דף ו דף ו. בעוון נדרים מתה אשתו של אדם

מלמד להועיל

משתמש ותיק
פשטות דברי הגמרא, שאדם שנודר נדרים ואינו מקיימם, נענש בכך שאשתו מתה.
שמעתי מעשה, שהיתה אשה אחת שבאה אל הגר"י זילברשטיין שליט"א וספרה לו שבעלה נודר הרבה נדרי צדקה, אך תמיד אינו מקיימם.
מאחר ושמעה שבעוון נדרים אשתו של אדם מתה, מה שמעמיד אותה בסכנה, היא מבקשת שהרב ידאג לכך שלא יבואו להתרים את בעלה, כדי שלא ידור נדרים ולא יקיים אותם.

רבי יצחק שליט"א הלך למרן הגראי"ל זצ"ל לשאול אותו על הדבר, ומרן אמר לו, וכי אתה חושב שבגלל שאדם עושה עבירות אשתו תשלם את המחיר ותמות בדמי ימיה? - כל אחד עם החשבון שלו וימות בגלל עוונותיו. אלא שכוונת הגמרא שלפעמים מגיע לאשה למות על פי חשבונה, אלא שאם יש לבעלה זכויות הקב"ה מתחשב בבעלה ופוטר אותה מן המיתה. ואם אדם לקוי במידה זו שנודר נדרים ואינו משלם, אין לו את הזכות הזו לדאוג לאשתו.
לכן, אמר מרן הגראי"ל, אמור לאותה אשה שאם עליה לא נגזר למות לפי החשבון המגיע לה, לא יועילו שום נדרי בעלה לגרום לה נזק. אלא שאם היא תרצה 'לתפוס על בעלה טרמפ' ולסמוך על זכויותיו כדי שהיא לא תמות, בזה יגרמו הנדרים שלו שלא יועילו לו זכויותיו.
 

יחיה

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
פשטות דברי הגמרא, שאדם שנודר נדרים ואינו מקיימם, נענש בכך שאשתו מתה.
שמעתי מעשה, שהיתה אשה אחת שבאה אל הגר"י זילברשטיין שליט"א וספרה לו שבעלה נודר הרבה נדרי צדקה, אך תמיד אינו מקיימם.
מאחר ושמעה שבעוון נדרים אשתו של אדם מתה, מה שמעמיד אותה בסכנה, היא מבקשת שהרב ידאג לכך שלא יבואו להתרים את בעלה, כדי שלא ידור נדרים ולא יקיים אותם.

רבי יצחק שליט"א הלך למרן הגראי"ל זצ"ל לשאול אותו על הדבר, ומרן אמר לו, וכי אתה חושב שבגלל שאדם עושה עבירות אשתו תשלם את המחיר ותמות בדמי ימיה? - כל אחד עם החשבון שלו וימות בגלל עוונותיו. אלא שכוונת הגמרא שלפעמים מגיע לאשה למות על פי חשבונה, אלא שאם יש לבעלה זכויות הקב"ה מתחשב בבעלה ופוטר אותה מן המיתה. ואם אדם לקוי במידה זו שנודר נדרים ואינו משלם, אין לו את הזכות הזו לדאוג לאשתו.
לכן, אמר מרן הגראי"ל, אמור לאותה אשה שאם עליה לא נגזר למות לפי החשבון המגיע לה, לא יועילו שום נדרי בעלה לגרום לה נזק. אלא שאם היא תרצה 'לתפוס על בעלה טרמפ' ולסמוך על זכויותיו כדי שהיא לא תמות, בזה יגרמו הנדרים שלו שלא יועילו לו זכויותיו.

לענ"ד, הביאור שונה קצת: 
אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו, שנאמר אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך... כי האשה אשמה, היות ודורשת - תובעת מבעלה, הוצאות מיותרות לשטויות של הבלי העוה"ז, שלכן נשאר בלי ממון לפרוע התחייבויותיו, וע"כ דינה להיענש.
ממילא, במקום שאין האשה נוהגת כן, לבזבז כספי הבעל על לוקסוס ומותרות, שוב ודאי אין טענה עליה, על עוונות של בעלה.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מלמד להועיל אמר:
פשטות דברי הגמרא, שאדם שנודר נדרים ואינו מקיימם, נענש בכך שאשתו מתה.
שמעתי מעשה, שהיתה אשה אחת שבאה אל הגר"י זילברשטיין שליט"א וספרה לו שבעלה נודר הרבה נדרי צדקה, אך תמיד אינו מקיימם.
מאחר ושמעה שבעוון נדרים אשתו של אדם מתה, מה שמעמיד אותה בסכנה, היא מבקשת שהרב ידאג לכך שלא יבואו להתרים את בעלה, כדי שלא ידור נדרים ולא יקיים אותם.

רבי יצחק שליט"א הלך למרן הגראי"ל זצ"ל לשאול אותו על הדבר, ומרן אמר לו, וכי אתה חושב שבגלל שאדם עושה עבירות אשתו תשלם את המחיר ותמות בדמי ימיה? - כל אחד עם החשבון שלו וימות בגלל עוונותיו. אלא שכוונת הגמרא שלפעמים מגיע לאשה למות על פי חשבונה, אלא שאם יש לבעלה זכויות הקב"ה מתחשב בבעלה ופוטר אותה מן המיתה. ואם אדם לקוי במידה זו שנודר נדרים ואינו משלם, אין לו את הזכות הזו לדאוג לאשתו.
לכן, אמר מרן הגראי"ל, אמור לאותה אשה שאם עליה לא נגזר למות לפי החשבון המגיע לה, לא יועילו שום נדרי בעלה לגרום לה נזק. אלא שאם היא תרצה 'לתפוס על בעלה טרמפ' ולסמוך על זכויותיו כדי שהיא לא תמות, בזה יגרמו הנדרים שלו שלא יועילו לו זכויותיו.
בפשטות איירי בשהיה לה למחות ולא מיחתה, והעונש של שתיהם שהיא מתה, אבל אם מחתה לא תמות ויענש עונש אחר, כמבואר בגמרא דבנים מתים ועוד שלל צרות, כמבואר בבמה מדליקין ובנדרים.
 
 

יחיה

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
מלמד להועיל אמר:
פשטות דברי הגמרא, שאדם שנודר נדרים ואינו מקיימם, נענש בכך שאשתו מתה.
שמעתי מעשה, שהיתה אשה אחת שבאה אל הגר"י זילברשטיין שליט"א וספרה לו שבעלה נודר הרבה נדרי צדקה, אך תמיד אינו מקיימם.
מאחר ושמעה שבעוון נדרים אשתו של אדם מתה, מה שמעמיד אותה בסכנה, היא מבקשת שהרב ידאג לכך שלא יבואו להתרים את בעלה, כדי שלא ידור נדרים ולא יקיים אותם.

רבי יצחק שליט"א הלך למרן הגראי"ל זצ"ל לשאול אותו על הדבר, ומרן אמר לו, וכי אתה חושב שבגלל שאדם עושה עבירות אשתו תשלם את המחיר ותמות בדמי ימיה? - כל אחד עם החשבון שלו וימות בגלל עוונותיו. אלא שכוונת הגמרא שלפעמים מגיע לאשה למות על פי חשבונה, אלא שאם יש לבעלה זכויות הקב"ה מתחשב בבעלה ופוטר אותה מן המיתה. ואם אדם לקוי במידה זו שנודר נדרים ואינו משלם, אין לו את הזכות הזו לדאוג לאשתו.
לכן, אמר מרן הגראי"ל, אמור לאותה אשה שאם עליה לא נגזר למות לפי החשבון המגיע לה, לא יועילו שום נדרי בעלה לגרום לה נזק. אלא שאם היא תרצה 'לתפוס על בעלה טרמפ' ולסמוך על זכויותיו כדי שהיא לא תמות, בזה יגרמו הנדרים שלו שלא יועילו לו זכויותיו.
בפשטות איירי בשהיה לה למחות ולא מיחתה, והעונש של שתיהם שהיא מתה, אבל אם מחתה לא תמות ויענש עונש אחר, כמבואר בגמרא דבנים מתים ועוד שלל צרות, כמבואר בבמה מדליקין ובנדרים.

אבל לא ברור, מדוע דווקא בעוון נדרים - מתה אשתו של אדם, יותר משאר מעשים רעים ולא מיחתה, ולכאורה ודאי הבעל עכ"פ צריך להיענש יותר ממנה, ע"כ לענ"ד כנ"ל.
 
חלק עליון תַחתִית