דף כב הקודים שאמר העד

גמרא מסכת ר"ה דכ"ב:
פַּעַם אַחַת בִּקְּשׁוּ בַּיְיתּוֹסִין לְהַטְעוֹת אֶת חֲכָמִים שָׂכְרוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם בְּאַרְבַּע מֵאוֹת זוּז אֶחָד מִשֶּׁלָּנוּ וְאֶחָד מִשֶּׁלָּהֶם
שֶׁלָּהֶם הֵעִיד עֵדוּתוֹ וְיָצָא שֶׁלָּנוּ אָמְרוּ לוֹ אֱמוֹר כֵּיצַד רָאִיתָ אֶת הַלְּבָנָה אָמַר לָהֶם עוֹלֶה הָיִיתִי בְּמַעֲלֵה אֲדוּמִּים וּרְאִיתִיו שֶׁהוּא רָבוּץ בֵּין שְׁנֵי סְלָעִים רֹאשׁוֹ דּוֹמֶה לְעֵגֶל אׇזְנָיו דּוֹמִין לִגְדִי קַרְנָיו דּוֹמוֹת לִצְבִי וּזְנָבוֹ מוּנַּחַת לוֹ בֵּין יַרְכוֹתָיו וְהֵצַצְתִּי בּוֹ וְנִרְתַּעְתִּי וְנָפַלְתִּי לַאֲחוֹרַי וְאִם אֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים לִי הֲרֵי מָאתַיִם זוּז צְרוּרִין לִי בִּסְדִינִי
ואני שואל:
האם היתה משמעות לכל הקודים האלו (מעלה אדומים, רבוץ בין שני סלעים וכו')?
ואם לא למה הוא בכלל אמר אותם?
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
מהרש"א חידושי אגדות מסכת ראש השנה דף כב עמוד ב
א"ל עולה הייתי במעלה אדומים כו'. אינו נראה שיהיו כל דבריו של עד זה דרך היתול בלי כוונת מה וכבר כתב בעל העקידה בזה שער ס"ז ואענה חלקי גם אני והוא מהידוע בכמה דוכתין דמלכות ב"ד בעוה"ז נדמה ללבנה בכמה ענינים והצדיקים בעוה"ז נקראים ע"ש מאור הקטן יעקב הקטן ואמרו כן על כלל ישראל שהם מונין ללבנה ואוה"ע מונין לחמה ע"פ כוונה זו ולפי הנראה שהיה זה המעשה בבית שני בזמן שהתחיל מלכות ארם למשול שהוא מלכות אדום כמ"ש בכמה דוכתין וע"י גזירתן בביטול המצות והתורה הושפלו הצדיקים וביחוד בסוד קידוש הלבנה וסוד העיבור כמפורש באורך בפ"ק דסנהדרין בעובדא דזוג בא מרקת כו' ולא הניחו הארמי הלז כו' ע"ש בחדושנו וה"נ הכא אלו הבייתוסים רצו לבטל סוד העיבור בגזרות ממשלת ארם שהי' אדומים וז"ש הייתי עולה במעלה אדומים וממשלתם לקיים גזרתם ע"פ הבייתוסים ששכרו אותי וראיתי את חכמי ישראל שהם בדמיון הלבנה להקטינם ולהשפילם בדור הזה שלא להיות סמוכים.
וז"ש. וראיתיו שהוא רבוץ בין ב' סלעים כו' ע"פ מ"ש פ"ק דסנהדרין כשראה מלכות הרשעה דבעינן סמוכין בקדוש החדש גזרו שהסומך יהרג והנסמך יהרג כו' מה עשה ר"י ב"ב הלך לו וישב בין ב' הרים גדולים כו' וסמך ה' זקנים ר"מ ור"י ור"ש ור"י וראב"ש כיון שהכירו אויבים כו' והיינו שרבץ בין ב' סלעים דקאמר הכא.
ואמר עוד בזה. וראשו דומה כו' ע"פ מ"ש בפרק ערבי פסחים שאמר ליה ר' שמעון לר' עקיבא למדני תורה כו' וא"ל יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה כו' א"ל ומי בסכנה כו' הרי שגרם מלכות הרשעה שלא למד ר' שמעון תורה ודימוהו לעגל כמ"ש עגל לא למד וגו' וז"ש וראשו שהוא ר"ש שנסמך ע"י ר"י ב"ב דומה לעגל גבי רע"ק שהיה ירא ללמדו ולסומכו דלא נסמך ע"י ר' עקיבא מתלמידיו אלא ר"מ כדאמרי' פ"ק דסנהדרין.
ואמר. ואזנו דומה לגדי הם התלמידים שבאמת תלמידים המקבלים בהאזנה ע"י גזירתם דומים לעולם לגדי דהיינו תלמידים כדאמרי' ורעי גדיותיך וגו' ואמרי' נמי בפרק הרואה לגבי עיבור שנים גדיים נעשו תיישים.
ואמר. וקרניו דומות לצבי כו' ר"ל גם הנשיאים שיש להם קרן וממשלה קצת בגלות דומה לקרן צבי הנופל ואין בו כח אלא ליופי
ואמר. וזנבו מונחת לו בין וכו'. ר"ל שאר המון עם הנקראים זנב כמו יכרת וגו' ראש וזנב דומין כמונח בין יריכותיו דהיינו שאינו נראה כלל ונדמה כאלו אינו כלל.
ואמר. והצצתי כו' ר"ל כן הסתכלתי בשכלי והייתי נרתע וחרד עד שנפלתי לאחורי מלהחזיר ולהעיד כרצון הבייתוסים:
 

שחל

משתמש ותיק
לפי פשוטו הכוונה, שמאחר וכל עדותי בנויה על שקרים וכזבים שאני מעיד תמורת תשלום, אם כן הכל פתוח, ויכולני להעיד על הכל בכל מכל, כולל אזני גדי קרני צבי וכו' - ובלבד שתעטרוני בזהובים.
 

מנחם מענדל שפרינגר

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשאוצנ אמר:
אָמַר לָהֶם עוֹלֶה הָיִיתִי בְּמַעֲלֵה אֲדוּמִּים
הצעיר שבחבורה אמר:
וז"ש הייתי עולה במעלה אדומים וממשלתם לקיים גזרתם
(לפי"ז היה צריך לנקד:
 אָמַר לָהֶם עוֹלֶה הָיִיתִי בְּמַעֲלֵה אֶדוֹמִים)
 

HaimL

משתמש ותיק
בפשטות, מבלי לדרוש באגדתא, נראה דעיקר כוונתו של העד הכשר הייתה לשאול על המאתיים זוז, שהרי מי הזקיקו לגלות לחכמים ששכרוהו במאתיים, הלא היה יכול להודיעם שביקשו הבייתוסים להטעותם. ושלא לומר כביכול בדרך עדות לא רצה, משום לימדו לשונם דבר שקר וגו', ע"כ הגיד את עדותו באופן של ליצנות, כדי שלא יהיה רגיל בשקר גמור. ושמא יש לדקדק מפירש"י, דכתב, ואע"פ שלא השלמת תנאי שלך לשוכרך, ולא כתב ולא קיימת.
 

ובכן

משתמש ותיק
בפשטות, סאטירה משובחת מבית היוצר של אותו עד. וכבר הובא בפורומנו בשם הרשר"ה על ההומור שיש בפסוק 'המבלי אין קברים במצרים'.

אכן, ניתנו דברי תורה להדרש בשבעים פנים, ופשוט.
 
ובכן אמר:
סאטירה משובחת מבית היוצר של אותו עד
סלח לי, זה לא מצחיק, דמיונות על מגוון בעלי חיים, זה לא סאטירה זה סתם פטפוטים, אבל יתכן שהיתה שם עקיצה לפי תקופתם, שהיה משהו שנקרא גדי ואחר שנקרא עגל וכו'.
 

ובכן

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
ובכן אמר:
סאטירה משובחת מבית היוצר של אותו עד
סלח לי, זה לא מצחיק, דמיונות על מגוון בעלי חיים, זה לא סאטירה זה סתם פטפוטים, אבל יתכן שהיתה שם עקיצה לפי תקופתם, שהיה משהו שנקרא גדי ואחר שנקרא עגל וכו'.
ענין של טעם.
כשאני למדתי לראשונה את דברי הגמרא, עלתה בת שחוק על שפתי [הגם שזכרתי היטב שלכאורה יש בכל זה פשטות ודרשות ורמזי סודות, וכפטיש יפוצץ סלע].

והמסר של סאטירתו של עד דנן הוא, ראו שהנני מספר לכם דבר שאינו.
 
 
חלק עליון תַחתִית