דף י ר''ה י: בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
בגמ' ר"ה י: ''בר''ה נפקדה שרה רחל וחנה''.
לכאורה מה החידוש בזה הלא כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון ונפקדים לפניו ביום זה לחיים ולמוות.
ובפשטות (ואולי כאן הטעות שלי) כל עניני האדם מהחל ועד כלה נקבעים בראש השנה, ומה מיוחד בפקידתן של אותן צדיקות בראש השנה?
ומחמת המשחית אין שערי המדרשות והיכלי החכמה פתוחים בעדי, ואפשר שהדבר נידון בספרי המפרשים אלא שאינם תח''י.
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
פותח הנושא
אבר כיונה אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
בר''ה נפקדה שרה רחל וחנה''
הכוונה שבר"ה נכנסו להריון

ברש''י ד''ה נפקדה לא פירש כך, אלא ''בא זכרונם לטובה ונגזר עליהן הריון''.
וכן מוכח מהמשך הסוג' שם יא. ששרה הרתה בסוף תשרי או תחילת חשוון.
ומונח לי בזכרוני שיש מדרשים חלוקים בכל הסוג' הזו אימתי היה כל דבר, ולא באתי אלא על של עתה-
לפי פשט הסוג בר''ה שרק עלה זכרונם לטובה, מ''ש משאר מילי שנגזרים בר''ה.
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
פותח הנושא
שוב מצאתי שהקשה כן בשפתי חכמים על ר''ה יא. ברש''י ד''ה נפקדה
ותי' שאמנם הכל נקבע בר''ה, אבל הן צדיקות היו ונחתמו על כך בר''ה.

לענ''ד השאלה יותר טובה מהתשובה.
אשמח לתשובה מחו''ר הפורום.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
איך מוכח מתי שרה הרתה.
ויולדת למקוטעים זה יותר משישי. ממילא נפקדה זה הרתה.
 
על חנה ודאי לא שייך לומר שהרתה בר"ה שהרי לא שימשו עד שבאו לביתם שמזה נפק"ל שאכסנאי אסור בתשמיש ואכן הקושיה היא חזקה מאד, וכבר כמה שנים שגם אני מתקשה בה
 

שלו'

משתמש ותיק
פיילוט 0.4 אמר:
אבר כיונה אמר:
פיילוט 0.4 אמר:
בר''ה נפקדה שרה רחל וחנה''
הכוונה שבר"ה נכנסו להריון

ברש''י ד''ה נפקדה לא פירש כך, אלא ''בא זכרונם לטובה ונגזר עליהן הריון''.
וכן מוכח מהמשך הסוג' שם יא. ששרה הרתה בסוף תשרי או תחילת חשוון.
ומונח לי בזכרוני שיש מדרשים חלוקים בכל הסוג' הזו אימתי היה כל דבר, ולא באתי אלא על של עתה-
לפי פשט הסוג בר''ה שרק עלה זכרונם לטובה, מ''ש משאר מילי שנגזרים בר''ה.
ייש"כ על הקו' העצומה.
התעוררתי מלשון רש"י, שהנה גם בשאר מועדים וראשי חודשים אנו מדברים על זכרנו השם בו לטובה [וכל' הפס' בפר' בהעלותך ונזכרתם כו'], ופקדנו בו לברכה.
א"כ, מהו החילוק בין ר"ה לשאר הזמנים? אולי זהו פתח לישב, ותן לחכם כו'.
 
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
איך מוכח מתי שרה הרתה.
ויולדת למקוטעים זה יותר משישי. ממילא נפקדה זה הרתה.

המלאכים באו בחג סוכות, כמו שהגמ' שם מעמידה, ושרה פירשה נדה, א''כ לא הרתה לפחות עד אחרי החג.
וילדה בשישי למקוטעים כי הייתה שנה מעוברת כמו שמבו' בסוף העמוד.
וממילא הרתה או אחרי סוכות או אפילו בתחילת חשון.
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
פותח הנושא
רוצה לעשות רק טוב אמר:
על חנה ודאי לא שייך לומר שהרתה בר"ה שהרי לא שימשו עד שבאו לביתם שמזה נפק"ל שאכסנאי אסור בתשמיש ואכן הקושיה היא חזקה מאד, וכבר כמה שנים שגם אני מתקשה בה

לדעתי על חנה כן ניתן לומר שהרתה בר''ה, כי הייתה ברגל במשכן, נניח שהייתה שם בחג השבועות, ועבר כמה חודשים עד שנפקדה.
אנחנו לא מוגבלים לא לתאריך הריון ולא לתאריך לידה, בשונה מיצחק שאנחנו צריכים להסתדר עם זה שנולד בפסח אחרי בשורת המלאכים בסוכות.

וביותר, אם נלך לפי מש''כ בהמשך הסוג' שצדיקים נפטרים ביום שבו נולדו, ונמשיך עם המסורת ששמואל נפטר בחודש אייר, יוצא לנו מוצלח מאד לומר שהרתה דווקא בר''ה ונולד בשלהי אייר. (אכן המסורת הזו לא מוכרחת, ובפרט שממעשה דנבל יש לדייק ששמואל נפטר בשלהי אלול, ודוד ומחנהו היו אבלים עליו, וביקשו מנבל צרכי סעודה ליו''ט של ר''ה, וה' חיכה לו עשרה ימים של עשי''ת ואז מת).

בכל אופן שאלתי הייתה לדברי רש''י שפירש שרק נגזר ולא שנכנסו להריון.

ומש''כ הרב @אבר כיונה אפשר שיש בדבריו פתח שצריך להרחיב, ויבואו חכמים וידונו.
ובפשטות אנו מבקשים מה' שאחרי שנגזר מה שנגזר בר''ה מ''מ יש בחינה של אדם נידון בכל יום, ולרגעים תבחננו, וע''ז אנו מבקשים.

 
 

נבשר

משתמש ותיק
כמדומה שיש שאלה בפוסקים אולי בשערי תשובה, איך שרה וחנה הרו בר"ה והרי לא יבוא על אשתו בר"ה. ויש שם כמה תי'. אבל היינו שהרתה בר"ה.
 

פיילוט 0.4

משתמש ותיק
פותח הנושא
יש ספר נפלא על התורה שנקרא בשם ''סדרי פרשיות - שפתי יצחק'' לרב יצחק מאיר גאלדשטיין שליט''א, הספר עוקב אחרי כל החמשה חומשי תורה ומבאר ע''פ חז''ל והמפרשים מתי היה כל דבר. למרות שיש לי ביקורת על העריכה הסופית שלו, איני יכול שלא להתפעל מהחומר הנפלא שהוא מביא שם בעיון ובבקיאות. בכל מקרה לא פגשתי עד כה ספר נוסף שמקיף בשיטתיות מבראשית ועד זאת הברכה, אם מישהו מכיר חיבור נוסף בכיוון אשמח לשמוע.
בפרשת וירא בראשית כא.א. הוא מביא את פלוג' האמוראים אם יצחק נולד לז' חודשים [כסוגיית הגמ' בר''ה] או לט' חודשים. (מן הראוי לציין שזה תלוי במחלוקת נוספת, בגמ' בר"ה כ' שהמלאכים באו בסוכות, ולמועד אשוב אליך היינו למועד הבא שהוא פסח. ובמדרשים כ' באו בפסח, ולמועד היינו לשנה הבאה בתאריך הזה, וזה תליא בפלוג' ר"א ור"י באיזה חודש נולד אברהם, וכבר נידון בראשונים שם ואין כאן המקום להסתעף לכל הנושא).
לדעת ר' חמא ילדה בחודש התשיעי וא''כ צ''ל שנתעברה בסיון, ומביא מהיעב''ץ בסידורו דבר פלא - שאפשר שנתעברה בחג השבועות. וכ' הס"פ שלדעה זו או שלא סובר שבר''ה נפקדה שרה, או שהכוונה לר''ה שקדם להכל, היינו שעוד קודם שנתבשרו אברהם ושרה על לידת יצחק כבר נגזר עליהם שבאותה שנה תהרה.
ולדעת ר' יודן ילדה בחודש שביעי [ובגמ' בר''ה כ' דאפשר גם שישה וכמה ימים] וא''כ נתעברה בתשרי.
וכבר כתבתי למעלה מה היה ההכרח של רש''י לכתוב שרק נגזר ולא שנתעברה כי לגמ' בר''ה המלאכים הגיעו רק בסוכות וא''כ הרתה רק אחרי החג, אכן נראה שזה לא מוסכם, הנה במדרש תנחומא סי' יז' כ' ''בר''ה נפקדה שרה ונולד יצחק לז' חודשים בליל פסח'' ולכאו' משמע שנפקדה היינו נתעברה. ובספר ס"פ הנ"ל ציין לעטרת זקנים שו"ע או"ח תקפ"א שכ' שנתעברה בר"ה, וכן ציין לרא"ם.
אכן ציין  לנחלת יעקב על הרש"י בוירא וליד אפרים סי' תקפ"א ה שכ' שרק נגזר עליה בר"ה. ובאליה רבה סוף סי' תקפא הסתפק בזה.
אכן שוב, אחר כל החשבונות, טרם נעניתי על השאלה הראשונה שלי:
מה המשמעות שנגזר עליהם בר"ה מאי שנא משאר מילי דעלמא שנגזרים בר"ה?
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
רוצה לעשות רק טוב אמר:
על חנה ודאי לא שייך לומר שהרתה בר"ה שהרי לא שימשו עד שבאו לביתם שמזה נפק"ל שאכסנאי אסור בתשמיש ואכן הקושיה היא חזקה מאד, וכבר כמה שנים שגם אני מתקשה בה

נראה מדבריך שהבנת, שהסיפור עם אלקנה (שבהפטרה) היה בר"ה, אבל אין לכך שום ראי', ואדרבה, זה היה ברגל, (הסיבה שקוראים הפטרה זו בר"ה היא כי בר"ה נפקדה חנה, והיינו - או שהרתה אז או שנגזר עליה הריון).
 

גבריאל פולארד

משתמש ותיק
רוצה לעשות רק טוב אמר:
על חנה ודאי לא שייך לומר שהרתה בר"ה שהרי לא שימשו עד שבאו לביתם שמזה נפק"ל שאכסנאי אסור בתשמיש ואכן הקושיה היא חזקה מאד, וכבר כמה שנים שגם אני מתקשה בה
מה שנחלקו כאן חו''ר הפורום בענין חנה ואם נפקדה הכוונה הריון כבר קדמום הפוסקים עי' עטרת זקנים סי' תקפב ומה שהשיגו עליו בהגהות חת"ס ויד אפרים שם.
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
יתכן שעניינים גדולים כאלו כמו לידת האבות או שמואל הנביא הם לא אחד מהרשימה, אלא הפוך הם יוצרים את מהות ראש השנה.

דוגמא לדבר, הוא מה שכתוב 'בתשרי נברא העולם', ותוס' אומרים שהכוונה שבתשרי עלה במחשבה. ונשאל הרי הכל נפסק בראש השנה? ברור שאין שאלה כזאת, כי העולם הוא הרקע של הדין, הוא המציאות שעליה דנים, ולא דבר שמתנהל בתוך מסגרת הדין.

ויתכן שהוא הדין גם כאן, האבות ושמואל [שהביא את משיח], הם לא דבר שנידון בראש השנה ככלל העולם, אלא הם עוד ראיה שהכל מתחיל בראש השנה, שגם הם התחילו בראש השנה.

אולי.
 
אע"פ שכל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, רואים שיש חילוקי דרגות בדבר. עי' ברמב"ם בסה"מ ע' קלז וז"ל, וידוע שהתקיעה הזאת ביובל אמנם היא לפרסם החרות ושהוא מין מן ההכרזה והוא אמרו וקראתם דרור. ואין ענינה ענין תקיעת ראש השנה כי היא זכרון לפני י"י (אמור כג) וזו להוציא את העבדים כמו שבארנו. ע"כ. נראה מלשונו שהחידוש שבתקיעה הוא עצם ההזכרות על ידה לפני ה', ולא שהזכירה לפני ה' היא דבר דממילא שאין בו רבותא וכל החידוש הוא להזכר לטובה, (וכמובן שמבקשים שהזכירה תהיה לטובה, אבל העיקר הוא עצם הזכרנו לפני ה'). וכ"ה פשטות לשון הכתוב ונזכרתם לפני ה' א' ונושעתם מאויביכם.
(ועצם הנידון בחילוק ההשגחה בין הברואים הוא מדברים שבכבשונו של עולם, והרמב"ם במו"נ מאריך טובא ע"פ דרכו בענין, וכו', אבל כו"ע מודו שבכו"כ מקראות מבואר שעצם ההשגחה על צדיקים היא היא מעלתם. וכמדומה שגם בשפ"א לר"ה <איני זוכר באיו שנה> מבאר את ד' הגמ' שיעלה זכרונכם לפני לטובה בערך כמו שכתבתי).

לפי זה ההטעמה בר"ה נפקדה שרה רחל וחנה משתנה, לא על כך שבר"ה נפקדו ולאפוקי חשון וכסלו, אלא על כך שפקידתם - דבר גדול כ"כ שהאומה כולה תלויה בו, עי' ד' @ספר וסופר לעיל - היתה לא כדבר דממילא אלא בהשגחה וזכירה שבראש השנה.
 
מה שכתבתי שבשפ"א כ' כעין הנ"ל, עלעלתי שם כעת וכנראה שהתכוונתי לדבריו בתרל"ט, אבל אי"ז ממש דומה, עי"ש, (רק שמ"מ מפרש שבנ"י מבקשים מהקב"ה על עצם הדבר שיעלה זכרונם לפניו, עי"ש).
 
חלק עליון תַחתִית