ראה להלן דף ח ריש ע"א.שמואל דוד אמר:מדוע הוסיף מתניתין כ״ף ולא קתני דברי בית שמאי כמו שמצינו בכ״מ.
משום שלגבי ׳שנה בלא רגלים׳ אליבא דרבי צריך לקדש אחר כניסת חג המצות ׳בתוך הרגל׳.שמואל דוד אמר:ו:
לכאורה תמוה, מדוע נקט רש״י שמכר ביום ט״ו בניסן, הרי אסור למכור ביום טוב, וצ״ע.
בן יהוידע אמר:משום שלגבי ׳שנה בלא רגלים׳ אליבא דרבי צריך לקדש אחר כניסת חג המצות ׳בתוך הרגל׳.שמואל דוד אמר:ו:
לכאורה תמוה, מדוע נקט רש״י שמכר ביום ט״ו בניסן, הרי אסור למכור ביום טוב, וצ״ע.
כך נ״ל
בשלמא אליבא דר', דתני ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה, ודייק הלשון דכתיב תמימה, ואמר שנה תמימה, מונה ימים כמנין ימות החמה, משכחת לה, כגון דאקדשיה בתר יום חג המצות, והוא ביום ט"ז בניסן, דכי מטא שלהי אדר בתראה, והוא יום [כ"ז] באדר שני, מלאו לה שס"ה ימים, ולא עברו עליו אלא עצרת וסוכות בלבד, ועדיין נשאר פסח למלאות שלש רגלים, וזהו שנה מליא. רגלים לא מלאו. הנה זה אליבא דר'...
ומה יש בכת״י רש״י ד״ה מיום ליום (בכל ג הפעמים שמוזכר טו) ?יחיה אמר:ברש"י: בתר חג המצות - בתוך הרגל... מצאנו ברש"י - מהדורת ארנד, משני כתבי יד, הגורסים במקום "בתוך חג המצות": ביום י"ו בניסן.
אותו דבר כמו בספרים שלנו.בן יהוידע אמר:ומה יש בכת״י רש״י ד״ה מיום ליום (בכל ג הפעמים שמוזכר טו)?יחיה אמר:ברש"י: בתר חג המצות - בתוך הרגל... מצאנו ברש"י - מהדורת ארנד, משני כתבי יד, הגורסים במקום "בתוך חג המצות": ביום י"ו בניסן.
צירפתי צילום מרש"י - מהדורה הביקורתית:(אפשר צילום הכת״י? תודה)
אז נישאר בהסבר שכתבתי למעלה.יחיה אמר:אותו דבר כמו בספרים שלנו.בן יהוידע אמר:ומה יש בכת״י רש״י ד״ה מיום ליום (בכל ג הפעמים שמוזכר טו)?
שמואל דוד אמר:יג.
כל מדות חכמים כן הוא כו׳
האם אפשר לפרש ״כן״ מלשון כנים (אמת).
שמואל דוד אמר:יד.
רש״י ד״ה באחד בשבט ר"ה לאילן - ואין תורמין מפירות אילן שחנטו פירותיו קודם לכן על פירות האילן שחנטו לאחר מכאן
עיין במסורת הש״ס (להגרי״ב ז״ל) שכתב שדיבור זה שייך להמשנה. אבל קשה לומר כן שהרי רש״י במשנה כבר פירש ׳ראש השנה לאילן׳ ע״ש וא״כ דיבור זה שייך כאן. אולם יש להקשות מדוע חזר רש״י ופירש כאן מש״כ במשנה. וכעין זה יש להעיר על רש״י דף יב. ד״ה ולירקות - מעשר ירק לענין חדש וישן שאין תורמין מירק הנלקט ערב ר"ה על הנלקט אחר ר"ה. מדוע חזר ופירש מש״כ במשנה. (שם לא העיר הגרי״ב ז״ל שהדיבור שייך להמשנה) וצריך עיון בזה.
שמואל דוד אמר:יד:
רש״י ד״ה והרוצה לעשות וכו' - בעלמא (עירובין ו:) פרכינן סיפא ארישא ומשנינן כאן קודם בת קול כאן לאחר בת קול.
צ״ע מדוע כתב רש״י ״בעלמא״ ולא כתב להדיא ״בעירובין״ ועיין בדיבור הבא ד״ה מקולי ב"ש כו' - בעירובין מפרש לה כו׳ ששם כתב רש״י להדיא בעירובין. וצ״ע בזה
כמדומני שהסתירה בין רישא לסיפא הגמ' מקשה בין בעירובין ובין בחולין (ואולי בעומד מקום)שמואל דוד אמר:יד:
רש״י ד״ה והרוצה לעשות וכו' - בעלמא (עירובין ו:) פרכינן סיפא ארישא ומשנינן כאן קודם בת קול כאן לאחר בת קול.
צ״ע מדוע כתב רש״י ״בעלמא״ ולא כתב להדיא ״בעירובין״ ועיין בדיבור הבא ד״ה מקולי ב"ש כו' - בעירובין מפרש לה כו׳ ששם כתב רש״י להדיא בעירובין. וצ״ע בזה
א. האם בכת"י הלז יש גם רש"י על נושא זה במתני' או רק פה?יחיה אמר:הגהת מסורת הש"ס נוגדת כל כתבי היד (עפ"י רש"י - מהדורת ארנד), המסכימים לדפוס, שמקום דיבור זה הוא אכן כאן, לא במשנה. נוסף ב3 כתבי ידות (מוזכרות שם): פיס' באחד בשבט...שמואל דוד אמר:יד.
רש״י ד״ה באחד בשבט ר"ה לאילן - ואין תורמין מפירות אילן שחנטו פירותיו קודם לכן על פירות האילן שחנטו לאחר מכאן
עיין במסורת הש״ס (להגרי״ב ז״ל) שכתב שדיבור זה שייך להמשנה. אבל קשה לומר כן שהרי רש״י במשנה כבר פירש ׳ראש השנה לאילן׳ ע״ש וא״כ דיבור זה שייך כאן. אולם יש להקשות מדוע חזר רש״י ופירש כאן מש״כ במשנה.
לענ"ד, ההסבר ברור. רש"י פשוט חוזר ומבאר פיסקה הזאת, מאחר שכבר רחוקים אנחנו ממשנתנו.
בן יהוידע אמר:א. האם בכת"י הלז יש גם רש"י על נושא זה במתני' או רק פה?יחיה אמר:הגהת מסורת הש"ס נוגדת כל כתבי היד (עפ"י רש"י - מהדורת ארנד), המסכימים לדפוס, שמקום דיבור זה הוא אכן כאן, לא במשנה. נוסף ב3 כתבי ידות (מוזכרות שם): פיס' באחד בשבט...שמואל דוד אמר:יד.
רש״י ד״ה באחד בשבט ר"ה לאילן - ואין תורמין מפירות אילן שחנטו פירותיו קודם לכן על פירות האילן שחנטו לאחר מכאן
עיין במסורת הש״ס (להגרי״ב ז״ל) שכתב שדיבור זה שייך להמשנה. אבל קשה לומר כן שהרי רש״י במשנה כבר פירש ׳ראש השנה לאילן׳ ע״ש וא״כ דיבור זה שייך כאן. אולם יש להקשות מדוע חזר רש״י ופירש כאן מש״כ במשנה.
לענ"ד, ההסבר ברור. רש"י פשוט חוזר ומבאר פיסקה הזאת, מאחר שכבר רחוקים אנחנו ממשנתנו.
ב. לא הבנתי ברור מה כתוב פה בכת"י, הפירוש או רק המילים שכתבת (פיס' באחד בשבט)?
ג. כת"י של מי?
תודה!יחיה אמר:א. אף במתני', כמו בדפוס שלנו.
ב. יש שם את כל הפירוש, בתוספת תיבה אחת, דהיינו פיס' בראש, ר"ל שזו פיסקא מהמשנה, עליה הגמרא מדברת כעת.
ג. אהרן ארנד הלא אסף כל כתבי ידות שבידינו מפירוש רש"י - ר"ה, ומעתיק כל השינויים. פה למשל, נוסף: פיס', ב3 מתוך כ"י הללו.
בן יהוידע אמר:תודה!יחיה אמר:א. אף במתני', כמו בדפוס שלנו.
ב. יש שם את כל הפירוש, בתוספת תיבה אחת, דהיינו פיס' בראש, ר"ל שזו פיסקא מהמשנה, עליה הגמרא מדברת כעת.
ג. אהרן ארנד הלא אסף כל כתבי ידות שבידינו מפירוש רש"י - ר"ה, ומעתיק כל השינויים. פה למשל, נוסף: פיס', ב3 מתוך כ"י הללו.
בג' רק רציתי להבהיר שזה 'עדי נוסח' ולא כת"י של רש"י.
יחיה אמר:שמואל דוד אמר:יג.
כל מדות חכמים כן הוא כו׳
האם אפשר לפרש ״כן״ מלשון כנים (אמת).
אם כן, "כנים הם" הוה ליה למימר.
ט"ס וצ"ל בתפארת ישראל [יכין] מנחות יב, ד.שמואל דוד אמר:בע״ה מצאתי בתפארת ישראל מנחות פרק ב משנה יד שכתב כןיחיה אמר:אם כן, "כנים הם" הוה ליה למימר.שמואל דוד אמר:יג.
כל מדות חכמים כן הוא כו׳
האם אפשר לפרש ״כן״ מלשון כנים (אמת).
שמואל דוד אמר:יג.
כל מדות חכמים כן הוא כו׳
האם אפשר לפרש ״כן״ מלשון כנים (אמת).
לרש"י יש לומר ש"כן" כאן, לשון ה"כיור וכנו", וכרש"י - פרשת תשא:כל מדת חכמים כן - העמידוה יתד, ולא תמוט.
ר"ל שכל מידות חכמים מבוססות ועומדות, כיתד ולא תמוט.וכנו – כתרגומו: בסיסיה, מושב מתוקן לכיור.
שמואל דוד אמר:בראש השנה רש״י גורס ״כך״ במקום ״כן״
תודה.שמואל דוד אמר:בע״ה מצאתי בתפארת ישראל מנחות פרק ב משנה יד שכתב כןיחיה אמר:שמואל דוד אמר:האם אפשר לפרש ״כן״ מלשון כנים (אמת).
בן יהוידע אמר:תודה.שמואל דוד אמר:בע״ה מצאתי בתפארת ישראל מנחות פרק ב משנה יד שכתב כןיחיה אמר:
ולענ״ד זה משנה את הפשט המשך הגמרא.
בהקדם (דיוקון) דלכאו׳ הרי רבי זירא עונה לר׳ ירמי׳ ולמה אח״כ אומר ר״י לאו מילתא וכו׳ הרי ר״ז כבר הוכיח כן?
רק ששאלת ר״י היתה האם קים להו כ״כ בשיעורא וכו (בדגש על הצימצום)
וע״ז מתרץ ר״ז שבעיקרון יכול להיות שלא, אך בכל שיעורי חז״ל כן הם = שחייבים לתת שיעור למרות שאפשר לטעון שפחות משהו וכו׳ לא ישנה.
וע״ז מוכיח ממקוה והשאר.
ובא ר״י בעצמו לומר שבאמת קים להו גם בדקדוק ובצמצום.
(ועיין ריטב״א)
אך אם כפי שהבאת הרי כוונת ר״ז בתירוצו הינו שאכן חז״ל כוונו גם בצמצום לשיעור ואם כן איזה הוכחה מביא ר״ז ממקוה ומכביצה אוכל וכו? ר״י יטען ערבך ערבא צריך (משא״כ כאשר ר״ז מסכים בעיקרון ורק מוכיח שלמרות זאת אמרו שיעור מצומצם אחרת אין כזה מושג ׳שיעור׳)