גם אם יין בשבת דאורייתא (לא זכור לי כעת על דעה כזו), מ''מ היכא דשייך שייך והיכא דלא שייך לא שייך, אולי גם ביציאת מצרים נזכור על משהו?מרדכי דב זינגר אמר:היום למדנו (פסחים קו)
זכור את יום השבת - זוכרהו על היין
לפ"ז מעניין אותי עם איזה "חומר" זוכרים את אשר עשה עמלק ?
אז אולי רעשנים זו מצווה דאורייתא ?
לשיטת הסוברים כן - קלף הס"ת שבו קוראים פרשתא דזכור.מרדכי דב זינגר אמר:לפ"ז מעניין אותי עם איזה "חומר" זוכרים את אשר עשה עמלק ?
אה"נ...כמעיין המתגבר אמר:גם אם יין בשבת דאורייתא (לא זכור לי כעת על דעה כזו), מ''מ היכא דשייך שייך והיכא דלא שייך לא שייך, אולי גם ביציאת מצרים נזכור על משהו?מרדכי דב זינגר אמר:היום למדנו (פסחים קו)
זכור את יום השבת - זוכרהו על היין
לפ"ז מעניין אותי עם איזה "חומר" זוכרים את אשר עשה עמלק ?
אז אולי רעשנים זו מצווה דאורייתא ?
מרדכי דב זינגר אמר:היום למדנו (פסחים קו)
זכור את יום השבת - זוכרהו על היין
לפ"ז מעניין אותי עם איזה "חומר" זוכרים את אשר עשה עמלק ?
כמעיין המתגבר אמר:גם אם יין בשבת דאורייתא (לא זכור לי כעת על דעה כזו), מ''מ היכא דשייך שייך והיכא דלא שייך לא שייך, אולי גם ביציאת מצרים נזכור על משהו?
קדשהו - בכסות נקיה.אור זורח אמר:מרדכי דב זינגר אמר:היום למדנו (פסחים קו)
זכור את יום השבת - זוכרהו על היין
לפ"ז מעניין אותי עם איזה "חומר" זוכרים את אשר עשה עמלק ?
להרב @מרדכי דב זינגר שליט''א
ערב טוב
אולי דוקא בשבת קודש שכתוב לקדשו
שהזכירה תהיה לקדשו להחשיבו בזה יש סברא של זכירה חשובה ולכן עושים על יין
אבל שאר זכירות אין צריך יין
בברכת התורה
מרדכי דב זינגר אמר:קדשהו - בכסות נקיה.
אבל "הזכרהו" על היין בשבת....
זה בגלל שיש פסוקים ש...."זכור" זה דוקא על היין...
כמה הוא מעוות לחשוב שזכירת אויב תהא על יין.שס כהן אמר:שמעתי פעם שבפורים בעד דלא ידע מקיימים גם דין זכרהו על היין (נראה לי בשם ר"י הוטנר)
יישר. והשווה עם האמור כאן:אור זורח אמר:בשבת קודש שכתוב 'לקדשו', שהזכירה תהיה לקדשו, בזה יש סברא של זכירה חשובה, ולכן עושים על יין, אבל שאר זכירות אין צריך יין.
עיין תוס' בד"ה זוכרהו על היין. וז"ל על היין לא הויא אלא מדרבנן כדמשמע בריש נזיר (ד' ג:) דקאמר מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין הרשות ופריך מאי ניהו קידושא והבדלה מושבע ועומד מהר סיני הוא דאיצטריך קרא למיסר אלא כי הא דאמר רבא שבועה שאשתה וחזר ואמר הריני נזיר איצטריך קרא דנזירות חל עליו אף על פי שמושבע ועומד הוא ועוד מצינו למימר דקידוש על היין דבר תורה אבל הא דאמר המברך צריך שיטעום זהו מדרבנן: עכ"ל.כמעיין המתגבר אמר:ם אם יין בשבת דאורייתא
עיין תוס' בד"ה זוכרהו על היין. דזכירה כתיב על היין זכרו כיין לבנון (הושע יד) נזכירה דודיך מיין (שיר א) - והאי זכירה היינו קידוש: עכ"ל.כמעיין המתגבר אמר:היכא דשייך שייך והיכא דלא שייך לא שייך, אולי גם ביציאת מצרים נזכור על משהו?
למה? אדרבא.כמעיין המתגבר אמר:כמה הוא מעוות לחשוב שזכירת אויב תהא על יין.
אתה מתכוין שזכירת הריגת האויב תהא על היין, אבל עיקר המצוה נצטוותה לפני שנהרג המן והזכירה היא לזכור את עמלק את עשה לך ותצטער על כך ותרצה להורגו וזה לא שייך על היין.לבי במערב אמר:למה? אדרבא.כמעיין המתגבר אמר:כמה הוא מעוות לחשוב שזכירת אויב תהא על יין.
אפ''ה, תוס' הביאו ראיה ששייך זכירה ביין יותר משאר משקים ושאר מאכלים ושאר חפצים, אבל ודאי היינו רק זכירה של שמחה וכבוד.יושב אוהלים אמר:עיין תוס' בד"ה זוכרהו על היין. דזכירה כתיב על היין זכרו כיין לבנון (הושע יד) נזכירה דודיך מיין (שיר א) - והאי זכירה היינו קידוש: עכ"ל.כמעיין המתגבר אמר:היכא דשייך שייך והיכא דלא שייך לא שייך, אולי גם ביציאת מצרים נזכור על משהו?
הרי שהתוס' לא מצא שום שייכות בין הפסוק זכור את יום השבת לקדשו לכוס יין אלא שיש פסוק בהושע ופסוק בשה"ש שמקשר ענין "זכירה" ליין,
וא"כ אכן צ"ב למה לא שייך שאר זכירות על היין, שיהיה חייב להגיד זכור את אשר עשה לך עמלק על כוס יין, משום אותו פסוק.
ולמה אתה קורא לזה "לא שייך"?
וכי אין שמחה במחיית עמלק?כמעיין המתגבר אמר:אבל ודאי היינו רק זכירה של שמחה
עיין במה שכתבתי בהודעה שלפני מה שכתבתי לך.יושב אוהלים אמר:וכי אין שמחה במחיית עמלק?כמעיין המתגבר אמר:אבל ודאי היינו רק זכירה של שמחה
א.א.ל.ט עיקר מצוות זכירה נאמרה לבנ"י אחרי מלחמת עמלק לא לפני.כמעיין המתגבר אמר:עיקר המצוה נצטוותה לפני שנהרג המן... ותצטער על כך
מה זה אאל''ט?יושב אוהלים אמר:א.א.ל.ט עיקר מצוות זכירה נאמרה לבנ"י אחרי מלחמת עמלק לא לפני.כמעיין המתגבר אמר:עיקר המצוה נצטוותה לפני שנהרג המן... ותצטער על כך
והמצוה לזכור מה שרצו לעשות, ותשנא אותם ואת מעשיהם, אבל לא זכור לי שכתוב שצריכים להצטער .
אם אני לא טועה.כמעיין המתגבר אמר:מה זה אאל''ט?
מצות הזכירה היא "לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו כדי לעורר איבתו" (לשון הרמב"ם ז"ל, הל' מלכים פ"ה ה"ה. ועד"ז בסהמ"צ מ"ע קפט וב'חינוך' מצוה תרג),כמעיין המתגבר אמר:אתה מתכוין שזכירת הריגת האויב תהא על היין, אבל עיקר המצוה נצטוותה לפני שנהרג המן והזכירה היא לזכור את עמלק את עשה לך ותצטער על כך ותרצה להורגו וזה לא שייך על היין.
אבל על היין אין דין שיהא משכר ואין דין להשתכר דהא אף ביין מגיתו מהני ואף בחמר מדינה, וקידוש מהני אפי' על הפת והיינו כי ברור שזכירה על היין היינו דרך כבוד וזה לא שייך בעמלק, ואפי' לפי דבריך דבעי' דוקא משכר גבי עמלק, כמה רחוקה סברא זו הלא יין ישמח לבב אנוש, וכולם יודעים שעיקר שתיית יין היא משמחת את רוב האנשים וזה לא שייך בעמלק, ומה גם שלא שמענו כן מחז''ל ועוד כיצד זכרו את עמלק לפני שנצטווינו על עד דלא ידע ועוד אדרבה עד דלא ידע בין ארור המן היינו היפך מה שכתבת כי אינו יודע הבדל בין מרדכי להמן, ועוד א''כ אף בזכירת מצרים וכן בזכירת מרים לפי דעת הרמב''ן שיש כזו מצוה, ואין לנו להעמיד בכוח דברים כאלו.לבי במערב אמר:מצות הזכירה היא "לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו כדי לעורר איבתו" (לשון הרמב"ם ז"ל, הל' מלכים פ"ה ה"ה. ועד"ז בסהמ"צ מ"ע קפט וב'חינוך' מצוה תרג),כמעיין המתגבר אמר:אתה מתכוין שזכירת הריגת האויב תהא על היין, אבל עיקר המצוה נצטוותה לפני שנהרג המן והזכירה היא לזכור את עמלק את עשה לך ותצטער על כך ותרצה להורגו וזה לא שייך על היין.
וד"ז נקל יותר לבוא בעת ביסום ושכרות, שאז האדם מגלה מצפוני־לבו ורגשי נקמה הכמוסים בו.
מש"כ גבי יין הוא לדיחויא בעלמא על טענת מר, שלפענ"ד אינה מובנת.לבי במערב אמר:לשיטת הסוברים כן - קלף הס"ת שבו קוראים פרשתא דזכור.
