דף קטז חידה ... וכאן הבן שואל

אור זורח

משתמש ותיק
איך משכחת לה אב ובנו יושבים בליל הסדר והאב חייב לשאול את הבן..
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
אחד הרבנים שליט''א פנה אליי בהודעות הפרטיות ושאלני בזה אם כוונתי לשאלת מה נשתנה
והתשובה שלי כן
איך משכחת לה שהאב צריך לשאול את הבן מה נשתנה
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
אולי אם האב גם רבו ואינו מוחל לו להדיא, כך שבנו אינו יכול להסב לפניו וא"כ כיצד ישאל שהלעלה הזה כולנו מסובים.
הגם שיש לדון בזה טובא
 

מה אדבר

משתמש ותיק
כשהבן גוי (שאביו ישראל ואימו עכו''ם).
על הבן לא מוטלת המצוה, ואילו האב כיון שרק בן זה יושב עימו חייב לשאול.
[ואין טעם לומר שאין מתקיים דרך שאלה ותשובה בעכו''ם, וצ''ע לדינא].
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה אדבר אמר:
כשהבן גוי (שאביו ישראל ואימו עכו''ם).
על הבן לא מוטלת המצוה, ואילו האב כיון שרק בן זה יושב עימו חייב לשאול.
[ואין טעם לומר שאין מתקיים דרך שאלה ותשובה בעכו''ם, וצ''ע לדינא].

החידה שלנו גם באופן ששניהם יהודים
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
ב. גפנר אמר:
נו....
הרב אור זורח, אנחנו צריכים לדעת האם לשנן את 'מה נשתנה' בעל פה. מתי הפתרון?
יש כאלה שמסתמא עדיין לא ראו את החידה
ברשותך נחכה ונמתין עוד יום יישר כח מאוד מאוד
 
ראיתי תשובות נפלאות לחידה הנפלאה הנ"ל, אשמח אם הצבור יביאו מקורות לתשובות הנפלאות.
אני אשמח לפרסם את החידה והמקורות בשם אומרם, בגליון החידות שלי 'פלאי התורה' לחג הפסח הבעל"ט.
תודה רבה מראש, דוד נתנאל שוורץ.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
עת הזמיר אמר:
אולי אם האב גם רבו ואינו מוחל לו להדיא, כך שבנו אינו יכול להסב לפניו וא"כ כיצד ישאל שהלעלה הזה כולנו מסובים.
הגם שיש לדון בזה טובא

החידה על כל השאלות של מה נשתנה הלילה הזה
 

בבלי

משתמש ותיק
פתרון נוסף:
חשוקי חמד מסכת פסחים דף קטז עמוד א
שאלה. אב שגר בחו"ל והגיע לפסח לבנו בארץ ישראל, ועתה ביום טוב שני האב עושה ליל הסדר שני, והבן מחמת הכבוד לאביו משתתף בסדר, האם יש ענין לבן לשאול את הארבע קושיות לאביו? והאם מקיים האב מצות סיפור יציאת מצרים, של 'והגדת לבנך'?
תשובה. יש לחקור מה הוא המצוה של והגדת לבנך, האם המצוה על האב לספר, או האם המצוה שהבן ישמע את סיפור יציאת מצרים, ומסתבר דעיקר המצוה שהבן ישמע ויכנס בו אמונה, ומאחר ואצל בנו עתה זה לא ליל הסדר, אין צריך הבן לשאול את הקושיות וגם האב מסתבר דאינו יוצא המצוה. וכמו כן נראה דאם הבן מעבר לקו התאריך והאב מצד זה והבן ישאל את אביו לא יצא, כי הסיפור צריך להיות כשמצה ומרור מונחים לפניך ואצל הבן אין כעת מצוה.
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
בבלי אמר:
בגמרא כתוב מפורש:
אפילו שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח - שואלין זה לזה.
וכך יוצא שהאב שואל לבנו


להרב @בבלי שליט''א
השלום והברכה וכל טוב סלה
יפה מאוד לזה נתכונתי
הדברים מובאים בספר הערות למרן הגרי''ש אלישיב זצוק''ל
הוא אומר שבן שואל את אביו היינו בעוד שהבן קטן אבל בן גדול יש לו חיוב של עצמו לספר ביציאת מצרים וצריך שישאלו 
אותו כדין ב' ת''ח שכל אחד שואל לחבירו.
נמצא שכל מי שיש לו בן מעל י''ג שנה הבן צריך לשמוע שאלה 
וזה יכול להיות מכל אחד מן המסובין
ואם הוא יושב עם אביו אז הוא צריך לשאול את אביו ואביו צריך לשואלו כדין ב' ת''ח 

דרך אגב מצאנו כזה גם בשבת קודש לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך אבל בן גדול הוא "אתה" שמוזהר אתה ובנך דהיינו בנים שיולדו בעתיד.
כעת ראיתי ששלחת לי עוד תשובה ויישר כח

תודה לכל הרבנים שליט''א שהשתתפו והעלו רעיונות יפים ונפלאים אשריכם אשריכם
 

דבש לפי

משתמש ותיק
אור זורח אמר:
כדין ב' ת''ח שכל אחד שואל לחבירו.
חידוש עצום הוא זה, לומר ש"שואלין זה לזה" היינו שזה שואל את זה וחוזר זה ושואל את זה. לכאורה הפשט הוא שאחד שואל את חברו ותו לא.
 

אור זורח

משתמש ותיק
פותח הנושא
דבש לפי אמר:
אור זורח אמר:
כדין ב' ת''ח שכל אחד שואל לחבירו.
חידוש עצום הוא זה, לומר ש"שואלין זה לזה" היינו שזה שואל את זה וחוזר זה ושואל את זה. לכאורה הפשט הוא שאחד שואל את חברו ותו לא.



 
הערות הגרי"ש אלישיב מסכת פסחים דף קטז עמוד א
אי המסדר חוזר על מה נשתנה
שואלין זה לזה. השו"ע כתב שלשה אופנים אלו דבן, אשה, וחבר זל"ז וכתב הרמ"א סי' תע"ג ס"ז דכשבנו או אשתו שואלים מה נשתנה אינו צריך לחזור ולומר מה נשתנה אלא מתחיל עבדים היינו והשמיט הרמ"א האופן של שני ת"ח וכתב המ"ב שם סק"ע דה"ה בשני ת"ח.

אמנם לכאורה הרמ"א השמיט בצדק וביושר דין הנ"ל בשני ת"ח והטעם בזה מכוון שפיר שהרי סיפור יציאת מצרים צריך לומר בדרך תשובה לשאלה. ולכן כשקטן שואל עונה לו הגדול והקטן אינו בכלל חיוב להגיד את התשובה, אלא שומע זאת מאביו. אבל כששניהם גדולים הרי כל אחד מהם צריך גם לספר בדרך תשובה לשאלה ואם רק אחד ישאל הרי השואל אינו עונה תשובה לשום שואל לכן י"ל דשניהם שואלים זה לזה שכל אחד יענה תשובה לשואל ובזה מדוייק שפיר דברי הרמ"א וכ"ה באשה שהיא אינה חייבת לקרוא ההגדה אלא לשמוע.

והיא שואלת והוא משיב. אבל אם יש לו רק בן גדול ה"ז שואלים זה לזה. ורק בקטן אמרו שהוא שואל ואפילו הגיע לחינוך. (ובן א"י שבא לאביו בחו"ל ביום טוב שני ל"ש שיצא בשאלות הבן כיון שאצלו כבר אינו ליל פסח).








 
 

עץ פרי

משתמש ותיק
דבש לפי אמר:
אור זורח אמר:
כדין ב' ת''ח שכל אחד שואל לחבירו.
חידוש עצום הוא זה, לומר ש"שואלין זה לזה" היינו שזה שואל את זה וחוזר זה ושואל את זה. לכאורה הפשט הוא שאחד שואל את חברו ותו לא.
לכאורה ברור כדבריך, ועיקר הסיפור הוא כשאחד מספר וכולם שומעים מפיו ויוצאים, ומבואר כן בפסחים שרב יוסף ורב ששת הוציאו המסובים, הגמ' מוכיחה מזה שסגי נהור חייב בסיפור יצי"מ.
אגב, בספר הערות הגרי"ש דברים רבים שצע"ג, ואולי אמר לעורר בלבד כדרך שיעורים, ואינם לא להלכה ולא למעשה, ועדיין צע"ג.
 
 
חלק עליון תַחתִית