פותח שערים ( ולכן ) משנה עיתים ! ולמה  ולאן נסעו ר דוד מינצברג ור א, אלתר בג'פ ! וגם על השוד וחילול הקברים.

NETANEL

משתמש ותיק
פותח שערים ( ולכן ) משנה עיתים !  ולמה ולאן נסעו ר דוד מינצברג ור א, אלתר בגי'פ !
בגמרא בשקלים  ישנם סוגיות רבות הנוגעות במקדש ובקודשיו, נדון בחלק מהעניינים  מהדפים האחרונים​
1,שער ניקנור​
2 שערי המקדש \העזרה,  שקלים  דף יז ,עא,​
3 שערי הר הבית (הכותל),מסכת מדות.​
4, המקוואות,שקלים כא, ופסחים יט,​
 ​
 1 - בשערי המקדש  מופיע שהיו 13 השתחויות כנגד השערים, אחד מהם כנגד שער ניקנור, מאלכסנדרייה  וכו כמופיע בשקלים יז,א​
במערב שער יכניה שער הקרבן שער הנשים שער השיר, ולמה נקרא שמו שער יכניה שבו יצא יכניה בגלותו,  שבמזרח שער נקנור ושני פשפשין היו לו אחד מימינו ואחד משמאלו,  ושנים במערב ולא היה להן שם:      
אחוזת קבר ניקנור, בגן הבוטני של הר הצופים
בשנת 1902 נתגלתה מערת קברים בתחומי אחוזת גריי היל שעל הר הצופים, כיום בשטח הגן הבוטני שבתחומי האוניברסיטה העברית. מערכת קברים זו היא מהמורכבות שנתגלו בירושלים מימי הבית השני וכוללת חצר וחמש מערכות חדרים ששימשו לקבורה.
     אחת מהגלוסקמות שנמצאו בקבר, נושאת כתובת בת ארבע שורות, שלוש ביוונית ואחת בכתב עברי ומוזכר בה השם "ניקנור". במחקר מיוחסת הכתובת לניקנור ההמוזכר משנה,או לבני משפחת ניקנור מאלכסנדריה. אבי המשפחה, אשר תרם את הדלתות לאחד השערים במקדש בירושלים, מוזכר בכמה מקורות בשס.
    הארכיאולוג רוברט מקאליסטר הגיע לבדוק את המערה והעביר תצלום של הכתובת לשארל קלרמון גאנו. בשנת 1903 הגיעה הגלוסקמא הנ"ל למוזיאון הבריטי ושם היא נמצאת עד היום.
וזה מה שנכתב בכתובת:
ביוונית – "העצמות אלה של נקנר איש אלכסנדריה שעשה את הדלתות"
בעברית – "נקנר אלכסא"
             ניקנור שתרם את דלתות המקדש המפרידות בין עזרת נשים לעזרת ישראל, וכאשר הביא אותם לארץ ישראל נעשה לו נס, ומספרת הגמרא (בבלי יומא ל"ח.):
"ניקנור נעשו נסים לדלתותיו: ת"ר מה נסים נעשו לדלתותיו אמרו כשהלך ניקנור להביא דלתות מאלכסנדריא של מצרים בחזירתו עמד עליו נחשול שבים לטבעו נטלו אחת מהן והטילוה לים ועדיין לא נח הים מזעפו בקשו להטיל את חברתה עמד הוא וכרכה אמר להם הטילוני עמה מיד נח הים מזעפו והיה מצטער על חברתה כיון שהגיע לנמלה של עכו( או יפו) היתה מבצבצת ויוצאה מתחת דופני הספינה ויש אומרים בריה שבים בלעתה והקיאתה ליבשה"
השערים היו מנחושת ואומרת הגמרא:
"נחושתן היה מצהיב ויותר יפה משל זהב" (ירושלמי, יומא, י"ט ע"ב)
(יש חולקים שאולי מדובר רק  בבניו – נקנר ואלכסא, )
 ​
במשנה נאמר כי שער ניקנור  שבמזרח  ,ממנו יורדות חמש עשרה המעלות  שעליו עומדים ומנגנים בשמחת בית השואבה. (סוכה פרק ה,משנה  ד)
וְהַלְוִיִּם בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבַחֲצוֹצְרוֹת
וּבִכְלֵי שִׁיר בְּלא מִסְפָּר,
עַל חֲמֵשׁ עֶשְֹרֵה מַעֲלוֹת
הַיּוֹרְדוֹת מֵעֶזְרַת יִשְֹרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים,

כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה עָשָֹר שִׁיר הַמַּעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִלִּים,
שֶׁעֲלֵיהֶן לְוִיִּם עוֹמְדִין בִּכְלֵי שִׁיר וְאוֹמְרִים שִׁירָה)
זיהוי ארון הקבורה עורר התרגשות בכל המתעניין בהיסטוריה של הארץ, כי נדיר למצוא ממצא ארכיאולוגי, שבאמצעותו ניתן להתחבר למשנה ולגמרא  כמו גם במספר מקורות יהודיים נוספים. ארון הקבורה של ניקנור נמצא כיום במוזיאון הבריטי בלונדון ועותק שלו ניצב בתוך המערה  בירושלים- בה נתגלה. ( ראה תמונה)
  אז ראינו שבממצא יש בו את השם: ניקנור,
את מוצאו: אלכסנדרייה,
ואת מושא גאוותו שאותו חרת על קברו: עושה דלתות המקדש,
 כל אלו יש להם קשר ישיר למקדש ולמשנה ,
 ​
 אבל יש עוד רבים , ונעבור לעוד אחד,
שערי המקדש (פותח שערים ומחליף הזמנים)
2 – נקדים לבאר שהיו שערים בשלושה מתחמים : החיצוני  -שערי הר הבית. פנימה לו  - שערי העזרה.  ופנימה להם במרכז שערי המקדש עצמו.
     ברשימת שערי הר הבית בשקלים ,  , נאמר שבצד מערב "ושניים במערב  ולא היה להם שם" , אולם בשערים של מה מדובר כאן ?    לדעת הכפתור ופרח מדובר בשערי המקדש ,    אך  לפי מה שכתב התויוט מדובר כאן  על שני שערים בכותל העזרה, אבל  לתויט יקשה  מדברי יוסיפון שכתב  שבמערב העזרה  כלל לא היו שערים, ותירץ התפארת ישראל: שהיו שם שני שערים -  בבית ראשון, ולא בבית שני ,ולמרות זאת השתחוו שם בגלל השערים שהיו שם בבית ראשון,
      3,  שערי הר הבית (במערב)
  עד כאן דיברנו על שערי המקדש עצמו, או על שערי העזרה,   אבל בואו נעבור רגע לשערי הר הבית  = הכתל המערבי , ובכן כאן יש לנו משנה מפורשת במידות פרק א, ג, ושם כתוב שבמערב  היה שער אחד בלבד שער קיפונוס,    ואילו אצל  יוסף,ב,מ,  גם כאן כתוב שיש ארבעה שערים במערב , כפי שגם נראה מהשרידים שרואים אותם , גם היום ?
        ר ז, קורן בספרו מסביר יפה את ההבדל: שכן בעוד המשנה מדברת על שער עלייה  להר הבית = הוא שער וילסון = (השער שמעל הקשת בקצה אולם הגברים היום) , הרי ששאר השערים אינם מצויינים במשנה, מפני: ששני הדרומיים רובינסון (בפינה מערב דרום) ושער ברקלי (בפינת עזרת הנשים)הם מחוץ ל 500 * 500 אמה הקודשים, והם שייכים להרחבה שעשה הורדוס, והשער הרביעי בצפון הכותל, שער וורן ( בסמוך אל מול קודש הקדשים ,במנהרות ) הוא מבוא למנהרה תת קרקעית ,ורק בקצהשלה  היו מדרגות שממנה עלו למפלס הר הבית, ולכן אין המשנה מונה אותם בשערים שמערב. ( ראה מפה).
           במפה המצורפת בתגובות למטה: רואים את הכותל בימי בית שני, ובו 4 שערים, בשניים מחילת מעבר שבסופם מדרגות העולות למפלס הר הבית, 
ושניים במפלס עליון ,הגשר באמצע הוא זה שמוביל אל שער קיפונוס לדעת ז,קורן. והסימון הצהוב מראה את הכותל שמתפללים בו היום.
4 , המקוואות
      על מקוואות מימי המקדש נתוודענו בגדול בחפירות מצדה, ולא סתם , אלא יגאל ידין הקדיש  בספרו  פרק מיוחד למקוואות,   ומדוע זה ככ סיקרן וריתק אותו , כי כל הלכות מקוואות הם תושבע, והנל  סקרן היה לדעת איך נהגו בבית שני, והוא הופתע בגדול,
     כי לצורך אישור הממצאים מבחינה הלכתית הוא גייס את רב המקוואות שבירושלים הר דוד מינצברג הממונה על המקוואות בירושלים, עם הווייסע הויזען ומלוויו ,הם נסעו  עם הגיפ עד לרגלי מצדה ומשם  (לא היה רכבל) טיפסו למרומי ההר,בשביל הנחש, ,והנה הגיעו למקווה (היו שם שניים), כל החופרים עומדים מסביב – יש צילום – שותקים ומסתכלים אל עבר הר מינצברג שפשט  את החאלאט  (הם עמדו נדהמים) והרב עומד בתוך המקווה מודד :יש\ אין ארבעים סאה , יש\אין השקה אוצר וכו , זה ארך זמן,  ולבסוף הרב מרים את מבטו לנוכחים שציפו לדבריו :" משופרא דשופרא"  , אמר הרב,יש אוצר,  יש השקה, יש ארבעים סאה  וכו, ויש גם ריבוע אדמה בו אפשר היה לעשות המשכה - למים שהועלו מהבורות עי העבדים.  ואפילו מצאו בסמוך למקווה כלים לפדיקור מניקור לניקוי הציפרניים לפני הטבילה, שלא תהא חציצה.
ובכך מקווה זה קיבל פירסום גדול והיו לו הדים רבים.  , ועל התמונה (ראה במצורף) אמר ידין שתמונה זו היא אחת החביבות ביותר עליו,
                רגע  - אבל מה הקשר לשקלים, כי אחרי ששת הימים מצאו  בירושלים בחפירות  מעל מאה מקוואות, שהרי כולם חייבים כאן בטהרה, ובמספר מקוואות החופרים ראו דברים בלתי מובנים , והם באו לשאול את הרבנים מה \ולמה זה ? למשל מחיצה קטנה בגובה  כעשרים ס"מ באמצע המדרגות היורדות למקווה ,  כן לכך הכוונה בגמרא שקלים " כלים שנמצאו דרך ירידה טמאים, ובדרך עלייה טהורין,"המחיצה נועדה לסמן את הדרכים הנפרדות לירידה ולעלייה. (ראה תמונה).
 
        אהה כן. מצאו עוד משהו אגן מאבן ובו שקע , באמצע בליטה (כמין קרן) והוא מחורר למטה , מה החפץ הזה (מצאו כמה) עושה דווקא באיזור המקוואות ?  ניתי ספר ונחזי ,והרבנים מראים להם  "עריבת הרגליים" כך כתוב במשנה ידיים,  אמנם  הממצא כאן איננו העריבה המוזכרת במשנה בידיים, שכן במשנה מדובר בכלי קיבול למים  לשטיפת רגליים, ונראה שמה שמצאו היא סוג אחר של עריבת הרגליים ,לגירוד וקירצוף הפסולת \בוץ  שנדבקו לרגליים לפני הטבילה,( חציצה) שכן בתחתיתו הוא מחורר ואינו מחזיק מים. הרעיון יפה אבל – יש לומר עליו "אולי.,"
 ​
מסכת ידיים פרק ד
ד,א  בו ביום נמנו וגמרו על עריבת הרגליים, שהיא משני לוגין ועד תשעת קבין שנסדקה--שהיא טמאה מדרס:  שרבי עקיבה אומר, עריבת הרגליים, כשמה.
 ובברטנורא- עריבת הרגלים. עריבה עשויה לרחיצת הרגלים.
 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
ארון ניקנור 3.jpg להלן תמונות מפה
 

קבצים מצורפים

  • מערת ניקנור 2.jpg
    מערת ניקנור 2.jpg
    123.4 KB · צפיות: 276
  • עריבת הרגליים.jpg
    עריבת הרגליים.jpg
    10.3 KB · צפיות: 277
  • IMG-20210412-WA0063תמונה ר מינצברג.jpg
    IMG-20210412-WA0063תמונה ר מינצברג.jpg
    61.7 KB · צפיות: 278
  • תיאור י, ידין.jpg
    תיאור י, ידין.jpg
    155.9 KB · צפיות: 278

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
חלום שנגנז - וטוב שכך .
הרחבה - שוד הקברים, במערת ניקנור  על הר הצופים.
אם תחילתו של השוד והחיטוטי שכבי היה של נכרים (בריטים) ,
הרי המשך חילול המערה נעשה על ידי סוקניק אביו של יגאל ידין חופר מצדה,
ועי הקקל ואנשי ההסתדרות הציונית,שהעלו את הרעיון המעוות ןהרשעי , כשתכננו להקים במקום "פנתאון לאומי "ובה שלא עלתה בידם.
קבורתו הסופית של הרעיון היה עם מלחמת תשח כאשר הגישה החופשית להר הצופים נחסמה,
כמוכ היתה התנגדות של הרבנים ואנשי החברה קדישא לשינוי מנהגי הקבורה ,כגון קבורה בארון מתכת, קבורה עפ האדמה ולא בתוך האדמה , ועוד, והדבר טופל ונידון עי הרב הרצוג.
ועכ קיראו להלן (מתוך המכלול ובמאמרו של שפירא),


"ב-1934, הועלו עצמותיו של יהודה לייב פינסקר ממקום קבורתו באודסה ונטמנו באולם מספר 2 של מערת ניקנור. יוזם ההעלאה היה מנחם אוסישקין, שרצה להקים פנתאון לאומי במערה.

בישיבת הקרן הקיימת לישראל, הוחלט על הקמת הפנתיאון:

היושב ראש הודיע, כי חלקת־האדמה, אשר בה נמצאת "מערת ניקנור" - במערה זו הובאו למנוחת עולם עצמות ד"ר י. ל. פינסקר ז'ל - נכללת באדמת הקהק'ל המסורה לאוניברסיטה. הואיל וחושבים להשתמש במערה זו למקום מנוחת־עולם לאנשי־שם יהודיים, על כן הוא מציע, כי ההחלטה על דבר חלוקת כבוד זה תימסר לוועדה מורכבת מנשיא ההסתדרות הציונית, נשיא הקהק'ל ונגיד האוניברסיטה.

ההצעה נתקבלה פה אחד.
— פרוטוקול ישיבת דירקטוריון קרן קיימת, 2.7.1934‏[6]
אולם רעיונו של אוסישקין לא יצא לפועל, והאדם השני והאחרון שנטמן במערה, בצהרי יום שישי, 3 באוקטובר 1941, היה אוסישקין עצמו. לפנתיאון לאומי" ,ציטוט עכ.
 

חיפאי

משתמש רגיל
משום מה לא מפורט מה המידות המדויקות שנמצאו במקוואות הללו
כלומר כמה זה ארבעים סאה וממילא שאר השיעורים לפי זה
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
חיפאי אמר:
משום מה לא מפורט מה המידות המדויקות שנמצאו במקוואות הללו
כלומר כמה זה ארבעים סאה וממילא שאר השיעורים לפי זה
חיפאי שאלתך היא  לעניין -
ונוגעת לשאלה כללית שרבו הדנים בה ,האם יש בידי ממצאים ארכיאולוגיים לשנות קביעות הלכתיות ? והתשובה היא לא , 
יותר מכך גם גילוי ומציאת ספרים וכתבי יד בדכ כלל לא ישפיעו(ודעת החזוא היתה תקיפה בנידון),אם כי יש מקרים חריגים שכן התחשבו בכך ,בעיקר לחומרא.ואכהמל.

  ולעצם שאלתך  - מצאנו מידות שונות ,גם של סאה,גם באמה טפח וכו, ןלא רק  - מצאנו גם תפילין של רשי, ר"ת ועוד שיטות אחרות, ונראה שלפני שהתכנסו  להכריע בהלכה ,מר כי אתריה עביד,ומר כי אתריה ,ויש לכך תוקף הלכתי.

ולגבי כמות המים במצדה ,להלן ציטוט על העניין - 
רא"ח נאה. הוא אמנם כתב כי לכתחילה יש לנקוט שיעור גדול יותר של מקווה, אך הדגיש שאין להוציא לעז על מקווה המכיל 332 ליטר.17 דעות אחרות דורשות שיעורים שונים לכמות המים במקווה.
      ברכת הטבילה במצדה - בקו המים שגובהו 32 ס"מ - הכילה כ -420 ליטר,  כלומר המקווה הכיל כמות מים גדולה בכ -25 אחוזים מהנדרש למקווה, לפי השיעורים המקובלים יותר של האמה והסאה. תוספת זו נתנה טווח ביטחון מפני התמעטות המים כתוצאה מטבילות רבות ומהתאיידות. איבוד של כ -7 ס"מ מים היה פוסל את המקווה.
    וכדי שיהיה סימן ברור מתי יש להוסיף מים, נקבע מפלס המים בגובה המדרגה. כאשר מפלס המים ירד מגובה המדרגה דאגו להוסיף מים שאובים למקווה. הוספה זו מותרת שכן למקווה שיש בו כבר 40 סאה של מים כשרים ניתן להוסיף מים שאובים ככל שרוצים.....עכ.
 
 

חיפאי

משתמש רגיל
NETANEL אמר:
הכילה כ -420 ליטר,  כלומר המקווה הכיל כמות מים גדולה בכ -25 אחוזים מהנדרש למקווה, לפי השיעורים המקובלים יותר של האמה והסאה.
אם אינני טועה שיעור מקוה לחזו"א הוא 648 ליטר כלומר גדול מהמקוה המדובר בכ50 % אמנם אתה יכול לומר שאצלך המקובל הוא כהגר"ח נאה
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
חיפאי אמר:
NETANEL אמר:
הכילה כ -420 ליטר,  כלומר המקווה הכיל כמות מים גדולה בכ -25 אחוזים מהנדרש למקווה, לפי השיעורים המקובלים יותר של האמה והסאה.
אם אינני טועה שיעור מקוה לחזו"א הוא 648 ליטר כלומר גדול מהמקוה המדובר בכ50 % אמנם אתה יכול לומר שאצלך המקובל הוא כהגר"ח נאה
לחיפאי -
 אכן זה פחות משיעור החזוא , אבל נמצאו גם מקוואות עם שיעור חזוא ,וגם יותר מכך, וראה דברינו לעיל.
ואגב  -דיברנו על ההשקה שמצאו במצדה, ויש להוסיף שמתוך מאות המקוואות שיש לנו היום רק במעטים מצאו את ההשקה,
זה לא אומר שלא היה, אולי נסתמו , או נשברו וכדומה, או שהכשירום בשיטות הנוספות הקיימות הלכה.
  ועוד דבר מעניין - בחלק מהמקוואות אחרי הירידה במדרגות , יש מדרגה רחבה לעמידה ולטבילה, וממנו אפשר לרדת  במדרגה נוספת - אך גבוהה, דהיינו יש אגן שהוא קטן  אך עמוק יותר בקצ המקווה,ויש בשיעורו בדכ שיעור מקווה,  והשאלה למה הוא נועד ? יא כדי לסמן מתי יש להוסיף מים,  ויא - כדי שבשנת בצורת , שישאר לפחות קטע שהמים בתוכו עמוקים דיים דיו  לאפשר לאדם  לטבול בו . ויש עוד אפשרויות.
 
 

NETANEL

משתמש ותיק
פותח הנושא
מוישה הירש אמר:
NETANEL אמר:
ארון ניקנור 3.jpgלהלן תמונות מפה
קובץ אהל לאה ד -הגר''ש פישר.png
מכאן

-----------------------------------------
תודה ,
ואשמח מאוד באם תוכל להביא גם את נימוקיו לכך.

ככלל למקווה בשעת הדחק [ויש להניח שבמצדה היה כך] די בכ 340 ליטר , ולרח נאה, לפחות 455 ליטר ולחזו"א כ-650 ליטר ובפועל, נוהגים להכין לכתחילה מקוואות שמכילים לפחות אלף ליטר (קוב). ובזכרוני שהבור מכיל יותר מ 340 שקיות חלב !

ואגב
במצדה מצאו באולם של המקווה אבנים מחורצות =צפירה שאולי שימשו לקילוף חוצצין הדרושין לטהרת אדם.
כמוכ בכניסה לבור המקווה יש משטח חולי ממוסגר - ויש הרואים בכך משטח להמשכה של המים שנשאבו מהבורות שבמצוק ההר.
 
חלק עליון תַחתִית