הערות והארות בגפ״ת ראש השנה

שמואל דוד

משתמש ותיק
מזל טוב לכל המסיימים מסכת ביצה והצלחה לכל המתחילים מסכת ראש השנה!!!

ב. 

באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי בית הלל אומרים ובחמשה עשר בו. 

ק״ק מדוע הוסיף מתניתין כ״ף ולא קתני דברי בית שמאי כמו שמצינו בכ״מ.
 

HaimL

משתמש ותיק
אפשר לדחוק ולומר, שמכיוון שאין כאן הזכרת דין, עשה או אל תעשה, טמא או טהור, כשר או פסול, זכאי או חייב, רק הזכירה המשנה ארבעה ראשי שנים הם, דמשמע ראשי שנים שנקבעו כבר, מקדמת דנא. ושייך טפי למתני בכ"ף הדמיון, דהוקבע א' בשבט להיות ר"ה לאילן, כדברי ב"ש, אבל ב"ה חולקים בדבר, וס"ל דהוקבע בט"ו בו.
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
בני יששכר מאמרי חודש שבט מאמר ב - ראש השנה לאילנות
א) מתניתין [ר"ה ב א] באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי ובית הלל אומרים בט"ו בו, ע"כ. הנה אומרו כדברי בית שמאי בכ"ף, על פי הפשט יש לומר דהנה בגמרא [שם ז ב] הביאו ברייתות דיש עוד כמה ראשי שנים, ט"ז בניסן ראש השנה לעומר, וחג השבועות ראש השנה לשתי הלחם, ומתרץ שם כמה תירוצים מה שהתנא דידן לא קחשיב, ולחד תירוצא דתנא דידן לא קחשיב רק ארבעה ראשי שנים שהן בראשי חדשים, ומקשי אחד בשבט כבית שמאי, ומתרץ דהכי קאמר, ג' לדברי הכל והרביעי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל, ולפי זה הוא בדקדוק נכון, מתחיל התנא ארבעה ראשי שנים הם (בארבעה ראשי חדשים) ומונה אותן אחת לאחת, עד שמגיע אל אחד בשבט (אמר) כדברי בית שמאי, זה הוא רק אליבא דבית שמאי, משא"כ לבית הלל אינן רק שלשה ראשי שנים בראשי חדשים, והוא נכון על פי הפשט לפי התירוץ הזה בגמרא, ויתבאר אי"ה דרכים אחרים.
(מן הסתם לזה כיון הרב @משה נפתלי


עלי תמר ראש השנה פרק א
באחד בשבט ר"ה לאילן כדברי ב"ש. עין בד"ס שבכמה נוסחאות הגירסא דברי ב"ש וב"ה אומרין וכו'. וזהו לשון הרגיל בכ"מ. אולם הנוסחא שלפנינו וכ"ה בבבלי כדברי ב"ש, צ"ב. ונ"ל ע"פ שכתב רש"ג באגרתו שרבי קבץ כל קובצי המשניות השונים ובירר מהם הנוסח הקצר והמדוייק ביותר. וכן הוסיף כ"מ הערה על נוסח המשנה העתיקה עיין שם. ומעתה נראה שמשנת ארבעה ר"ה הן, שהוא באמת לשון קצר ומצומצם ועם זה בהיר וברור יותר, היה שונה תנא ששנה משנתו באחד בשבט ר"ה לאילן וכדעת ב"ש. אולם רבי שקבל נוסחאת המשנה אבל היה צריך להוסיף דעת ב"ה הוסיף על משנת התנא הקדום כדברי ב"ש, וב"ה אומרין וכו'.
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
שוב ראיתי, כי בכל המשנה כולה (מלבד חריג אחד או שנים) כך הנוסח: 'כדברי בית שמאי', 'כדברי בית הלל'.
 
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
ו:

רש״י ד״ה מיום ליום - מט"ו בניסן לחמשה עשר בניסן אם מכרה בט"ו בניסן נתעברה לו למוכר ועל כרחו של לוקח אינו נחלט עד שיגיע ט"ו בניסן

לכאורה תמוה, מדוע נקט רש״י שמכר ביום ט״ו בניסן, הרי אסור למכור ביום טוב, וצ״ע.
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
ו:
לכאורה תמוה, מדוע נקט רש״י שמכר ביום ט״ו בניסן, הרי אסור למכור ביום טוב, וצ״ע.
משום שלגבי ׳שנה בלא רגלים׳ אליבא דרבי צריך לקדש אחר כניסת חג המצות ׳בתוך הרגל׳.
כך נ״ל
 

יחיה

משתמש ותיק
בן יהוידע אמר:
שמואל דוד אמר:
ו:
לכאורה תמוה, מדוע נקט רש״י שמכר ביום ט״ו בניסן, הרי אסור למכור ביום טוב, וצ״ע.
משום שלגבי ׳שנה בלא רגלים׳ אליבא דרבי צריך לקדש אחר כניסת חג המצות ׳בתוך הרגל׳.
כך נ״ל

ברש"י: בתר חג המצות - בתוך הרגל... מצאנו ברש"י - מהדורת ארנד, משני כתבי יד, הגורסים במקום "בתוך חג המצות": ביום י"ו בניסן.
גם בפירוש רבינו חננאל:
בשלמא אליבא דר', דתני ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה, ודייק הלשון דכתיב תמימה, ואמר שנה תמימה, מונה ימים כמנין ימות החמה, משכחת לה, כגון דאקדשיה בתר יום חג המצות, והוא ביום ט"ז בניסן, דכי מטא שלהי אדר בתראה, והוא יום [כ"ז] באדר שני, מלאו לה שס"ה ימים, ולא עברו עליו אלא עצרת וסוכות בלבד, ועדיין נשאר פסח למלאות שלש רגלים, וזהו שנה מליא. רגלים לא מלאו. הנה זה אליבא דר'... 
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
יחיה אמר:
ברש"י: בתר חג המצות - בתוך הרגל... מצאנו ברש"י - מהדורת ארנד, משני כתבי יד, הגורסים במקום "בתוך חג המצות": ביום י"ו בניסן
ומה יש בכת״י רש״י ד״ה מיום ליום (בכל ג הפעמים שמוזכר טו) ?

לגוף העניין לא חושב שזה משנה, הסיבה שב׳מכירת הבית׳ נקט רש״י דוגמא של אמצע החג זה בכלל ההמשך וכמו שכתבתי, ואם בכת״י כתוב גם ברש״י ט״ז במקום טו אז עוד יותר טוב.

(אפשר צילום הכת״י? תודה)
 
 

יחיה

משתמש ותיק
בן יהוידע אמר:
יחיה אמר:
ברש"י: בתר חג המצות - בתוך הרגל... מצאנו ברש"י - מהדורת ארנד, משני כתבי יד, הגורסים במקום "בתוך חג המצות": ביום י"ו בניסן
ומה יש בכת״י רש״י ד״ה מיום ליום (בכל ג הפעמים שמוזכר טו)?
אותו דבר כמו בספרים שלנו.
(אפשר צילום הכת״י? תודה)
צירפתי צילום מרש"י - מהדורה הביקורתית:
 

קבצים מצורפים

  • Inkedרשי - ראש השנה_LI.jpg
    Inkedרשי - ראש השנה_LI.jpg
    2.6 MB · צפיות: 129

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
יד.

רש״י ד״ה באחד בשבט ר"ה לאילן - ואין תורמין מפירות אילן שחנטו פירותיו קודם לכן על פירות האילן שחנטו לאחר מכאן

עיין במסורת הש״ס (להגרי״ב ז״ל) שכתב שדיבור זה שייך להמשנה. אבל קשה לומר כן שהרי רש״י במשנה כבר פירש ׳ראש השנה לאילן׳ ע״ש וא״כ דיבור זה שייך כאן. אולם יש להקשות מדוע חזר רש״י ופירש כאן מש״כ במשנה. וכעין זה יש להעיר על רש״י דף יב. ד״ה ולירקות - מעשר ירק לענין חדש וישן שאין תורמין מירק הנלקט ערב ר"ה על הנלקט אחר ר"ה. מדוע חזר ופירש מש״כ במשנה. (שם לא העיר הגרי״ב ז״ל שהדיבור שייך להמשנה) וצריך עיון בזה.
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
יד:

רש״י ד״ה והרוצה לעשות וכו' - בעלמא (עירובין ו:) פרכינן סיפא ארישא ומשנינן כאן קודם בת קול כאן לאחר בת קול.

צ״ע מדוע כתב רש״י ״בעלמא״ ולא כתב להדיא ״בעירובין״ ועיין בדיבור הבא ד״ה מקולי ב"ש כו' - בעירובין מפרש לה כו׳ ששם כתב רש״י להדיא בעירובין. וצ״ע בזה
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
יג.

כל מדות חכמים כן הוא כו׳

האם אפשר לפרש ״כן״ מלשון כנים (אמת).
 

יחיה

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
יד.
רש״י ד״ה באחד בשבט ר"ה לאילן - ואין תורמין מפירות אילן שחנטו פירותיו קודם לכן על פירות האילן שחנטו לאחר מכאן
עיין במסורת הש״ס (להגרי״ב ז״ל) שכתב שדיבור זה שייך להמשנה. אבל קשה לומר כן שהרי רש״י במשנה כבר פירש ׳ראש השנה לאילן׳ ע״ש וא״כ דיבור זה שייך כאן. אולם יש להקשות מדוע חזר רש״י ופירש כאן מש״כ במשנה. וכעין זה יש להעיר על רש״י דף יב. ד״ה ולירקות - מעשר ירק לענין חדש וישן שאין תורמין מירק הנלקט ערב ר"ה על הנלקט אחר ר"ה. מדוע חזר ופירש מש״כ במשנה. (שם לא העיר הגרי״ב ז״ל שהדיבור שייך להמשנה) וצריך עיון בזה.

הגהת מסורת הש"ס נוגדת כל כתבי היד (עפ"י רש"י - מהדורת ארנד), המסכימים לדפוס, שמקום דיבור זה הוא אכן כאן, לא במשנה. נוסף ב3 כתבי ידות (מוזכרות שם): פיס' באחד בשבט...
לענ"ד, ההסבר ברור. רש"י פשוט חוזר ומבאר פיסקה הזאת, מאחר שכבר רחוקים אנחנו ממשנתנו.

ברם לעיל בדף י"ב. בכל כתבי היד (כנ"ל שם), דיבור המתחיל שונה, והוא: מעשר ירק: לענין חדש וישן...
נמצא אפוא, שאין הפירוש שייך כלל למשנה, אלא לגמרא שם: ולירקות. תנא: לירקות ולמעשרות, ולנדרים. לירקות מאי נינהו - מעשר ירק...
 

יחיה

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
יד:

רש״י ד״ה והרוצה לעשות וכו' - בעלמא (עירובין ו:) פרכינן סיפא ארישא ומשנינן כאן קודם בת קול כאן לאחר בת קול.
צ״ע מדוע כתב רש״י ״בעלמא״ ולא כתב להדיא ״בעירובין״ ועיין בדיבור הבא ד״ה מקולי ב"ש כו' - בעירובין מפרש לה כו׳ ששם כתב רש״י להדיא בעירובין. וצ״ע בזה

עיין חולין מד, א.
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
יד:

רש״י ד״ה והרוצה לעשות וכו' - בעלמא (עירובין ו:) פרכינן סיפא ארישא ומשנינן כאן קודם בת קול כאן לאחר בת קול.

צ״ע מדוע כתב רש״י ״בעלמא״ ולא כתב להדיא ״בעירובין״ ועיין בדיבור הבא ד״ה מקולי ב"ש כו' - בעירובין מפרש לה כו׳ ששם כתב רש״י להדיא בעירובין. וצ״ע בזה
כמדומני שהסתירה בין רישא לסיפא הגמ' מקשה בין בעירובין ובין בחולין (ואולי בעומד מקום)
הפשט שהכונה שאסור לעשות מקולי וכו' רק במקום שזה יוצא מאותו מחלוקת, מובא רק בעירובין.
 
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
יחיה אמר:
שמואל דוד אמר:
יד.
רש״י ד״ה באחד בשבט ר"ה לאילן - ואין תורמין מפירות אילן שחנטו פירותיו קודם לכן על פירות האילן שחנטו לאחר מכאן
עיין במסורת הש״ס (להגרי״ב ז״ל) שכתב שדיבור זה שייך להמשנה. אבל קשה לומר כן שהרי רש״י במשנה כבר פירש ׳ראש השנה לאילן׳ ע״ש וא״כ דיבור זה שייך כאן. אולם יש להקשות מדוע חזר רש״י ופירש כאן מש״כ במשנה.
הגהת מסורת הש"ס נוגדת כל כתבי היד (עפ"י רש"י - מהדורת ארנד), המסכימים לדפוס, שמקום דיבור זה הוא אכן כאן, לא במשנה. נוסף ב3 כתבי ידות (מוזכרות שם): פיס' באחד בשבט...
לענ"ד, ההסבר ברור. רש"י פשוט חוזר ומבאר פיסקה הזאת, מאחר שכבר רחוקים אנחנו ממשנתנו.
א. האם בכת"י הלז יש גם רש"י על נושא זה במתני' או רק פה?
ב. לא הבנתי ברור מה כתוב פה בכת"י, הפירוש או רק המילים שכתבת (פיס' באחד בשבט)?
ג. כת"י של מי?
 
 

יחיה

משתמש ותיק
בן יהוידע אמר:
יחיה אמר:
שמואל דוד אמר:
יד.
רש״י ד״ה באחד בשבט ר"ה לאילן - ואין תורמין מפירות אילן שחנטו פירותיו קודם לכן על פירות האילן שחנטו לאחר מכאן
עיין במסורת הש״ס (להגרי״ב ז״ל) שכתב שדיבור זה שייך להמשנה. אבל קשה לומר כן שהרי רש״י במשנה כבר פירש ׳ראש השנה לאילן׳ ע״ש וא״כ דיבור זה שייך כאן. אולם יש להקשות מדוע חזר רש״י ופירש כאן מש״כ במשנה.
הגהת מסורת הש"ס נוגדת כל כתבי היד (עפ"י רש"י - מהדורת ארנד), המסכימים לדפוס, שמקום דיבור זה הוא אכן כאן, לא במשנה. נוסף ב3 כתבי ידות (מוזכרות שם): פיס' באחד בשבט...
לענ"ד, ההסבר ברור. רש"י פשוט חוזר ומבאר פיסקה הזאת, מאחר שכבר רחוקים אנחנו ממשנתנו.
א. האם בכת"י הלז יש גם רש"י על נושא זה במתני' או רק פה?
ב. לא הבנתי ברור מה כתוב פה בכת"י, הפירוש או רק המילים שכתבת (פיס' באחד בשבט)?
ג. כת"י של מי?

א. אף במתני', כמו בדפוס שלנו.
ב. יש שם את כל הפירוש, בתוספת תיבה אחת, דהיינו פיס' בראש, ר"ל שזו פיסקא מהמשנה, עליה הגמרא מדברת כעת. 
ג. אהרן ארנד הלא אסף כל כתבי ידות שבידינו מפירוש רש"י - ר"ה, ומעתיק כל השינויים. פה למשל, נוסף: פיס', ב3 מתוך כ"י הללו.
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
יחיה אמר:
א. אף במתני', כמו בדפוס שלנו.
ב. יש שם את כל הפירוש, בתוספת תיבה אחת, דהיינו פיס' בראש, ר"ל שזו פיסקא מהמשנה, עליה הגמרא מדברת כעת. 
ג. אהרן ארנד הלא אסף כל כתבי ידות שבידינו מפירוש רש"י - ר"ה, ומעתיק כל השינויים. פה למשל, נוסף: פיס', ב3 מתוך כ"י הללו.
תודה!
בג' רק רציתי להבהיר שזה 'עדי נוסח' ולא כת"י של רש"י.
 
 

יחיה

משתמש ותיק
בן יהוידע אמר:
יחיה אמר:
א. אף במתני', כמו בדפוס שלנו.
ב. יש שם את כל הפירוש, בתוספת תיבה אחת, דהיינו פיס' בראש, ר"ל שזו פיסקא מהמשנה, עליה הגמרא מדברת כעת. 
ג. אהרן ארנד הלא אסף כל כתבי ידות שבידינו מפירוש רש"י - ר"ה, ומעתיק כל השינויים. פה למשל, נוסף: פיס', ב3 מתוך כ"י הללו.
תודה!
בג' רק רציתי להבהיר שזה 'עדי נוסח' ולא כת"י של רש"י.

אין היום מן הידוע בעולם, אף כ"י אחד, מרש"י הקדוש גופו.
 

יחיה

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
יחיה אמר:
שמואל דוד אמר:
יג.
כל מדות חכמים כן הוא כו׳
האם אפשר לפרש ״כן״ מלשון כנים (אמת).
אם כן, "כנים הם" הוה ליה למימר.
בע״ה מצאתי בתפארת ישראל מנחות פרק ב משנה יד שכתב כן 
ט"ס וצ"ל בתפארת ישראל [יכין] מנחות יב, ד.
להעיר, בכתובות קד, א: כל מדת חכמים כן היא... אף במנחות קג, ב כן הוא. ממילא שייך לשון יחיד כאן. לנוסחת כל מדות חכמים - לא שייך, כנ"ל.
 

יחיה

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
יג.
כל מדות חכמים כן הוא כו׳
האם אפשר לפרש ״כן״ מלשון כנים (אמת).

רש"י כתובות קד, א:
כל מדת חכמים כן - העמידוה יתד, ולא תמוט.
לרש"י יש לומר ש"כן" כאן, לשון ה"כיור וכנו", וכרש"י - פרשת תשא:
וכנו – כתרגומו: בסיסיה, מושב מתוקן לכיור.
ר"ל שכל מידות חכמים מבוססות ועומדות, כיתד ולא תמוט.
 

בן יהוידע

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
יחיה אמר:
שמואל דוד אמר:
האם אפשר לפרש ״כן״ מלשון כנים (אמת).
בע״ה מצאתי בתפארת ישראל מנחות פרק ב משנה יד שכתב כן 
תודה.
ולענ״ד זה משנה את הפשט המשך הגמרא.
בהקדם (דיוקון) דלכאו׳ הרי רבי זירא עונה לר׳ ירמי׳ ולמה אח״כ אומר ר״י לאו מילתא וכו׳ הרי ר״ז כבר הוכיח כן?
רק ששאלת ר״י היתה האם קים להו כ״כ בשיעורא וכו (בדגש על הצימצום)
וע״ז מתרץ ר״ז שבעיקרון יכול להיות שלא, אך בכל שיעורי חז״ל כן הם = שחייבים לתת שיעור למרות שאפשר לטעון שפחות משהו וכו׳ לא ישנה. 
וע״ז מוכיח ממקוה והשאר.
ובא ר״י בעצמו לומר שבאמת קים להו גם בדקדוק ובצמצום.
(ועיין ריטב״א)

אך אם כפי שהבאת הרי כוונת ר״ז בתירוצו הינו שאכן חז״ל כוונו גם בצמצום לשיעור ואם כן איזה הוכחה מביא ר״ז ממקוה ומכביצה אוכל וכו? ר״י יטען ערבך ערבא צריך (משא״כ כאשר ר״ז מסכים בעיקרון ורק מוכיח שלמרות זאת אמרו שיעור מצומצם אחרת אין כזה מושג ׳שיעור׳)

 
 

יחיה

משתמש ותיק
בן יהוידע אמר:
שמואל דוד אמר:
יחיה אמר:
בע״ה מצאתי בתפארת ישראל מנחות פרק ב משנה יד שכתב כן 
תודה.
ולענ״ד זה משנה את הפשט המשך הגמרא.
בהקדם (דיוקון) דלכאו׳ הרי רבי זירא עונה לר׳ ירמי׳ ולמה אח״כ אומר ר״י לאו מילתא וכו׳ הרי ר״ז כבר הוכיח כן?
רק ששאלת ר״י היתה האם קים להו כ״כ בשיעורא וכו (בדגש על הצימצום)
וע״ז מתרץ ר״ז שבעיקרון יכול להיות שלא, אך בכל שיעורי חז״ל כן הם = שחייבים לתת שיעור למרות שאפשר לטעון שפחות משהו וכו׳ לא ישנה. 
וע״ז מוכיח ממקוה והשאר.
ובא ר״י בעצמו לומר שבאמת קים להו גם בדקדוק ובצמצום.
(ועיין ריטב״א)
אך אם כפי שהבאת הרי כוונת ר״ז בתירוצו הינו שאכן חז״ל כוונו גם בצמצום לשיעור ואם כן איזה הוכחה מביא ר״ז ממקוה ומכביצה אוכל וכו? ר״י יטען ערבך ערבא צריך (משא״כ כאשר ר״ז מסכים בעיקרון ורק מוכיח שלמרות זאת אמרו שיעור מצומצם אחרת אין כזה מושג ׳שיעור׳)

יש ליישב, כי ר' זירא אמר כלל גדול ש"כל מידת חכמים - כן היא", א"כ, בעצם יש מקום לקושיית ר"י, אלמלא קבלה היא שצריך לקבל באמונת חכמים, ואם לדין - הרי יש תשובה. 
"לאו מילתא היא דאמרי" מאידך, פרכה היא לעצם טענתו מעיקרה, וגם אם לדין - הלא אין תשובה!
 
חלק עליון תַחתִית