שעל חשבון זה הן סומכין אנו מחשבין לידע יום שקבעו בו בני ארץ ישראל אי זה יום הוא. וקביעת בני ארץ ישראל אותו הוא שיהיה ראש חדש או יום טוב. לא מפני חשבון שאנו מחשבין.
ולא הזכיר בכלל צורך בסמוכין או בבית דין, אלא בחשבון בני ארץ ישראל וקביעתם.
 
חלק עליון תַחתִית