הגמ' (קטו ב) אומרת שבלע מרור לא יצא ומסביר הרשב"ם "דבעינן טעם מרור וליכא דמשום הכי קפיד רחמנא למרר את פיו של אוכל זכר לוימררו את חייהם"
הבית הלוי (שמות יג,ח) אומר שמצוות התורה היו קימות גם אם לא היו הארועים מתרחשים "ועל כרחך מצוות אלו לא נצמחו מגאולת מצרים רק הוא להיפוך דמזכות מצות פסח ומצה ומרור שיש בלילה הזאת נצמחה גאולתן ממצרים בלילה זאת"
וקשה לפי הבית הלוי שגם אם לא היה את יציאת מצרים הינו חייבים בפסח מצה ומרור, ולא יכול להיות שהיה צריך טעם מרור זכר לוימררו את חיהם, כי לא היה. ואם כן גם האידנא לפי הבית הלוי מרירות טעם המרור לא היתה צריכה לעכב?
הבית הלוי (שמות יג,ח) אומר שמצוות התורה היו קימות גם אם לא היו הארועים מתרחשים "ועל כרחך מצוות אלו לא נצמחו מגאולת מצרים רק הוא להיפוך דמזכות מצות פסח ומצה ומרור שיש בלילה הזאת נצמחה גאולתן ממצרים בלילה זאת"
וקשה לפי הבית הלוי שגם אם לא היה את יציאת מצרים הינו חייבים בפסח מצה ומרור, ולא יכול להיות שהיה צריך טעם מרור זכר לוימררו את חיהם, כי לא היה. ואם כן גם האידנא לפי הבית הלוי מרירות טעם המרור לא היתה צריכה לעכב?