דף קכ בענין חיוב מצה בליל ראשון בזמן הזה

אור זורח

משתמש ותיק
מבואר בגמ' פסחים ק''כ א' דעת רבא שמצה בזמן הזה דאורייתא ומרור דרבנן כי  מרור תלוי בפסח אבל מצה חזר הכתוב ואמר בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה.
ויש להקשות מדוע אין לומר כאן כל דבר שהיה בכלל שבעת ימים מצות תאכלו ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא על הכלל כולו יצא ללמד וכל שבעת ימים יהא חובה לאכול מצה.
 

HaimL

משתמש ותיק
אתה בעצם שואל מאי אולמיה דהיום השביעי, ללמד שאין חובה, מהיום הראשון ללמד שיש חובה.

נראה שהתשובה היא, שאם התורה לא הייתה כותבת בערב תאכלו מצות, הייתי יודע שהוא חובה מכלל שבעת ימים מצות תאכלו, וא"כ הוא לא יצא מן הכלל ללמד, אלא נשאר בכללו.
אבל היום השביעי הוא חידוש, שהרי יצא מכללו, וללמד על כל הימים יצא. א"כ, ע"כ הפסוק בערב הראשון בא ללמד רק על עצמו.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
HaimL אמר:
אתה בעצם שואל מאי אולמיה דהיום השביעי, ללמד שאין חובה, מהיום הראשון ללמד שיש חובה.

נראה שהתשובה היא, שאם התורה לא הייתה כותבת בערב תאכלו מצות, הייתי יודע שהוא חובה מכלל שבעת ימים מצות תאכלו, וא"כ הוא לא יצא מן הכלל ללמד, אלא נשאר בכללו.
אבל היום השביעי הוא חידוש, שהרי יצא מכללו, וללמד על כל הימים יצא. א"כ, ע"כ הפסוק בערב הראשון בא ללמד רק על עצמו.
להרב HAIML שליט''א
השלום והברכה
רק כעת הבחנתי בתגובתך העמוקה
(כידוע אם לא מביאים את דברי הכותב אין התראה)

לעצם הענין 
עדיין יש לי מקום של עיון 
שהרי אם לא היה כתוב בערב תאכלו מצות
לא היינו יודעים שיש חיוב בזמן הזה
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
כמעיין המתגבר אמר:
לא הבנתי כוונתך, תשאל על זמן הבית שהיה פסח, וכי נימא שכל ז' ימים היה חובה לאכול מצה, לא, א''כ על כרחך תאכלו מצות בא רק למעוטי חמץ א''כ אף שלא בזמן הבית.

הפסוק מרבה שאין מצה תלוי בפסח והנפקא מינה הוא כאשר אין פסח ואז הוא יצא מן הכלל ואז יש לו ללמד על הכלל
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
לא הבנתי כוונתך, תשאל על זמן הבית שהיה פסח, וכי נימא שכל ז' ימים היה חובה לאכול מצה, לא, א''כ על כרחך תאכלו מצות בא רק למעוטי חמץ א''כ אף שלא בזמן הבית.

הפסוק מרבה שאין מצה תלוי בפסח והנפקא מינה הוא כאשר אין פסח ואז הוא יצא מן הכלל ואז יש לו ללמד על הכלל
למה אתה לא שואל אף כשיש פסח?
 
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
כמעיין המתגבר אמר:
למה אתה לא שואל אף כשיש פסח?

כי אז בלאו הכי יש חובה לאכול מצה עם הפסח והוא לא יוצא מהכלל
הבנתי וכעת אתה שואל אף על זמן הפסח כי ודאי אם חובה לאכול בלא פסח אף בזמן הבית א''כ שייך לומר כן אף בזמן הבית.
אמנם שבעת ימים תאכל מצות חז''ל הבינו שהפירוש ולא חמץ אבל אין חובה לאכול מצה וממילא גם אין מצוה לאכול מצה (לפי הפשטות כי אם הפסוק מתכוין לאכול מצה א''כ הוא חובה אלא ודאי הכוונה רק לא חמץ), ונמצא דביום הראשון לא הוזכר חובה לאכול מצה כלל אלא רק לא לאכול חמץ, וכעת בא פסוק ואומר חובה לאכול מצה, וא''כ הוא לא היה כלול בכלל, כי דין מצה לא הוזכר בכלל, ואין סברא לומר שאותו יום היה בכלל אחד, כי הוא היה באותו כלל לגבי דין אחר, וצריך שאותו דין יהיה בכלל ולא אותו יום כי היום הוא לא דין.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
HaimL אמר:
אתה בעצם שואל מאי אולמיה דהיום השביעי, ללמד שאין חובה, מהיום הראשון ללמד שיש חובה.

נראה שהתשובה היא, שאם התורה לא הייתה כותבת בערב תאכלו מצות, הייתי יודע שהוא חובה מכלל שבעת ימים מצות תאכלו, וא"כ הוא לא יצא מן הכלל ללמד, אלא נשאר בכללו.
אבל היום השביעי הוא חידוש, שהרי יצא מכללו, וללמד על כל הימים יצא. א"כ, ע"כ הפסוק בערב הראשון בא ללמד רק על עצמו.
להרב HAIML שליט''א
השלום והברכה
רק כעת הבחנתי בתגובתך העמוקה
(כידוע אם לא מביאים את דברי הכותב אין התראה)

לעצם הענין 
עדיין יש לי מקום של עיון 
שהרי אם לא היה כתוב בערב תאכלו מצות
לא היינו יודעים שיש חיוב בזמן הזה
בפשטות, שני הפסוקים על מצות ומרורים יאכלוהו ובערב תאכלו מצות צריכים לרבות שיש חובה לאכול מצה בלילה הראשון, ותרוויהו אצטריכו, כדי שנלמד שיש חובה לאכול מצה גם כשאין פסח, ובזמן שכן יש פסח יש חובה לאכלו על מצות ומרורים. וזה ודאי שלא היה יכול הכתוב לשתוק מעל מצות ומרורים יאכלוהו, אבל כן היה יכול לשתוק מבערב תאכלו מצות, כיוון שהוא בכלל כל שבעת הימים (וזה ברור שאין הוא תלוי בפסח, שהרי אין פסח כל שבעת הימים). ואחרי שלמדנו מביום השביעי שאין חובה כל שבעת הימים, עכשיו הכתוב כבר לא יכול לשתוק מבערב תאכלו מצות, כיוון שאחרת הייתי אומר שגם בערב הראשון הוא תלוי בפסח, מחדש לי בערב תאכלו מצות, שאין מצה בלילה הראשון תלוי בפסח כלל
 
 
חלק עליון תַחתִית